Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מלחמת חרבות ברזל בספרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־13:47, 25 במרץ 2026 מאת imported>Itielkk (הרחבה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבות טבח שבעה באוקטובר השפיעה בהיבטים שונים על העורף בישראל, ובכלל זה על הספרות הישראלית ועל עולם הספרות בישראל.

על פי דו"ח הספרייה לאומית, נכון למאי 2024 יצאו מעל ל-80 ספרים העוסקים בנושאים שונים בהקשר למלחמה,[1] במגוון סיגנונות - הגות, עיון, סיפורת,דרמה, אמונה, עדות וספרות ילדים.

טבח שבעה באוקטובר עריכה

בלב ה-7 באוקטובר: עדויות עריכה

אורי פינק (עורך), בלב ה-7 באוקטובר: עדויות, פרדס הוצאה לאור, 2025.

הספר כולל 12 סיפורים מצוירים מאת 12 קומיקסאים ישראלים, המספרים את סיפוריהם של גיבורי טבח שבעה באוקטובר – מצילים, ניצולים ונרצחים. הסיפורים:

  • יוסף, מאת מישל קישקה: סיפורו של יוסף, נהג המונית הבדואי, שהציל 30 נפשות;
  • איה, הישאם ומשפחת אלקרנאווי סיפור של אומץ והצלה, מאת רעות בורץ: סיפור הצלתם של איה והישאם בקיבוץ בארי.
  • ענר, מאת שי צ'רקה: סיפורו של ענר שפירא, שהשליך חזרה בידיים חשופות רימוני יד שנזרקו אל המיגונית שבה שהה עם נוספים.
  • המלאכית מאת אילנה זפרן: סיפורה של הפרמדיקית עמית מן, שהקריבה את חייה כדי להציל פצועים.
  • אבל איפה הצבא? מאת יונתן וקסמן: סיפורו של יאיר גולן, שעזר להורים רבים למצוא את ילדיהם.
  • צוות אלחנן מאת מושיק גולסט: סיפורם של אלחנן קלמנזון ואחיו, שחילצו משפחות רבות מהלהבות.
  • יש גם בלי סוכר... מאת אורי פינק: סיפורה של רחל אדרי מאופקים וגבורתה שהצילה אותה ואת בעלה מהמחבלים שחדרו לביתה.
  • זוג משמים מאת גיא לנמן: סיפורם של דרור ומרסל קפלון, זוג גמלאים מקיבוץ בארי, שהופרדו ונרצחו.
  • ענבל מאת קורן שדמי: סיפורם של ענבל ליברמן וצוותה, שהגנו על תושבי קיבוצם ניר עם.
  • אבא בדרך! מאת נועה כץ: סיפור הצלתה משפחת תיבון מקיבוץ נחל עוז, בזכות נעם תיבון, אביו של אבי המשפחה.
  • רק המבט שלך, מאת טוהר שרמן-פרידמן: סיפר הצלתם של שי־לי עטרי ותינוקה שייה, בזכות הקרבת יהב, האב ובן הזוג.
  • ארון מציל חיים מאת נוסקו: סיפורם של סמדר ורועי עידן, שנרצחו בקיבוץ כפר עזה, וילדיהם מיכאל ועמליה, שהוחבאו בארון וניצלו.

קודם למהדורה העברית הספר ראה אור בצרפתית ובספרדית.

יום אחד באוקטובר: ארבעים גיבורים, ארבעים סיפורים עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יום אחד באוקטובר

יאיר אגמון ואוריה מבורך, יום אחד באוקטובר: ארבעים גיבורים, ארבעים סיפורים, הוצאת קורן-מגיד, 2024.

הספר פורס את סיפוריהם של 40 ישראלים שהצילו חיי אדם בטבח שבעה באוקטובר. הספר כתוב בגוף ראשון ומבוסס על ראיונות מתומללים עם הגיבורים עצמם או עם קרוביהם, ובהם הסיפורים של ענר שפירא, רמי דוידיאן ויותם חיים. את הראיונות ערכו הכותבים יחד עם ארבעה מראיינים נוספים: מיכל קורניץ, אור מנחם, משה יהודה אקרמן וגל עבדו. הספר מביא כי באותו יום תשעה אנשים קפצו על רימון במעשה של הקרבה עצמית, רובם אנשים "רגילים", צעירים, הורים, תושבים, ולא לוחמים קרביים[2]. בעבר מעשה כזה היה נחשב נדיר וזכה להנצחה משמעותית, כמו הקמת אנדרטה. ב-7 באוקטובר לעומת זאת, מציין אגמון בראיונותיו, התרחשו מעשי גבורה רבים כל כך ביום אחד, עד שהם כמעט הפכו ל"שגרה" באותו אירוע קטלני, ולא כולם זכו להכרה ציבורית הולמת. הספר תורגם גם לאנגלית.

