Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אסא כשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אסא כשר
פרופ' אסא כשר, 2019
פרופ' אסא כשר, 2019
לידה 6 ביוני 1940 (גיל: 86)
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי ירושלים, פלשתינה (א"י)
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין פילוסופיה של השפה, פילוסופיה של הדת, אתיקה
הושפע מ ליבוביץ, בר הלל

אסא כשר (נולד ב-6 ביוני 1940) הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב העוסק בפרגמטיקה של השפה ובאתיקה מקצועית. הוא זכה בפרס ישראל לפילוסופיה והיה ממחברי "רוח צה"ל". מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית והאתיקה הארגונית בצבא, ברפואה, בעיתונות ובמחקר המדעי והיה מעורב בפיתוח קודים אתיים בתחומים אלה.[1] חוקר בתחום היסודות המוסריים של המשטר הדמוקרטי.[2]

קורות חיים עריכה

אסא כשר נולד בירושלים לסופר שמעון כשר, בנו של הרב מנחם מנדל כשר, ולצפורה, בתו של הרב יעקב רבינוביץ', רבה של רוגולי, בנו של הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים. אחיו הוא פרופסור רימון כשר. בצעירותו היה מקורב במיוחד לסבו, הרב מנחם מנדל כשר, ועזר בעריכת כתביו.

כשר למד בתיכון עירוני א' תל אביב,[3] ואת שירותו הצבאי עשה ביחידה של אגף המודיעין שהייתה מסונפת לממר"ם. הוא למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית, ובשנת 1963 סיים בהצטיינות תואר שני[4][5] במתמטיקה, מתמטיקה שימושית, והיסטוריה ופילוסופיה של המדעים.[6] באותה תקופה למד בערבים בישיבה חרדית בירושלים "חברון" כתלמיד שלא מן המניין, בהשפעת סבו. במקביל הושפע גם ממשנתו של ישעיהו ליבוביץ'.[7] את עבודת הגמר עשה בהנחיית פרופסור מיכאל רבין. בשנת 1964 החל לעבוד כמדריך במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן.[8]

בשנת 1971 סיים את עבודת הדוקטורט, שעסקה בפילוסופיה של השפה, בהנחייתו של פרופסור יהושע בר-הלל. באותה שנה יצא לארצות הברית לשנת מחקר והוראה באוניברסיטת טקסס באוסטין כמלגאי פולברייט. משנת 1972 היה מרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן ולאחר מכן באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1975 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1979 מונה לפרופסור מן המניין. בשנים 1980 עד 1982 תכנן, ייסד וניהל את תוכנית הלימודים הכלליים במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, שהייתה הראשונה מסוגה בארץ. בשנים 1989 עד 1993 הופקד על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב ובשנת 1993 על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1995, ייסד והיה ראש תוכנית הלימודים הקוגניטיביים של השפה ושימושיה באוניברסיטת תל אביב. משנת 1971 עד 1985 היה חבר מחקר ופרופסור אורח באוניברסיטת טקסס, באוניברסיטה הטכנית של ברלין, באוניברסיטת אמסטרדם, באוניברסיטה של הרור בבוכום, באוניברסיטה המלכותית בגנט, באוניברסיטה החופשית בבריסל, בקולג' וולפסון באוקספורד ובאוניברסיטה של פוויה.[9] בשנת 1986 כיהן פרופסור אורח במחלקות לפילוסופיה ולפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שם עבד במשותף עם הנוירו-פסיכולוג ערן זיידל. מחקריהם חיזקו את התורות של כשר בדבר חלוקת העבודה הפרגמטית בין מערכות עצמאיות לבין מערכות כלליות, כגון אלה היוצרות פעילות רציונלית. משנת 1997 היה עמית מחקר במכון של אוניברסיטת קליפורניה ללימודים הומניסטיים.

בשנת 1980 מונה כפרופסור במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה הכללי של צה"ל ובשנת 1995 מונה כפרופסור במכללה לביטחון לאומי של צה"ל ולימד בהן אתיקה צבאית.

