יהודה אלבז

יהודה אלבז

פטירה	1849
מקום פעילות	צפרו
חתימה	קובץ:Yeuda elbaz .png

הרב יהודה אלבז (ה'תק"ל, 1770, צפרו, מרוקו – ט"ו בשבט ה'תר"ז, 1847, צפרו, מרוקו) היה דיין פוסק ומחבר ספרים.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תק"ל לג'הרה ומשה בצפרו שבמרוקו. את ידיעותיו התורנית רכש אצל אביו ואצל חכמי עירו, בהגיעו לפרקו נשא את רבקה בתו של רב העיר הרב שאול ישועה אביטבול.

בשנת ה'תקס"א התמנה לדיין על ידי רבי שאול סרירו ורבי רפאל אבן צור. שמש גם כמוהל ומהל עשרות ילדים.

מכיוון שהיה עשיר היה משלם מס ולא כנהוג שרבנים פטורים ממס, היה מלווה כסף לבני קהילתו. היה ידוע באהבתו לארץ, ואף כתב מספר שירים על חיבת הארץ ושדריה. ניהל קשרי מסחר עם ידידו רבי רפאל אהרן מונסונייגו רבה של פאס.

בספרייתו הגדולה היו הרבה כתבי יד, אשר שמשו לו לכתיבת ספריו, מספרייתו הודפס ספר משיח אלמים לרבי יהודה כלץ (הראשון).

נודה כבעל כתיבה מליצית ושנונה, ולמשל, חידה על שמו:

שמו ראש שמי ושני לו עשירית ומחציתו, ושוב מחצית אחר דוגמתו, אך ראש האותיות הוא כלול בעצמותו, ותשלום ארבעה וחמשה גבולתו, במעט השקפה תבין השם על מתכונתו

שר העיר העליל עלילה עליו ועל תלמידו - ידידו רבי עמור אביטבול ועל כן ברח למכנאס. נפטר בה'תר"ז ונטמן בעירו צפרו.

על מצבתו רשם (עוד בחייו):

יראי השם ושומרי דרכיו הטובים הם בעני עצמם כאין, אפיל לפניכם בקשתי אני זעיר שם אל תעלימו עין, העתירו בעד הנעדר מביניכם ויהי לאין, אשר הוא טמון בחורי עפר מעלומי העין, וכפר עוניו ויסלח אשמתו באהבתו ובחמלתו בורא יש מאין...

משפחתו

היה חתנו של רבי שאול ישועה אביטבול, נולדו לו ארבעה בנים, רבי שמואל מחבר ספר רובע הקב, ועוד. אליעזר שאול, ורבי עמרם אשר כיהן אחריו כרב העיר מחבר ספר חיי עמרם בניין נעורים ועוד.

מנכדיו הם רבי אבא אלבז ורבי רפאל משה אלבז, מצאצאיו: רבי יעקב סודרי, ועוד. צאצא נוסף הוא הרב מאיר אלבז שהנציח את סבו בהקמת ישיבת "שבות יהודה" על שמו.

כתביו

רבים מאגרותיו נדפסו בספרו של רבי דוד עובדיה קהילת צפרו ושדריה. חידושים בשמו נדפסו בספר של בנו 'חיי עמרם'.

ספריו:

1. שבות יהודה שו"ת בהלכה.
2. שבות יהודה חידושים על התורה ודרשות.

פיוטים רבים שלו נדפסו בסוף ספרו של בנו "חיי עמרם", שלום אלדר ההדיר את הפיוטים בספר נפרד תחת השם "קול זמרה".

הרב אלבז ובנו עמרם הקימו סוגה של פיוטי הדרן אלגוריים, בסוגה זו מספר אלמנטים: 1. פיוט למסכת ספציפית. 2. בתי השיר נחתמים בשמות פרקי המסכת בהבנה שונה. 3. יצירת זיקה למסכת בחריזה הדרנית המתחלפת בכל מחרוזת. 4. הטענת ראשי הפרקים במחרוזות במשמע חדש לאומי אלגורי, שעניינו הגלות והגאולה.

לקריאה נוספת

• הרב יקותיאל מיכאל אלבז והרב מאיר אלבז, מבוא לשו"ת שבות יהודה, ירושלים תשס"ח, באתר אוצר החכמה
• שמעון ואנונו, ארזי הלבנון - אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח חלק ב עמוד 220 בערכו.
• שלום אלדר (עורך), קול זמרה, קול בכי / שירתם של הרבנים למשפחת אלבאז - רבי יהודה ובנו רבי עמרם אלבאז, מכון יד יקותיאל, ירושלים תשפ"ב.

קישורים חיצוניים

• יהודה אלבז, באתר "החכם היומי"
• קובץ:National Library IL logo.svg יהודה בן משה אלבז (1770-1847), דף שער בספרייה הלאומית