Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אנדז'יי ויידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדז'יי ויידה
פרופיל ב-IMDb
קובץ:Andrzej Wajda 2004.jpg
אנדז'יי ויידה, 2004

אנדז'יי ויידהפולנית: Andrzej Witold Wajda‏; 6 במרץ 19269 באוקטובר 2016) היה במאי קולנוע פולני.

ביוגרפיה עריכה

ויידה נולד בסובלקי שבפולין. בנעוריו הצטרף לתנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה ואחר כך למד ציור וקולנוע בבית הספר לקולנוע בלודז'[1].

סרטיו הראשונים: "דור" (1954), "קנל" (1956) ו"אפר ופנינים" (1958) עסקו בפולין של אחרי המלחמה וזיכו את ויידה בשם בינלאומי והביאו אותו להתנגשות ראשונה עם הממשל הפולני, שעיכב את הוצאתו של "אפר ופנינים" משום שתיאר התנקשות בראש מחוז קומוניסטי. הסרטים גם הפכו את השחקן זביגנייב ציבולסקי (אנ'), המזכיר במראהו בסרט את ג'יימס דין, לכוכב[2].

ויידה המשיך ביצירת סרטים ביקורתיים. בסרטו "ליידי מקבת הסיבירית" (בעקבות "ליידי מקבת ממחוז מצנסק" של ניקולאי לשקוב) ובסרטים "אפר" (1965) ו"שערי גן עדן" (1967) עסק בבזבוז שבמלחמה.

בשנות השבעים הביא למסך כמה מהיצירות הספרותיות הבולטות של פולין באותן שנים. הוא זכה לפרסום רב בזכות שני הסרטים האפיים שלו, "איש השיש" (1976) ו"איש הברזל" (1981) שבחנו בעין ביקורתית את ההתנגשות בין הפרט למדינה בפולין של אחרי המלחמה.

סרטים אלו הקנו לוויידה פרסום נוסף, והפכו אותו בעיני רבים ליוצר הבולט בפולין באותן שנים. ויידה גם החל יוצר מחוץ למולדתו, עם סרטים כמו "דנטון" (1983)[3], ו"אחוזי דיבוק" (1987) בצרפת ו"אהבה בגרמניה" (1983) בגרמנית. בשנת 1990 הוא ביים את הסרט "קורצ'ק" (בהפקה של יאנוש מורגנשטרן, ניצול שואה שהיה עוזר במאי בתחילת הקריירה של ויידה)[4][5].

בשנת 1989 נבחר ויידה כמועמד מטעם סולידריות לפרלמנט הפולני.

ב-1998 זכה בפרס אריה הזהב על מפעל חיים.

ב-2006 זכה בפרס על מפעל חיים בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין[6].

סרטו האחרון, "אשליה אופטית", הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, זמן קצר לאחר מותו[2]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה