במדבר

במדבר
	תחילת ספר במדבר, כתב־יד אשכנזי מהמאה ה־13
	תחילת ספר במדבר, כתב־יד אשכנזי מהמאה ה־13
תקופת התרחשות	נדודי בני ישראל במדבר
מספר פסוקים	1,288
התרחשויות מרכזיות	מניין בני ישראל במדבר, מאורעות שעברו עליהם במדבר, נדודי בני ישראל במדבר, הכנה לכיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים

פירוש נוסף ערך זה עוסק בספר הרביעי בתנ"ך. אם התכוונתם לפרשה הראשונה בספר במדבר, ראו פרשת במדבר.

ספר בְּמִדְבַּר^[1] הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה. הספר מכיל 36 פרקים, 32 סדרים, 92 פרשיות פתוחות ו-66 סתומות.

כעדותו של הירונימוס כונה הספר בתקופתו בשם: "וַיְַדבֵּר" ושם זה מצוי גם בלשון רש"י בתלמוד מסכת סנהדרין דך פו עמוד א' ד"ה: 'סתם ספרי' ובימי הביניים של אברהם אבן עזרא, במסורת חז"ל מצוי הוא בשם "חומש פקודים",^[2] וזאת מכיוון שמופיעים בו שני מִפקדים של בני ישראל וכן עוד מפקד נפרד לשבט הלוי. מכאן גם באו השמות הלועזיים Ἀριθμοί בתרגום השבעים ו-Numeri בוולגטה (כלומר "מספרים", וכן באנגלית: Book of Numbers). ספר במדבר עוסק בנדידת בני ישראל במדבר, תקופה של כ-40 שנה, בין היציאה ממצרים עד לכניסה לארץ ישראל, ולמעשה מתמקד רק בתחילת התקופה הזו ובסופה.

תוכן הספר עריכה

פרקים א'–י' עריכה

עם הספרים שמות וויקרא מסתיים התהליך הארוך של יציאת מצרים, קבלת התורה ובניית המשכן.

העם מוכן אם כן לצאת לנדודיו.

ספר במדבר מתחיל בתיאור ההכנות למסע בארבעה חלקים: הכנת העם למסע, עבודת הלויים, דינים מיוחדים והיציאה למסע.

מחנה ישראל (פרק א' – פרק ב'): הספר מתחיל בציווי ה' לספור את עם ישראל בתחילת המסע במדבר. לאחר המפקד מתואר סדר המחנה בהפסקות שבין מסע למסע: במרכז המשכן, סביבו הכהנים והלויים, ומסביבם שאר עם ישראל חונה בארבעה דגלים בארבעת צדדי המחנה – שלשה שבטים בכל דגל.
הלויים (פרק ג' – פרק ד'): לאחר מפקד הלויים מתוארת החלפת הבכורות בלויים (הבכורות היו אמורים מלכתחילה להיות עובדי-המשכן), ואחר כך תיאור עבודת הלויים בזמן המסע: בני קהת נושאים את כלי המשכן, בני גרשון את כלי הבד שבמשכן ושמעליו, ובני מררי את קרשי המשכן וכל הקשור אליהם.
דינים מיוחדים (פרק ה' – פרק ט', פסוק י"ד): דין קרבן אשם, דין אישה סוטה, דיני הנזיר, ברכת הכהנים (הנאמרת עד היום בבתי הכנסת על ידי הכהנים), קרבנות נשיאי השבטים, טהרת הלויים ופסח שני.
היציאה למסע במדבר (פרק ט', פסוק ט"ו – פרק י'): הענן קובע את דרכם של בני ישראל – מתי יסעו ומתי יחנו, וכן תרועת החצוצרות – בימי שלום ומלחמה, והיציאה עצמה למסע כאשר הארון בראש המחנה.

החלק הזה מסתיים בשירת "ויהי בנסוע הארון", מאת משה, שמוקפת באותיות נו"ן הפוכה לפניה ולאחריה – לכך הוצעו בגמרא ובפרשנים מספר הסברים.^[3]

פרקים י"א–י"ט עריכה

בפרקים אלו מתוארים אירועים רבים שהתרחשו במהלך המסע במדבר. האירועים המרכזיים הם חטאי בני ישראל במדבר כמו חטא המתאוננים בתבערה, חטא המתאווים בקברות התאוה, חטא המרגלים וקורח ועדתו.

