זאב שפס
פעולות נוספות
| לידה | הרפובליקה העממית הפולנית לודז', הרפובליקה העממית הפולנית |
|---|---|
| שירות צבאי | |
| השתייכות | קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל |
| דרגה | רב-סרן רב-סרן |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת ששת הימים מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
| עיטור העוז עיטור העוז | |
זאב שפס (16 בינואר 1946 – 21 באוקטובר 1973) היה חייל צה"ל שעוטר בעיטור העוז לאחר נפילתו במלחמת יום הכיפורים.
ביוגרפיה עריכה
שפס נולד בלודז' להלנה וליצחק, ניצולי השואה. בשנת 1956 עלה לישראל עם משפחתו. התחנך בקיבוץ שפיים, שם גם סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים.
בנובמבר 1964 גויס לצה"ל והוצב בחיל השריון. תחילה שירת כתותחן טנק ואחר כך היה נהג טנק ומט"ק פטון. במלחמת ששת הימים לחם במסגרת גדוד 46 שהשתייך לחטיבה 401 אך לחם תחת פיקוד חטיבת הצנחנים והשתתף בקרב רפיח ובמלחמת ההתשה היה מפקד פלוגה. הוא המשיך לשרת בצה"ל שירות קבע.
במלחמת יום הכיפורים לחם בחזית המצרית במסגרת גדוד 410 בחטיבה 600.
בליל 15 באוקטובר 1973, יומה העשירי של המלחמה, התקיפה פלוגתו שפס את מערך "מיסורי" שבסיני אך בדרכה חזרה נתקלה בשדה מוקשים. שפס הצליח לחלץ את כל הטנקים שהיו בפיקודו ובכך יצאה פלוגתו ללא פגע. למחרת (16 באוקטובר) נפצע מאש המצרים, אך המשיך להוביל את פלוגתו אל תעלת סואץ. כעבור יומיים (18 באוקטובר) סייע בפינוי חללים מאזור צומת "עכביש-טרטור". למחרת (19 באוקטובר) נפגע הטנק שלו אולם הטנק חולץ כשהוא עולה בלהבות. ימים ספורים טרם סיום נפל שפס בקרב על מתחם "מיסורי", שהתרחש ב-21 באוקטובר 1973.[1] על כל מעשיו אלה עוטר בעיטור העוז.[2]
נקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול.
קישורים חיצוניים עריכה
- זאב שפס באתר יזכור של משרד הביטחון
- שמשון עופר, המלחמה הארוכה: קורותיו של לוחם בתעלה, דבר, 4 ביוני 1971 המשך 1, דבר, 4 ביוני 1971 המשך 2, דבר, 4 ביוני 1971
- שמעון מנואלי, לחרוק שן ולהמשיך, במחנה, 9 במאי 1975
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיא גרין, ידעת שזה הסוף, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 22 בנובמבר 2013
- ^ עיטור העוז שהוענק לזאב שפס