יחסי ישראל–צ'כיה
פעולות נוספות
| יחסי ישראל–צ'כיה | |
|---|---|
| ישראל | צ'כיה |
| Czech Republic Israel Locator.png | |
| ישראל | צ'כיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 78,867 |
| אוכלוסייה | |
| 10,207,425 | 10,515,171 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 540,380 | 345,037 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,940 | 32,813 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה פרלמנטרית |
בין מדינת ישראל והרפובליקה הצ'כית מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948, אשר החלו עם הכרתה של צ'כוסלובקיה במדינת ישראל וסיועה לישראל במלחמת העצמאות, הופסקו לאחר מלחמת ששת הימים, וחודשו שאת עם התפרקותה של צ'כוסלובקיה והפיכתה של צ'כיה למדינה עצמאית בתאריך 1 בינואר 1993. היחסים בין ישראל לצ'כוסלובקיה, ובהמשך עם צ'כיה, עברו שינויים גדולים במהלך השנים, ומאז קבלת עצמאותה של צ'כיה בתחילת שנות ה-90 שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה הדוק בתחומי מדיניות חוץ, כלכלה, מסחר ותרבות. בעיני ישראלים רבים, נכון לעשור השלישי של המאה ה-21, צ'כיה נחשבת לאחת מידידותיה הגדולות של ישראל באירופה[1].
נכון לשנת 2021, לישראל יש שגרירות רשמית בפראג, בעוד שלצ'כיה יש שגרירות בתל אביב, סניף שגרירות בירושלים וכן 2 קונסוליות כבוד בערים רמת גן וחיפה. בדצמבר 2025 (תשפ"ו) שר החוץ הנכנס של צ'כיה, פטר מאצ'ינקה, הכריז על כוונתו להעביר את שגרירות צ'כיה לירושלים.[2]
היסטוריה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יהדות צ'כיה
רקע היסטורי עריכה
לעם הצ'כי יחס קרוב לעם היהודי מזה שנים רבות. הנוכחות היהודית בלטה במיוחד בפראג. בין היתר, גדול הסופרים הצ'כיים, פרנץ קפקא, היה אף הוא יהודי. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בה שררה בצ'כוסלובקיה דמוקרטיה יציבה וליברלית, זכו יהודי צ'כוסלובקיה לשוויון זכויות מלא, בניגוד למצב שהתקיים ברבות משכנותיה. בתקופה זו חיו בצ'כוסלובקיה למעלה מ-300 אלף יהודים, מתוכם 118,000 שהתגוררו בשטח צ'כיה של היום. בתגובה על היחס החם מטעם הממשל הצ'כוסלובקי, קראו יהודים יוצאי צ'כיה לקיבוץ שהקימו בארץ כפר מסריק, על שם הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, וידיד התנועה הציונית, פרופסור טומאש גאריג מסריק[3]. במסגרת מדיניותו הליברלית של הנשיא מסריק (שכונה בפי העם " האבא המשחרר" או "הנשיא המשחרר"), התאפשרה הקמתה של מפלגה פוליטית יהודית ציונית, שיוצגה בפרלמנט הצ'כי על ידי ד"ר לודוויג זינגר. עם פטירתו של ד"ר זינגר בשנת 1931, נבחר ד"ר אנג'לו גולדשטיין ליצג אותה בפרלמנט, וביחד עם ד"ר חיים קוגל (לימים ראש העיר של חולון) ובשיתוף עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הצ'כית, ייצג ד"ר גולדשטיין את האינטרסים של יהודי צ'כוסלובקיה ונלחם כנגד גילויים של ניצני אנטישמיות במדינה. ד"ר גולדשטיין היה חבר בפרלמנט הצ'כוסלובקי עד לשנת 1939, ולכיבושה של צ'כוסלובקיה על ידי כוחותיה של גרמניה הנאצית.
במהלך ימיה של מלחמת העולם השנייה, סבלו הצ'כים רבות מכיבוש המדינה על ידי גרמניה הנאצית. ב-16 במארס 1939 הכריזה גרמניה הנאצית על פרוטקטוראט על צ'כיה. שטחה של צ'כיה, שהיה תחת שלטון הכיבוש של הגרמנים ממועד זה ועד מאי ,1945, נקרא מעתה בוהמיה ומוראביה. עבור יהודי המדינה המצב היה אף חמור יותר. במהלך המלחמה, מוערך כי כשלוש מאות אלף מיהודי המדינה נספו בשואה.[4] זאת מבלי לחשב את תושביה מאזורי קרפטורוסיה שעל פי ההסכמות של בוררות וינה הראשונה מ-2 בנובמבר 1938 נמסרו להונגריה והיו בשליטתה בכל תקופת המלחמה. רק לאחר שחרורה ב-1944 בידי הסובייטים, זקרפטיה שוב הייתה לחלק מצ'כוסלובקיה. המציאות העגומה היתה, שבשטחי צ'כיה, ברפובליקה בה לחם תומאס מאסאריק כל ימי חייו נגד האנטישמיות, תוצאות הפתרון הסופי היו זהות לאלה שבשאר ארצות הכיבוש הנאצי
בתקופת המנדט הבריטי הייתה לצ'כוסלובקיה קונסוליה וקונסול כללי שישב בירושלים[5].
