מיכאל זקש
פעולות נוספות
| לידה | גלוגאו, ממלכת פרוסיה |
|---|---|
הרב יחיאל מיכל זַקְשׂ (נכתב במקורות שונים גם מיכאל; וכן זק"ש, זאקש, זקס, זאקס; בגרמנית: Michael Sachs; 3 בספטמבר 1808, גלוגאו – כ"ד בשבט תרכ"ד, 31 בינואר 1864, ברלין) היה רב ומטיף גרמני וחוקר שירת ימי הביניים. כיהן כדיין ודרשן בברלין. היה אחד מראשוני הבוגרים היהודים של אוניברסיטה מודרנית.
ביוגרפיה עריכה
מיכאל נולד ב־3 בספטמבר 1808 בגלוגאו, כבנם של סוחר האריגים ליב יצחק (שנודע גם בשם הירש לוין) ושל אשתו שרה. בגיל 13 החל ללמוד בגימנסיה האוונגליסטית שבעיר מולדתו. במסגרת ההכשרה התורנית המקומית בגלוגאו, בישיבה, לימד אותו יעקב יוסף אטינגר תנ"ך, עברית ותלמוד. מוריו בגימנסיה, מהלהורן וקלופש, לימדו אותו ספרות יוונית ולטינית. זקס הזכיר בקורות חייו גם את המורה רלר, שעמו קיים קשר מכתבים עד שנת 1856. כבר בצעירותו הכירו הסובבים אותו בכישרונו לשפות קלאסיות. בשנת 1826, בהיותו בן 18, סיים את לימודיו בגימנסיה ועמד בבחינות הבגרות.[1]
שנות לימודיו, 1827–1835 עריכה
במאי 1827 נרשם זקס לאוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין. שם למד פילולוגיה קלאסית, פילוסופיה, חקר העת העתיקה, היסטוריה, עברית, סורית ושפות המזרח אצל אוגוסט בקך, פרידריך שליירמאכר, לאופולד פון רנקה וגאורג וילהלם פרידריך הגל. מיכאל עסק בעיון רב בתורתם וביצירתם של אישים היסטוריים מרכזיים, ובהם משה, ישעיהו, אפלטון וסופוקלס.[2]
מן ההשתתפות המשותפת בהרצאותיהם של בק והגל התפתחה ידידות לכל ימי חייו בינו לבין מוריץ פייט. באמצעות חוג ידידיו של פייט בא זקס בקשר עם מקסימיליאן פון היינה, היינריך היינה, קרל ורדר ואדוארד גנז. במאי 1835 עמד בבחינות ההסמכה להוראה בבתי ספר תיכוניים, וב־23 באוקטובר באותה שנה הוכתר באוניברסיטת פרידריך שילר בינה בתואר דוקטור לפילוסופיה.[3]
בשנת 1836 קיבל תואר דוקטור, ובאותה שנה מונה לרב בפראג, בבית הכנסת הספרדי. בשנת 1844 מונה לרב בברלין.
