גיבורי דוד
פעולות נוספות
רשימת גיבורי דוד היא רשימה מקראית המונה עשרות גיבורי מלחמה שלחמו לצד דוד המלך. לוחמים אלו היו הבכירים שבצבאו, ולפחות חלקם שימשו כמפקדים עוד כשהיה מנהיג של חבורת לוחמים, ולאחר מכן גם כשכונן את צבאו הרשמי. הרשימה מופיעה פעמיים במקרא: בספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוקים ח'–ל"ט ובספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוקים י"א–מ"ז. רשימה זו למעשה נמשכת גם ברשימת הבאים אל דויד לציקלג (ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוקים א'–י"ט, וכנראה גם פסוקים כ'–כ"א).
בקרב חוקרי המקרא קיימות מספר מחלוקות לגבי הרשימה. ראשית, לא ברור אם כל הגיבורים הנזכרים אכן התקבצו סביב דוד כבר בימי נדודיו בציקלג כמתואר במקרא.[1] שנית, הדעה המקובלת היא שמדובר במוסד צבאי רשמי שנקרא "שלושים הגיבורים" (מונח שמופיע במקרא אך בניסוח שאינו חד-משמעי). עם זאת, יש חוקרים הסבורים שאין חובה להבין זאת כך, ויש המציעים לקרוא את המילה כ"שָלִישִים" (קצינים) במקום "שלושים" (כפי שכתוב בכתיב חסר בספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק י"א).
מחלוקת נוספת עוסקת ביחס שבין הרשימה בספר שמואל לרשימה בספר דברי הימים: האם שתיהן משקפות את אותה רשימה בדיוק, או שמא התוספת הקיימת בדברי הימים מייצגת שלב מאוחר יותר בימי שלטונו של דוד, ואולי אף מדובר בתוספת מאוחרת שלא קשורה לדוד כלל. באשר למהימנות ההיסטורית של הרשימה, אף שיש חילוקי דעות (כמו לגבי פרטים רבים מתקופת דוד), הדעה המקובלת במחקר היא שהרשימה מבוססת על מציאות היסטורית אמיתית.
הרשימות השונות עריכה
לפי המשתמע מכמה פסוקים בספר שמואל ב', פרק כ"ג, קבוצת הגיבורים מנתה שלושים איש, וזוהי גם ההערכה הרווחת במחקר. אולם, בסוף פרק זה מופיע סיכום המונה 37 גיבורים ולא 30. כדי ליישב זאת, הועלתה במחקר הטענה כי "השלושים" היו ישראלים במקורם, ואילו שבעת הגיבורים הנוספים המופיעים בסוף הרשימה היו ממוצא זר. קושי נוסף הוא שלמרות שהסיכום בספר שמואל נוקב במספר 37, בפועל נמנים בפרק רק 36 שמות. החוקרים פתרו זאת על ידי השוואה לרשימה המקבילה בספר דברי הימים א', פרק י"א: שם מופיע גיבור בשם זָבָד בֶּן אַחְלָי, הממוקם מיד אחרי אוריה החיתי (שהוא הגיבור האחרון ברשימה שבספר שמואל). המסקנה היא שזבד הוא הגיבור השביעי והחסר, ששמו אינו מופיע בספר שמואל.[2]
באשר לרשימה שבספר דברי הימים א' (פרק י"א, י"א-מ"ז): חלקה הראשון של הרשימה מקביל כמעט לחלוטין לנוסח שבספר שמואל, וההבדלים ביניהם אינם גדולים. ישנם שינויים קלים בין הרשימות אולם ניכר שמדובר באותה הרשימה.