כשר חיבר כארבע מאות וחמישים פרסומים מדעיים.[10] בשנת 1971 ייסד עם אלכס בלום את הרבעון הישראלי "Philosophia", שנחשב בעולם לאחד העיתונים המקצועיים החשובים מסוגו. משנת 1975 עד 2022 שימש כעורכו הראשי. בשנת 2022 הסתיימה כהונתו כעורך כתב העת לאחר שפורסם בו מאמר בעל תוכן אנטישמי[11], והופסק הזיהוי של כתב העת עם ישראל.[12] הוא מכהן כעורך מדעי הרוח של המהדורה השנייה של "האנציקלופדיה העברית" וכחבר מערכת בכתב העת הבין-לאומי "Journal of Military Ethics".

הוא זוכה פרס יצחק שדה לספרות צבאית על ספרו "אתיקה צבאית". כמו כן, היה בעל טורים קבועים בעיתונים "מעריב" ו"תל אביב".

כשר חבר באקדמיה האירופית למדעים ולאמנויות, בחברה האמריקאית לפילוסופיה, בחברה הישראלית לפילוסופיה, שהיה נשיאה משנת 1986 עד 1991, בחברה של עורכי עיתונים בפילוסופיה ועוד.

בשנת תש"ס (2000) הוענק לו פרס ישראל לחקר הפילוסופיה הכללית, פרס בו זכה גם סבו ארבעים שנה קודם לכן. בנימוקי השופטים נאמר כי התיאוריות שפיתח בתחום הכשירות הפרגמטית נחשבות מובילות בתחום וכי הוא מציג אפשרויות ליישום הניתוח הפילוסופי לחיים הממשיים בתחומים שונים של החיים. כן צוין כי התאוריה שלו משלבת רבדים בלשניים, פסיכולוגיים ונוירו-פסיכולוגיים והדבר שינה את התמונה המדעית בתחום הפילוסופיה של השפה.[1]

כיום הוא מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה, וקודם לכן כיהן כראש הקתדרה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. משמש כסגן יו"ר המרכז לאתיקה בירושלים.

נכון לשנת 2026, מכהן כחוקר בכיר אורח במכון למחקרי ביטחון לאומי, המשתייך לאשכול המחקר הנוגע לחוסן החברתי.[13]

פעילות ציבורית עריכה

קובץ:Asa Kasher 2017 09 15.jpg
אסא כשר בבית התפוצות, 2017

בשנות ה-90 היה כשר שותף לחיבור "רוח צה"ל", הקוד האתי של צבא ההגנה לישראל. הקוד יונק את ערכיו ממורשת ישראל, ערכי המוסר של היהדות, ערכי הדמוקרטיה וכללי המשפט הבין-לאומי.

בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה חיברה ועדה, ביחד עם כשר, מסמך העוסק בסוגיות מוסריות הייחודיות למצב של עימות מוגבל המתנהל בשטחים מאוכלסים. ביחד עם האלוף עמוס ידלין חיבר כשר מאמר המציג נימוקים מוסריים לסיכולים הממוקדים נגד פעילי טרור[14]. בית המשפט העליון התייחס, בין היתר, למסמך זה בפסק הדין שעסק בחוקיות השימוש באמצעי זה בשטחים.

כשר היה חבר בוועדות ציבוריות שונות, ביניהן ועדת שמגר, ועדת זמיר, ועדת פרוקצ׳יה, ועדת מצא, ועדת צדוק לחוקי העיתונות, ועדת ספראי בדבר אבל לאומי, ועדת ארבל וועדת וינוגרד, והיה יו"ר של אחדות מהן.[15]