יחסי ישראל–צ'כוסלובקיה עריכה
עם שחרור צ'כוסלובקיה מהכיבוש הנאצי על ידי הצבא האדום קמה ממשלת אחדות בין הפלגים הדמוקרטיים בהנהגת הנשיא אדווארד בנש, שייצגו את הכוחות הפוליטיים לפני המלחמה, למפלגה הקומוניסטית בהנהגת ראש הממשלה קלמנט גוטוולד, שהייתה לבת חסותה של ברית המועצות. תחת הממשלה החדשה, צ'כוסלובקיה הייתה אחת מ-33 המדינות אשר תמכו בהצבעה באו"ם על החלטת החלוקה, והייתה אחת המדינות הראשונות והיחידות שתמכו במדינת ישראל שבדרך, כמו גם בתקופה שלאחר הקמתה, על ידי אספקת כלי נשק בזמן מלחמת העצמאות. צ'כוסלובקיה סיפק גם תמיכה פוליטית וגם צבאית תחת אמברגו שהטילו האומות המאוחדות, ליהודים היה מחסור בנשק ותחמושת, וצ'כוסלובקיה הייתה אז המדינה היחידה שהייתה מוכנה למכור נשק ליישוב, לאחר מלחמת העולם השנייה. מדינת ישראל שזה אך הוקמה, רכשה מטוסים צבאיים ונשק מצ'כוסלובקיה. עשרים וחמישה מטוסי קרב מדגם Avia S-199, 61 מטוסי קרב מדגם Supermarine Spitfire ונשק ותחמושת אחרים נמכרו לישראל. קשה למצוא את המספרים המדויקים עקב בעיות תיעוד, אך במהלך שנת 1948 רכשה ישראל מצ'כוסלובקיה 34,500 רובי מאוזר P-18, 20,000 כידונים, כמעט 50 מיליון כדורים, 5,515 מקלעים קלים מדגם Spandau MG-34 עם 10,000 רצועות תחמושת, 500 מקלעים קלים מדגם ZB-26, 900 מקלעים כבדים מדגם ZB37, ו-500 אקדחים מדגם CZ vz. 27 עם תחמושת.[6] הצ'כים סיפקו לישראל כ-400 טון של מרגמות וציוד כבד אחר, פצצות אוויריות, רובים, תחמושת, מקלעים, להביורים, חומרי נפץ, טנקים וכלי רכב קרביים. עסקה נפרדת הבטיחה עשרים וארבעה מטוסי קרב מדגם Avia S-199 שיוצרו בצ'כיה, גרסה פחותה של המסרשמיט הגרמני. בתום טיסתו הראשונה, לו לנארט שהיה טייס קרב מתנדב אמריקאי, אמר שהמטוס היה "חתיכת הזבל הגרועה ביותר שהטסתי אי פעם.[7]
אספקת הנשק נעשתה תחילה מיוזמתו של הגורם הדמוקרטי בממשלה החדשה, שר החוץ יאן מסריק, בנו של תומאש מסריק, אשר בדומה לאביו אהד את התנועה הציונית והיה בקשרי ידידות עם חיים ויצמן.[8] בפברואר 1948 ביצע החלק הקומוניסטי בממשלה הפיכה נגד החלק הדמוקרטי שלה והשתלט על המדינה, ותחילה הורתה הממשלה הקומוניסטית, לאור התנגדותה האידאולוגית לציונות, להקפיא את העסקה. אולם, לאחר תכתיב מברית המועצות נסוגה הממשלה מעמדה זו והורתה להמשיך את העברות הנשק. אספקת הנשק הייתה חשובה במספר שלבים, בפרט לקראת מבצע נחשון (מכאן הכינוי "רובה צ'כי" למאוזר K98)[9]. כן סיפקה צ'כוסלובקיה לישראל את רוב מטוסי הקרב שהיו ברשותה באותה התקופה, והכשירה טייסים ישראליים בשטחה בקורס טיס[10]. כמו כן, סייעה בהכשרת צנחנים[11]. בסוף 1948 התארגנה "הבריגדה הצ'כית", קבוצת יהודים מצ'כוסלובקיה שהתנדבו להילחם לצד צה"ל, ואלה נקלטו בצה"ל כיחידים. בנוסף, איפשרה צ'כוסלובקיה לחיל האוויר הישראלי להחזיק את מטוסיו בשדה תעופה בז'אטץ, עד שניתן היה להעבירם לישראל. ז'אטץ שימש למעשה כבסיס של חיל האוויר הישראלי, עד שזה נסגר בלחץ אמריקני באוגוסט 1948[12]. עם זאת הכריז ציר צ'כוסלובקיה בארצות הברית שהיא תמשיך לתמוך בישראל[13].
