צובה (יישוב מקראי משוער ביהודה)
פעולות נוספות
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה כולל את המידע על תל צובה. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
| ||
| ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה כולל את המידע על תל צובה. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי. | |
| תל צובה, המזוהה כצובה המקראית | |
| תל צובה, המזוהה כצובה המקראית | |
| מדינה | ישראל ישראל |
|---|---|
| חבל ארץ | הרי ירושלים |
| גובה | 760 מטרים |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| {{#property:P856}} | |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
צֹבָה הייתה עיר מקראית, אשר מקובל לזהות אותה בהר צובה בהרי ירושלים, במבואותיה המערביים של ירושלים.[1] באתר נמצאו שרידים ארכאולוגיים. צובה המופיעה ברשימת גיבורי דוד, לפי מפסר אפשרויות היישוב נזכר בגרסת תרגום השבעים לרשימת ערי יהודה (בפסוק שאינו מופיע בנוסח המסורה).
במקרא עריכה
השם "צֹּבָה" הוצע בחקר המקרא כקריאה אפשרית לשני יישובים ששמם אינו ברור ברשימת ערי יהודה שבספר יהושע. האפשרות הראשונה לזיהוי של המקום היא בתוך קבוצת ערים המופיעה בתרגום השבעים בלבד. בגרסה זו קיים פסוק נוסף, מעבר לנוסח המסורה, אשר מקובל לסמנו בחקר המקרא כפסוק 59ג.[2][3][4] פסוק זה מונה 11 ערים באזור ההר, בנוסח B של תרגום השבעים,[5] אחת הערים הנותרות ברשימה ניתנת לשחזור כ"צֹּבָה", בעוד שבנוסח A שמה מופיע באופן שניתן לשחזר כדומה לשם "שֹרֶש" (אף הוא שם של יישוב מקראי משוער באותו אזור). האפשרות השנייה היא בפסוק ס'. "קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן". השם "הָרַבָּה" אינו מוכר, ובתרגום השבעים מופיע במקומו שם שניתן לשחזרו כ"צֹּבָה". מאחר והעיר לא אמורה להיות מוזכרת יותר מפעם אחת. על כן במידה ומקבלים את גרסת תרגום השבעים ליהושע ט"ו, ס' (כלומר, זיהוי העיר כ"צובה" במקום "והרבה"), לא ניתן לזהות את אותו שם גם בפסוק 59ג הסמוך.[6][7]
ברשימת גיבורי דוד שבספר שמואל ב', פרק כ"ג נזכר יִגְאָל בֶּן נָתָן מִצֹּבָה (פסוק ל"ו). בפסוק המקביל בפסוק ל"ח מופיע תחתיו השם "יוֹאֵל אֲחִי נָתָן", ללא ציון מקום מוצאו. ההנחה המקובלת היא כי מדובר בעיר בשם צֹּבָה ששכנה בנחלת שבט יהודה.[1] לעומת זאת, בנימין מזר הציע כי הפסוק מונה גיבורים זרים, ולפיכך הכוונה היא לממלכת ארם צובא/צובה.[8] החוקר פיטר קייל מקקרטר (Peter Kyle McCarter), בפירושו לספר שמואל ב' בסדרת Anchor Bible, סבור כי הופעת המילה "צֹּבָה" בפסוק זה מקורה בשיבוש טקסטואלי.[9]
ברשימות היחש של יהודה, המופיעות בספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ח', מופיע הכתוב הסתום "וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבֵבָה". השם נראה משובש ואינו ברור, והאתר אליו הוא מתכוון עשוי להיות בהר יהודה המקראי או בשפלה. הפרשנים אמנם נחלקו בשאלה מהו השם שהשתבש כאן, אבל בכל מקרה הציעו כי היה זה שם של משפחה בלבד, ולא שם מקום.[10] לעומתם גרשון גליל הציע בכל זאת כי אולי גם כאן שיבוש מצֹּבָה, שהוא גם שמו של האתר המקראי הזה.[11]
תל צובה עריכה
מקובל לזהות את העיר בתל צובה שנמצא על הר צובה, שבו שכבות מהתקופה הכנענית בארץ ישראל. במקום נמצאו שרידים ארכאולוגיים מתקופת בית ראשון, ובסמוך נמצאו שרידים חקלאיים רבים, בעיקר טרסות, מערכות מים וגתות, וקברים. חוקרים זיהו באתר את היישוב גיא צבועים מתקופת המשנה. בתקופה הצלבנית נבנתה באתר מצודה צלבנית שנקראה "בלמונט" (ההר היפה), וממנה שרדו חומה חיצונית עם חפיר, שער ומגדל, חומה פנימית עם מספר שערים, מנהרת מילוט, כנסייה, ובורות מים, בהם נעשה שימוש על ידי תושבי הכפר הערבי סובא.