החטופים עריכה

מר הפקרה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מר הפקרה

מר הפקרה – מורשתו של נוטש החטופים, 2024.

הספר כולל מאמרים, איורים וטקסטים ספרותיים העוסקים בביקורת כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובפרט בנוגע לתפקודו ביחס לחטופים שנחטפו במהלך טבח שבעה באוקטובר. הספר מכיל טקסטים קצרים אותם כתבו 282 כותבים ומאיירים, בהם בני משפחות חטופים, לצד דמויות מפתח בציבוריות הישראלית, בתרבות ובאקדמיה, בהם זוכה פרס נובל פרופסור אהרן צ'חנובר, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה יעלון והרמטכ"ל לשעבר דני חלוץ, הסופרים צרויה שלו, אפרים סידון ואיל מגד, וזוכי פרס ישראל והפרופסורים אניטה שפירא, דוד הראל ואסא כשר. כל הכותבים עוסקים בנושא אחד: בנימין נתניהו, וכל אחד מהם עושה זאת דרך הסיפור האישי שלו, החוויות שלו מאז שבעה באוקטובר, או דרך תחום עיסוקו ותחום מומחיותו. לצד סיפורים אישיים של חברות וחברי הקיבוצים, ניתן למצוא בספר ניתוחים של אישיותו של נתניהו, התנהגותו בשנות כהונתו בראשות ממשלת ישראל, והערכות מצב על עתיד המדינה בהובלתו.

הספר הוא פרי יוזמה של "פורום חיים – פורום משפחות להצלת החטופים", המאגד משפחות חטופים, הפועלות מאז טבח שבעה באוקטובר לשחרור בני המשפחות, בקריאה להפסקת המלחמה והשבת כל החטופים בהסכם, באופן מיידי. הספר תורגם לאנגלית בשם Dark Legacy.

חטוף עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חטוף

אלי שרעבי, חטוף, הוצאת סלע מאיר, 2025.

זהו ספר אוטוביוגרפי המתאר את קורותיו של אלי שרעבי במהלך 491 הימים שבהם שהה בשבי חמאס ברצועת עזה, לאחר שנחטף מביתו במהלך הטבח בבארי בבוקר 7 באוקטובר 2023.[3] בספרו מתאר שרעבי את תקופת השבי בעזה, תנאי הכליאה, ניסיונות השכנוע הדתיים מצד החוטפים, והקשרים שנוצרו בינו לבין חטופים אחרים. הוא מתאר כיצד החוטפים ניסו לשכנע את החטופים לקרוא פסוקים מהקוראן בתמורה למזון, וכיצד הוא וחבריו לשבי סירבו לכך. הספר עוסק גם בהתמודדותו עם האובדן האישי והכאב הנפשי שנגרם לו במהלך השבי ואחריו.

מוּפָוַואדַאת – 505 ימים בשבי החמאס עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מופוואדאת

אלי-ה כהן, מוּפָוַואדַאת – 505 ימים בשבי החמאס, קוראים, 2025.

ספר אוטוביוגרפי שבו מתאר אלי-ה כהן את חטיפתו מפסטיבל נובה והחזקתו במנהרות חמאס ברצועת עזה, כשהוא כבול בשרשראות, מוכה, ולעיתים קרובות קורבן להתעללות נפשית. פירוש המילה הערבית מופוואדאת (مفاوضات, בתעתיק מדויק לעברית: מפאוד'את) הוא "משא ומתן", והספר נקרא כך משום שלדברי המחבר "ביטוי זה שחזר שוב ושוב לאורך 505 ימי השבי: משא ומתן על חייו ושחרורו, בין חיים למוות; משא ומתן על חתיכת פיתה עבורו ועבור חבריו; משא ומתן בינו לבין אלוהים; ושיחות דמיוניות עם זיו, חברתו, שנותרה במיגונית שאליה הושלכו רימונים ונורו יריות ללא הבחנה".[4]

738 ימים בשבי החמאס עריכה

אלקנה בוחבוט, 738 ימים בשבי החמאס, קוראים, 2026.