צ'כוסלובקיה הכירה רשמית במדינת ישראל ב-18 במאי 1948[14]. ב-29 ביולי הגיש אהוד אבריאל את כתב האמנתו כציר ישראל לנשיא צ'כוסלובקיה. אבריאל היה בצ'כוסלובקיה מאז סוף 1947 כאחראי על רכש הנשק[15].
בדצמבר 1948 הוקמה "אגודת ידידות ישראל–צ'כוסלובקיה" ורפאל בנשלום מונה למזכיר הראשון וקונסול של הצירות הישראלית בפראג[16][17]. בישראל מונה ד"ר גרינוולד, יהודי צ'כי כקונסול בתל אביב. במקביל המשיך בתפקידו הקונסול הכללי שישב בירושלים עוד מתקופת המנדט הבריטי[18]. חברת התעופה הלאומית נתיבי אוויר צ'כוסלובקיים, החלה להפעיל טיסות לישראל[19]. הקונסול בתל אביב, גרינוולד, הוזמן כאורח להשתתף בישיבה הראשונה של הכנסת ב-8 במרץ 1949[20]. צ'כוסלובקיה איפשרה לכל יהודי המדינה לעלות לישראל ללא הגבלה[21]. באוקטובר 1949, נפתח קו טלפון ישיר בין ישראל לצ'כוסלובקיה[22].
בינואר 1950 העלתה צ'כוסלובקיה את דרג הנציגות שלה בתל אביב מקונסליה לצירות. הציר שמונה, ד"ד אדוארד גולדשטיקר, הגיש את כתב האמנתו לנשיא חיים ויצמן ב-18 בינואר 1950[23]. אדוארד גולדשטיקר היה יהודי, חבר השומר הצעיר, ב-1939 ברח לאנגליה, חבר לממשלה הצ'כית הגולה בלונדון, ושימש נציגה בפריז[24]. ביוני 1950 נחנך מבנה הקבע של צירות (אחר כך שגרירות) צ'כוסלובקיה בשכונת קריית מאיר בתל אביב[25]. באוגוסט 1951 מונה אריה קובובי לציר הישראלי בצ'כוסלובקיה ובפולין.
תפנית לרעה ביחסים עם צ'כוסלובקיה בעקבות משפטי פראג בנובמבר 1952, שלוו גם במפנה במדיניות החוץ של צ'כוסלובקיה שהייתה לאנטי ציונית. אדוארד גולדשטיקר נשלח חזרה לפראג ולא מונה לו מחליף[26]. בדצמבר 1952 דרשה צ'כוסלובקיה מישראל להחזיר את הציר אריה קובובי, שהואשם על ידה בהתערבות בענייניה הפנימיים, וכי קיים קשרים עם רודולף סלנסקי, מנאשמי משפטי פראג, שהורשע בבגידה. בדצמבר 1952 הוא הוכרז פרסונה נון גרטה בצ'כוסלובקיה[27]. אדוארד גולדשטיקר הועמד למשפט יחד עם מרדכי אורן ושמעון אורנשטיין באשמת ריגול[28]. במאי 1953 נידון גולדשטיקר למאסר של 24 שנים באשמת בגידה ופעולות ריגול, אך שוחרר לאחר שנתיים[29]. במרץ 1954 מונה שלמה קדר לנציג ישראל בצ'כוסלובקיה[30]. קדר פעל למען שחרורו של מרדכי אורן[31]. באוקטובר 1955 נחתמה עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית[32], אשר זכתה למחאה רשמית מצד ישראל[33].
ביולי 1956, חודשו היחסים הדיפלומטיים המלאים בין שתי המדינות. שלמה קדר הועלה לדרגת ציר, וצ'כוסלובקיה מינתה שוב ציר בתל אביב[34].
בעקבות מלחמת ששת הימים ניתקה צ'כוסלובקיה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
ב-1975 הצביעה צ'כוסלובקיה בעד החלטה 3379 שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". ב-1991 הצביעה צ'כוסלובקיה בעד החלטה 4686, אשר הפכה את החלטה 3379.