בתל עצמו ניתן למצוא שרידים רבים של הכפר הערבי סובא, ששכן במקום עד מלחמת העצמאות, וכן של המבצר הצלבני. ממבצר זה נותרו שרידי החומה החיצונית המקיפה את המבצר בצורת מתומן עם חלקלקה ושער גדול, שרידי החומה הפנימית עם מספר שערים שנבנו במתכונת של שבכת ברזל יורדת בשילוב דלתות עץ, שרידי כנסייה ועוד. בראש התל חצר גדולה ובה בורות מים ומתקנים שונים. מהגגות הגבוהים בתל נשקפת תצפית פנורמית של כל הרי יהודה ובימים בעלי ראות טובה ניתן לראות את הים.
למרגלות ההר צומח אלון עתיק, שגילו מוערך בין 500 ל-1200 שנה. יערני קק"ל משמרים אותו על ידי תמיכת ענפיו הראשיים בעמודי חשמל, כדי שלא יקרסו. זית עתיק בעל גזע חלול שגילו מוערך בכ-500 עד 800 שנה צומח לידו. אלו הם שניים מן העצים העתיקים בארץ ישראל. כ-500 מטרים משם נמצא מעיין עין צובה. הגישה אליו היא דרך נקבה צרה באורך כ-40 מטר, שקיבוץ צובה אחראי לשמירתה. בראשיתה הנקבה נמוכה מאוד, אך תקרתה מתרוממת בהמשך והיא מסתיימת במבנה אבן גדול, שבתוכו נובע המעיין. המעיין נשפך לבריכה קטנה ורדודה שממנה מובילה תעלה חצובה בסלע לבריכת אגירה גדולה החצובה בסלע אף היא. נקבת עין צובה סגורה עד להודעה חדשה. ניתן לגשת למדשאה הסמוכה למעיין, אך הכניסה על אחריות המטיילים בלבד.
גלריה עריכה
-
תל צובה מוקף בכרמים
-
תל צובה
-
שרידי הכפר צובא, על התל
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית כרך ו', תשל"ב (1971), טור 660.
- ^ מיקומו הוא בין ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ט לבין פסוק ס'
- ^ אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925, עמ' 100–117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267–288.
- ^ נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17–71.
- ^ עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא (ספרית האנציקלופדיה המקראית ד). מוסד ביאליק, ירושלים, עמ' 110.
- ^ Félix-Marie Abel, Géographie de la Palestine, tomes I-II, Paris, 1933-38 (3ème édition, 1967), tome II, pp. 27, 92, 423-424
- ^ גרשון גליל, מחוזות ההר של ממלכת יהודה, ציון מט, תשמ"ד, עמ' 221, הערה 78.
- ^ בנימין מזר, הגיבורים אשר לדוד, בתוך עֹז לדוד: קובץ מחקרים בתנ"ך מוגש לדוד בן-גוריון. החברה לחקר המקרא, קריית-ספר, ירושלים, תשכ"ד, עמ' 248–267. נדפס שנית בתוך בנימין מזר, כנען וישראל – מחקרים היסטוריים. ירושלים, תשל"ד, עמ' 202–203.
- ^ Peter Kyle McCarter Jr., II Samuel (The Anchor Bible 9), New York, 1984, page 499
- ^ אנציקלופדיה מקראית כרך ו', תשל"ב (1971), טור 660, בערך 'צבבה, הַצֹּבֵבָה'.
- ^ גרשון_גליל, מגילות היוחסין של שבט יהודה, (עבודת דוקטורט), האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ג (1983), עמ' 137–138, ושם ספרות נוספת.
| צובה | ||
|---|---|---|
| מקומות | קיבוץ צובה • גן לאומי הר צובה • מצודת בלמונט • סובא • חורשת אי הילדים • מערת יוחנן המטביל • תל צובה | |