תלונות העם (פרק י"א): הפרק מתחיל בתיאור כעס ה' על תלונה של העם (חטא המתאוננים) בתבערה, וממשיך בתלונות העם ביחס לתנאי המסע וגעגועיהם למצרים (חטא המתאווים). בעקבות תלונה זו מתייאש משה מהעם, וה' מצרף אליו 70 זקנים כעזרה בהנהגה.
צרעת מרים (פרק י"ב): מרים מרכלת על משה יחד עם אהרן ("כי אישה כושית לקח..."). בעקבות זאת לוקה מרים בצרעת.
חטא המרגלים (פרק י"ג – פרק י"ד): משה שולח 12 נציגים לרגל את הארץ. המרגלים עוברים בחלקיה הדרומיים ולוקחים מפירותיה. בשובם מתפתח ויכוח האם הארץ ניתנת לכיבוש, כשרק כלב בן יפונה ויהושע בן נון מנסים לשכנע את העם לעלות בכל-זאת. בעקבות ההיסוס נגזר שדור יוצאי מצרים יימחה ברובו במדבר, ורק אז תותר הכניסה לארץ. בעקבות זאת מנסים כמה לפרוץ את הדרך אל הארץ אך ניסיונם נכשל (חטא המעפילים) – העם פונה להמשך מסעיו במדבר.
דינים שונים (פרק ט"ו): מנחות המוקרבות עם הקרבן: סולת, שמן ויין. קרבנות על חטאי ציבור או נציגיו. דינו של מחלל שבת – סיפור המקושש, ומצוות ציצית.
מחלוקת קורח ועדתו (פרק ט"ז – פרק י"ח, פסוק ז'): קורח ועדתו ערערו על הנהגתם של משה ואהרן. כמבחן יקטירו קורח ועדתו קטורת וגם אהרון. אש אכלה את מקטירי-הקטורת של קורח וכל אנשיו נבלעו באדמה. במבחן נוסף פרח מטהו של אהרון והעיד כי רק אהרן ובניו (שבט לוי) – ישמשו במשכן.
דינים שונים (פרק י"ח, פסוק ח' – פרק י"ט): חלקם של הכהנים בקרבנות ובתבואה, תחת לקבל נחלה בארץ, ודיני פרה אדומה.

פרקים כ'–כ"ה עריכה

קובץ:Balaam and his Ass, Pieter Lastman, 1622, oil on panel, 41.3 by 60.3 cm, Israel Museum, Jerusalem.jpg

בלעם ואתונו, ציור מאת פייטר לסטמן. אוסף מוזיאון ישראל

חלק זה עוסק באירועים שאירעו על גבול ארץ ישראל אך לא קשורים ישירות לכניסה לארץ.

מי מריבה (פרק כ', פסוקים א'–י"ג): לאחר מות מרים העם רב עם משה בגלל מחסור במים. ה' מצווה את משה לדבר אל הסלע שיוציא מים, ומשה מכה בסלע עד שיוצאים ממנו מים. מקרה זה מוזכר בהמשך כסיבה לעונשם של משה ואהרן שבעקבותיו לא יכנסו לארץ.
מות אהרון הכהן (פרק כ', פסוקים י"ד–כ"א): מלך אדום מונע מישראל לעבור בארצו שסובבים את ארצו במקום להילחם בו. במהלך המסע מת אהרן ונקבר בהר ההר.
נחש הנחושת (פרק כ"א, פסוקים ד'–ט'): משה מכין נחש מנחושת, על פי הוראת אלוהים, כדי להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים.
מלחמת סיחון (פרק כ"א, פסוקים י'–ל"ב): מלך ערד נלחם בישראל, ובעקבות סירוב נוסף נלחם בהם סיחון מלך האמורי (ביהץ) ולאחר מכן בני ישראל כובשים את יעזר.
מלחמת עוג (פרק כ"א, פסוקים ל"ג–ל"ה): בני ישראל מתקרבים לכיוון הבשן, ובעקבות כך עוג מלך הבשן יוצא לקראתם למלחמה, ובני ישראל מנצחים אותו ומתיישבים בעריו.
פרשת בלעם (פרק כ"ב – פרק כ"ד): בלק מלך מואב (אף היא ממלכה בעבר הירדן) מביא את בלעם, מכשף ונביא, לקלל את בני ישראל. בלעם מנסה את כוחו אך מפיו יוצאות ברכות במקום קללות.
מעשה זמרי (פרק כ"ה) לאחר שבלעם עוזב, שולחים המדינים את בנותיהם להחטיא את ישראל בזנות. כתוצאה מכך פורצת מגפה בקרב העם. פינחס, נכדו של אהרן הכהן, הורג את זמרי בן סלוא. עקב כך מובטח לו כי צאצאיו ישרתו ככהנים.