אוטוביוגרפיה מאת אלקנה בוחבוט, שנחטף מפסטיבל הנובה אותו הפיק ושוחרר משבי החמאס לאחר 738 ימים, במהלך עסקת החטופים השלישית. הספר מתעד את חוויותיו של בוחבוט מהשבי ואת ניסיונותיו לשרוד אל מול התנאים הפיזיים הקשים והטרור הפסיכולוגי שהופעל מצד שוביו.[5]

שבויה במשימה עריכה

שושן הרן, שבויה במשימה, ידיעות ספרים, 2026.

שושן הרן נחטפה מביתה במהלך הטבח בבארי, ושוחררה לאחר חמישים יום במסגרת עסקת החטופים הראשונה. בספר היא מתארת את מה שחוותה בשבי לאחר חטיפתה.[6]

העיקר לקום לבוקר חדש עריכה

אביבה סיגל, העיקר לקום לבוקר חדש, ידיעות ספרים, 2026.

ספר אוטוביוגרפי בו מובא סיפורה של אביבה סיגל, שנחטפה ביחד עם בעלה קית' מביתם בכפר עזה. אביבה שוחררה לאחר 51 ימים בעוד קית' שוחרר לאחר 484 ימי שבי. הספר עוסק בחוויותיה של סיגל מהשבי ומהמאבק הציבורי למען שחרור בעלה ושאר בני הערובה. מקור שמו הוא טקס שנעשה בסוף כל יום בשבי, בו קית' ביקש מהחטופים למצוא דבר טוב שקרה להם, שהסתיים באמירתה של אביבה "העיקר לקום לבוקר חדש".[7]

מלחמת חרבות ברזל עריכה

כוח אזרחי עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כוח אזרחי

אזי לב-און, שלומית אהרוני ליר, כוח אזרחי – סיפורי התארגנות מהשטח בעקבות השבעה באוקטובר, 2025.

בעוד שספרים רבים עוסקים באירועי שבעה באוקטובר מזוויות ביטחוניות, פוליטיות או חברתיות, זהו הספר הראשון שמציע מבט מקיף על המערך האזרחי שצמח מהשטח בתגובה למצב החירום.

הספר כולל תיעוד של יוזמות אזרחיות בעקבות טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, שנולדו לנוכח ואקום מוסדי. הספר מבוסס על ראיונות עם יזמים שהקימו חמ"לים, ליוו משפחות בשבעה, סיפקו מזון, תיעדו עדויות, נאבקו למען הנעדרים החטופים, הגנו על בעלי חיים, תמכו בחקלאים – ובעיקר ביקשו לסייע. יוזמות אזרחיות אלה התפתחו לתשתית של סולידריות, תקווה ופעולה. הראיונות נערכו כשנה לאחר מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר 2023, ומעניקים לקוראים הצצה לרוח היזמות האזרחית שפרצה מתוך השבר.

שמות ההתארגנויות המצוינים בספר: מיזמים לארוחות שבת ביתיות ולתפילות, החמ"ל האזרחי[8] ומערך הנעדרים שפעל במסגרתו, חמ"ל דיזנגוף סנטר, החמ"ל החרדי, פורום נשות המילואימניקים[9], מיזם " צו 8 לחקלאות", החמ"ל האזרחי להצלת בעלי החיים, מטה משפחות החטופים[10], מטה ההסברה האזרחי[11], פורום יוזמות התיעוד במלחמה, פרויקט עדות 710[12], פרויקט הודעות הווטסאפ משבעה באוקטובר[13], פרויקט תיעוד פשעי המין, פרויקט "אוקטובר הבא"[14] שמחבר בין משפחות שכולות לבין חברות סטארט־אפ ישראליות, מאגר המידע של קורבנות המלחמה, וועדת החקירה האזרחית[15].

אם אתם קוראים את המילים האלה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אם אתם קוראים את המילים האלה

שלמה קווס ורחלי פלנט-רוז (עורכים), אם אתם קוראים את המילים האלה, הוצאת טובי, 2025.

