איתן גל
פעולות נוספות
| לידה |
8 בנובמבר 1948 ישראל ראשון לציון, ישראל |
|---|---|
| נהרג |
19 באוקטובר 1973 (בגיל 24) רמת הגולן |
| שירות צבאי | |
| השתייכות | קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל |
| דרגה | סמל ראשון (צה"ל) סמל ראשון (צה"ל) |
|
נובמבר 1966 – 19 באוקטובר 1973 (כ־7 שנים) | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת ששת הימים מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
| עיטור העוז עיטור העוז | |
איתן גל (ו' בחשוון ה'תש"ט, 8 בנובמבר 1948 – כ"ג בתשרי ה'תשל"ד, 19 באוקטובר 1973) היה חייל צה"ל שעוטר בעיטור העוז לאחר נפילתו במלחמת יום הכיפורים.
ביוגרפיה עריכה
גל נולד והתחנך בראשון לציון לנדיה ולחיים. בנעוריו היה שחיין במועדון הספורט "מכבי ראשון לציון".
בנובמבר 1966 התנדב לצה"ל והוצב בחיל השריון. הוא שירת תחילה כתותחן טנק ולאחר מכן כמפקד טנק. במלחמת ששת הימים לחם בחזית המצרית והיה בכוח הראשון שהגיע לתעלת סואץ. כן השתתף בקרבות מלחמת ההתשה ובפעולת כראמה ("מבצע תופת"). הוא אף היה מועמד לקבלת צל"ש עקב השתתפותו בקרבות.
לאחר שחרורו מצה"ל התחתן ועבר להתגורר בעין יהב, שם עבד כחקלאי. עם לידת בנו הבכור עבר לבאר שבע.
במלחמת יום הכיפורים השתתף גל כמשרת מילואים. הוא לחם בחזית הסורית והשתתף בקרב אום בוטנה, הקרב שבו נפל. על חלקו בקרב עוטר לאחר נפילתו בעיטור העוז:
עם פרוץ הקרבות שימש סמ"ר איתן גל ז"ל כמט"ק בגדוד-טנקים שנלחם ברמת-הגולן. הוא התקדם תמיד לפני כולם והיה הראשון שזיהה טנקי אויב והשמידם. באחד המקרים חילץ שני טנקים שלנו שעלו על מוקשים בשטח אויב מוכה אש ארטילרית. ב-19 באוקטובר 1973 נפגע הטנק של סמ"ר איתן גל ז"ל בסביבות כפר "אום בוטנה". למרות פציעתו החמורה המשיך להכווין את הטנק שלו עד שפונה. הוא נפטר בדרכו לביה"ח. במעשיו אלה גילה אומץ-לב רב, קור-רוח, תושייה ואחוות-לוחמים.
גל נקבר בבית הקברות הצבאי בראשון לציון.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
- קורות החיים של איתן גל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
