טומאה רצוצה
פעולות נוספות
טומאה רצוצה היא כלל יסוד בדיני הטומאות בהלכה היהודית. לפי כלל זה, טומאה המטמאה טומאת מת שנמצאת במקום שהוא פחות מרווח אוויר בגודל של טפח על טפח, נחשבת "רצוצה", שיעור טפח על טפח הוא השיעור המינמלי שיש בו טומאת אוהל, וכל שיש ריווח פחות משיעור זה, הטומאה היא רצוצה ומטמאת כל מה שמעליה או מתחתיה ללא אפשרות של חציצה. פירוש המילה "רצוצה" הוא דבר שאין בו רווח[1].
גדר הדין עריכה
שיטת רבי זירא שהטומאה שנטמא העובר מעל גבי הטומאה, היא טומאת מגע,[2] לעומת זאת, שיטת אביי שהטומאה שנטמא העובר מעל גבי הטומאה הרצוצה היא טומאת אוהל. הנפקא מינה בין שתי השיטות היא מה דינו של אדם שמאהיל על חצי זית רצוצה, ובו זמנית נוגע גם בחצי זית, לפי שיטת רבי זירא מאחר שהוא נוגע בשתי חצאי הזית הרי שהוא נטמא. אמנם לפי אביי, הוא אינו נטמא מאחר שמדובר בשתי סוגי טומאות הרי שאינם מצטרפים, מאחר שנפסקה ההלכה כרבי זירא, על כן, אם אדם מאהיל על חצי כזית של טומאה רצוצה, ובידו השנייה נוגע בחצי זית נוסף, ניתן לצרף את שני החצאים לשיעור כזית המטמא, משום ששם הטומאה שלהם נחשב אחד.
נחלקו הרמב"ם והראב"ד בהגדרת טומאה רצוצה. לדעת הרמב"ם, כל טומאה שאין מעליה או במקומה אוהל נחשבת טומאה רצוצה, מפני שאין אוהל המגביל את התפשטותה. אך אם יש מעל הטומאה מקום בגודל טפח על טפח בגובה טפח, ניתן לראות זאת כאוהל, ואז הטומאה אינה רצוצה. ניתן להחשיב גם את המקום שבו מונחת הטומאה כחלק מהאוהל.
לעומת זאת, לדעת הראב"ד, טומאה רצוצה היא רק כאשר הטומאה נמצאת במקום שהוא טפח ברום טפח שבו הטומאה יכולה להתפשט. לכן טומאה גלויה אינה נחשבת טומאה רצוצה, בניגוד לדעת הרמב"ם[3]. בנוסף, לדעת הראב"ד מקום הטומאה עצמו אינו מצטרף לשיעור הטפח, אלא צריך שיהיה מעל גבי הטומאה טפח שלם.
למרות שטומאה גלויה נחשבת גם היא טומאה רצוצה, חלים עליה גם הדינים הרגילים של טומאת מת, המטמאת באוהל. לעומת זאת, טומאה רצוצה שאינה גלויה פועלת מדין טומאת מגע בלבד, ואין לה דיני טומאת אוהל. לכן, אף שהמאהיל עליה נטמא משום שנחשב כנוגע בה, אין לטומאה כוח להתפשט לכל חלקי האוהל שמעליה, ורק האדם שמאהיל עליה ישירות נטמא[4].
התייחסויות הלכתיות אקטואליות עריכה
דין טומאה רצוצה יוצר מצבים מעשיים מורכבים, בעיקר עבור כוהנים העוברים מעל קבר שבו נקבר מת באדמה, בדרך כלל ללא חלל של טפח מעליו. במקרה כזה, כל העובר מעל המקום נטמא, ולכן אסור לכוהנים לעבור שם. לעיתים גם מסלולי טיסה של מטוסים עוברים מעל בית קברות, ויש דיונים האם יש לשנות את המסלול מסיבה זו.
ציון הרשב"י במירון עריכה
בדור האחרון נדון הנושא בהרחבה בפרשת האיסור על עליית כהנים למירון. היו שטענו שישנם קברים בהר מירון סמוך לציון הרשב"י, וכיוון שהקבורה נעשית בדרך כלל ללא חלל של טפח מעל המת, הטומאה נחשבת רצוצה ועולה עד לרקיע. לפי זה, כל העובר מעל הקבר ומאהיל עליו נטמא בטומאת אוהל, ויש הסוברים שגם בטומאת מגע, משום שיש לראות את הטומאה כאילו היא ממלאת את כל החלל. בעיה זו התעוררה במיוחד אצל אדמו"רים שהם כוהנים, כמו האדמו"ר מתולדות אהרון ותולדות אברהם יצחק, שלא יכלו לקיים את ההדלקה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי במקום.
הרב מרדכי גרוס הציע להשתמש בחליפות צוללנים[5], שישמשו כצמיד פתיל ויחצצו בפני הטומאה. לעומת זאת, האדמו"ר מתולדות אהרון הגיע למקום בתוך מבנה שהורכב על גבי רכב, כך שהטומאה לא תיחשב רצוצה[6].
