תהילים נ"ט

תהילים נ"ט לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם.
(א) לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ. (ב) הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִּמִתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי. (ג) הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי. (ד) כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִים לֹא פִשְׁעִי וְלֹא חַטָּאתִי ה'. (ה) בְּלִי עָוֺן יְרוּצוּן וְיִכּוֹנָנוּ עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה. (ו) וְאַתָּה ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה. (ז) יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר. (ח) הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּי מִי שֹׁמֵעַ. (ט) וְאַתָּה ה' תִּשְׂחַק לָמוֹ תִּלְעַג לְכָל גּוֹיִם. (י) עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי. (יא) אֱלֹהֵי חסדו (חַסְדִּי) יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי. (יב) אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי. (יג) חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ. (יד) כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה. (טו) וְיָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר. (טז) הֵמָּה ינועון (יְנִיעוּן) לֶאֱכֹל אִם לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ. (יז) וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי. (יח) עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי.

תהילים נ"ט הוא המזמור החמישים ותשעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-58) המתייחס לאירוע מחיי דוד בו אנשי שאול המתינו לדוד כל הלילה ליד ביתו כדי להמיתו בבוקר.

המזמור נחשב סגולה נגד עצת "היצר הרע".

תוכנו של המזמור

המזמור מכיל שמונה עשר פסוקים ובפתיחתו כותב המשורר על אירוע מחיי דוד "בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ". מספר כיצד אנשי שאול ממתינים לדוד כל הלילה ליד ביתו כדי להמיתו בבוקר. דוד ניצל בזכות אשתו, מיכל בת שאול, שעוזרת לו להמלט בעד החלון באישון לילה.

ב'-י'

בחלקו הראשון של המזמור המשורר מספר על הצורך בהצלה דחופה:"הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי". הוא מבקש שאלוהיו יתעורר ויראה את המצוקה שבה הוא שרוי ויעשה משהו "עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה... הָקִיצָה".

י"א-ט"ז

בחלקו השני של המזמור המשורר כועס ופגוע והוא מבקש את נקמת האל באויביו:"אַל תַּהַרְגֵם" בשלב ראשון, אלא תשפיל אותם וטלטל אותם טלטלה נאמנה "הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ". ובסוף, "כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ". או שפשוט תגרום להם לעליבות תמידית "יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר" וילכו לישון רעבים.

י"ז-י"ח

בסיום המזמור המשורר מודה לאלוהיו:"וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי".

המזמור בליטורגיה היהודית

• הפרק הוא אחד מעשרת המזמורים המרכיבים את התיקון הכללי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים נ"ט בוויקישיתוף

• תהילים נ"ט מתוך פרויקט 929