טומאת אוהל
פעולות נוספות
| מקרא | במדבר י"ט, י"ד |
|---|---|
| משנה | מסכת אהלות |
| משנה תורה | ספר טהרה, הלכות טומאת מת, פרק א' |
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"א |
בהלכות טומאה, אוהל הוא מבנה או כיסוי שתחתיו נמצא מת. דינו הוא שכל האנשים והכלים הנמצאים תחת אותו כיסוי נטמאים. בנוסף, גם האוהל עצמו שמכסה את המת נטמא, וכן אדם או כלי שהיו מעל המת. אדם או כלי שנטמאו בדרך זו נחשבים "טמאי מת", שדרגתם אב הטומאה.
מקור הטומאה ופרטיה עריכה
”זֹ֚את הַתּוֹרָ֔ה אָדָ֖ם כִּֽי־יָמ֣וּת בְּאֹ֑הֶל כׇּל־הַבָּ֤א אֶל־הָאֹ֙הֶל֙ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֔הֶל יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים” (במדבר יט יד)
חלקי המת המטמאים באוהל עריכה
בטומאת אוהל ישנם כמה חלקים של המת שגורמים לטומאה:[1]
- מת שלם – אפילו אם אין בו שיעור כזית, כגון נפל.
- כזית בשר או נוזל (נצל) מן המת.
- אבר שלם מן המת או מן החי שיש בו בשר, גידים ועצמות.
- רובע הקב[2] של עצמות, גם בלי בשר.
- רוב מניין העצמות של האדם, או רוב בניין כלומר רובו של מבנה הגוף.
- עצמות חוט השדרה או הגולגולת, גם אם אין בהן רוב מניין או רוב בניין.
- רביעית דם מטמאת באוהל.[3]
אופני ההיטמאות עריכה
הטומאה באוהל מתרחשת בשלושה מצבים:
- האהלה על הטומאה – אדם או חפץ נמצאים מעל המת או חלקיו.
- הטומאה מאהילה – המת נמצא מעל האדם או החפץ.
- הימצאות תחת קורת גג אחת – האדם או החפץ נמצאים יחד עם המת תחת אותו אוהל.[4]
טומאת אוהל קיימת רק בטומאת מת. אבות טומאה אחרים אינם מטמאים בדרך זו,[5] למעט דין דומה בטומאת מצורע, שכאשר מצורע נכנס לבית – הכלים שבו נטמאים.[6]
גדר הטומאה: אהל כמגע עריכה
הגמרא במסכת חולין דנה בשאלה: האם טומאת אוהל היא סוג נפרד של טומאה, או שהיא בעצם דומה לטומאת מגע. לשאלה זו יש השלכות מעשיות, כגון האם ניתן לצרף חצי שיעור שנטמא במגע עם חצי שיעור שנטמא באוהל.
בעניין זה נחלקו האמוראים:
- אביי סובר שמדובר בשתי טומאות שונות, אך במקרה שההאהלה קרובה מאוד – היא נחשבת כמו מגע.
- רבא מבחין בין שני מצבים:
- כאשר אדם נמצא מעל הטומאה או שהטומאה מעליו – זה נחשב כמו מגע.
- כאשר האדם והטומאה נמצאים יחד באוהל – זו טומאת אוהל רגילה.
- רבי זירא סובר שכל המקרים הם טומאת אוהל, ולא מגע. יוצא מן הכלל הוא מקרה של טומאה רצוצה – כאשר אין רווח של טפח, ואז הטומאה "עולה" כלפי מעלה, ונגיעה באוהל נחשבת כנגיעה בטומאה עצמה.[7]
הראשונים נחלקו כיצד לפסוק: הרא"ש והגר"א פסקו כרבא, ואילו הרמב"ם,[8] הראב"ד והר"ש פסקו כרבי זירא. החזון איש מסביר שלפי הרמב"ם, גם רבי זירא מסכים שבמקרים של קרבה גדולה – הדבר נחשב כמגע.[9]
דינים מיוחדים עריכה
צירוף שיעורים עריכה
לטומאת אוהל יש חומרה מיוחדת: האוהל יכול לצרף שני חצאי שיעור (כגון שני חצאי כזית) לשיעור שלם. הצירוף מתקיים גם אם חצי אחד נוגע באדם, והחצי השני נמצא איתו תחת אותו אוהל. לדוגמה: אדם שנוגע בחצי כזית ומאהיל על חצי כזית אחר – נטמא. עם זאת, יש דעה שנגיעה בחצי כזית אינה מצטרפת לשהייה תחת אוהל עם חצי כזית אחר.[10]
טומאת אוהל של גוי עריכה
יש מחלוקת האם מת גוי מטמא באוהל:[11]
- רבי שמעון בן יוחאי סובר שאינו מטמא באוהל אלא רק במגע ובמשא.
- חכמים סוברים שמטמא גם באוהל.
להלכה, הרמב"ם פסק כרשב"י,[12] ואילו התוספות פסקו כחכמים.[13]
האוהל עצמו נטמא עריכה
יש להבדיל בין טומאת אוהל (העברת הטומאה) לבין טומאת האוהל עצמו:
- אוהל עראי שיש בו מת – נעשה בעצמו אב הטומאה.
- בית קבוע – אינו נטמא בעצמו, אלא רק מעביר את הטומאה למה שבתוכו.
