מנחם נהון
פעולות נוספות
הרב מנחם נהון (סביב ה'תק"י, 1750 - ניסן ה'תקפ"ד, 1824) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של טיטואן בראשית המאה התשע עשרה.
קורותיו עריכה
נולד בטיטואן לאביו רבי יצחק,[1] נצר לשושלת רבנים בעיר. למד בישיבות העיר, ואצל הרב אפרים מונסונייגו.[2] לא יאוחר משנת ה'תקמ"ח נמנה עם דייני העיר. נכון לשנת תקנ"א כיהן כדיין שני בבית הדין בראשות הרב אברהם מונסונייגו.[3] לא יאוחר משנת תקס"ג, התמנה לאב בית הדין ורבה של טיטואן.[4] בבית דינו ישבו רבי משה הלוי, רבי וידאל ישראל (הראשון) ורבי משה אבן צור.[5] רבי מנחם ובית דינו התפלמסו עם דייני רבאט בגדרי תקנות הקהל בעקבות שאלה שהעלו יהודי אלקצאר, וכתבו קונטרס ארוך להשיב על דבריהם.[6] כדרכם של רבני המערב דאז, בית דינו התכתב עם הדיינים שביתר ערי המערב, כדוגמת[7] רבי רפאל בירדוגו ממקנס, רבי יהודה בן עטר השני מפאס, רבי שלמה אביטבול מצפרו, ורבי רפאל מסעוד אבן מוחא ממרקש.[8]
מפסיקותיו ידוע שפסק שמשך בין השמשות הוא 13 וחצי דקות,[9] ונחלקו אם סבר כשיטת רבנו תם[10] או כשיטת הגאונים.[11]
נפטר בטיטואן בניסן ה'תקפ"ד.[12] בעיר נבנה בית כנסת על שמו.[13]
לאחר פטירתו התמנה רבי משה הלוי כאב בית הדין ורבה של העיר. מתלמידיו ידועים רבי יצחק בן ואליד[14] ורבי יצחק הלוי מג'יברלטר.[15] מבניו מפורסם רבי שלמה נהון, שהיה מרבני העיר טיטואן.[16]
חיבוריו עריכה
- ספר הפסקים - נזכר על ידי רבי שמואל ישראל.[17]
- פסקי דין - מהם נדפסו בשו"ת משפטים צדיקים ובשו"ת נר מערבי. ומהם נותרו בכתבי יד.
הערות שוליים עריכה
- ^ בכתובת בתו מרים שנישאה לר' יוסף אבודרהם, נכתב ייחוסו: הרה"ג רבי מנחם ב"ר יצחק ב"ר מנחם בן הרה"ג רבי יצחק נהון. ראו: אתר בידספירט.
- ^ ראו: מלכי רבנן ערך מו"ה שם טוב בן ואליד.
- ^ ראו: 'מן הגנזים' חלק י עמ' ריא.
- ^ ראו: משפטים צדיקים סימן פח.
- ^ ראו למשל: משפטים צדיקים סימן נט.
- ^ ראו: משפטים צדיקים ריש סימן פח.
- ^ כל הרבנים להלן הובאו בתוך: שו"ת מגן דוד (צבאח) קונטרס 'דובב שפתי ישנים' סימן ה.
- ^ ראו: שו"ת פרדס רמונים חושן משפט סימן א.
- ^ ראו: משפטים צדיקים סימן קכב
- ^ ראו: שו"ת ישמח לבב סימן י.
- ^ ראו: פרחי כהונה סימן ח; עמק יהושע (מאמאן) חלק ו אורח חיים סי' ח.
- ^ ראו: מן הגנזים חלק יח עמ' קג.
- ^ ראו: דברי יוסף בן אדהאן עמ' 84.
- ^ ראו: הקדמה לשו"ת ויאמר יצחק מהדורה חדשה עמ' 12.
- ^ ראו: הקדמת 'פת לחם' מהדורת מכון הכתב עמ' יג.
- ^ ראו: מן הגנזים חלק י, עמ' שסז.
- ^ ראו: מעשה בראשית חלק ג עמוד 290.