בניגוד לספר שמואל, הפסוקים בספר דברי הימים אינם מסתיימים בסיכום מספרי. במקום זאת, מופיעה תוספת (פסוקים מ"ב-מ"ז) המונה כ-15 גיבורים נוספים, ונפתחת במילים: "עֲדִינָא בֶן שִׁיזָא הָראוּבֵנִי רֹאשׁ לָראוּבֵנִי וְעָלָיו שְׁלֹשִׁים". בשונה משאר הגיבורים, רוב הגיבורים בחלק זה קשורים לאזור עבר הירדן המזרחי (בני שבט ראובן, מואבי ועוד). חוקרים נחלקו לגבי מקורה של תוספת זו:
- החוקר קרל אליגר טען שמדובר בהמצאה של מחבר ספר דברי הימים ואין לה בסיס היסטורי.[3]
- החוקר שמואל קליין הצביע על כך שכל הגיבורים הללו הם מעבר הירדן, ולכן הציע שזוהי רשימה אותנטית המייצגת שלב מאוחר יותר בימי דוד, לאחר שכבש וביסס את שלטונו בשני עברי הירדן. קליין גם הראה שהשמות תואמים לרשימות היוחסין של משפחות עבר הירדן.[4]
- החוקר בנימין מזר קיבל חלקית את דעתו של קליין. הוא הסכים שעֲדִינָא בֶן שִׁיזָא כנראה אכן הצטרף לדוד בראש גדוד של ראובנים בזמן המלחמות בעבר הירדן. אולם, לגבי 14 הגיבורים שמופיעים אחריו, מזר סבר כי מדובר ברשימת יוחסין של שבט ראובן המתאימה דווקא לתקופה מאוחרת בהרבה – ימי המלכים ירבעם ויותם (אולי בעקבות מפקד אוכלוסין שנערך בימיהם). לדעתו, עורך מאוחר של הספר החליט לחבר את רשימת ה-14 הזו אל רשימת גיבורי דוד המקורית, שהסתיימה בשמו של עדינא בן שיזא.[5]
רשימת הגיבורים עריכה
במחקר המודרני ושחזורו של בנימין מזר עריכה
מכיוון שהרשימות בספר שמואל (פרק כ"ג) ובספר דברי הימים (פרק י"א) דומות מאוד אך שתיהן מכילות שיבושי טקסט וטעויות העתקה, ניסו חוקרי המקרא לשחזר את הרשימה המקורית שעמדה בבסיס שתיהן. פרופ' בנימין מזר ערך שחזור מקיף כזה,[6] והוא מוצג להלן.
השלושה עריכה
1. יָשׇׁבְעָם בֶּן חַכְמוֹנִי – בדברי הימים נכתב עליו: "רֹאשׁ (השלושים) הַשָּׁלִישִׁים הוּא עוֹרֵר אֶת חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת" (ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק י"א). מנגד, בספר שמואל מופיע נוסח לא מובן: "יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ (העצנו) הָעֶצְנִי עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אחד אֶחָת" (ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ח'). מזר מסביר שהנוסח בשמואל הוא שיבוש של הנוסח המקורי. לדעתו, הפסוק המקורי היה: "ישבעל בן חַכְמוֹנִי ראש השלושה. הוּא עוֹרֵר אֶת [עץ] חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת". מכאן נובע שהשמות עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי ותַּחְכְּמֹנִי אינם שמות אמיתיים של גיבורים, אלא מילים שנוצרו מטעות בהעתקת הטקסט. כמו כן, מזר מניח שהמספר המקורי של החללים היה 300 (כמו בדברי הימים) ולא 800 (כמו בשמואל).
2. אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹדוֹ הָאֲחוֹחִי – אחד משלושת הגיבורים הבכירים. בשמואל מסופר שלחם לצד דוד בפלשתים: "וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים עַד כִּי יָגְעָה יָדוֹ וַתִּדְבַּק יָדוֹ אֶל הַחֶרֶב וַיַּעַשׂ יְהֹוָה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא". בספר דברי הימים סיפורו של אלעזר נקטע באמצע הפסוק, ובטעות יוחס לו מעשה הגבורה של הצלת שדה השעורים, מעשה ששייך למעשה לגיבור הבא, שמה.
3. שמא בן אלא החרֹדי – זהו שחזור של מזר לשם הגיבור המופיע בספר שמואל כ"שַׁמָּה בֶן אָגֵא הָרָרִי". בשמואל מסופר שהוא הציל מן הפלשתים חלקה של צמחי "עֲדָשִׁים" (אם כי הנוסח בדברי הימים מדבר על "שְׂעוֹרִים", מה שנראה סביר יותר). בספר דברי הימים שמו של שמה נשמט לחלוטין מהרשימה בעקבות טעות, ולכן סיפור הגבורה שלו על שדה השעורים הוצמד בטעות לגיבור הקודם, אלעזר בן דודו.