חידוש היחסים הדיפלומטיים עריכה
בספטמבר 1988 פגש שר החוץ שמעון פרס את שר החוץ של צ'כוסלובקיה בניו יורק, והם יצאו בהכרזה משותפת על חידוש היחסים הדיפלומטיים תוך שנה[35]. בפברואר 1990 ביקר בישראל סגן ראש ממשלת צ'כוסלובקיה, ג'וזף ארומדקה, והבטיח כי צ'כוסלובקיה תפסיק כליל את משלוחי הנשק שלה לארצות ערב[36].
באפריל 1990, חודשים ספורים אחרי שנבחר לנשיא צ'כוסלובקיה, הגיע הנשיא ואצלב האוול לביקור רשמי בישראל והכריז רשמית על חידוש היחסים הדיפלומטיים[37]. באוגוסט 1990 נפתחה מחדש שגרירות ישראל בצ׳כיה[38]. האוול ערך ביקור שני בספטמבר 1997 הפעם בתפקיד נשיא צ'כיה, לאחר התפרקות צ'כוסלובקיה. ביקורו האחרון בישראל היה ב-2008 אז היה אורחו של שמעון פרס בוועידת הנשיא[39].
מאז חידוש היחסים מביעה צ'כיה באופן עקבי יחס חם ואוהד כלפי מדינת ישראל. במשרד החוץ הישראלי מגדירים אותה כמדינה האירופית האוהדת ביותר לישראל[דרוש מקור]. בשנת 2002 אף השווה מילוש זמאן, ראש ממשלת צ'כיה דאז, בריאיון לעיתון "הארץ" בין יאסר ערפאת לאדולף היטלר ורמז להיסטוריה הצ'כית: "היטלר היה אז הטרוריסט הגדול ביותר בעולם. לא היה צריך לנהל איתו משא ומתן, כשם שכיום אין לנהל משא ומתן עם טרוריסטים". הצ'כים אף משווים בין זכות השיבה של הפלסטינים שרוצים לחזור לשטחי מדינת ישראל למיעוט הגרמני שהוגלה מצ'כיה בתום מלחמת העולם השנייה ודורש כיום לחזור[40]. דברי זמאן הביאו למתיחות דיפלומטית בין צ'כיה לעולם הערבי[41].
בספטמבר 2005 הגיע נשיא צ'כיה, ואצלב קלאוס, לביקור בישראל[42].
באפריל 2009, נערכה פגישה רשמית בין ראש ממשלת צ'כיה לנשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, במשכן הנשיא בירושלים[43].
.jpg){kind=link}
במהלך מבצע עופרת יצוקה בשנת 2009 הדגישה צ'כיה, בתפקידה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, כי הפעולה הישראלית ברצועה איננה 'התקפית' כי אם 'הגנתית'. בהמשך, ובעקבות אירועי המשט לעזה בשנת 2010, הדגיש נשיא הפרלמנט הצ'כי, פרמיסל סובוטקה, כי "החמאס הוא ארגון טרור וכל חברה דמוקרטית צריכה להילחם בטרור. אתם חיים את המציאות הזו כל יום אבל גם אנחנו בצ'כיה עלולים למצוא את עצמנו באותו המצב"[44]. ב-29 בנובמבר 2012, צ'כיה הייתה מבין ה-9 מדינות היחידות (והמדינה האירופאית היחידה) שהצביעו לצד ישראל נגד קבלתה של הרשות הפלסטינית לאו"ם כמדינה משקיפה[3].
באוקטובר 2013, הגיע נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, לביקור ממלכתי בישראל, וזאת בליווי משלחת פרלמנטרית מארצו, לרבות שר ההגנה, סגן ראש הממשלה, שר האוצר, שר החוץ, שר התחבורה וסגן שר התעשייה והמסחר. במסגרת הביקור, אשר נועד להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני בין שתי המדינות, מסר נשיא צ'כיה, כי "ברצוני להביע את תמיכתה המלאה של צ'כיה בישראל כאי של דמוקרטיה במזרח התיכון, ובמלחמה נגד הטרור העולמי...". עוד אמר הנשיא, כי "...הייתי חבר של ישראל ונשארתי חבר קרוב, תמיכת צ'כיה נתונה לכם"[45].
ב-24 במאי 2017, יום השנה ה-50 לשחרור ירושלים, הכיר הפרלמנט הצ'כי באופן רשמי בירושלים כבירת ישראל[46]. כמו כן, צ'כיה מכירה בעצמאות מדינת פלסטין.