פרקים כ"ו–ל"ו עריכה

בפרקים אלו מפורטות ההכנות לכיבוש הארץ.

סיום המסע (פרק כ"ו): בני ישראל מגיעים לערבות מואב ושם נעשה מפקד נוסף של עם ישראל, כולל שבט לוי.
בנות צלפחד (פרק כ"ז, פסוקים א'–י"א): בנות צלפחד פונות אל משה בשאלה האם הן תוכלנה לרשת את הארץ, על אף שאביהן נפטר ללא צאצא זכר. עקבות פנייתן ציווה ה' את דיני הירושה, לפיהם בנות יורשות את אביהן כאשר אין לו בנים זכרים שירשו אותו.
מינוי יהושע (פרק כ"ז, פסוקים ט"ו–כ"ג): משה ממנה את יהושע בן נון למחליפו.
דינים שונים (פרק כ"ח – פרק ל'): קרבנות התמיד, המועדים, ודיני הפרת נדרים.
מלחמת מדין (פרק ל"א): בני ישראל נוקמים במדין על שהחטיאו אותם בזנות. המלחמה הסתיימה בתבוסת מדין, הרג כלל הגברים, הרג מלכי מדין ושביית כל הנשים והילדים.
פרשת בני גד ובני ראובן (פרק ל"ב): בני שבט גד ושבט ראובן מבקשים לקבל נחלה בעבר הירדן בערי סיחון ועוג מלך הבשן, שכבר הורישו בני ישראל, במקום להמתין לשלב חלוקת הארץ לכל השבטים יחד. משה שמע את דבריהם, ומתרצה לכך, אך מתנה שרק אם אכן יעברו את הירדן וילחמו יחד עם כל ישראל, עד סיום המלחמה, יוכלו לנחול את הערים בעבר הירדן, אך אם לא, אזי הם יקבלו חלק בארץ ישראל כפי הדין המקורי.
רשימת התחנות (פרק ל"ג, פסוקים א'–מ"ט): משה מסכם את המסע בכותבו את רשימת תחנות-המסע.
הכנה להתנחלות (פרק ל"ג, פסוק נ' – פרק ל"ו): הגדרת גבולות הארץ, החלוקה לנחלות והפרשת ערי המקלט.

חלוקת הספר לפרשיות עריכה

בספר במדבר 10 פרשיות ואלו הן:

אולם לרוב קוראים את ספר במדבר במשך 8–9 שבתות, שכן לפי נוהגים שונים יש חיבור פרשיות שונות.

חוקת – בלק

בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת, קוראים את פרשת חוקת יחד עם פרשת בלק.

לפי מנהג התימנים, גם בארץ ישראל מחברים פרשות אלו, במקום לחבר את פרשות מטות-מסעי. לדרדעים ישנו מנהג ייחודי ולפיו במקום לחבר את פרשת חקת עם בלק, מחלקים אותה לשניים ומחברים את חציה הראשון (עד פרק כ', פסוק כ"א) לפרשת קרח, ואת חציה השני (משם ואילך) לפרשת בלק.

מטות-מסעי

בדרך כלל קוראים את פרשת מטות ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מסעי, רק בשנים מעוברות, בשנים מסוג בשז וגכז (רק בארץ ישראל), ובשנים השג והחא (גם בחוץ לארץ) הן נפרדות,^[4] וממילא שנים בהן פרשת מטות ופרשת מסעי נקראות בנפרד גם בחו"ל הן נדירות.