ספר דוקומנטרי המאגד 49 מכתבים אחרונים שנכתבו על ידי לוחמים שנהרגו במהלך השנה הראשונה של מלחמת חרבות ברזל. על כל מכתב ביצעו העורכים תחקיר דוקומנטרי יחד עם בני משפחתו של החלל וחבריו לנשק, כדי לחשוף את הסיפורים שמאחורי המכתבים האחרונים. המכתבים נכתבו בסיטואציות שונות: בדרך ללחימה בעוטף עזה בשבעה באוקטובר, בלילות שלפני כניסה ללחימה ברצועת עזה, בתוך טנקים, בעיצומו של קרב או שעות ספורות לפני הנפילה. במכתבים נחשפת קשת מגוונת של רגשות: אהבה, הומור, אומץ, פחד, ובחלקם מופיעות גם בקשות אחרונות וצוואות קונקרטיות, כמו הנחיות ללוויה עצמה או בקשה להנציח את החלל אחרי מותו באופן ספציפי.

לצד המכתבים, בין פרקי הספר מובאים טקסטים נלווים שנכתבו במיוחד מאת אנשי רוח ואמנים שקראו את מכתבי הנופלים וכתבו בעקבותיהם מחשבות על 'מילים אחרונות'. בין הכותבים: נשיא המדינה יצחק הרצוג, אשכול נבו, צרויה שלו, אביתר בנאי,[16] הרבנית ימימה מזרחי,[17] דוקטור רוביק רוזנטל,[18] אבי יששכרוף, איריס חיים (אימו של יותם חיים), אבישג שאר-ישוב, צור ארליך, אבירן אלפסי (מפקד בא"ח גבעתי), הרב תמיר גרנות, מיה טבת דיין וצבי בן מאיר.[19][20]

מספר אישי 7.10.23 עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מספר אישי 7.10.23

אלקנה כהן, מספר אישי 7.10.23 – מלחמת עזה דרך עיניו של קצין בקומנדו הישראלי, הוצאת סלע מאיר, 2024.

ספר אוטוביוגרפי מאת אלקנה כהן, קצין קומנדו במילואים, המתאר את חוויותיו במהלך 87 ימי לחימה ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל. בתוך הלחימה המתמשכת החל כהן לכתוב יומן אישי במחברות שמצא בשטח. הכתיבה שימשה עבורו אמצעי לעיבוד החוויות הקשות ולהתמודדות עם האובדן והשחיקה. בספר מתוארת שגרת הקרב המורכבת: עימותים עם מחבלים המסתתרים בקרב אזרחים, מראות של הרס גמור ושאלות מוסריות ודתיות שהתעוררו בלב הלוחמים. כהן מפרט על הסיטואציות שבהן חיילי צה"ל נאלצו לקחת ציוד ומזון מחנויות נטושות בעזה לצורך הישרדות, על המאבק לשמור על צלם אנוש, על האחווה שנוצרה בין הלוחמים ועל האתגרים הנפשיים בשובם מהמערכה. הספר מתאר את הלחימה כמרחב שבו הפחד, הכאב, השליחות והעייפות מתערבבים. בספר שולבו גם תיאורים אישיים על שיחות נפש עם חברים לנשק, על געגוע הביתה ועל תחושת השליחות להחזיר את החטופים בשלום.

על דמוקרטיות וכיתות מוות: ישראל ועתיד הציוויליזציה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – על דמוקרטיות וכיתות מוות

דאגלס מארי, על דמוקרטיות וכיתות מוות: ישראל ועתיד הציוויליזציה, הוצאת סלע מאיר, 2025.

הספר הוא תרגום לעברית של המקור באנגלית, On Democracies and Death Cults: Israel and the Future of Civilization. הספר נכתב בעקבות טבח שבעה באוקטובר, ומתמקד בהשלכות המוסריות, התרבותיות והפוליטיות של האירועים, תוך ניתוח ביקורתי של תגובת העולם המערבי לישראל ולחמאס. הספר נפתח בתיאור הרגעים הראשונים של הבוקר שבו פרצה מתקפת ה־7 באוקטובר, ותחושת ההלם שאחזה בעולם – אך יותר מכך, בתדהמתו של מארי מהמהירות שבה פנתה דעת הקהל המערבית נגד ישראל. כבר ביומיים הראשונים לאחר המתקפה, הוא מתאר הפגנות תמיכה בפלסטינים בלונדון, סידני, טורונטו ודבלין – חלקן בשעה שגופות הנרצחים עדיין לא נקברו.[21]