בעקבות הכרזת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-6 בדצמבר 2017, כי ארצו מכירה בירושלים כעיר הבירה של ישראל, הודיעה גם ממשלת צ'כיה כי היא מכירה בירושלים המערבית כבירת ישראל וכי תלך אף היא בדרכה של ארצות הברית ותעביר את השגרירות לירושלים[47]. מאוחר יותר הודיע נשיא צ'כיה כי תחילה תועבר לירושלים הקונסוליה הצ'כית, ולאחר מכן השגרירות עצמה[48].
במחווה יוצאת דופן של הנשיא הצ'כי שגרירות ישראל בפראג חגגה 70 שנה למדינת ישראל באולם הטקסים הספרדי במצודת פראג, משכנו של נשיא צ'כיה ובהשתתפותו. זהו אירוע יוצא דופן וכנראה המקרה הראשון בהיסטוריה המודרנית, כאשר חגיגות של אומה זרה התקיימו במצודת פראג ותחת חסותו הרשמית של הנשיא[49].
בנובמבר 2018 ביקר שוב נשיא צ'כיה מילוש זמאן בישראל ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם נשיא המדינה ראובן ריבלין, נשא נאום בכנסת ונפגש שם עם יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין[50].
ב-11 במרץ 2021, נפתחה שלוחת השגרירות הצ'כית בירושלים, שלוחת השגרירות נחנכה במעמד ראש ממשלת צ'כיה, אנדריי באביש, שר החוץ גבי אשכנזי, השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה ואף שגרירי שתי המדינות, דניאל מירון ומרטין סטרופינצקי[51].
כחודשיים לאחר מכן, ב-14 במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות, החליט נשיא צ'כיה מילוש זמאן להניף את דגל ישראל לצד דגל צ'כיה, כאות לסולידריות עם ישראל. שר החוץ הצ'כי, יאקוב קולהאנק, צוטט בין היתר באומרו: "ישראל מתמודדת בפני התקפה ברברית. יש לה את תמיכתנו." בנוסף לכך, בעמוד הטוויטר של שר החוץ הצ'כי פורסמה תמיכתו בישראל, כולל תמונה של סיכת מתכת המשלבת את דגלי שתי המדינות[52][53].
בשנת 2023, בתגובה להחלטת האו"ם לקרוא להפסקת אש בעימות בין חמאס לישראל, קראה שרת ההגנה הצ'כית לארצה לצאת מהאו"ם; "לצ'כיה אין מקום בגוף שתומך בטרוריסטים". צ'כיה הצביעה נגד החלטה לשדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם.
באוקטובר 2024, בעקבות התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל הטילה צ'כיה וטו על החלטה של האיחוד האירופי הקוראת להפסקת אש בטענה שהיא לא קוראת לחזבאללה לסגת מהגבול ומגבילה את זכות ישראל להגן על עצמה.[54]
יחסי מסחר ותיירות עריכה
.jpg){kind=link}
ישראל וצ'כוסלובקיה חתמו לראשונה על הסכם סחר במרץ 1950[55].
עם חידוש היחסים בין המדינות הגיעה היקף הסחר ההדדי לכ-7 מיליון דולר ב-1988[56], והוכפל ל-14 מיליון ב-1991[57]. ביוני 1991 נחתמה טיוטת הסכם סחר בין ישראל לצ׳כוסלובקיה. עם חתימת ההסכם בוטלו ההגבלות על יבוא מהמדינה. בנוסף הוקם ביתן צ׳כי ב"יריד אדם ומעונו" בתל אביב[57].
בשנת 1997 נחתם הסכם סחר חופשי בין צ'כיה לישראל[58]. באותה שנה גם נחתם הסכם על הפעלת טיסות שכר בין ישראל לפראג[59].
בשנת 2002 זכתה חברת שיכון ובינוי במכרז של ממשלת צ'כיה לסלילת כביש אגרה בעלות של כ-4 מיליארד דולר[60]. בנוסף הקימה החברה מספר פרויקטים למגורים במדינה[61].
לאחר 2004, עם כניסת צ'כיה לאיחוד האירופי גדל הסחר בין המדינות בצורה מהירה עקב הסכם ההתאגדות בין ישראל והאיחוד האירופי[62].
מאז התפרקותה של צ'כוסלובקיה, נרשמה מגמה מתמדת של עליה משמעותית בכמות התיירים הישראלים בצ'כיה. לתהליך זה סייע שיתוף פעולה הדוק בין המדינות בתחום התיירות, אשר הוביל במהלך שנת 2011 לחתימה על הסכם תעופה, אשר הרחיב משמעותית את התנועה האווירית בין שתי המדינות[63][64]. נכון לעשור השני של המאה ה-21, צ'כיה נחשבת כיעד תיירותי פופולרי בישראל, ובמהלך שנת 2013 ביקרו בה למעלה מ-100,000 אזרחים ישראלים[65].
