חסידות מונקאטש
פעולות נוספות
| מרכז חסידות מונקאטש בשדרה ה-14 בבורו פארק | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| ענף | יהדות חרדית |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| תאריך ייסוד | סוף המאה ה-19 |
| מייסד | הרב שלמה שפירא |
| אדמו"ר | רבי משה יהודה לייב רבינוביץ |
חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה ומאז 1945 באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). מרכז החסידות בבורו פארק בברוקלין ובראשו עומד האדמו"ר רבי משה יהודה לייב רבינוביץ.
תחילת החסידות עריכה
עד שנת ה'תקפ"ד (1824) הקהילה החסידית במונקאץ' הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר רב המקום, הרב צבי אביגדור אשכנזי. במקומו מונה רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, על אף שהיה חסיד, בשל גדלותו בתורה. לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב וכאדמו"ר בדינוב, עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה.
אדמו"רי החסידות עריכה
- רבי שלמה שפירא – נכדו של רבי צבי אלימלך. בשנת תרמ"ב מונה לרב העיר מונקאטש. כיהן כרב ואדמו"ר עד לפטירתו בשנת תרנ"ג.
- רבי צבי הירש שפירא – בנו של רבי שלמה, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. קבוצה מחסידיו עלתה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. תחילה נתמכו החסידים במסגרת צדקת רבי מאיר בעל הנס שבירושלים אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם בנשיאותו כולל מונקאטש ועשרה הגלילות. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. נפטר ביום שני של חול המועד סוכות תרע"ד.
- רבי חיים אלעזר שפירא (1871–1937) – בנו של רבי צבי הירש, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל "תפארת צבי" על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה בתי מונקאטש בגוש הנחלאות בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה מתנגד חריף של אגודת ישראל והציונות. עמד במחלוקת גם עם חסידות בעלז, חסידות ספינקא, חסידות סאטמר ועוד.
- רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ – בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא ובעל בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, נפטר חותנו והוא התמנה לאדמו"ר (בגיל 22), והנהיג את הישיבה במונקאטש ביתר שאת, בישיבה היו באותה תקופה כשלש מאות בחורים[דרוש מקור]. במהלך השואה הציל רבי ברוך כמה יהודים ופעל עבורם, באמצע השואה עלה לארץ ישראל ואחר כך שימש רבה של סאו פאולו שבברזיל ומשנת תשכ"ג רבה הראשי של העיר חולון. לימים עבר לעיר פתח תקווה והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה.
- רבי משה יהודה לייב רבינוביץ – בנו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ. נולד במונקאטש, וגדל והתחנך בארצות הברית. הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר. פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, וייסד בתי מדרש, ישיבות ומוסדות חינוך וחסד בארצות הברית, בקנדה, באירופה, באוסטרליה ובארץ ישראל. אחיו רבי יצחק יעקב רבינוביץ החל לשמש מספר שנים אחריו כאדמו"ר מדינוב ויש לו בית מדרש ומוסדות וישיבה קטנה וגדולה בוויליאמסבורג ובתי מדרשים נוספים בבורו פארק ובקריית יואל.
-
רבי הירש שפירא
-
רבי חיים אלעזר שפירא
-
רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ
-
רבי משה יהודה לייב רבינוביץ'
-
רבי יצחק יעקב רבינוביץ, האדמו"ר מדינוב
ענף סאסוב-סטריזוב עריכה
בנו השני של רבי שלמה שפירא, רבי משה לייב, כיהן ברבנות ואדמו"רות בבייטש, סאסוב וסטריזוב. נולד בשנת תרי"ג[1]. היה חתנו של רבי ברוך מגורליץ ולאחר חתונתו אכל קעסט אצל רבי חיים מצאנז במשך שש שנים. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה. היה סגפן. נפטר בב' בחשוון תרע"ז. בנו רבי נחמיה הצליח להעביר את גופתו למונקאץ'.
בנו של רבי משה לייב, רבי נחמיה, כיהן בסאסוב לאחר מעברו של אביו לסטריז'וב, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע לסטריזוב למלא את מקום אביו. נולד בשנת תרל"ד. היה חתנו של קרובו רבי ישעיהו נפתלי הירץ מדינוב. נרצח בשואה בדרכו מסטריז'וב לריישא.
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד אסף, הרבי ממונקאטש הגיע!, בבלוג "עונג שבת", 2 בינואר 2019
- קובץ:National Library IL logo.svg חסידות מונקץ', דף שער בספרייה הלאומית
