הקריאה (פול גוגן)

הקריאה

נתונים על היצירה
מיקום	{{#property:P276}}

הקריאה (במקור: The Call) הוא ציור משנת 1902 מאת פול גוגן.

הציור צויר באיי מרקיז שבפולינזיה, בתקופה המאוחרת לחייו של האמן, כשנה לפני מותו, והוא משתייך לקבוצת יצירות העוסקות במסתורין של החיים והמוות.

היצירה מתארת שלוש דמויות מרכזיות: שתי נשים עומדות במרכז, יחפות, כאילו הן ניצבות על קרקע בעלת משמעות מיוחדת או מקודשת, ולצדן דמות נוספת יושבת משמאל כשגבה מופנה לצופה. אחת הנשים עומדת ופונה לעבר הצופה, ואילו השנייה מצביעה ימינה, מחוץ לגבולות התמונה, מחווה שמעניקה לציור את שמו וייתכן שמרמזת על תגובה ל„קריאה“ כלשהי, אולי של גורל או ייעוד.

הקומפוזיציה בנויה במעין סידור אופקי דמוי תבליט, סגנון שגוגן השתמש בו לעיתים קרובות. הדמות היושבת משמאל מופיעה גם ביצירות אחרות שלו, והקרקע הצבעונית מחולקת לרצועות עם דגמים בלתי סדירים ההופכים לצורות כמעט מופשטות.

הנוף כולל אזור קרקע בצבעים עזים בחלק התחתון ונוף ירוק עם עצים ושמיים כחולים בחלק העליון. למרות הסגנון האישי והעיבוד הצורני, אין מדובר בנוף מדומיין בלבד, אלא במקום ממשי שהאמן הכיר ואהב.

הדמות המצביעה מימין מבוססת על דמות מתוך תבליט הפרתנון, עדות לכך שגוגן שאב השראה גם מאמנות יוונית עתיקה, לצד מקורות רומיים ומצריים.

הציור מדגים את המתח שאפיין את יצירתו של גוגן בין ציור מהתבוננות ישירה בטבע לבין יצירה מתוך הדמיון והזיכרון. שאיפתו הייתה לאחד בין השניים לכדי חזון פואטי אחד, המחבר בין המציאות החיצונית למשמעות פנימית. ביצירה זו הוא פועל מתוך מצב של קליטה והשראה, ומאפשר ל„שירה של המקום“ ולתחושת הסביבה לחדור אל הדמויות והנוף כך שהם הופכים לאחד.

גוגן עצמו תיאר את חוויית היצירה בבדידות זו כמצב שבו הטבע מספיק בפני עצמו, והשירה נוצרת באופן טבעי כאשר האמן שוקע בהרהור בזמן הציור.

הציור מבוצע בצבעי שמן על בד, וממדיו כ־131 על 89 סנטימטר ללא מסגרת. כיום הוא נמצא במוזיאון לאמנות בקליבלנד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|הקריאה]] בוויקישיתוף