Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסף טוב עלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
פירוש נוסף ערך זה עוסק בתלמיד חכם ופייטן צרפתי. אם התכוונתם לתלמיד חכם ספרדי בעל אותו השם, ומחבר הפירוש "צפנת פענח" על אבן עזרא, ראו יוסף טוב עלם הספרדי.
יוסף טוב עלם

הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils;‏ סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11. על פי חתימתו באחד מפיוטיו, גר בעיר לימוז'.

חייו עריכה

לא ידוע רבות על אודות הביוגרפיה שלו, אך נודע כי מוצאו מנרבונה שבפרובאנס וכי חי בלימוז', ולפי המובא בספר "שיבולי הלקט", היה בר פלוגתא של רבי אליהו הזקן בעניין ה"קרובות".[1]

יצירתו עריכה

רוב חיבוריו אבדו, אך היה לו פירוש על המקרא ועל התלמוד הבבלי, ופירושו לתלמוד מצוטט לעיתים בפירושי ראשונים שונים על התלמוד, ביניהם בפירוש רשב"ם לתלמוד.[2] כמה מתשובותיו נשתמרו אצל חכמי אשכנז.[3] עסק בהעתקה, עריכה ופרסום של ספרי חכמים שקדמו לו, ביניהם "הלכות גדולות", "קובץ תשובות הגאונים" ו"סדר תנאים ואמוראים". על פי ספר יוחסין השלם, חיבר גם את סדר עולם זוטא. חיבר גם סדר "תיקון שטרות" העוסק בנוסח השטרות השונים.[4]

קובץ:The National Library of Israel - Chasal Sidur Pesach 931078 662274 yc-01324-rel a 01.ogg
חסל סידור פסח, נוסח אשכנז, שרים בנימין הרטמן ויצחק אונגר, הוקלט בבני ברק בבית משפחת אונגר, ב-25 באפריל 1978.

ספרו של הרב יוסף טוב עלם על המקרא שאבד מצוטט בספר "מנחת שי".[5]

מפיוטיו עריכה

  • קרובת "אלהים בצעדך הכות פתרוס" לשבת הגדול, סדרת פיוטים מסוג קדושתא הכוללת סדר הלכה "אלהי הרוחות לכל בשר". קרובה זו נאמרת במנהג אשכנז המזרחי,[6] והראשונים דנים בדינים שבסדר ההלכה בכמה וכמה מקומות.

סיומה של קרובה זו הוא הפיוט המפורסם "חסל סידור פסח":

חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ
כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ
כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ
כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ		 זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה
קוֹמֵם קְהַל (עֲדַת) מִי מָנָה
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה
פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה
  • מעריב "וירד אביר יעקב", הנאמר בשני מנהגי אשכנז בליל ראשון של שבועות.[7]
  • מעריב "אוחזי בידם ארבעה מינים", הנאמר בשני מנהגי אשכנז בליל ראשון של סוכות.[8]
  • קרובה לשבועות "אמרות יי אמרות טהורות".[9]
  • מחזור קרובות לכל ימי הפסח.
  • כמה פיוטי מערכת יוצר, חלקם בענייני שעבוד מלכיות.
  • היוצר לשבת הגדול "אאמיר מסתתר במעון חביון" היה מיוחס לו, אבל שולמית אליצור הוכיחה שהוא באמת מיצירתו של ר' יוסף אבן אביתור.[10]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הלכות תפילה, סימן כח
  2. ^ ראו: תוספות על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט"ו, עמוד ב', בפסקה למה; רש"י בכתובות י"ד ע"א, מרדכי, על מסכת בבא בתרא, סימן ת"צ; "הגהות מיימוניות" על משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ז, אות א'; אבודרהם, הלכות ברכות, תחילת שער ד'
  3. ^ ראו למשל שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, דפוס לבוב, סימן תעד (תכג), ראו אודותיה גם: תקנות הקהילה; סידור רש"י סימן קע"ב, מחזור ויטרי סימן ש"כ
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ה, עמוד ב', תוס' ד"ה דתהויין.
  5. ^ מנחת שי על ספר דברים, פרק י', פסוק י"ב: "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך – כתב בעל הטורים שיש בפסוק מאה אותיות כנגד מאה ברכות וכן בערוך ערך מאה... וכן כתב הרמב"ן בפירושו על ספר יצירה דף כ"ג שכן כתב המקובל הרב ר' י"ט בספר הנקרא כתם פז בשם הרב ר' אליהו המקובל דמלת שואל מלא וחשבון מאה יש בפסוק זה עכ"ל... עוד ראיתי מי שרצה להוסיף וא"ו על מלת ללכת שבפסוק כדי להשלים המנין וכתב שכן הוא בספר רבי יוסף טוב עלם ואין לסמוך על זה כלל ועיקר".
  6. ^ סדר עבודת ישראל, נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 711 ואילך.
  7. ^ מחזור לחג השבועות, רעדלהיים תקצ"ב, דף ג ע"א ואילך.
  8. ^ דניאל גולדשמידט, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' 5 ואילך.
  9. ^ נדפס אצל יונה פרנקל, מחזור שבועות, ירושלים תש"ס, עמ' 273 ואילך.
  10. ^ שולמית אליצור, "בין יוסף ליוסף: לזהות מחברו של יוצר קדום", תרביץ עא [א–ב] (תשרי–אדר תשס"ב), עמ' 67–86, באתר אוצר החכמה.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יוסף_טוב_עלם&oldid=240518"