חלק נרחב מהספר מוקדש לניתוח התהפכות היוצרות המוסרית שחלה לדבריו בחוגים ליברליים ברחבי המערב, ובפרט באקדמיה. הספר שוזר עדויות אישיות רבות, ביניהן סיפורים של ניצולים מהטבח במסיבת הנובה, גבורתם של צעירים שנחלצו להציל אחרים תחת אש, ביקור בכלא ישראלי מול מחבלים שלא הביעו כל חרטה, ושיחות עם מנהיגי ישראל, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו.[22] אחד הרגעים המטלטלים שתיאר היה צפייה משותפת עם עיתונאים בריטים בסרטוני הטבח – חוויה שאותה הגדיר כשיעור בצורך להיזכר ברוע המוחלט.[23]

גיליון 21–22 של כתב העת "המרחב הציבורי" עריכה

גיליון קיץ 2025 של כתב העת "המרחב הציבורי", היוצא לאור מטעם בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים של אוניברסיטת תל אביב, הוקדש כולו למאמרים העוסקים בשלל היבטים אזרחיים של מלחמת חרבות ברזל.

מיזם "סיפור.חיים" עריכה

בעקבות המלחמה יזמה קבוצה של סופרים, עורכי לשון, עורכי ספרות ומעצבים גרפיים מיזם להנצחת הנרצחים בשבעה באוקטובר וחללי המלחמה. המיזם נהגה על ידי הסופרת דנה בן שלומי, שיזמה כתיבת ספר על חלל צה"ל רב-סרן טל גרושקה מחטיבת הנח"ל שנהרג בעת שהגן על קיבוץ כפר עזה, והבינה את הצורך הדחוף במיזם הנצחה ספרותי. המיזם גייס לשורותיו מתנדבים רבים, וקרא למשפחות החללים והנרצחים להיעזר בשירותיו להנצחת יקיריהם. בתחילה נקרא המיזם בשם "סיפור.חיים", ושם זה הופיע על גבי הספרים שיצאו לאור. בינואר 2025 התאגדו הפעילים במיזם במסגרת עמותה בשם "כותבים חיים" בהנהלת דנה בן שלומי, בה פעילים כותבים, עורכים ואנשי עיצוב גרפי כגון המעצבת עינת שמשוני.[24]

במסגרת המיזם יצאו לאור למעלה מ-40 ספרים המנציחים את סיפוריהם האישיים של נופלי המלחמה וקורבנות הטבח.[25] בין היתר התפרסם ספרו של איל חיות-מן על חייו של אמיר לביא, שנפל בקרב מוצב סופה.[26] כן התפרסם ספרו של אורי קציר על חיי סמל אור אביטל, לוחם השריון שנפל ב-7 באוקטובר 2023 בקרב מוצב נחל עוז, וספרו של גל אמיר על חייה של שני גבאי, שנרצחה במסיבת הנובה. במסגרת הפרויקט מתוכננים לצאת מאות ספרים, להנצחת חללי המלחמה ונרצחי הטבח.

ספרים נוספים עריכה

בין הספרים שיצאו בעקבות המלחמה:

  • פורצות דרך מלחמה, שבע נשים - שבעה באוקטובר - לימור ברדוגו. הוצאת ספרי ניב, 2025. הספר מספר את סיפורן של שבע נשים שיצאו מתוך כאבן האישי לעשייה ציבורית של קירוב לבבות ואחדות: אימהות לחטופים, אימהות ששכלו את בניהן ונשים ששכלו את בעליהן במלחמה.
  • הפרויקט לסינון גופות - ד"ר איילת דיין. הספר הוא יומן מלחמה שמתעד את סיפורם של הארכאולוגים שגויסו לאיתור הנעדרים. הוצאת אופיר ביכורים.
  • את אחי אנוכי מבקש: בעקבות חללי מלחמת חרבות ברזל - רס"ן אבי גרינברג. הספר מספר על יחידת יק"פ המופקדת על טיפול בחללי צה"ל, בעקבות עבודתה המסורה והעיקשת רשימת הנעדרים שלא נודעו עקבותיהן נותרה ריקה.
  • כי קרא הקול - ספרו של סא"ל מעוז שוורץ, מג"ד במילואים ומחנך, המתאר בכתיבה מתוך העיר עזה, את תחושות הנפש של מג"ד בצה"ל ובן לניצולי השואה
  • ולא פארתי שמך - אורי יצחק כץ, הוצאת פרדס, 2026.

במהלך טבח שבעה באוקטובר, אזרחים וחיילים רבים הגיעו באופן עצמי לשטחי הלחימה, וגילו אומץ לב במעשי גבורה. בעקבות כך, נכתבו ספרים רבים על סיפורי גבורה של אזרחים וחיילים, ביניהם:

כתבי עת עריכה

כתבי עת רבים בישראל פרסמו קולות קוראים ופרסמו גיליונות בנושא המלחמה והשפעתה על העורף הישראלי.

גיליון 433 של כתב העת "עתון 77", עוסק ברובו בענייני המלחמה. בין היתר, מאמר של המשורר אילן ברקוביץ' שעוסק בשיר שכתב המשורר גלעד מאירי על קרוב משפחתו רועי מונדר שנהרג בניר עוז.[30]

עמותת "משיב הרוח", בשיתוף חיל החינוך והנוער, פרסמו אסופות שירה שעוסקים במלחמה, בעריכתו של המשורר אליעז כהן. שירים שנכתבו על ידי אזרחים, חיילים בשירות סדיר, וחיילים בשירות מילואים. האסופות פורסמו באתר חיל החינוך והנוער.[31]

גיליונות אוקטובר[32] ונובמבר[33] של כתב העת האינטרנטי "המוסך", עוסקים בענייני המלחמה. בגיליונות פורסמו שירים של משוררים שונים, וביניהם טל ניצן ובכל סרלואי, וגם שירה, פרוזה ואמנות חזותית של אמנים תושבי עוטף עזה.

מאמר המערכת[34] של גיליון 12 של כתב העת לביקורת "מעלה", בעריכתה של המשוררת והעורכת נועה שקרג'י, עוסק בחטופים.

כתב העת "פנס" הוציא אסופת מסות בשם "כל הפתאום הזה - מסות מימי מלחמה". בגיליון מופיעים מסות של כותבים שונים, בין היתר של יעקב צ' מאיר, שמעון אדף, לי ממן, שרי שביט ומוטי פוגל.

בכתב העת האינטרנטי "סלונט", פורסמו שירים וסיפורים שנכתבו בעקבות המלחמה. בין היתר של הרצל חקק ואורציון ברתנא.

גיליון 107 של כתב העת "מוטיב" נקרא "חיי מלחמה" ועוסק בענייני המלחמה.

כתבי העת "עירובין" ו"הליקון" פרסמו קולות קוראים לפרסום גיליונות שיעסקו בענייני המלחמה.

אירועים ספרותיים עריכה

בעקבות המתקפה ובמהלך המלחמה נערכו אירועים ספרותיים שונים.

עמותת "משיב הרוח" ערכה סדרת מפגשי סדנאות קריאה וכתיבה בזום במהלך המלחמה בהנחיית סופרים ומשוררים רבים. בין היתר העבירו סדנאות אלחנן ניר, נדב הלפרין ושלומי חתוכה. מלבד הסדנאות, העמותה הפיקה מפגשים שונים בתקופה המלחמה.

הסניף החיפאי של עמותת הספרות "מקום לשירה", הפיקה סדרת מפגשי קריאה וכתיבה בהנחיית אנשי ספרות שונים. בין היתר העבירו סדנאות קרן קוך ועילי ראונר.

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל קיימו מספר אירועי ספרות בזמן המלחמה. סדנאות כתיבה ושיח פתוח של סופרים ומשוררים בהנחיית צביקה ניר ובהשתתפות אנשי ספרות רבים. בנוסף, קיימו אירוע ספרותי נקודתי בנושא 'פגיעה מגדרית בזמן המלחמה'.

מחוץ לישראל עריכה

ספרים על טבח שבעה באוקטובר עריכה

בשנת 2024 הוציאה לי ירון את ספרה "10/7: 100 Human Stories", שמאגד סיפורים מיום הטבח. הספר זכה בפרס "הספר היהודי של השנה" מטעם "the National Jewish Book Award".[35]

ספרי עיון על מלחמת חרבות ברזל עריכה

הסופר המצרי-אמריקאי עומר אל-עקאד פרסם בשנת 2025 ספר עיון בשם "One Day, Everyone Will Have Always Been Against This" (אנ') ("יום אחד, כולם יהיו מאז ומתמיד נגד זה"), המפרט טענות לרצח עם ברצועת עזה ודן בתגובת העולם המערבי לאירועים אלה.[36] הספר זכה בפרס הספר הלאומי בארצות הברית לשנת 2025 בקטגוריית ספרי העיון, ונבחר לאחר מספרי השנה בכתבי עת רבים, בהם הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט.