לפי המשנה: "כל היוצא מן העץ אינו מיטמא טומאת אוהלים אלא פשתן"[14] – כלומר, מבנים מחומרים צמחיים אינם נטמאים, חוץ מפשתן.
אוהלים סמוכים עריכה
אוהל הסמוך לאוהל שבו נמצא המת אינו נטמא, אלא אם כן יש חלון ביניהם בגודל טפח. לצורך מניעת מעבר הטומאה היו פוקקים את כל חלונות הבית לפני פטירתו של המת.[15] כמו כן אוהל הנמצא מעל אוהל המת אינו טמא, שכן האוהל שתחתיו כבר מאהיל על המת וחוסם את הטומאה, אלא אם כן האוהל התחתון אינו בגובה טפח, שאז הטומאה נחשבת טומאה רצוצה.
בחידושי רבינו חיים הלוי[16], מציג שתי אפשרויות מדוע הטומאה איננה עוברת מבית לבית, אפשרות אחת משום שהטומאה נמצאת במקום נפרד, ואם כן אין האהלה משותפת בין הטומאה לטהרות, אפשרות שנייה מכיוון שהאוהל חוצץ בפני הטומאה.
דברים שמצילים מהטומאה עריכה
כאשר אוהל נמצא בתוך אוהל, האוהל הפנימי מציל את הכלים שבתוכו אם הטומאה נמצאת באוהל החיצוני, אך במקרה ההפוך, שהטומאה באוהל הפנימי והכלים באוהל החיצוני, החיצוני אינו מציל מהטומאה שבפנימי. המשנה מסכמת דין זה באמצעות הכלל "שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להיכנס".[17]
כמו כן, כלי חרס הנמצא בתוך אוהל עם מת עשוי להציל את מה שבתוכו מלקבל טומאה. בשביל שיציל נדרש שהכלי יהיה מכוסה ואטום, ובלשון המקרא "צמיד פתיל".
באופן דומה, כלי הבלוע בתוך אדם או בעל חיים אינו נטמא בטומאת אוהל, גם אם האדם או בעל החיים בתוך אוהל עם מת. בניגוד לאוהל פנימי וכלי חרס, היצור החי לא רק מציל כלים שבתוכו, אלא גם חוסם טומאה שבתוכו מלצאת אל האוהל.[18]
האמורא רבי זירא הסתפק בדינה של בהמה מפרכסת (גוססת) שבתוכה בלוע כלי. מצד אחד, היא עדיין אינה נחשבת מתה (ואינה מטמאת טומאת נבילות), ולכן הכלי שבתוכה עדיין "בלוע". מצד שני, היא כבר נחשבת "אוכל", ודבר הבלוע בתוך אוכל אינו נחשב כבלוע. לדעת רב ששת במקרה זה הכלי אינו נחשב בלוע הכלי נשאר טמא. להלכה, אביי פסק שיש להחמיר משני הצדדים: הבהמה אינה מצילה על מה שבתוכה מטומאת אוהל, למרות שעדיין נחשבת בחיים לעניין איסורים אחרים.[19]
הלכה למעשה עריכה
טומאת אוהל רלוונטית גם כיום, בעיקר לכהנים, שאסור להם להיטמא למת.
טומאת קבר: אדם שנכנס למבנה שמעל קבר נטמא, משום שהטומאה עולה כלפי מעלה (כמו בטומאה רצוצה).
באוהל הרבי מליובאוויטש, אזור הקברים פתוח מלמעלה. כך יכולים כהנים להיכנס לאזור הסמוך בלי להיטמא בטומאת אוהל, אך עדיין עליהם להיזהר מטומאת מגע.
קישורים חיצוניים עריכה
הערך "טומאת אהל", באתר ויקישיבה
הערות שוליים עריכה
- ^ משנה, מסכת אהלות, פרק ב', משנה א'
- ^ רובע הקב הוא מידה הלכתית מתקופת המשנה והתלמוד. על פי החזון אי"ש, נפחו כ-600 סמ"ק, ועל פי הרב חיים נאה, כ-360 סמ"ק. ראו גם: רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה.
- ^ משנה, מסכת אהלות, פרק ב', משנה ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות טומאת מת, פרק א', הלכה י'.
- ^ משנה, מסכת כלים, פרק א', משנה ד'.
- ^ ראו פירוש המשנה לרמב"ם, כלים, פרק א', משנה ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קכ"ה, עמוד ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר טהרה, הלכות טומאת מת, פרק ד', הלכה י"ד.
- ^ אהלות סימן כ'.
- ^ לדעת תנא קמא, ורבי מאיר חולק.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"א, עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות טומאת מת, פרק א', הלכה י"ג
- ^ תוספות, מסכת יבמות, דף ס"א, עמוד א'.
- ^ משנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה ג'
- ^ משנה, מסכת שבת, פרק כ"ד, משנה ה'
- ^ הלכות טומאת מת עמ' 78.
- ^ משנה, מסכת אהלות, פרק ד', משנה א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות טומאת מת, פרק כ', הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קכ"א, עמוד ב'.
| טומאה וטהרה ביהדות | ||
|---|---|---|
| דרגות טומאה | אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי) | קובץ:סדר טהרות.PNG |
| דרגות קבלת טומאה | חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת | |
| קבלת טומאה | אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק | |
| מטמאים מן התורה | מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת | |
| מטמאים מן דרבנן | ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים | |
| נטמאים | אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין | |
| אחרים | טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור | |
| טהרה | טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא | |
| סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