הפרשה הסתיימה לאחר שפוסקי העדה החרדית ביררו את העניין וקבעו שמקום הקברים אינו סמוך לציון הרשב"י.
מערת המכפלה עריכה
נדונה גם שאלת הכניסה למערת המכפלה. המבנה שמעל המערה נחשב כקומה שנייה מעל חלל הקברים. לכן, אף שהקומה הראשונה אסורה משום שהיא מאהילה על קבר של מת, יש מקום לדון אם הקומה השנייה מותרת לכניסת כוהנים.
יש שכתבו שהיתר זה קיים רק כאשר יש באוהל שעל גבי הקבר מקום בגודל טפח שבו יכולה הטומאה לצאת[7], או כאשר יש פתח בגודל ארבעה טפחים, גם אם הוא סגור זמנית[8]. אך אם אין פתח כזה, הטומאה נחשבת רצוצה ועולה עד למעלה.
במערת המכפלה הפתח נאטם בבטון, וגודלו 28 ס"מ, שאינו מגיע לשיעור ארבעה טפחים. לכן נפסק שאסור לכוהנים להיכנס, ואף לא להתקרב בתוך מרחק ארבעה טפחים, שכן גם הקומה השנייה נחשבת כקבר[9][10].
כבישים בארץ ישראל ובעולם עריכה
בעיה נוספת היא נסיעה במכונית, ברכבת או בכלי רכב אחרים מעל בתי קברות. כבר ברוסיה נשאלה שאלה זו, ורבי יצחק אלחנן ספקטור התיר נסיעה ברכבות מעל מקומות כאלה בהסתמך על היתרים שונים בשעת הדחק.
בארץ ישראל הבעיה התעוררה ביתר שאת בכביש החוצה את הר הזיתים, שהיה במשך שנים הדרך היחידה שחיברה בין ים המלח לירושלים. רבי יהושע לייב דיסקין, רבה של ירושלים, הורה שבשעת הדחק ניתן לשבת על פשוטי כלי עץ במהלך הנסיעה. כלי עץ אלו אינם מקבלים טומאה, ולכן האדם היושב עליהם אינו נטמא, בעוד שהמכונית עצמה נחשבת כאוהל החוצץ בפני הטומאה. עם זאת, פתרון זה נחשב דחוק.
כאשר מדובר בבתי קברות של גויים, הבעיה קלה יותר במידת מה, שכן יש דעה שקברי גויים אינם מטמאים בטומאת אוהל, אף שהרמ"א מחמיר בכך. עם זאת, לכל הדעות הם מטמאים במגע ובמשא. השאלה היא כיצד לדון בטומאה רצוצה במקרה כזה. לדעת הגר"א, טומאה רצוצה דינה חמור כטומאת מגע, ולכן גם המקילים בקברי גויים צריכים להחמיר כאן. להלכה כתב רבי שלמה זלמן אוירבך שראוי להחמיר כדעה זו, אף שרבים אינם נוהגים כך, בין השאר משום שדברי הגר"א נחשבים לחידוש ואינם ההלכה המקובלת[11].
קישורים חיצוניים עריכה
- טיסת כוהנים מעל קברים, הרב דניאל וולף
- הערך "טומאה רצוצה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים עריכה
- ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קכ"ה, עמוד ב'.
- ^ חולין קכה ע"ב.
- ^ לפי הרמב"ם גם טומאה גלויה נחשבת לטומאה רצוצה, מכיוון שאין מעליה אוהל.
- ^ על פי ביאורו הנרחב של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, מובא בחידושי הגר"ח על הש"ס מהדורת תשס"ח בחידושים על מסכת אהלות.
- ^ כוהנים ילבוש חליפות צוללנים? באתר TOG
- ^ נחשף פסק: כהנים מורשים לעלות למירון באתר כיכר השבת
- ^ פירוש "תפארת ישראל" למסכת אהלות, "קריית ארבע" – הקדמה לפרק רביעי ג, ב.
- ^ "חידושי הגרשוני" (יו"ד שע"א על הט"ז, ס"ק, י')
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר טהרה, הלכות טומאת מת, פרק ז', הלכה ד'.
- ^ כניסת כהנים למערת המכפלה / הרב יועזר אריאל באתר מנהלת מערת המכפלה חברון
- ^ נסיעת כהנים בכבישים בעיתיים / הרב דני וולף באתר דף קשר לתלמידי ישיבת הר עציון.
| טומאה וטהרה ביהדות | ||
|---|---|---|
| דרגות טומאה | אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי) | קובץ:סדר טהרות.PNG |
| דרגות קבלת טומאה | חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת | |
| קבלת טומאה | אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק | |
| מטמאים מן התורה | מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת | |
| מטמאים מן דרבנן | ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים | |
| נטמאים | אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין | |
| אחרים | טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור | |
| טהרה | טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא | |
| סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.