הוא השתתף בגופים רבים שפיתחו את הגישה האתית הנוהגת בתחומים שונים של הרפואה בישראל, ובכלל זה בוועדה העליונה של משרד הבריאות לניסויים בבני-אדם ובוועדה לניסוח הצעת חוק ממשלתית בדבר ניסויים בבני-אדם. בין השנים 2000–2005 שימש כיו"ר ועדת המשנה הפילוסופית/ערכית בוועדה לענייני החולה הנוטה למות. בנוסף, הוביל במסגרת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, תהליך גיבוש המלצה לכללי אתיקה במחקר המדעי בישראל.[1]

כשר היה מעורב בגיבוש תקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות וכיהן כחבר בנשיאותה ובבתי-הדין שלה.[1] בשנת 2005 הגישה את המלצותיה ועדה בראשותו הוועדה לגיבוש האתיקה של הפצת מידע על ניירות ערך באמצעות האינטרנט.

כשר כיהן כיו"ר ועדת האתיקה של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח.

בנובמבר 2006 הוזמן כשר להופיע בפני ועדת וינוגרד לחקירת אירועי מלחמת לבנון השנייה, כעד מומחה בנושאי אתיקה צבאית. כשר נשאל על סוגיות מוסריות שונות, כגון הלגיטימציה של היציאה למלחמה בנסיבות הקיימות, חוקיות הירי על מחסני תחמושת המוסתרים בתוך בניינים רבי-קומות, ושאלות שונות הנוגעות למידת הטמעת ערכי צה"ל בצבא.[16]

בין 2003 ל-2006 היה חבר ב"וועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת", בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר. ההמלצות הוגשו לכנסת בדצמבר 2006.[17]

בתחילת ינואר 2007 הגישה את המלצותיה ועדה בראשותו שמונתה על ידי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לשם בדיקת הופעתה של פרסומת סמויה בתוכניות טלוויזיה.[18]

בין השנים 2008–2012 היה חבר בוועדת שמגר שעסקה בקביעת עקרונות לניהול משא ומתן לפדיון שבויים ונעדרים

ביוני 2017 פורסם מסמך שחיבר לבקשת שר החינוך נפתלי בנט, המסדיר ומגביל פעילות פוליטית והתבטאויות פוליטיות של מרצים[19]. ההצעה נתקלה בביקורת חריפה. מיד לאחר פרסום המסמך, חתמו כאלף מרצים על עצומה בה הצהירו כי יתעלמו ממסקנות הוועדה, בטענה שלשלטון אין סמכות לקבוע כיצד להתבטא באקדמיה.[20] לדברי כשר, הקוד האתי הזה לא בא מהשלטון אלא היה יוזמה של המועצה להשכלה גבוהה. עוד אמר כי המסמך מאפשר למרצים לדון בנושאים פוליטיים בכיתה, אך בצורה אקדמית ועניינית.[21]

ב-1992 הוצב במקום ה-110 ברשימת מרצ לבחירות לכנסת השלוש עשרה, בבחירות לכנסת הארבע עשרה בשנת 1996 הוצב במקום ה-105. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע בשנת 2021 הצטרף למפלגת ותיקי ישראל בראשותו של דני יתום[22].

השקפתו עריכה

קובץ:Asa Kasher (1).jpg
אסא כשר באירוע "שבתרבות" בקריית אונו עם אבי בטלהיים

כשר שואף לחברה בה יש עמידה בכללים ולביסוס חברה מתוקנת המבוססת על קודים אתיים.[23]

הוא מאמין שאם משתמשים בטיעון כלשהו שלא כהלכה הוא יכול להיות כלי משחית. באמצעות הכלים הפילוסופיים הוא שואף להציע דרך פעולה שתאפשר התנהלות על פי קוד מוסרי.[24]

כשר התנגד למה נעשה לדבריו על ידי אנשי גוש אמונים לשם שמיים ובקולה של היהדות.[25]

ביוני 2014 מחה כשר על מדיניות היד הקפוצה של צה"ל בכל הנוגע לחלוקת אותות לחימה, ובמפגש עם חברי פורום "רצועת הביטחון מלחמה ללא שם" הסכים שיש להעניק אות לחימה לחיילים שלחמו בלבנון מיוני 1982 עד מאי 2000[26].