במהלך חודש ינואר 2011, הוקמה לראשונה לשכת מסחר רשמית המשותפת לשתי המדינות, וזאת בהשקתם של סגן שר החוץ, דני אילון, ושר החוץ של צ'כיה, קארל שוורצנברג. הצעד בא בעקבות התהדקות יחסי המסחר בין שתי המדינות, כאשר בשנת 2010 היקף הסחר השנתי שבין ישראל וצ'כיה עמד על למעלה מ-400 מיליון דולר. הלשכה שמה לה למטרה לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, בתחומי המסחר, מיזמים משותפים בענף התרבות, ובתחומי התיירות[66].
יחסים ביטחוניים עריכה
בשנת 2006 חתמה רפאל - מערכות לחימה מתקדמות על עסקה לאספקת מערכות נשק בעלות של כ-120 מיליון לצבא צ'כיה[67]. בשנת 2019 מכרה חברת אלתא מכ"ם עבור מערך ההגנה האווירית של המדינה[68]. בספטמבר 2021, נחתמה עסקה למכירת 4 סוללות של טילי SPYDER, תוצרת רפאל, בעלות של 630 מיליון דולר, בעסקה בין משרד הביטחון של ישראל למשרד הביטחון הצ'כי. בכך, הפכה למדינה הראשונה בנאט"ו שקנתה את המערכת הישראלית[69].
שיתוף פעולה מדעי עריכה
שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל וצ'כיה החל בשנת 1991, עם חתימת הסכם מסגרת בתחום שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לצ'כוסלובקיה. הסכם המסגרת מהווה בסיס לתוכנית לשיתוף פעולה במדע בין המדינות, ומתחדש מדי מספר שנים. הסכם מחודש נחתם לאחרונה בספטמבר 2011, בעת ביקורו של ראש ממשלת צ'כיה בישראל[70].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Wein, Martin J. A History of Czechs and Jews: A Slavic Jerusalem. United Kingdom: Taylor & Francis Limited, 2019. [1]
- מרטין ויין “משפטי פראג, אנטישמיות וישראל.” זמנים 16 (סתיו, 2011): 78–89.
- מרטין ויין “Eduard Goldstücker aus israelischer Perspektive.” In Brücken, Neue Folge 21/1–2 (2013): 157–63 (German).
- משה יגר, צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל – גלגולי יחסים מורכבים, ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, 1997.
- משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 72–74.
קישורים חיצוניים עריכה
- האתר הרשמי של שגרירות צ'כיה בישראל
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל בצ'כיה
- האתר הרשמי של לשכת המסחר והתעשייה ישראל - צ'כיה
- הרפובליקה הצ'כית, באתר משרד החוץ
- טל שלו, מפראג באהבה: החברה האירופית הכי טובה של ישראל, באתר וואלה, 4 בינואר 2013
- סרטונים הנחת זר ישראלי על קברו של החייל האלמוני בפראג, יומני כרמל, נובמבר 1948 (התחלה 2:22)
- ראיון של נשיא הפרלמנט הצ'כי עם שמעון ארן
הערות שוליים עריכה
- ^ מערכת היחסים המיוחדת של צ'כיה וישראל
- ^ נתי לנגרמן, ההבטחה הראשונה של שר החוץ הצ'כי: העברת השגרירות לירושלים, באתר עכשיו 14, 15 בדצמבר 2025
- ^ 1 2 טל שלו, מפראג באהבה: החברה האירופית הכי טובה של ישראל, באתר וואלה, 4 בינואר 2013
- ^ Livia Rothkirchen, The Jews of Bohemia and Moravia: Facingthe Holocaust, יד ושם
- ^ ירושלים - הקונסול הצ'כוסלובקי - לעיראק, המשקיף, 17 בדצמבר 1941
- ^ The Czech Republic and Israel: A Unique Friendship, Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs (ב־English)
- ^ The Czech arms that saved Israel | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, 2020-11-30 (ב־English)
- ^ אורי מילשטיין, עסקת הנשק הצכוסלובקית בתשח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 ביוני 2016