שלושת הגיבורים הללו הם החשובים ביותר ונקראים "הַשְּׁלֹשָׁה". מעבר למעשי הגבורה האישיים שלהם בקרב, מסופר עליהם שהם אלו שפרצו את מחנה הפלשתים כדי להביא לדוד מים מבאר בית לחם. סיפור זה מופיע בנוסח כמעט זהה בשני הספרים.[7]
השניים עריכה
אחרי שלושת הגיבורים הראשיים, מופיעים שני גיבורים נוספים במעמד בכיר. הכתוב מציין שכל אחד מהם היה מכובד מאוד, אך לא הגיע למעמדם של שלושת הראשונים ("נִכְבָּד הוּא וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא").
4. אֲבִישַׁי אֲחִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה – הכתוב מתאר אותו במשפט שמכיל סתירה פנימית: "הוּא הָיָה רֹאשׁ הַשְּׁלוֹשָׁה... וְלוֹ שֵׁם בַּשְּׁלוֹשָׁה. מִן הַשְּׁלוֹשָׁה בַשְּׁנַיִם נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר וְעַד הַשְּׁלוֹשָׁה לֹא בָא". מזר וחוקרים נוספים מסבירים כי נפלה כאן טעות העתקה, ומשחזרים את הפסוק כך: "הוא היה ראש השלושים, ולו שם בשלושים... מן השלושים הינו נכבד ויהי להם לשר, ועד השלושה לא בא" (כלומר, הוא היה מפקד קבוצת ה-30 ומכובד מכולם, אך עדיין לא בדרגת שלושת הבכירים ביותר). מסופר עליו שגם הוא "עוֹרֵר אֶת חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל", אך ייתכן מאוד שמדובר בטעות העתקה של שורה שהוכפלה מהסיפור על הגיבור הראשון, ישבעם.[8]
5. בְּנָיָה(וּ) בֶן יְהוֹיָדָע – מתואר כ"בֶּן אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים מִן קַבְצְאֵל". מסופר עליו שהכה את שני בניה של העיר אריאל במואב, וכן שירד לבור והרג בו אריה ביום שלג. עוד מסופר שהרג איש מידות מצרי בקרב המזכיר את סיפור דוד וגוליית: "וְהוּא הִכָּה אֶת הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים".[9]
שאר שלושים הגיבורים (גִבּוֹרֵי הַחֲיָלִים) עריכה
חלק זה של הרשימה נפתח בכותרת "וְגִבּוֹרֵי הַחֲיָלִים" בספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ו.
6. עֲשָׂהאֵל (בן צרויה) – אֲחִי יוֹאָב ואחי אבישי.[10]
7. אֶלְחָנָן בֶּן דּוֹדוֹ – מן העיר בית לחם.[10]
8. שַׁמָּה הַחֲרֹדִי (שַׁמּוֹת הַהֲרוֹרִי) – בספר שמואל נכתב שַׁמָּה הַחֲרֹדִי,[11] וזהו הנוסח הסביר יותר. מוצאו כנראה מהיישוב חרוד שבצפון הר יהודה. ייתכן ששם היישוב השתמר בשמה של חורבת אל-ח'ריד'אן (כ-5.5 ק"מ דרום-מזרחית לירושלים, סמוך לנחל קדרון).
9. אֱלִיקָא הַחֲרֹדִי – מופיע בספר שמואל מיד אחרי שַׁמָּה הַחֲרֹדִי, ונראה ששניהם מאותו יישוב.[12] ברשימה המקבילה בדברי הימים שמו נשמט בטעות, ושם היישוב של קודמו שובש מ"החרדי" ל"הֲרוֹרִי".
