שירים ופיוטים לחנוכה

סמלי חנוכה

לכבוד חנוכה נכתבו שירים ופיוטים רבים. מלבד פיוטי החג, שנכתבו לאורך הדורות, כתבו יוצרי הזמר העברי שירים רבים לחג החנוכה, בעיקר שירי ילדים או שירים היתוליים, והוא החג היהודי עם מספר השירים הגבוה ביותר.^[1]

ברכות לפני הדלקת נרות חנוכה עריכה

את אחת המנגינות הפופולריות לברכת הנרות הלחינו ישראל גולדפרב, ואחיו שמואל אליעזר גולדפרב בתחילת המאה ה-20.^[2]

תפילות לחנוכה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – הנרות הללו, על הנסים

קובץ:Furth Siddur p04 (cropped).jpg
תפילת על הנסים לחנוכה, מתוך סידור מהעיר פירט, תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית
הנרות הללו נאמר לאחר הדלקת הנרות, התפילה תוקנה כנראה בתקופת הגאונים, ומופיעה לראשונה במסכת סופרים. לדעת הרב אברהם אבלי בספרו מגן אברהם כתב שיש לומר תפילה זו, מיד לאחר שהדליק את הנר הראשון, ובספר משנה ברורה הוסיף לבאר מאחר שהנר הראשון הוא הנר העיקר אינו נחשב הפסק בין הברכה לשאר המצוות, וימשיך לאומרו תוך כדי שמדליק שאר הנרות.
על הניסים תוספת לתפילת העמידה וברכת המזון התפילה כוללת אזכור של הנסים שנעשו בימי הודאה אלו, ולפי נוסחים מסוימים גם בקשה לנסים בעת הזאת. מלבד חנוכה תפילה זאת נאמרת גם בחג הפורים.

פיוטים עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מעוז צור

חלק מהפיוטים נאמרים לאחר הדלקת נרות חנוכה, ואחרים נועדו לתפילות ימי חנוכה השונים או שבת חנוכה.

לאורך הדורות נכתבו פיוטים רבים לחג החנוכה. החל מפיוטים שחוברו על ידי פייטנים קדומים, כמו קדושתאות לחנוכה שחיברו רבי יניי ורבי אלעזר הקליר, ועד לפיוטים שחוברו בתקופות מאוחרות יחסית, כמו השיר "באו זרים למקדשי", שהוא חלק מפיוט ארוך שחיבר רבי מאיר איזנשטטר^[3], "יום האיר החשכה" שחיבר הרב יוסף משאש והלחין הרב דוד מנחם,^[4] והפיוטים "לא פגיונים לא כידונים^[5]^[6]" ו "עם נאמני^[7]^[8]" של רבי דוד בוזגלו.

הפיוט המפורסם ביותר בחנוכה הוא: "מעוז צור" מקור הפיוט הוא באשכנז בימי הביניים.
אבני יקר פיוט של רבי אברהם אבן עזרא המקובל בעיקר ביהדות תימן
אכלו משמנים פיוט אשכנזי שירת הפיוט נפוצה בעיקר בקרב יוצאי יהדות גרמניה, ומספר חצרות חסידיות.
אעדיף כל שמונה פיוט של הפייטן אלעזר בירבי קליר.
אשר יצר אור פיוט של רבי אפרים מרגנסבורג
יה הצל יונה זהות מחברו לא ידועה
יחד באורך פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי.
שני זיתים פיוט של ר' שלמה אבן גבירול.

תוכני הפיוטים עריכה

פיוטי חנוכה עוסקים בחג מהיבטים שונים ומגוונים. בתקופה הקדומה, כמעט לא עסקו הפיוטים בסיפור ההיסטורי של נסי חנוכה, והם התמקדו בחנוכת המשכן (קריאת התורה לחנוכה), בהלכות חנוכה, או השתמשו בנר ובאור כסמלים והפכו אותם לתיאורים ובקשות כלליים לגאולה.^[9]

החל מהמאה ה-10, החלו פייטנים לכתוב פיוטים המספרים בפירוט את מאורעות חנוכה, בעיקר על פי מגילת אנטיוכוס, שנפוצה בתקופה זו. עם זאת, לצד הפיוטים ההיסטוריים, המשיכו להכתב גם פיוטים שעיקרם שבח והודיה לה' על הישועה, ללא פירוט, כמו בפיוט אבני יקר. כן המשיכו להיכתב גם פיוטים העוסקים בחנוכה כסמל לגאולה, באמצעות שימוש במוטיבים של אור והמנורה, כמו למשל בפיוטים יחד באורך ושני זיתים.