- ^ סרטון אודות עסקת נשק בין ישראל לצ'כיה, באתר המרכז למורשת המודיעין
- ^ בחזרה לליברץ, באתר חיל האוויר
- ^ תוכנית צ'כיה. תוכניתו של ראש אג"ם יגאל ידין (יולי 1948)
- ^ משה יגר, צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל – גלגולי יחסים מורכבים, ירושלים: הוצאת הספריה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, 1997
- ^ צ'כיה תמשיך לתמוך בישראל, הצופה, 1 באוקטובר 1948
- ^ מדינת ישראל בשנתה הראשונה, הַבֹּקֶר, 4 במאי 1949
- ^ ציר ישראל בפראג אצל גוטוואלד, קול העם, 29 ביולי 1948
שעה אחרונה, הארץ, 29 ביולי 1948 - ^ רפי חוזר לשליחותו, הארץ, 7 בדצמבר 1948
- ^ שבוע הימים בארץ, העולם, 9 בדצמבר 1948
- ^ צ'כיה יכולה לספק חלק חשוב של סחורות תעשיתיות וחקלאיות לישראל, קול העם, 24 בפברואר 1949
- ^ הנתיב ליבשת אירופה, דבר, 27 באוגוסט 1948
- ^ הישיבה הראשונה של הכנסת בתל־אביב, העולם, 10 במרץ 1949
- ^ יעקב מאיוס, ג'כוסלובקיה מוסיפה לתמוך בעליה, על המשמר, 15 במרץ 1949
- ^ נפתח קו טלפון ישיר עם צ'כיה, הארץ, 10 באוקטובר 1949
- ^ ישראל לא תשכח עזרת צ.ס.ד. במאבק תקומתה, קול העם, 19 בינואר 1950
עזרתה של צ'כוסלובקיה לישראל במלחמה הועלתה על נס, מעריב, 18 בינואר 1950 - ^ אלי שאלתיאל, לברוח מן השורה - להישרד, כותרת ראשית, 30 בנובמבר 1983
- ^ החלטת שלום של צ'ס"ר הועברה לישראל, קול העם, 3 במאי 1950
- ^ הצירות ה צ 'כית: לא ידענו, מעריב, 25 בנובמבר 1952
- ^ צ'כוסלווקיה דרשה להחזיר מפראג את ציר ישראל ד"ר קובובי, דבר, 7 בדצמבר 1952; ממשלת צ'כוסלובקיה מבקשת להחזיר את קובובי מפראג, על המשמר, 7 בדצמבר 1952; הנוסח המלא של איגרת משרד-החוץ הצ'כי לצירות ישראל בפרג, על המשמר, 21 בדצמבר 1952
- ^ י צאנג, הכל מוכן למשפטם, מעריב, 27 בינואר 1953
- ^ גולדשטיקר ואחיו של סלאנסקי נידונו על <<בגידה ופעולות ריגול>>, הארץ, 28 במאי 1953
- ^ ש. קדר אצל שר החוץ הצ'כי, מעריב, 11 במרץ 1954
- ^ מותר לשלוח כסף לאורי ולאורנשטיין, הארץ, 1 ביוני 1954
מרדכי ישוחרר, מעריב, 18 בנובמבר 1954 - ^ מצרים תקיים הסכם הנשק עם צ'כיה, הַבֹּקֶר, 3 באוקטובר 1955
- ^ ישראל ביקשה הסבר מצכיה, הארץ, 5 באוקטובר 1955
- ^ נשיא צ"כוסלובקיה מאחל שלום לישראל ומקווה לידידות ושיתוף־פעולה ישראל-צ'ס"ר, קול העם, 31 ביולי 1956
- ^ יעקב אילון (ניו יורק) אילן כפיר, יחסים דיפלומטיים עם צ׳כיה תוך שנה. פרס: מתהדק הקשו עם סין, חדשות, 28 בספטמבר 1988
- ^ אילן בכר, אריק בנדר, צ'כוסלובקיה תפסיק כליל את משלוחי הנשק למדינות ערב, מעריב, 11 בפברואר 1990
- ^ אילן כפיר, ואצלב האוול נשיא צ'כוסלובקיה לביקור בארץ, חדשות, 25 באפריל 1990
- ^ אילן כפיר, נפתחה שגרירות ישראל בצ׳כיה, חדשות, 20 באוגוסט 1990
- ^ אנשיל פפר, 13 ראשי מדינות, 3,500 אורחים - ושמעון פרס אחד, באתר הארץ, 12 במאי 2008
- ^ יוסי מלמן, ראש ממשלת צ'כיה: ערפאת מזכיר את היטלר, באתר הארץ, 17 בפברואר 2002
- ^ מאת יוסי מלמן, מתיחות דיפלומטית בין צ'כיה לעולם הערבי, באתר הארץ, 20 בפברואר 2002
- ^ יוסי מלמן, יש טרנספר ויש טרנספר, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2005
- ^ ברק רביד, ראש ממשלת צ'כיה, מירק טופולנק: נפעל למניעת הקפאת היחסים בין אירופה וישראל, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
- ^ צ'כיה: "תומכים בישראל"; הערב: הפגנה מול שגרירות טורקיה, באתר גלובס, 3 ביוני 2010
