Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

רומחית סורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןרומחית סורית
זכר, טורקיה
זכר, טורקיה
מיון מדעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רָמְחִית סוּרִית[1] (שם מדעי: Coenagrion syriacum) היא מין של שפרירית ממשפחת הרומחיתיים, אנדמית לאזור הלבנט. בישראל זהו מין לא נדיר, בעיקר ברמת הגולן ובעמקי צפון ישראל.

תיאור עריכה

מידות: אורך כולל 30–37 מ"מ (מתוכם הבטן 24–29 מ"מ), ואורך כנף אחורית 16–20 מ"מ.[2]

הרומחית הסורית היא חלק מקבוצה של שלושה מיני רומחיות הדומים למדי אחד לשני ונבדלים בתפוצתם הגאוגרפית: C. puella האירופאית ו-C. intemedium מכרתים. שלושתם שפריריות כחולות-שחורות דקות וארוכות עם פטרוסטיגמות כהות, והזכרים עם דוגמה אופיינית על פרקי הבטן: S2 עם צורת U, על פרקים S3–S5 טבעות שחורות עם "קוצים" מוארכים מצידי כל פרק הנמשכים כמעט עד לבסיסו; ו-S6–S7 שחורים ברובם. לנקבות החלקים העליונים של פרקי הבטן שחורים, והן יכולות להופיע או בצבעים כחולים בדומה לזכרים (אנדרומורף), או בגוון בז'-ורדרד עם בטן כחלחלה (ג'ינומורף).

אקולוגיה עריכה

עונת התעופה של הבוגרים היא בעיקר ממרץ עד יוני.[3]

תפוצה עריכה

זהו מין אנדמי לרצועה מצומצמת באזור הלבנט; נצפית בישראל ובאזורי החוף של לבנון, סוריה וטורקיה.[4]

בית גידול עריכה

בתי הגידול הטבעיים שלה הם מקווי מים עומדים או בעלי זרימה איטית העשירים בצמחיית מים, למשל נהרונית (Potamogeton (אנ')).[4][2]

שימור עריכה

בתוך אזור התפוצה המצומצם שלה, הרומחית הסורית נפוצה באופן מקומי; אך הרס בתי גידול עם ירידה באוכלוסייה עקב ניהול מים לקוי עלול להוביל את אוכלוסיית המין לפגיע. סימנים ראשונים של ירידה כבר זוהו, וההערכה היא שהאוכלוסייה ממשיכה להצטמצם. ידועות פחות מ-70 תת-אוכלוסיות התופסות שטח של פחות מ-50 קמ"ר; וההערכה היא שהיקף בית הגידול הכולל הזמין הוא פחות מ-200 קמ"ר. האוכלוסיות פרושה באופן מקוטע על פני שטח של כ-50,000 קמ"ר. בשל סיבות אלו, מסווג המין במצב שימור "קרוב לסיכון" ברשימה האדומה של IUCN.[4]

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בלכר, מיכאל, שמות עבריים לחרקים למען חינוך סביבתי ושמירת הטבע: שפיריות ושפריריות כמקרה בוחן, מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 7 (3), 2015, עמ' 58–65
  2. ^ 1 2 Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 125, ISBN 978-1-4729-4399-6
  3. ^ Boudot, Jean-Pierre & Borisov, Sergei & De Knijf, Geert & van Grunsven, Roy & Schröter, Asmus & Kalkman, Vincent., Atlas of the dragonflies and damselflies of West and Central Asia, Brachytron Supplements 22, 2021, pp. 70, 234
  4. ^ 1 2 3 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם IucnRedList