Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

טומאת מגע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בהלכה היהודית, טומאת מגע היא טומאה המתרחשת על ידי נגיעה פיזית של הדבר הנטמא בדבר המטמא. זוהי הדרך הפשוטה ביותר להיטמא, והיא קיימת ברוב ככל אבות הטומאות ובמיני הנטמאים.[1] מלבד נבלת עוף טהור, המטמאת באכילה בלבד, וכן חטאות המטמאות את העוסק בהוצאתן מהמקדש או בשריפתן; ואדם הנוגע בהן שלא במסגרת ההוצאה או השריפה – אינו נטמא.[2]

טומאת מגע בית הסתרים עריכה

המגע בטומאה מטמא את האדם רק אם המגע הוא במקום הגלוי בגוף האדם, אבל אם הטומאה נוגעת באזור בגוף שאיננו גלוי, אלא מוסתר. הטומאה איננה מטמאה את האדם. (אם כי התורה גזרה שביאה מטמאת אף שאין בה טומאת מגע). לדעת רבי מאיר[3] גם טומאת בית הסתרים מטמאת.

מחלוקת ידועה בין רבי יוסי לחכמים בנושא זה היא בחתיכת בגד שנתלשה מתוך בגד אחר הטמא בטומאת מדרס (שטמא דרך עליה). אף שטומאת מדרס אינה חלה על החתיכה, חלה עליה טומאת מגע, מכיוון שנגעה בחתיכת המדרס בעת שהייתה מחוברת אליו.[4]

האמורא רבינא מחדש, שאוכל המחובר לאוכל אחר נטמא על ידי נגיעתו לאוכל. לפי הסברו של רבינא, חיבור חלקי האוכל זה לזה הוא חיבור חלש, ואינו נחשב לחיבור; לכן יש להחשיב כל חלק מהאוכל בנפרד, כך שחלק מהאוכל שנגע בחלק אחר – מטמא.

טומאה רצוצה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – טומאה רצוצה

גם טומאה רצוצה נחשבת כחלק מטומאת מגע, כך שכל טומאה הקבורה במקום שאין טפח מעליה בוקעת ועולה עד הרקיע, והעובר מעליה נטמא כאילו נגע בטומאה עצמה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר ויקרא, פרק ה', פסוק ב'. משנה מסכת כלים פרק א משנה א, ומסכת זבים פרק ה משניות ו, ז, י.
  2. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת זבחים , דף ק"ה, עמוד א'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"ב, עמוד ב'.
  4. ^ במקרה שהבגד בגודל מספק, כך שגם לאחר תלישת החתיכה הוא בגודל של שלושה טפחים על שלושה טפחים, מודה גם רבי יוסי שהוא מטמא את החתיכה, שכן בשעת תלישתה והפרדתה מהבגד היא נגעה בבגד הטמא.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.