Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

בנימין אידלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
בנימין אידלסון
קובץ:HPIM5094.JPG
לידה 22 ביוני 1910
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית סנקט פטרבורג, רוסיה
פטירה 30 בנובמבר 1972 (בגיל 62)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
יצירות ידועות אתר הנצחה גבעת התחמושת
תקופת פעילות 1934–1972 (כ־38 שנים)

בנימין אידלסון (22 ביוני 1910, ט"ו בסיוון תר"ע[1] – 30 בנובמבר 1972, כ"ד בכסלו תשל"ג) היה אדריכל ישראלי וחתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשכ"ח (1968).

ביוגרפיה עריכה

אידלסון נולד בעיר סנקט פטרבורג למנהיג ציוני רוסי, ובשנת 1925, לאחר שאביו נפטר, עלה לארץ ישראל עם אימו ואחותו. את לימודיו התיכוניים סיים בגימנסיה הרצליה במסגרת המחזור ה-17 של המוסד בשנת 1929 ואת לימודי האדריכלות ערך בעיר גנט שבבלגיה ב-1934. עם שובו ארצה באותה שנה עבד במספר משרדי אדריכלים עד שהצטרף ב-1944 למשרדו של האדריכל אריה שרון. ב-1948, עם התמנות שרון לתפקיד ראש אגף התכנון במשרד ראש הממשלה, הפך אידלסון לשותף במשרד האדריכלים.

בין השנים 1948 ועד לשנת 1964, פעל אידלסון בשיתוף פעולה מלא עם האדריכל אריה שרון. בין הפרויקטים המוכרים מאותה עת ניתן למצוא מבני שיכון בנצרת עילית, שם יושמה לראשונה בנייה מדורגת על גבי טופוגרפיה הררית, בית חולים בילינסון בפתח תקווה, אשר הפך כבר עם חנוכתו לאבטיפוס למבנים בעלי מערכות מורכבות, ובניין הסוכנות היהודית ברחוב קפלן בתל אביב. על תכנון בית ליסין עם שרון זכה ב-1957 בפרס רוקח[2]. באותן שנים הפך משרדם של שרון ואידלסון למוקד משיכה לאדריכלים צעירים שרבים מהם הפכו ברבות הימים לאדריכלים בכירים בפני עצמם. בין אותם אדריכלים שעבדו במשרד היו אברהם יסקי ושמעון פובזנר.

החל משנת 1964 ועד לפטירתו, פעל אידלסון בשיתוף עם האדריכל גרשון צפור. במשך תקופה קצרה היה גם שותף האדריכל יעקב הרץ. בין הפרויקטים הידועים אשר יצאו תחת ידם ניתן למצוא את בית החולים הפסיכיאטרי "עזרת נשים" בירושלים, תוכנית לבית מלון "פוניבז'" בבני ברק (שלא נבנה), אתר ההנצחה בגבעת התחמושת, מגדל המים בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים וקומפלקס לונדון מיניסטורס בתל אביב.

אידלסון נפטר לאחר מחלה בשנת 1972. נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. את משרדו המשיך שותפו האדריכל גרשון צפור.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|בנימין אידלסון]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בנימין אידלסון באתר GRAVEZ
  2. ^ חולק "פרס רוקח", הארץ, 4 בינואר 1957
  3. ^ מודעה: ארכיטקטורה, גליון מס' 2, הארץ, 18 ביולי 1966


זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית
פיסול זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008)
ציור יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו, פנחס ליטבינובסקי (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008)
ציור ופיסול זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000)
אדריכלות דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013)
עיצוב יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007)
תולדות האמנות בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004)
צילום דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010)
אמנות פלסטית יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=בנימין_אידלסון&oldid=34021"