סוג נוסף בפיוטי חנוכה, גם בתקופות קדומות וגם בתקופות מאוחרות, הוא פיוטים המזכירים את חנוכה כחלק מרשימת מאורעות היסטוריים שאירעו לעם ישראל, לדוגמה, רשימות של "שבע חנוכות" שהיו מאז ומעולם, או רשימה של ארבע המלכויות והודיה לה' על כלל הגאולות מהמלכויות, כמו בפיוט מעוז צור.^[10]

שירים עריכה

לחנוכה קיימים מעל ל-100 שירים.^[1]^[11]

שירי חנוכה שנכתבו על ידי לוין קיפניס עריכה

הבה נרימה
חנוכה חנוכה
סביבון סוב סוב סוב
לביבות
מי זה הדליק^[12]
נר לי
שימו שמן (במקור ביידיש תורגם על ידי לוין קיפניס)

שירי חנוכה שנכתבו על ידי נעמי שמר עריכה

נר ראשון של חנוכה^[13]
שבחי מעוז (מבוסס על הפיוט "מעוז צור")
מי ידליק^[14]

שירי חנוכה ידועים נוספים עריכה

שירי חנוכה באנגלית עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

שירי חנוכה, באתר זמרשת
שירי חנוכה, באתר שירונט
קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg שירי חנוכה לילדים וגננות, סרטון בערוץ "ילדות ישראלית", באתר יוטיוב, 28 בנובמבר 2017
שירי קודש ופיוטים לחנוכה, פלייליסט בערוץ "מאוצרות השירה והפיוט", באתר יוטיוב.

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² דפנה ארד, איך הפך חנוכה לחג עם הכי הרבה שירים, ולמה אנחנו לא מזהים אותם?, באתר Xnet‏, 9 בדצמבר 2020
^ מילות השיר "ברכת הנרות (לחן האחים גולדפרב)" והאזנה לו, באתר זמרשת
^ הפיוט השלם בספר "נר מצווה", חלק "אורה ושמחה", עמ' 39-41, וראה שם פיוטים רבים נוספים.
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ לֹא פִּגְיוֹנִים לֹא כִּידוֹנִים, באתר קהילות שרות
^ עם נאמני, באתר קהילות שרות
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ חריג בולט לכך הוא הפיוט אעדיף כל שמונה, לרבי אלעזר בירבי קליר.
^ שולמית אליצור, "פיוטי החנוכה: סמל מול ריאליה", בתוך: דוד עמית וחנן אשל (עורכים), ימי בית חשמונאי, סדרת "עידן", כרך 19, יד בן-צבי, ירושלים 1995, עמ' 303–310; הנ"ל, האם החשמונאים גרו ביער ביריה שעל יד צפת? ומדוע כונו היוונים 'ילקים'?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 31 בדצמבר 2017; אופיר מינץ-מנור, "זאת חנכת בית חשמוני: זכר החשמונאים בפיוטים מהתקופה הביזנטית", אוקימתא ה (תשע"ט), עמ' 101–124.
^ חנוכה, באתר זמרשת
^ מי זה הדליק, באתר זמרשת
^ נר ראשון של חנוכה, באתר שירונט
^ מי ידליק, באתר שירונט
^ נרותי הזעירים, באתר שירונט

[:0-1] ¹ ² דפנה ארד, איך הפך חנוכה לחג עם הכי הרבה שירים, ולמה אנחנו לא מזהים אותם?, באתר Xnet‏, 9 בדצמבר 2020

[2] מילות השיר "ברכת הנרות (לחן האחים גולדפרב)" והאזנה לו, באתר זמרשת

[3] הפיוט השלם בספר "נר מצווה", חלק "אורה ושמחה", עמ' 39-41, וראה שם פיוטים רבים נוספים.

[4] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[5] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[6] לֹא פִּגְיוֹנִים לֹא כִּידוֹנִים, באתר קהילות שרות

[7] עם נאמני, באתר קהילות שרות

[8] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[9] חריג בולט לכך הוא הפיוט אעדיף כל שמונה, לרבי אלעזר בירבי קליר.

[10] שולמית אליצור, "פיוטי החנוכה: סמל מול ריאליה", בתוך: דוד עמית וחנן אשל (עורכים), ימי בית חשמונאי, סדרת "עידן", כרך 19, יד בן-צבי, ירושלים 1995, עמ' 303–310; הנ"ל, האם החשמונאים גרו ביער ביריה שעל יד צפת? ומדוע כונו היוונים 'ילקים'?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 31 בדצמבר 2017; אופיר מינץ-מנור, "זאת חנכת בית חשמוני: זכר החשמונאים בפיוטים מהתקופה הביזנטית", אוקימתא ה (תשע"ט), עמ' 101–124.

[11] חנוכה, באתר זמרשת

[12] מי זה הדליק, באתר זמרשת

[13] נר ראשון של חנוכה, באתר שירונט

[14] מי ידליק, באתר שירונט

[15] נרותי הזעירים, באתר שירונט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]