התנגד לרעיונות התנועה הרפורמית, והיה בין המתנגדים החריפים להכנסת עוגב לבתי הכנסת.[דרושה הבהרה] באופן כללי נמצא בין המחנות הרפורמי והאורתודוקסי – אם כי היה שמרן ביותר ולעיתים נמנה עם האחרונים; הוא היה בחירתה הראשונה של עדת ישורון בפרנקפורט, קיבל את התפקיד ב-9 בנובמבר 1850 אך אז חזר בו – קרוב לעמדותיו של הרב זכריה פרנקל, אף כי הביוגרפית מרגית שאד ציינה שנמנע ממעורבות של ממש בבית המדרש לרבנים בברסלאו וניצב לצד שי"ר ויצחק נח מנהיימר יותר מאשר לצד פרנקל.[4]
התנגד נחרצות לתקונים בסדרי התפילה שדרשו הרפורמים בברלין, כגון הכנסת עוגב ותפילות בגרמנית, ובשל כך קומם עליו את האגף הליברלי בקהילה. מאידך גיסא, הסכים לעריכת תיקונים קלים בסדרי התפילה, ולהשמטת יקום פורקן ובמה מדליקין. הסכמה זו קוממה עליו את האגף האורתודוקסי בקהילה, בראשות הראב"ד הרב יעקב יוסף אטינגר והדיין הרב אלחנן רוזנשטיין.[5]
ב-1847, דנה ממשלת פרוסיה בהענקת אמנציפציה ליהודים. המתנגדים טענו כי היהודים אינם פרוסים בשל שאיפתם לשוב לארץ ישראל, בעוד אחרים טענו כי היהודים ויתרו על שאיפה זו. אחד המחוקקים נועץ אז ברב זקש, שאמר כי היהודים אכן מצפים לביאת המשיח ולשיבה לציון. דבריו אלה קוממו עליו את הרפורמים בראשות שמואל הולדהיים שהצהירו כי הם פרוסים בני דת משה ואינם מאמינים בביאת המשיח.[6]
היה מחשובי הדרשנים בדורו, ופרסם שני כרכים מודפסים של דרשותיו. היה שותף עם ליאופולד צונץ לעבודת תרגום חדשה של התנ"ך לגרמנית. חקר שירה יהודית, ופרסם עבודות בנושא ותרגומים של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. כמו כן פרסם תרגום לגרמנית של מחזור התפילות לחגים.
זקש נפטר בליל כ"ד בשבט ה'תרכ"ד (31 בינואר 1864), בגיל 55. הותיר את אשתו וילדיו. בהלווייתו השתתפו למעלה מ-3,000 אנשים[7].
משפחתו עריכה
זקש נישא ב-2 בפברואר 1837 להנרייטֶה ליפלדט (Lehfeldt), אחותו של ידידו הרופא קארל ליפלדט (בעל התואר "שימוש בתבנית גר עבור "Sanitätsrat#Preußen" אך ערך זה לא קיים בשפה זוGeheimen Sanitätsrat"). אביה, עמנואל נתן ליפלדט, שעד לנישואיו השניים ב-1811 נקרא אֶלקַן לוי, היה בעל אחוזה ליד ברסלאו, שב-1820 נאלץ למכור מסיבות כלכליות).
בנו פליקס היה בנקאי בפרנקפורט, וסייע לרב צבי הירש קלישר בפעילותו ליישוב הארץ.[8] בתו תרזֶה נישאה ב-1869 לפרופ' יעקב פרוידנטל (1839–1907), פילוסוף גרמני שעסק בתרבות ההלניסטית. בנם של תרזה ויעקב התנצר.[9]
אחותה הצעירה של אשתו, צֶלֶסטינֶה, הייתה אשתו השנייה של הרב נתן מרקוס אדלר מלונדון, הרב הראשי של האימפריה הבריטית.[10]
נכדו ד"ר הנס זקש (בנו של בנו ליאונרד), זכה בעיטור צלב הברזל במלחמת העולם הראשונה על הקמה וניהול של בית חולים צבאי למחלות מידבקות בחזית הרוסית.
כתביו עריכה
- Die religiöse Poesie der Juden in Spanien, Berlin: Veit, 1845.
- Beiträge zur Sprach- und Alterthumsforschung: aus jüdischen Quellen, 2 Teilen, Berlin: Veit, 1852 und 1854.
