חיצית נאות-מדבר
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןחיצית נאות-מדבר | |
|---|---|
| זכר מאזרבייג'ן
זכר מאזרבייג'ן
נקבה מרוסיה נקבה מרוסיה | |
| מיון מדעי | |
| לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית |
.jpg){kind=link}
חִצִּית נְאוֹת-מִדְבָּר[1] (שם מדעי: Ischnura fountaineae) היא מין של שפרירית ממשפחת הרומחיתיים. זהו מין מדברי המצוי באזורים המדבריים של המערב הפליארקטי, ממרוקו במערב דרך רוב דרום-מערב אסיה ועד לקזחסטן במזרח. בישראל היא נפוצה באופן מקומי בגופי מים מתוקים בסביבות ים המלח ודרומה לאורך הערבה עד אילת.
תיאור עריכה
מידות: אורך גוף של 27–34 מ"מ (מתוכם הבטן 21–25 מ"מ) ואורך כנף אחורית של 19–24 מ"מ.[2]
חיצית נאות-מדבר היא שפרירית קטנה ודקה בצבעי כחול-שחור. זיהוי חיציות באזורינו קשה למדי, ומסתמך על פרטים קטנים:
♂: בניגוד למינים אחרים, השונות בצבעים של מין זה נמוכה למדי וצבע הגוף הבסיסי של פרטים בוגרים תמיד יהיה כחול שמיים, עם עיניים כחולות או ירוקות. פסי-הכתף (Antehumeral stripes) צרים, ולעיתים חסרים לגמרי. התוספתנים אינם בולטים מעבר לקצה הבטן. הדוגמה על פרק הבטן S2 דומה לזו של חיצית בריכות - במבט צד הגבול בין הצבע השחור לכחול בצורת אוכף עמוק, אך יש פרטים להם הדוגמה פחות בולטת והגבול יהיה זוויתי בלבד (אך לא מקבילי, כמו אצל חיצית ערוצים). החלק התחתון של פרקים S3–S6 בצבע כתום, ואילו S8 תמיד כחול לגמרי. לוחית העורף (פרונטום) עגולה ללא בליטה, והפטרוסטיגמה דו-גונית.[3]
♀: נקבות החיציות עוד יותר קשות לזיהוי מהזכרים, ולרוב עדיף לחפש את הזכרים בסביבתן ולזהות את המין כך. בדומה למרבית החיציות, לנקבות ממין זה שני מופעים עיקריים: "אנדרומורף" בו לבוגרת יש צבעי זכר כחול-שחור; ו-"ג'ינומורף", בו צבען כתום. החלק העליון של פרקי הבטן שחור לכל אורכה.[3]
אקולוגיה עריכה
עונת התעופה העיקרית שלה היא בין אפריל לספטמבר.[4]
תפוצה עריכה
תחום תפוצתה מתפרש באזורים הצחיחים והצחיחים למחצה של צפון אפריקה ממרוקו ועד מצרים, דרך מערב אסיה, ועד מרכז אסיה. באזורנו, נראה שהמין נפוץ ביותר בלבנט, עיראק ואיראן, אך היא נמצאת גם בדרום-מזרח טורקיה, דרום הקווקז (במיוחד אזרבייג'ן) ולאורך המפרץ הפרסי. לעיתים קרובות היא נפוצה למדי בתחומה. התיעודים המזרחיים ביותר הם מקזחסטן וממערב סין.[4]
בית גידול עריכה
חיצית זו מעדיפה מים מליחים באזורים צחיחים עד צחיחים למחצה (ואדיות, נאות מדבר וביצות חוף, מים תרמיים חמים). הנימפות עמידיות למליחות גבוהה (עד 2.3%, למשל, בנחלי פנטלריה ובנחלי תוניסיה) ולטמפרטורות מים גבוהות, מה שמאפשר למין לחיות באופן קבוע במכתש הגעשי באי פנטלריה, הניזון ממעיינות גופריתיים המגיעים ל-56° מעלות צלזיוס, כאשר המים בחופיו מגיעים לעיתים ל-50° מעלות צלזיוס; בוגרים נצפים בשפע בחגורת הסוף הדלילה המקיפה את האגם.[5] הוא עשוי להתרבות בהצלחה במים זמניים הודות להתפתחות המהירה של הנימפות, המאפשרת לשפיריות הבוגרות להגיח לפני שבית הגידול התייבש.[6]
גלריה עריכה
-
זכר, ניתן להבחין בצבע הכחול-שמיים הכללי, פסי הכתף הצרים, ב-S2 הגלי, ובחלק התחתון הכתום של הבטן
-
נקבה "ג'ינומורף" כתומה
-
סרטון של הזדווגות מאיחוד האמירויות הערביות
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg חיצית נאות-מדבר, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg חיצית נאות-מדבר, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- חיצית נאות-מדבר, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חיצית נאות-מדבר, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg חיצית נאות-מדבר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חיצית נאות-מדבר, באתר FishBase (באנגלית)
- חיצית נאות-מדבר, באתר צמח השדה
- חיצית נאות-מדבר, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- חיצית נאות-מדבר, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png חיצית נאות-מדבר, באתר GBIF (באנגלית)
- חיצית נאות-מדבר, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg חיצית נאות-מדבר, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png חיצית נאות-מדבר, באתר eBird (באנגלית)
- חיצית נאות-מדבר, באתר Xeno-canto (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ בלכר, מיכאל, שמות עבריים לחרקים למען חינוך סביבתי ושמירת הטבע: שפיריות ושפריריות כמקרה בוחן, מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 7 (3), 2015, עמ' 58–65
- ^ Michael J. Samways, Dragonflies and damselflies of South Africa, Sofia Moscow: Pensoft, 2008, Pensoft series faunistica, עמ' 110, ISBN 978-954-642-330-6
- ^ 1 2 David Chelmick, Jean-Pierre Boudot, Ischnura Middle-east, Tribulus 28, 2020, עמ' 4–18
- ^ 1 2 Boudot, Jean-Pierre & Borisov, Sergei & De Knijf, Geert & van Grunsven, Roy & Schröter, Asmus & Kalkman, Vincent., Atlas of the dragonflies and damselflies of West and Central Asia, Brachytron Supplements 22, 2021, עמ' 79, 235
- ^ Jean-Pierre Boudot, Vincent J. Kalkman, Atlas of the european dragonflies and damselflies, S.l.: KNNV publishing, 2015, עמ' 127–128, ISBN 978-90-5011-480-6
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםIucnRedList