Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

תכשיטית זוהרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןתכשיטית זוהרת
זכר, ישראל
זכר, ישראל

נקבה, ישראל נקבה, ישראל

מיון מדעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תַּכְשִׁיטִית זוֹהֶרֶת (שם מדעי: Calopteryx syriaca, נקראה בעבר שפרירית זוהרת) היא מין בסכנת הכחדה של שפרירית ממשפחת התכשיטיתיים האנדמית לדרום הלבנט. זוהי השפרירית הגדולה בישראל,[1] נפוצה מאוד בבתי גידול מתאימים בנהרות ונחלים בצפון הארץ, ונצפית דרומה עד לקו נחל תנינים.[2]

תיאור עריכה

מידות: אורך כולל 40–48 מ"מ ואורך הכנף האחורית 28–30 מ"מ.[3]

התכשיטית הזוהרת היא שפרירית גדולה ורחבת כנפיים, המאופיינת בגוף בצבע מטאלי בוהק ובכנפיים בעלות עורקים צבעוניים וצפופים במיוחד. הזכרים בגוון כחול-ירוק, וכנפיהם כהות בשליש החיצוני שלהן. לנקבות גוון ירוק, עם כנפיים שקופות עם גוון חום עכור; לעיתים נדירות הן מפתחות צבעי זכר. הרגליים עכבישיות, ארוכות ודקיקות במיוחד; ומכוסות בזיפים ארוכים ובולטים.[4]

בסיסי הכנפיים ללא בסיסים "גבעוליים", כלומר הכנפיים מתרחבות בהדרגה מהגוף. לזכרים אין פטרוסטיגמה, ולנקבות יש פסאודופטרוסטיגמות לבנות – כתמים לא מתוחמים הנחצים על-ידי עורקי הכנף, בניגוד לפטרוסטיגמות אמיתיות.[4]

אקולוגיה עריכה

עונת התעופה של הבוגרים היא מאפריל עד ספטמבר.[2]

תפוצה עריכה

התכשיטית הזוהרת אנדמית לאזור מצומצם בלבנט וידועה מסוריה, לבנון, ישראל, וירדן. היא גם באגני הניקוז המזרחיים של ים המלח.

בית גידול עריכה

היא חובבת בתי גידול של נחלים ונהרות הזורמים כל השנה עם צמחיית גדות עשירה; כמו האורונטס, הליטני והירדן בתחום תפוצתה.[5]

התנהגות עריכה

תנוחת המנוחה אופיינית, עם בטן מורמת וכנפיים הנפרשות ונסגרות לסירוגין. שני הזוויגים נצפים יחד לאורך מים זורמים, לעיתים קרובות במספרים גדולים; שם הזכרים מגנים בנחישות על טריטוריות ליד אתרי הטלה מתאימים (למשל צמחיית מים שקועה). הם מושכים נקבות עם ריקודי חיזור אוויריים, תוך הצגת הכנפיים הצבעוניות וצבעי הבטן. לעיתים קרובות הם מתאספים בערב ללינה במספרים גדולים על הגדה.[4]

טקסונומיה עריכה

נחשבת על-ידי חלק מהמחברים לתת-מין של מין התכשיטית Calopteryx splendens.[5]

סטטוס עריכה

האיום העיקרי הוא שאיבת מים לחקלאות ולצריכה אנושית בכל אזור התפוצה שלה. הנדסת מים שינתה והרסה באופן בלתי הפיך בתי גידול של מים מתוקים בתפוצתה (בבקעת הירדן, נהר הליטני, הברדה, והאורונטס העליון), והגורמים להידרדרות בתי הגידול לא פסקו. בצורות וייבוש בתי גידול כתוצאה משינויי אקלים מהווים איום עתידי נוסף. בדומה לקרובתה התכשיטית שקופת-הכנף, מוערך כי אוכלוסיית המין ספגה ירידה באוכלוסייה של לפחות 50% ב-10 השנים האחרונות, בהתחשב בהיקף אובדן בתי הגידול ובדרישות הגבוהות המתמשכות למשאבי מים באזור. זאת, בנוסף לתחום התפוצה המצומצם מאוד של המין הביאו לסיווגו במצב שימור "בסכנת הכחדה" (EN) ברשימה האדומה של IUCN.[5]

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|תכשיטית זוהרת]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שפרירית זוהרת, באתר discus.co.il
  2. ^ 1 2 נתנאל ירקוני, תכשיטית זוהרת Calopteryx Syriaca, באתר מן השדה, ‏2022-08-11
  3. ^ Syrian demoiselle, LEPIDOPTERA LIBANOTICA, ‏2019-05-07
  4. ^ 1 2 3 Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 84–85, ISBN 978-1-4729-4399-6
  5. ^ 1 2 3 Schneider, W., Calopteryx syriaca, The IUCN Red List of Threatened Species 2010, 2007-08-15 doi: 10.2305/iucn.uk.2010-3.rlts.t3628a9987808.en