10. חֶלֶץ הַפַּלְטִי (חֶלֶץ הַפְּלוֹנִי) –[13] יש מחלוקת לגבי מוצאו: יש הסבורים שהיה ממשפחת הפלטי שבדרום יהודה. מנגד, ברשימת מפקדי הצבא (דברי הימים א, כז, י) נאמר שהוא מבני אפרים, ולכן ייתכן שמוצאו ממשפחת היפלטי המוזכרת באזור נחלת שבט אפרים.[14] הוא פיקד על מחלקת הצבא של החודש השביעי (חודש תשרי). על שמו קרוי מושב חלץ בדרום, ובעקבותיו גם שדה הנפט חלץ ומסילת חלץ, וכן רחובות בערים שונות בישראל.
11. עירא בן עקש – מן העיר תקוע. הרד"ק מפרש שהוא אותו "עירא היאירי" שהוזכר קודם לכן (שמואל ב כ, כו) כ"כהן לדוד" (כלומר, אדם שהיה מעביר את מתנות הכהונה שלו ישירות לדוד).[15]
12. אביעזר הענתותי – מהעיר ענתות שבהרי בנימין.[16]
13. סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי (מְבֻנַּי הַחֻשָׁתִי).
14. עִילַי (צַלְמוֹן) הָאֲחוֹחִי – ממשפחת האחוחי, משפחה ידועה בשבט בנימין.[17]
15. מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי – מן העיר נטופה שליד ירושלים.[17]
16. חלד (חלב) בן בענה הנטופתי – גם הוא מנטופה שליד ירושלים.[18]
17. איתי בן ריבי – מגבעת בני בנימין. את גבעה זו מזהים בדרך כלל עם תל אל פול שבירושלים.[18]
18. בניהו/בניה הפרעתני – מן העיר פרעתון.[19]
19. חורי (הדי) מנחלי געש – ייתכן שמדובר באזור "הר געש", שמוזכר בסמוך לתמנת חרס, מקום קבורתו של יהושע בן נון.[20]
20. אביאל/אבי עלבון הערבתי – ייתכן שמוצאו מבית הערבה שבמדבר יהודה.[21]
21. עזמות הברחמי/הבחרומי – מוצאו מבחורים שליד ירושלים (בנחלת שבט בנימין).[22]
22. אליחבא השעלבני – מהעיר הקדומה שעלבים.[23]
23. [בניה בן] חושם הגזוני
24. יהונתן בן שמה החרדי – שם הגיבור כנראה "יהונתן בן ישן".[23]
25. אחיאם בן שרר האררי – כנראה מבני שבט יששכר שהתגוררו בהר אפרים.[24]
26. אליפלט בן אור/בן אחסבי[25]
27. אליעם בן אחיתופל הגילוני – תושב גילה שבנחלת יהודה. אליעם היה בנו של יועץ דוד, אחיתופל. מפרשים רבים סוברים שאליעם זה הוא אביה של בת שבע,[26] ומכאן שהיה חותנו של אוריה החתי (שגם הוא היה מגיבורי דוד).[25]
28. חצרי/ו הכרמלי – מוצאו מהעיר כרמל שביהודה.[27]
29. פערי הארבי – מהעיר ארב שביהודה.[27]
30. יגאל/יואל בן נתן – מן העיר צובה.[28] ברשימה שבדברי הימים נכתב שמו "יוֹאֵל אֲחִי נָתָן". פרשני "דעת מקרא" מסבירים שמדובר באותו אדם – יגאל היה אכן אחיו של נתן הנביא, אך מחבר ספר שמואל בחר לכנותו "בן נתן" כדי להדגיש את ייחוסו למשפחת הנביא.[29] יגאל היה כהן, ממש כמו אחיו נתן.[30]
שבעת הגיבורים ה"לא ישראלים" עריכה
31. בני הגדי/הגרי – ייתכן שהיה משבט גד או משבט ההגריאים.[28]
32. צלק העמוני – ייתכן שהיה מעם עמון, או שמוצאו מהכפר עמונה שליד עפרה.[31]
33. נחרי הבארותי – נושא כליו של יואב בן צרויה. מן העיר בארות שבבנימין.[31]
34. עירה היתרי – יש שתי אפשרויות למוצאו: או שהיה שייך למשפחת "היתרי" (משפחה ממוצא חיווי שהתגוררה בקריית יערים והתערבבה בשבט יהודה), או שהיה מן העיר יתיר שביהודה.[32]
35. גרב היתרי – אחיו של עירה.[32]
37. מבוני/סבכי החשתי – מהעיר חושה.
בפרשנות המסורתית עריכה
ברשימה שבספר שמואל ב (פרק כ"ג) מפורטים שמותיהם של 36 גיבורים בלבד, אך בסוף הרשימה ישנו סיכום האומר: "כֹּל שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה" (שמואל ב כג, לט). המפרשים המסורתיים הציעו מספר הסברים לסתירה מספרית זו:
- רש"י מפרש שהרשימה איננה מלאה, והגיבורים החסרים שלא הוזכרו בשמם הם כנראה אחיו של דוד (בני ישי).[33]
- בעל ה"מצודת דוד" מסביר שהגיבור השלושים ושבעה הוא בניהו בן יהוידע (שאינו נספר בתוך ה-30 וגם לא נספר עם שלושת הראשונים). לדבריו, בניהו לא השתתף במלחמות באופן קבוע כי היה כהן ולא רצה להיטמא למתים, ולכן דוד מינה אותו כיועץ וכהן אישי.[34]
- המלבי"ם מציע פתרון אחר: לדעתו, בפסוק ל"ד הכתוב "אֱלִיפֶלֶט בֶּן אֲחַסְבַּי בֶּן הַמַּעֲכָתִי" אינו מתייחס לאדם אחד, אלא לשני גיבורים שונים – האחד הוא "אליפלט בן אחסבי", והשני הוא "בן המעכתי". בכך מושלם המניין ל-37.[35]
הזכרת יואב עריכה
ברשימת הגיבורים מוזכרים כמה מהבכירים שבלוחמי דוד, כגון אבישי ועשהאל בני צרויה. עם זאת, אחיהם הבכור ושר צבאו של דוד, יואב בן צרויה, אינו מופיע ברשימה בשמו (אלא רק בעקיפין, כשהכתוב מציין את נושא כליו). היעדרו של יואב מהרשימה עורר תמיהה, שכן הוא היה הדמות הצבאית הבכירה ביותר. המפרשים הציעו לכך כמה הסברים:
- יואב לא נכלל ברשימת "הגיבורים" מכיוון שהיה מעל כולם – שר הצבא כולו. תפקידו הבכיר כבר מוזכר בנפרד ברשימת שרי המלכות של דוד: "וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא" (שמואל ב ח, טז). אין צורך למנותו יחד עם לוחמי השטח.[36]
- במדרשי חז"ל יש המזהים את "עדינו העצני" (המופיע ראשון ברשימה) כיואב בן צרויה, ולפי הסבר זה הוא אכן מופיע ברשימה, אך תחת כינוי או שם אחר.
לקריאה נוספת עריכה
- קארל אליגר 1935: Karl Elliger. Die dreissig Helden Davids. Palastina Jahr Buch (JBL) 31, 1935, pp. 29-75.
- שמואל קליין, גיבורי דוד, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, ת"ש (1940), כרך ז', עמ' 95–106.
- בנימין מזר בתוך אנציקלופדיה מקראית כרך ב' (תשי"ד/1954) טורים 398–400, הערך גִיבּוֹרֵי דָוִד.
- בנימין מזר, הגיבורים אשר לדוד, בתוך עֹז לדוד: קובץ מחקרים בתנ"ך מוגש לדוד בן-גוריון. החברה לחקר המקרא, קריית-ספר, ירושלים, תשכ"ד/1964, עמ' 248–267. נדפס שנית בתוך בנימין מזר, כנען וישראל - מחקרים היסטוריים. ירושלים, תשל"ד/1974, עמ' 183–207.
- נדב נאמן 1988: Nadav Na'aman, The List of David's Officers (salisim). Vetus Testamentum 38, 1988, pp. 71-79
- מים לדוד המלך
- תחכמוני (דמות מקראית)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בנימין מזר בתוך אנציקלופדיה מקראית כרך ב' (תשי"ד/1954) טורים 398–400, הערך גִיבּוֹרֵי דָוִד.