- ^ נשיא המדינה ערך קבלת פנים ממלכתית לנשיא צ'כיה מר מילוש זמאן, באתר נשיא המדינה, 7 באוקטובר 2013
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., היסטוריה בצ'כיה: הפרלמנט הכיר בירושלים כבירת ישראל, באתר ynet, 24 במאי 2017
- ^ טל שלו, נשיא צ'כיה: "הכרזת טראמפ משמחת; נלך בעקבות ארצות הברית", באתר וואלה, 8 בדצמבר 2017
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., נשיא צ'כיה: "השגרירות תעבור לירושלים בשלבים", באתר ynet, 25 באפריל 2018
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ נעה לנדאו, נשיא צ'כיה מילוש זמאן נחת בישראל, וינאם מחר בכנסת, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2018
שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., נשיא צ'כיה בכנסת: "בגידה בישראל – בגידה בעצמנו", באתר ynet, 26 בנובמבר 2018 - ^ אנה רייבה ברסקי, ראש ממשלת צ'כיה יגיע מחר לביקור בישראל וישתתף בחניכת נציגות ארצו בירושלים, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2021
- ^ Na podporu Izraele vyvěsil vlajku Hrad, vláda i ministerstvo zahraničí, iDNES.cz, 14. května 2021
- ^ עמוד הפייסבוק של לשכת נשיא הרפובליקה, טקס הנפת דגל ישראל במצודת פראג, 14 במאי 2021
- ^ Czech Republic blocks joint EU statement urging 'immediate ceasefire' in Lebanon, Euronews, 01.10.24
- ^ הסכס מסחרי ישראל-צ'כוסלובקיה , חרות, 21 במרץ 1950
- ^ "סחר ישראל־צ'כיה יוכפל ב-1990, מעריב, 5 באפריל 1990
- ^ 1 2 בוטלו ההגבלות על יבוא מציכוסלובקיה, חדשות, 21 ביוני 1991
- ^ מאת צבי לביא, שרנסקי: היקף הסחר בין ישראל לרוסיה יגדל פי 3 למיליארד ד' בשנה, באתר גלובס, 12 בפברואר 1997
- ^ מאת דרור מרום, סוכם על הפעלת טיסות שכר ישראליות לפראג, באתר גלובס, 27 ביוני 1999
- ^ צביקה פז, ממשלת צ'כיה בחרה בשיכון ובינוי לסלילת כביש אגרה בכ-4 מיליארד דולר, באתר גלובס, 6 ביוני 2002
- ^ גיא ימין, שיכון ובינוי רכשה כ-70 דונם בפראג בכ-7 מיליון אירו להקמת פרוייקט מגורים ומסחר, באתר גלובס, 19 ביוני 2006
- ^ ספיר פרץ, שרת התמ"ס: לכניסת צ'כיה לאיחוד האירופי יהיו השלכות חיוביות על הסחר עם ישראל, באתר גלובס, 18 בפברואר 2002
הדס מנור, עלייה של 32% בסחר הישראלי עם המדינות שהצטרפו לאיחוד, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2004 - ^ זוהר בלומנקרנץ, ישראל וצ'כיה חתמו על הסכם תעופה חדש ומורחב, באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2011
- ^ שדרוג בהסכם התעופה בין ישראל וצ'כיה, באתר משרד התחבורה(הקישור אינו פעיל, 28 בדצמבר 2016)
- ^ "צ'כיה נחשבת כיעד תיירותי פופולרי עם מגמה מתמדת של עלייה במבקרים ישראלים"
- ^ הידוק ביחסים הכלכליים עם צ'כיה, באתר הרשמי של דני אילון
- ^ הדס מנור, רפאל תספק לצבא צ'כיה מערכות נשק ב-120 מיליון דולר, באתר גלובס, 19 בפברואר 2006
- ^ חגי עמית, ישראל תמכור לצ'כיה מערכות מכ"מ ב-400 מיליון שקל, באתר TheMarker, 5 בדצמבר 2019
אורי ברקוביץ', כיפת ברזל חוגגת עשור: 2,400 יירוטים והכנסות של 4 מיליארד שקל, באתר גלובס, 15 באפריל 2021 - ^ דני זקן, נחתם הסכם בין משרד הביטחון לממשלת צ'כיה למכירת סוללות הגנה אווירית של רפאל, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2021
- ^ צ'כיה, באתר משרד המדע
שגיאת לואה: too many expensive function calls.