אמיר בשארי

אמיר בשארי
	אין תמונה חופשיתאין תמונה חופשית
לידה	23 בדצמבר 1952; ישראל גאולים, ישראל
נהרג	7 באוקטובר 1973 (בגיל 20); רמת הגולן
שירות צבאי
השתייכות	קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה	רב-סמל רב-סמל
	פברואר 1971 – 7 באוקטובר 1973; (כשנתיים ו־8 חודשים)
פעולות ומבצעים
	מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
	עיטור העוז עיטור העוז

אמיר בשארי (ה' בטבת ה'תשי"ג, 23 בדצמבר 1952 – י"א בתשרי ה'תשל"ד, 7 באוקטובר 1973) היה חייל צה"ל שעוטר בעיטור העוז לאחר נפילתו במלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה עריכה

בשארי נולד במושב גאולים לשרה ולשמעון, למשפחה ממוצא תימני. את לימודיו היסודיים עשה בצור משה ואת לימודיו התיכוניים במשמר הנגב.

בראשית פברואר 1971 גויס לצה"ל והוצב בחיל השריון. הוא עבר בהצטיינות קורס מפקדי טנקים ושירת כמפקד טנק בגדוד 77, חטיבה 7 תחת מפקד הפלוגה אמי פלנט.^[1]

במלחמת יום הכיפורים לחם בחזית הסורית ברמת הגולן. אור ליום השני למלחמה, 7 באוקטובר 1973, נפל בשארי במהלך קרב עמק הבכא. במהלך הלילה שלפני נפילתו הוא נלחם עם מחלקת טנקים מעל ואדי שמתחת להר חרמונית, שבו דרך המובילה אל כביש הרוחב ברמת הגולן והשתתף בבלימת התקפה של שריון סורי. לטענת מפקדו, אמי פלנט, בשארי היה הכלי הראשון שפתח באש בגזרת החרמונית.^[2] לטענת החוקר אורי מילשטיין, פעולתו של הטנק של בשארי גרמה למפקד הדיוויזיה הסורי לעצור את ההתקפה הליילית ולהמתין לבוקר למחרת.^[1] על פעילותו בקרב זה עוטר לאחר נפילתו בעיטור העוז:

סמ"ר אמיר בשארי ז"ל היה סמל-מחלקה בפלוגת-טנקים שהשתתפה בקרבות הבלימה ברמת הגולן. במוצאי יום-הכיפורים עמד סמ"ר אמיר בשארי ז"ל בעמדת אש מול הסורים המסתערים. הוא גילה שיירה שלמה של טנקים סורים שנעו בוואדי, ניהל איתם קרב מטווחים קצרים ביותר והשמיד בעצמו כ-10 טנקים של האויב. על-אף הסכנה נשאר לעמוד באותה עמדה, עד שנפגע ונהרג. במעשהו זה גילה אומץ-לב רב, קור רוח ותושייה.

— עיטור העוז שהוענק לאמיר בשארי

הוא נקבר בבית הקברות הצבאי בנתניה.

על שמו נקראת שכונת "רמת אמיר" ביישוב הקהילתי צורן, הסמוכה למושב שלו, גאולים.

קישורים חיצוניים עריכה

אמיר בשארי באתר יזכור של משרד הביטחון
עמי שמיר, משפחת מט"קים, במחנה, 9 במאי 1975

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² אורי מילשטיין, מי הוציא את הערמונים מן האש (העמוד השני מופיע לפני העמוד הראשון. ראו פסקה: "בזכות אמיר בשארי"), דבר, 23 בספטמבר 1983, המשך
^ בן כספית, סיוט בעמק: 96 השעות הגורליות ברמת הגולן של אוקטובר 73', סופהשבוע,‏ 13 בספטמבר 2013

[מילשטיין-1] ¹ ² אורי מילשטיין, מי הוציא את הערמונים מן האש (העמוד השני מופיע לפני העמוד הראשון. ראו פסקה: "בזכות אמיר בשארי"), דבר, 23 בספטמבר 1983, המשך

[2] בן כספית, סיוט בעמק: 96 השעות הגורליות ברמת הגולן של אוקטובר 73', סופהשבוע,‏ 13 בספטמבר 2013

[1]

[2]

מעוטרי עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים קובץ:Yomkippurribon.svg
חזית הדרום	אבודרם • אברמוביץ' • אדדי (נ) • אהרון (נ) • אוקו • אל־טורשאן • אלמוג • אפרתי (נ) • אקסלרוד (נ) • בלבן (נ) • בן ארי (נ) • בן-עיון • ברוידה • ברום (נ) • בריק • גולדבלט • גולדמן (נ) • גליק • גלר • גנון • גרשטין • דבורצקי (נ) • הכהן • הללי (נ) • ורדי (נ) • זיוביש (נ) • זקן • חודדה (נ) • חודק • יפה • כהן • כהן (נ) • כנען • כספי (נ) • כץ (נ) • להב • לוין (נ) • לצטר (נ) • מרדכי • נעמן (נ) • סקל • עברי-סוקניק • פז • פרדקין • צבר • צור • קליין • קמחי (נ) • קרול • רז • רטר (נ) • רשלבך (נ) • שובל • שורק • שפס (נ) • שקדי • שרון (נ) • ששון (נ)	קובץ:Iturhaoz.jpg
חזית הצפון	אבי-טל • אסקרוב • בלומן (נ) • בן-דוד (נ) • בן-חנן • בן-שהם (נ) • בשארי (נ) • גולדפרב (נ) • גונין (נ) • גור • גיסין (נ) • גל (נ) • דגני (נ) • דפנא (נ) • וספי (נ) • זמיר • חנני (נ) • חנקין (נ) • טל (נ) • ירון (נ) • ישראלי (נ) • לב • ליטן (נ) • לוי (נ) • לניר (נ) • מבורך (נ) • משולם (נ) • נפשי • פלטי (נ) • פלנט • קוטף • רוזנצוויג (נ) • רטס (נ) • שחר • שניאור (נ)	קובץ:Iturhaoz.jpg
מעוטרי עיטור הגבורה • מעוטרי עיטור המופת • מעוטרי צל"ש הרמטכ"ל