ההיסטוריון אבי שליים פרסם ספר בשם "Genocide in Gaza: Israel, Hamas, and the Long War on Palestine" בו הוא מבקר את מדיניותה של ישראל כלפי רצועת עזה, וטוען כי המלחמה היא "תוצאה בלתי נמנעת של הקולוניאליזם הציוני המתנחלי שמטרתו הבסיסית היא חיסול האוכלוסייה הילידית".

העיתונאי גדעון לוי פרסם ספר בשם "The Killing of Gaza: Reports on a Catastrophe" בו הוא מציג את נקודות המבט שלו על האירועים שקדמו לטבח שבעה באוקטובר ולמלחמה שבאה בעקבותיו.

המסאי פנקג' מישרה (אנ') פרסם ספר בשם "The World After Gaza" בו הוא מביע ביקורת על הדרך בה ניהלה ישראל את המלחמה ומגנה את הפגיעה באזרחים.

האקדמאי הלבנוני גילברט אשקר (אנ') פרסם ספר בשם "The Gaza Catastrophe" בו הוא מנתח מהלכים גלובליים שהובילו למלחמה, ומבקר הן את ישראל, הן את חמאס והן מדינות וארגונים אחרים שהיו מעורבים במלחמה.

איש הדת הנוצרי-פלסטיני מינתר אייזק (אנ'), תושב בית סאחור, פרסם את הספר "Christ in the Rubble: Faith, the Bible, and the Genocide in Gaza" בו הוא מבקר את תגובת העולם הנוצרי למלחמה, שלטענתו מתעלמת מההיסטוריה של הסכסוך, מקבלת את הנרטיב הישראלי ונמנעת מגינוי מפורש של ישראל עקב טענות לרצח עם ברצועת עזה ופשעי מלחמה.

הסופר היהודי-אמריקאי פיטר ביינרט פרסם את הספר "Being Jewish after the Destruction of Gaza: A Reckoning" שבו הוא מבקש למצוא זהות חדשה ליהדות התפוצות שאינה מצדיקה את פעולות ישראל במלחמה בעזה.

ח'אלד ביידון (אנ'), פרופסור אמריקאי למשפטים, פרסם את הספר "Eyes on Gaza: Witnessing Annihilation" בו הוא מתאר את נקודת המבט שלו על אירועי המלחמה, תוך שהוא משתף את הסיפור האישי שלו ושל משפחתו, כמוסלמים ערבים בארצות הברית. הספר כולל כ-60 איורים של הקריקטוריסט מוחמד סבאענה (אנ'), תושב ג'נין.

ספרים נוספים באנגלית עריכה

בדצמבר 2024 פרסם ג'ו סאקו רומן גרפי בשם "War on Gaza". הספר זכה בפרס אייזנר.

המשורר הפלסטיני תושב עזה רפאת אלאריר (אנ') כתב בשנת 2011 קינה בשם "If I Must Die" אודות מותו העתידי. הוא נהרג ב-6 בדצמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל. בשנת 2024 ראה אור הספר "If I Must Die: Poetry and Prose" ובו מבחר משיריו ומשירי משוררים פלסטינים נוספים.[37]

מחמוד מונא, תושב מזרח ירושלים ובעל חנות ספרים, פרסם ב-2024 אסופת סיפורים של כותבות וכותבים מעזה, תחת הכותרת "Daybreak in Gaza: Stories of Palestinian Lives and Culture", שנועדה "לשמר את המורשת של אנשי עזה דרך ספרות, מוזיקה, סיפורים וזיכרונות". בפברואר 2025 פשטה המשטרה על חנותו של מונא, עצרה אותו והחרימה מספר ספרים.[38]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יהודה קליין, ‏שבוע הספר העברי: מעל ל-80 ספרים על השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה, באתר "סרוגים", 19 ביוני 2024
  2. ^ איה חיות, "ביום אחד קפצו תשעה אנשים על רימון. ב-48' היה מוקם על כל סיפור כזה אנדרטה", באתר ynet, 24 במרץ 2024
  3. ^ "היה לי חשוב לתת תקווה": שורד השבי אלי שרעבי השיק את ספרו "חטוף", באתר וואלה, 30 במאי 2025
  4. ^ קרן מרציאנו, החיים החדשים של אלי-ה כהן: המגורים עם בת הזוג, הספר החדש – והמסיבה שהוא מתכנן עם עומר ונקרט, באתר מאקו, 14 בספטמבר 2025
  5. ^ אלקנה בוחבוט: "שנתיים לא ראיתי למה הבן שלי התחפש וזה אכל לי את הלב", באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2026
  6. ^ חבצלת דמארי, "הבנתי: גן העדן שלי היה לגיהנום", באתר ynet, 15 בינואר 2026;
    פלד ארבלי, ‏"שבויה במשימה": שורדת השבי שושן הרן בספר עדות חדש, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2026
  7. ^ בכנות כואבת: ספרה החדש של שורדת השבי אביבה סיגל - עם מה שלא סיפרה עד היום, באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2026
  8. ^ אחים ואחיות לישראל, באתר חמל אזרחי
  9. ^ פורום נשות המילואימניקים, באתר נשות המילואימניקים
  10. ^ מטה משפחות החטופים - תרמו למאמץ להשבת רני גואילי הביתה, באתר BringthemhomeNOW
  11. ^ מטה ההסברה האזרחי, באתר www.israelispirit.org (ב־English)
  12. ^ עדות 710 - מאגר העדויות ההיסטורי של אירועי השבעה באוקטובר 2023, באתר עדות 710
  13. ^ זיכרון 710 | וואטסאפ, באתר זיכרון 710
  14. ^ Join, Next October (ב־English)
  15. ^ ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10
  16. ^ אביתר בנאי, המילים האחרונות של הנופלים, כדי שלא נשכח לעולם, באתר מאקו, 3 באפריל 2025
  17. ^ המכתבים האחרונים של הנופלים הזכירו לרבנית ימימה מזרחי את הבן הקטן שלה, באתר כיפה, 1 באפריל 2025
  18. ^ רוביק רוזנטל‏, יום אחד את הולכת להצטרף איתי בכוכבים, באתר "הזירה הלשונית", 4 באפריל 2025
  19. ^ אהבה פז-כהן, ‏"משפחות הנופלים חלקו איתנו רגעים אינטימיים כמתנה לעם כולו", בעיתון מקור ראשון, 5 באפריל 2025
  20. ^ "למקרה שאמות, כדאי שאשאיר הספד על עצמי": המילים האחרונות של חללי חרבות ברזל, באתר ynet, 30 באפריל 2025
  21. ^ Abigail Rosenthal, Book Matters, medium, ‏April 29, 2025
  22. ^ Matthew Schultz, Israel and the Future of Civilization, Jewish Journal, ‏2025-05-01
  23. ^ Matthew Schultz, Israel and the future of civilization, JNS.org, ‏2025-05-07
  24. ^ כותבים חיים, באתר "גיידסטאר ישראל"
  25. ^ הספרים שיצאו לאור במסגרת המיזם, באתר העמותה
  26. ^ איל חיות מן, צללים של מלחמה - איל חיות מן יצא למסע בעקבות אמיר לביא ז"ל, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2024
  27. ^ צבי יחזקאלי משיק ספר ילדים וגם פרויקט ספרותי נוסף, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2024
  28. ^ אסף מגידו, ‏ספר חדש: "עזה מאז ולתמיד" - אוצר בלום של היסטוריה יהודית ברצועת עזה, באתר כיכר השבת
  29. ^ נועה ברזלי, ‏מותר לכעוס על מי שמת? הספר שמצייר את השכול הישראלי אחרת לגמרי, באתר מעריב אונליין, 23 בספטמבר 2025;
    דקל שי שחורי, גוף ראשון רבים: ״סתם אלמנה קצת משונה ולא גאונה״, מגזין פורטפוליו, 30 באפריל 2025
  30. ^ עתון 77, גליון 433
  31. ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg אסופות ״הנני״, באתר צה"ל
  32. ^ גליון אוקטובר 2023, באתר המוסך
  33. ^ גליון נובמבר, באתר המוסך
  34. ^ נועה שקרג'י, מאמר המערכת, מעלה 12, עמ' עמוד שער
  35. ^ הישג מרשים: ספרה של לי ירון על 7 באוקטובר - "הספר היהודי של השנה", באתר וואלה, 22 בינואר 2025
  36. ^ אמיר רותם, היום שבו במערב ייזכרו שהם תמיד היו נגד הטיהור האתני בעזה, באתר "שיחה מקומית", 15 במאי 2025
  37. ^ נועם כהן, כוכב "יורשים" בריאן קוקס הקריא שיר לזכר הרוג פלסטיני וצבר מיליוני צפיות, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2023
  38. ^ אורן זיו, הפשיטה על חנות הספרים הפלסטינית: "זה מהלך פוליטי", באתר "שיחה מקומית", 10 בפברואר 2025