- ^ בנימין מזר, הגיבורים אשר לדוד, בתוך עֹז לדוד: קובץ מחקרים בתנ"ך מוגש לדוד בן-גוריון. החברה לחקר המקרא, קריית-ספר, ירושלים, תשכ"ד, עמ' 248–267. נדפס שנית בתוך בנימין מזר, כנען וישראל - מחקרים היסטוריים. ירושלים, תשל"ד, עמ' 183–207, ובפרט 188 ואילך, 198, 204–205.
- ^ Karl Elliger. Die dreissig Helden Davids. Palastina Jahr Buch (JBL) 31, 1935, pp. 29-75, בפרט עמ' 36.
- ^ שמואל קליין, גיבורי דוד, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, ת"ש (1940), כרך ז', עמ' 95–106.
- ^ בנימין מזר, הגיבורים אשר לדוד, בתוך עֹז לדוד: קובץ מחקרים בתנ"ך מוגש לדוד בן-גוריון. החברה לחקר המקרא, קריית-ספר, ירושלים, תשכ"ד, עמ' 248–267. נדפס שנית בתוך בנימין מזר, כנען וישראל - מחקרים היסטוריים. ירושלים, תשל"ד, עמ' 183–207, ובפרט 188 ואילך, 198, 205–206.
- ^ בנימין מזר, הגיבורים אשר לדוד, בתוך עֹז לדוד: קובץ מחקרים בתנ"ך מוגש לדוד בן-גוריון. החברה לחקר המקרא, קריית-ספר, ירושלים, תשכ"ד, עמ' 248–267. נדפס שנית בתוך בנימין מזר, כנען וישראל - מחקרים היסטוריים. ירושלים, תשל"ד, עמ' 190–198 להשוואת הרשימות, עמ' 199–201 להצגת הנוסח המשוחזר מתוך שתיהן.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוקים י"ג–י"ז, ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוקים ט"ו–י"ט.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוקים י"ח–י"ט, ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוקים כ'–כ"א.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוקים כ'–כ"ג, ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוקים כ"ב–כ"ה.
- ^ 1 2 ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ד, ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ו.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ה (שַׁמָּה הַחֲרֹדִי), ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ז (שַׁמּוֹת הַהֲרוֹרִי).
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ה
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ו, לאחר שני הגיבורים מחרוד, ובראש פסוק חדש. במקבילה בספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ז הוא מופיע מייד לאחר שַׁמּוֹת הַהֲרוֹרִי (הוא שַׁמָּה הַחֲרֹדִי) ובאותו פסוק, שכן אֱלִיקָא הַחֲרֹדִי נשמט מהרשימה שבדברי הימים.
- ^ שמואל ב' כ"ג, כ"ו,יהושע ט"ז, ג'
- ^ שמואל ב' כ"ג, כ"ו
- ^ שמואל ב' כ"ג, כ"ז
- ^ 1 2 שמואל ב' כ"ג, כ"ח
- ^ 1 2 שמואל ב' כ"ג, כ"ט
- ^ שמואל ב' כ"ג, ל'
- ^ שמואל ב' כ"ג, ל'יהושע כ"ד, ל'
- ^ שמואל ב' כ"ג, ל"איהושע ט"ו, ס"א
- ^ שמואל ב' כ"ג, ל"א
- ^ 1 2 שמואל ב' כ"ג, ל"ב
- ^ שמואל ב' כ"ג, ל"ג
- ^ 1 2 שמואל ב' כ"ג, ל"ד
- ^ שמואל ב' י"א, ג'
- ^ 1 2 שמואל ב' כ"ג, ל"ה
- ^ 1 2 שמואל ב' כ"ג, ל"ו
- ^ דעת מקרא שמואל ב כג לו
- ^ דעת מקרא מלכים א ד ה
- ^ 1 2 שמואל ב' כ"ג, ל"ז
- ^ 1 2 שמואל ב' כ"ג, ל"ח
- ^ רש"י על שמואל ב כג
- ^ מצודות על שמואל ב כג לט
- ^ מלבי"ם על שמואל ב כג
- ^ כך הוסבר למשל ב: רש"י, ש"ב כ"ג, ל"ט; הפירוש המיוחס לרש"י, דברי הימים א' י"א, כ'; רד"ק דברי הימים א' י"א, ל"ח.
| ספר מלכים | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אירועים |
| ||||||||||
| דמויות בולטות |
| ||||||||||