- Predigten; aus dessen schriftlichem Nachlass herausgegeben von David Rosin, 2 vols., Berlin: L. Gerschel, 1866-1867. (Bd. 1: Festpredigten--Sabbatpredigten zu den Wochenabschnitten des ersten und zweiten Buche Moses; Bd. 2: Sabbatpredigten zu den Wochenabschnitten des dritten, vierten und fuenften Buche Moses)
- Stimmen vom Jordan und Euphrat: ein Buch fürs Haus, Frankfurt upon Main: Kauffmann, 1891
- באר מיכל, באור קצר על מקומות אחדים בפיוטים, ברלין תרכ"ז, באתר אוצר החכמה
- הגהות והערות בירושלמי שבת, נר מערבי יא (כסלו תשנ"ד), עמ' לז–לח, באתר אוצר החכמה
לקריאה נוספת עריכה
- שמעון ברנפלד, מיכאל זקש: מאורעות חייו ופעולתו הספרותית, ברלין: אחיאסף, תר"ס 1899.[11]
- Franz D. Lucas, Heike Frank, Michael Sachs, der konservative Mittelweg. Leben und Werk des Berliner Rabbiners zur Zeit der Emanzipation, Tübingen: J.C.B. Mohr (P. Siebeck), 1992. (בגרמנית)
- Margit Schad, Rabbiner Michael Sachs. Judentum als höhere Lebensanschauung, Hildesheim: G. Olms (Netiva), 2007. (בגרמנית)
קישורים חיצוניים עריכה
- כתבי מיכאל זקש בפרויקט בן-יהודה
- רשימת הפרסומים של מיכאל זקש, בקטלוג הספרייה הלאומית
- "יחיאל מיכל זקש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- פרייסען: ליק, המגיד, 10 בפברואר 1864
- אבל כבד, המגיד, 25 בפברואר 1864
- זעקת שבר, המגיד, 2 במרץ 1864 (שיר הספד)
- עסטרייך: פראג, המגיד, 16 במרץ 1864
- הספד ב-AZdJ.
- אוספו הפרטי של מיכאל זקש, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
- הדף הגנאלוגי על מיכאל זקש באתר Geni
- קובץ:National Library IL logo.svg יחיאל מיכל זקש (1808-1864), דף שער בספרייה הלאומית
- מיכאל זקש, באתר מסע אל העבר
- מיכאל זקש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מיכאל זקש, באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- מיכאל זקש, באתר האנציקלופדיה הקטלאנית הגדולה (אנ') (באנגלית)
- מיכאל זקש, באתר Half-Life 2
- מיכאל זקש, באתר MathWorld (באנגלית)
- מיכאל זקש, באתר אנציקלופדיה איראניקה (באנגלית)
- מיכאל זקש, באתר האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה (באנגלית)
- מיכאל זקש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מיכאל זקש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Franz D. Lucas, Heike Frank, Michael Sachs der konservative Mittelweg: Leben und Werk des Berliner Rabbiners zur Zeit der Emanzipation, J.C.B. Mohr, 1992, p. 12.
- ^ Geschichte der Juden des Volkes Weltwandern, von Benjamin Murmelstein, Verlag J. Belf, 1938, ISBN 978-80-268-8387-6, ISBN 80-268-8387-X.
- ^ Biogramm Michael Sachs, bibelpedia.com.
- ^ מיכאל מאיר, ביקורת ספר על Rabbiner Michael Sachs: Judentum als höhere Lebensanschauung, Association for Jewish Studies, 2009.
- ^ ברנפלד, מיכאל זקש, עמ' 113.
- ^ ברנפלד, מיכאל זקש, עמ' 89–90.
- ^ מקור: "המגיד" שנה שמינית גיליון 8–9.
- ^ ישראל קלויזנר, "הר צבי הירש קלישר: חייו ופועלו", בתוך: דרישת ציון, ירושלים תשס"ב, עמ' 408.
- ^ ד"ר ש. ברנפלד, ההמרות במערב-אירופה, הזמן, טור 2, 30 במרץ 1909.
- ^ Simone Lässig, Jüdische Wege ins Bürgertum. kulturelles Kapital und sozialer Aufstieg im 19. Jahrhundert, Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht (Bürgertum), 2004, p. 637; Franz D. Lucas, Heike Frank, Michael Sachs, der konservative Mittelweg. Leben und Werk des Berliner Rabbiners zur Zeit der Emanzipation, Tübingen: J.C.B. Mohr (P. Siebeck), 1992, pp. 29-30; ועוד על המשפחה בהספד לצלסטינה אדלר: אֵם בישראל, הצפירה, 19 בפברואר 1891.
- ^ סקירה: בשורת ספרים חדשים: מיכאל זקש: מאורעות חייו ופעולתו הספרותית, המליץ, טורים 1–2, 18 בדצמבר 1899.