אביה בן ירבעם
פעולות נוספות
אֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם היה בנו של ירבעם בן נבט מלך ישראל.
במקרא עריכה
בתרגום השבעים למלכים א, פרק יב, פסוק כד, ישנה תוספת המציגה מסורת על תקופת גלותו של ירבעם במצרים, המקבילה לסיפור הדד האדומי: "ושישק נתן לירבעם את אנו אחות תחפניס הגבירה אשתו לו לאישה. והיא גדלה בתוך בנות המלך ותלד לירבעם את אביה בנו". לפי תוספת זו, אביה נולד בזמן גלותו של ירבעם במצרים.[1]
לאחר תיאור חטאיו של ירבעם בן נבט, מתוארת במקרא מחלתו של בנו, אביה.[2] ירבעם שולח את אשתו אל הנביא אחיה השילוני, אשר היה זה שבישר לו שימלוך, לבקש להתפלל על בנו החולה. הוא מצווה עליה להתחפש בבואה אל הנביא, כדי שלא תזוהה כאשת ירבעם.[3]
אלוהים מודיע לאחיה, שבאותו זמן כבר התעוור מרוב זקנה, שבקרוב תבוא אליו אשת ירבעם, ועל כן כבר בשומעו את קול צעדיה הוא מזהה אותה. אחיה מנבא לאשת ירבעם נבואה קשה על איבוד המלוכה של בית ירבעם והשמדת זרעו, ושגם אביה ימות בבואה העירה. הוא מציין שבעוד מתיו של בית ירבעם ייאכלו על ידי הכלבים ולא יובאו לקבורה, היחיד שיבוא לקבורה הוא דווקא אביה, שגם ייספד על ידי כל ישראל, "יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֵית יָרָבְעָם". ואכן, מיד כשאשת ירבעם חוזרת לביתה, בנה מת, כאשר ניבא לה הנביא, וכל ישראל סופדים לו.
שמו של אביה עריכה
יש הלמדים מן העובדה שירבעם קרא לבנו האחר (שמלך תחתיו) בשם נדב שירבעם ביקש להידמות לאהרן הכהן, ששני בניו הגדולים הגדולים נקראו נדב ואביהוא.[4] בחקר המקרא מקובל דווקא הכיוון ההפוך, ולפיו מנסחי הסיפור בתורה על נדב ואביהוא, עשו זאת בהשראת בניו של ירבעם, וכן סיפור חטא העגל כולו הוא סיפור יהודאי שמטרתו לדרוש לגנאי את העגלים שהציב ירבעם בבית אל ובדן.[דרוש מקור]
בספרות חז"ל עריכה
חז"ל מתקשים בשאלה מהו אותו "דבר טוב" שנמצא באביה. התלמוד הבבלי אומר בהקשר זה:
רבי זירא ורבי חיננא בר פפא (נחלקו בדבר): חד אמר שביטל משמרתו ועלה לרגל, וחד אמר שביטל פרדסאות (הנוסח הנכון: פרוסדאות - שומרים) שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל"
מקום קבורתו עריכה
על פי המסורת, נקבר ברומי הקטנה, שבבקעת בית נטופה.[דרוש מקור]
לקריאה נוספת עריכה
- יגאל אריאל, מקדש מלך - עיונים בספר מלכים, חיספין, תשנ"ד.
קישורים חיצוניים עריכה
- שאול חנא קוק, "קברו של אביה בן ירבעם", מתוך: עיונים ומחקרים, ספר שני. ירושלים: מוסד הרב קוק; תשכ"ג/1963 בפרויקט בן-יהודה
הערות שוליים עריכה
- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק כד: מה סיפרו בממלכת ישראל על ירבעם?, עמ' 197–199.
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ד
- ^ על פי רד"ק, הוא סבר שאם הנביא יזהה אותה הוא בהכרח ינבא לה רע, מפני רוע מעשיו של ירבעם. לדעת מצודת דוד, הסיבה להשתנות היא כדי שישראל לא ידעו על ביקורה אצל הנביא, כיוון שאז בהכרח ירצו לדעת את תשובתו.
- ^ הרב יהודה זולדן, נדב ואביהוא בני אהרון – נדב ואביה בני ירבעם' באתר אוניברסיטת בר-אילן, פרשת שמיני, תשע"א