תהילים מ"ב

תהילים מ"ב לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח.
(א) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח. (ב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים. (ג) צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים. (ד) הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ. (ה) אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג. (ו) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו. (ז) אֱ‍לֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר. (ח) תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. (ט) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שירה (שִׁירוֹ) עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי. (י) אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב. (יא) בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ. (יב) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי.

תהילים מ"ב הוא המזמור הארבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-41) זהו המזמור הראשון בספר השני של תהילים.

המזמור מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש. בדומה למזמורים מ"ג, מ"ד, מ"ה, מ"ו, מ"ז, מ"ח, מ"ט, פ"ד, פ"ה, פ"ז ופ"ח. המפרשים נחלקו אודות חלקם במזמורים, יש הטוענים שהם חיברו את המילים או הלחן ויש המפרשים שהם אלו שנהגו לזמרו במקדש.

יש האומרים כי אמירת הפרק היא סגולה לבניין הבית.

תוכנו של המזמור

מזמור מ"ב מורכב משנים עשר פסוקים ומהווה חלק מיחידה אחת יחד עם מזמור מ"ג. שני המזמורים יחד מתארים שיר געגועים לקרבת אלוהים דרך מקדשו. לשיר שלושה בתים, שניים בפרק מ"ב, והשלישי בפרק מ"ג. הפזמון החוזר חותם כל בית בפנייה של המשורר אל נפשו להתעודד "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי/וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי..." (פסוקים ו' י"ב ופסוק ה' בפרק מ"ג).

בית ראשון א'-ה'

המשורר מביע רגשות עזים של געגועים ורצון לחידוש המפגש עם אלוהיו: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים" (ב'). "צָמְאָה נַפְשִׁי... מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים"(ג). "אֵלֶּה אֶזְכְּרָה..." (ד') ומסיים בפזמון המבטא את הייחול לאלוהים: "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו" (ו').

בית שני ז'-י"א

המשורר ממשיך להתגעגע ומדגים את רגשותיו בדימויים המצויים בטבע ב"אֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים" (ז'). כמו מים שחבל ארץ זה משופע בהם כך גם חווית המשורר: "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ". ותיאורים אלו גורמים למשורר לתחושות געגוע וחרדות נטישה: "לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב".

בית שלישי

ממשיך בפרק מ"ג.

המזמור בליטורגיה

• הפרק נאמר על פי נוסח הספרדים לפני ערבית של סוכות.
• לדעת הגר"א, מזמור זה הוא שיר של יום ליום טוב שני של גלויות בסוכות.
• הפרק הוא אחד מעשרת הפרקים הנאמרים בתיקון הכללי.

המזמור בתרבות

• כאיל תערוג – ניגון חב"ד.
• כאייל תערוג – מוטי שטיינמץ.
• כאייל תערוג – מוטי שטיינמץ בלחן של יצחק אונגר, באלבומו עתיק יומין.
• כאייל תערוג – יעקב שוואקי.
• פסוקים ב'-ג', כאיל תערוג, הולחנו ומהווים את אחד השירים המקובלים לסעודה שלישית.
• "פזמון" השיר "מה תשתוחחי"(פסוקים ו',י"ב ופסוק ה' בפרק מ"ג) הולחן בלחנים רבים.
• פסוק ד' הולחן והושר בידי להקת בני הרבנים.
• קנטטת תהילים מ"ב, פליקס מנדלסון.
• המון חוגג – מתוך האלבום יביע אומר של הדג נחש.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|תהילים מ"ב]] בוויקישיתוף

• תהילים מ"ב, מתוך פרויקט 929
• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg כאייל תערוג, סרטון באתר יוטיוב