מהות הספר עריכה

לפי הרב לייב מינצברג, מהותו של ספר במדבר היחס בין ישראל לה' הוא כמלך השוכן בתוך מחנה ישראל והמוקד הוא ביחסי מלך ועם שזה מתבטא בתחילת הספר, בחלוקת העם למחנות וסידורם תחת דגלים סביב המשכן נועדו לשקף את כבוד המלכות, כאשר ישראל מקיפים את השכינה בטכסיסי מלכות כמלך בתוך גדודיו. ומזה נובעים המצוות המיוחדות של ספר במדבר^[5].

הרכב הספר עריכה

רוב החוקרים המודרניים של המקרא סבורים כי התורה — ספרי בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים — הגיעה לצורתה הנוכחית בתקופה שלאחר הגלות (כלומר, לאחר בערך 520 לפנה"ס), על בסיס מסורות כתובות ובעל־פה קודמות, וכן בהתאם למציאויות גאוגרפיות ופוליטיות בני הזמן^[6]. חמשת הספרים מתוארים לעיתים קרובות ככאלה שנערכו מתוך ארבעה „מקורות”, הנתפסים בדרך כלל כפרי עבודתן של אסכולות סופרים ולא של יחידים: המקור היהוויסטי והמקור האלוהיסטי (הנחשבים לעיתים קרובות כמקור אחד), המקור הכוהני, והמקור הדויטרונומיסטי. קיימת מחלוקת מתמשכת באשר למוצאם של המקורות הלא־כוהניים, אך מקובל בדרך כלל כי המקור הכוהני הוא מן התקופה שלאחר הגלות. להלן תמצית ההשערה:

ספר בראשית מורכב מחומר כוהני ולא־כוהני^[7].

ספר שמות הוא אנתולוגיה שנערכה כמעט מכל תקופות ההיסטוריה של ישראל^[8].

ספר ויקרא הוא כוהני כולו ומתוארך לתקופת הגלות או לאחריה^[9].

ספר במדבר הוא עריכה כוהנית (כלומר, עיבוד ועריכה) של מקור לא־כוהני מוקדם יותר^[10].

ספר דברים, שהוא כיום הספר האחרון בתורה, החל כאוסף חוקים דתיים המהווים את עיקרו של הספר; בראשית המאה ה־6 לפנה"ס הורחב לשמש כהקדמה להיסטוריה הדויטרונומיסטית (הספרים מיהושע ועד מלכים), ובהמשך נותק מאותה היסטוריה, הורחב ונערך מחדש, ולבסוף צורף אל התורה.

עם זאת, מגילות כתף הינום מצביעות על סבירותה של מסורת כתובה קדם־גלותית לגבי הקטעים במדבר ו׳ ובדברים ז׳. אף שאין בכך הוכחה מכרעת לקיומה של מסורת כתובה קנונית, יש בכך כדי להצביע על אפשרות כזו^[11].

ראו גם עריכה

ספר מלחמות ה' (מקרא) – הנזכר בספר במדבר

לקריאה נוספת עריכה

אביה הכהן, פני אדם: על תורת האדם והעם בספר במדבר, ידיעות ספרים, תל אביב, תשע"ד.
מייקל אייזנברג ממשל וכלכלה ישראליים, מהמסע במדבר למאה ה-21 – תובנות כלכליות-מודרניות של ספר במדבר הוצאת סלע מאיר 2022.

קישורים חיצוניים עריכה

עיינו גם בפורטל:
קובץ:P Bible.png	פורטל תנ"ך

ספר במדבר להאזנה – בהקראת עומר פרנקל, באתר 929
ספר במדבר, באתר ויקיטקסט
ספר במדבר, באתר מקראות גדולות הכתר
ספר במדבר, באתר "תורת אמת"
ספר במדבר, באתר מכון ממרא
ספר במדבר באתר 929 - תנ"ך ביחד
רשימת מאמרים על במדבר באתר רמב"י
מרדכי כוגן, המפקד במדבר ומפקדים אחרים, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
במדבר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
מלכה שנוולד, ‏לכידות הסיפור המקראי של חומש במדבר (פרקים א–י) - עיון בפרשנות ר' אברהם אבן עזרא, ר' משה בן נחמן ודון יצחק אברבנאל, כעת, עמ' 179
פרשות השבוע של ספר במדבר

במדבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
George Buchanan Gray, Numbers (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1903. Online copy at the Intenet Archive

הערות שוליים עריכה

^ כבשאר ספרים שבתורה, שם הספר המקובל בימינו לקוח מפתיחתו: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד". בהתאם לכך, מעיקרו הוא מנוקד בְּמִדְבַּר (בנסמך); אך הצורה שנשתגרה בציבור היא בַּמִּדְבָּר.
^ גלעדי י. גבריהו השמות במקרא, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך מט, חוברת ד (קעט) (תמוז–אלול תשס"ד), pp. 175
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קט"ז, עמוד א'
^ מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה
^ בן מלך, במדבר א, פר' במדבר מאמר א' הגדרת ספר במדבר. עמו עה.
^ Enns, Peter (2012). The Evolution of Adam. Baker Books.
^ Carr, David (2000). "Genesis, Book of". In Freedman, David Noel; Myers, Allen C. (eds.). Eerdmans Dictionary of the Bible. Eerdmans. ISBN 978-90-5356-503-2.
^ Dozeman, Thomas (2000). "Exodus, Book of". In Freedman, David Noel; Myers, Allen C. (eds.). Eerdmans Dictionary of the Bible. Eerdmans. ISBN 978-90-5356-503-2.
^ Houston, Walter J. (2003). "Leviticus". In Dunn, James D. G.; Rogerson, John William (eds.). Eerdmans Bible Commentary. Eerdmans. ISBN 978-0-8028-3711-0.
^ "Editors' Introduction". In Coogan, Michael David; Brettler, Marc Zvi; Newsom, Carol Ann (eds.). The New Oxford Annotated Bible with the Apocryphal/Deuterocanonical Books. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-528880-3.
^ Lawrence, Paul J. N. (2020). "Earliest Literary Allusions to Homer and the Pentateuch from Ischia in Italy and Jerusalem". In Block, Daniel I.; Deuel, David C.; Collins, C. John; Lawrence, Paul J. N. (eds.). Write That They May Read: Studies in Literacy and Textualization in the Ancient Near East and in the Hebrew Scriptures: Essays in Honour of Professor Alan R. Millard. Wipf and Stock Publishers. ISBN 978-1-7252-5210-3.

[1] כבשאר ספרים שבתורה, שם הספר המקובל בימינו לקוח מפתיחתו: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד". בהתאם לכך, מעיקרו הוא מנוקד בְּמִדְבַּר (בנסמך); אך הצורה שנשתגרה בציבור היא בַּמִּדְבָּר.

[2] גלעדי י. גבריהו השמות במקרא, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך מט, חוברת ד (קעט) (תמוז–אלול תשס"ד), pp. 175

[3] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קט"ז, עמוד א'

[4] מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה

[5] בן מלך, במדבר א, פר' במדבר מאמר א' הגדרת ספר במדבר. עמו עה.

[6] Enns, Peter (2012). The Evolution of Adam. Baker Books.

[7] Carr, David (2000). "Genesis, Book of". In Freedman, David Noel; Myers, Allen C. (eds.). Eerdmans Dictionary of the Bible. Eerdmans. ISBN 978-90-5356-503-2.

[8] Dozeman, Thomas (2000). "Exodus, Book of". In Freedman, David Noel; Myers, Allen C. (eds.). Eerdmans Dictionary of the Bible. Eerdmans. ISBN 978-90-5356-503-2.

[9] Houston, Walter J. (2003). "Leviticus". In Dunn, James D. G.; Rogerson, John William (eds.). Eerdmans Bible Commentary. Eerdmans. ISBN 978-0-8028-3711-0.

[10] "Editors' Introduction". In Coogan, Michael David; Brettler, Marc Zvi; Newsom, Carol Ann (eds.). The New Oxford Annotated Bible with the Apocryphal/Deuterocanonical Books. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-528880-3.

[11] Lawrence, Paul J. N. (2020). "Earliest Literary Allusions to Homer and the Pentateuch from Ischia in Italy and Jerusalem". In Block, Daniel I.; Deuel, David C.; Collins, C. John; Lawrence, Paul J. N. (eds.). Write That They May Read: Studies in Literacy and Textualization in the Ancient Near East and in the Hebrew Scriptures: Essays in Honour of Professor Alan R. Millard. Wipf and Stock Publishers. ISBN 978-1-7252-5210-3.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

ספר במדבר
פרשת במדבר	נשיאי השבטים • מפקד בני ישראל במדבר סיני • מחנה ישראל • פדיון בכורות • משא המשכן
פרשת נשא	שילוח טמאים • אשם גזלות וגזל הגר • פרשת סוטה • פרשת הנזיר • ברכת כהנים • נשיאת ארון הברית בכתף • קורבנות הנשיאים
פרשת בהעלותך	הדלקת הנרות במקדש • טהרת הלויים • פסח שני • חצוצרות הכסף ותקיעת הכהנים בחצוצרות • עמוד הענן • מסע המחנות • חובב בן רעואל • פרשת ויהי בנסוע • חטא המתאוננים • קברות התאווה • שבעים הזקנים ואלדד ומידד • צרעת מרים
פרשת שלח לך	חטא המרגלים • חטא המעפילים • נסכים • הפרשת חלה • חטאת עבודה זרה • המקושש • פרשת ציצית • ציצית • לא תתורו
פרשת קרח	מחלוקת קורח ועדתו • פריחת מטה אהרן • שמירת המקדש • מתנות כהונה
פרשת חקת	פרה אדומה • מי מריבה • מות אהרון הכהן • מלחמת מלך ערד • נחש הנחושת • שירת הבאר • מלחמת סיחון • מלחמת עוג
פרשת בלק	משלחת בלק אל בלעם • אתונו של בלעם • משלי בלעם • חטא בעל פעור
פרשת פינחס	מפקד בני ישראל בערבות מואב • בנות צלפחד • מינוי יהושע • קורבן התמיד • קורבן מוסף • מוסף ראש חודש
פרשת מטות	פרשת נדרים • הפרת נדרים • מלחמת מדין • הכשרת כלים • טבילת כלים • פרשת בני גד ובני ראובן
פרשת מסעי	נדודי בני ישראל במדבר • גבולות הארץ • נשיאי השבטים • ערי הלויים • ערי מקלט • רוצח בשגגה
דמויות מרכזיות	משה • אהרן • גרשון, קהת ומררי • אליצפן בן עוזיאל • אלעזר ואיתמר • האישה הכושית • מרים הנביאה • קרח בן יצהר • דתן ואבירם • און בן פלת • סיחון מלך האמורי • עוג מלך הבשן • בלק • בלעם בן בעור • כזבי בת צור • זמרי בן סלוא • פינחס • חמשת מלכי מדין • יהושע בן נון • כלב בן יפונה
ספר בראשית • ספר שמות • ספר ויקרא • ספר במדבר • ספר דברים

ספרי התנ"ך
תורה	בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים	קובץ:Bible from 1300 (20).jpg
נביאים	יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל • תרי עשר (הושע ⁃ יואל ⁃ עמוס ⁃ עובדיה ⁃ יונה ⁃ מיכה ⁃ נחום ⁃ חבקוק ⁃ צפניה ⁃ חגי ⁃ זכריה ⁃ מלאכי)
כתובים	תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר • דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים (א' וב')
חלוקות	פסוקים • פרשיות • סדרים • פרקים • פרשת השבוע

ספרי הברית הישנה
החומש	בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים	קובץ:Westminster Psalter David.jpg
ספרות ההיסטוריה	יהושע • שופטים • רות • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • דברי הימים (א' וב') • עזרא החיצוני² • עזרא • נחמיה • טוביה¹ • יהודית¹ • אסתר • ספר מקבים: א'¹, ב'¹, ג'², ד'²
ספרות החוכמה	איוב • תהילים • ספר האודות (אנ')² • משלי • קהלת • שיר השירים • חכמת שלמה¹ • משלי בן סירא¹
נביאים גדולים	ישעיהו • ירמיהו • איכה • ברוך¹ • איגרת ירמיהו² • יחזקאל • דניאל
נביאים קטנים	הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • חגי • צפניה • זכריה • מלאכי
¹ מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי. ² מצוי רק בקאנון האורתודוקסי.

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: במדבר
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: במדבר
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: במדבר בחלוקה לפי השערת התעודות
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: במדבר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: במדבר