באפריל 2020 מתח כשר ביקורת על התנהלות משרד הבריאות והממשלה במהלך משבר הקורונה. בריאיון שנערך עמו התייחס כשר לסוגיות מוסריות, אתיות וערכיות שהתעוררו במהלך המשבר[27]. ב-2020 הצטרף למועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה ומתח ביקורת על חיסון ילדים נגד קוביד-19 שמטרתו להגן על מבוגרים[28].

כשר מתנגד לתיוגים דיכוטומיים כגון דתי/חילוני או ימני/שמאלי.[29] הוא רואה עצמו כבן התרבות היהודית ורואה בתיוג כחילוני או דתי חלוקה שטחית, גסה ומטעה.[30]

ב-2022, לאחר פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 בהן מפלגות המגזר החרדי והדתי לאומי זכו בכמחצית המנדטים של הקואליציה, פרסם כשר פוסט בפייסבוק ובו מתח ביקורת קשה על המגזר החרדי ועל המגזר הדתי לאומי לפיה חלו שני שינויים מהותיים בעם היהודי בישראל, שתי "מוטציות". האחת של חיי טפילות על חשבון אחרים, והשנייה שמקדשת את הקרקע ללא חמלה ומוסר[31]. הפוסט הוסר באותו יום בעקבות תלונות משתמשים.

כשר מאמין שגם את הפעילות המלחמתית יש להסדיר על פי העקרונות המוסריים ושל המשפט הבינלאומי.[32]

לאחר פרשת אלאור אזריה גיבה את תגובת פיקוד צה"ל וגינה את אלה שתקפו את בית הדין הצבאי וסבר כי הם מיעוט קיצוני שאינו מייצג את רוב המשרתים בצה"ל שנוהגים רובם ככולם כראוי[33]. בעקבות מתן פסק הדין בערעורו של אזריה אמר כשר שהעונש שנגזר על אזריה מקל מדי, ומשקף "פגיעה בקוד האתי ובערכים של חיי אדם וטוהר הנשק"[34].

כשר שולל מכל וכל קריאות של חיילים לנקמה, השחתת רכוש כגון שריפת ספרי קוראן, והתנהלות צבאית המבוססת על "רוח הרחוב" במקום על ערכים. הוא מתנגד נחרצות לאמירות של מפקדים לפיהן "אין בלתי מעורבים" בעזה, וסבור כי אי-הפרדה בין לוחמים לאוכלוסייה אזרחית הם מעשים פרימיטיביים המנוגדים לדיני המלחמה. הוא יוצא בחריפות נגד ביטויים תרבותיים וספרותיים המעניקים משמעות הרואית וחלולה למוות של חיילים.[35]

כשר סבור כי נשקפת סכנה החמורה מפעילותם של ארגוני טרור יהודיים ביהודה ושומרון, וכי קיים צורך דחוף לשנות את אופן הטיפול בהם על ידי כוחות הביטחון. הוא מותח ביקורת חריפה על מחוז יהודה ושומרון של המשטרה, ואומר כי המחוז אינו פועל נגד התופעה. הוא טוען כי התנהלות המשטרה נובעת מאווירת חסות פוליטית המגיעה מחברי כנסת בימין הקיצוני ומנציגיהם בממשלה. כשר סבור שיש להחזיר לצה"ל את הסמכויות להתיר לחיילים לעצור פורעים יהודים, לחקור אותם ולהעמידם לדין צבאי. לדעתו אם המדינה תמשיך בהימנעות מבלימת התופעה, הדבר יעמיד בסכנה את עצם קיומה של מדינת ישראל, וכן את התנהלותה התקינה, עקרונותיה וערכיה.[36]

בקיץ 2023 ניסח כשר את מסמך העקרונות היהדות הליברלית, המציגים זיקה לעם, תולדותיו, תרבותו וערכיו, בלי מחויבות לדת ההלכתית, הרבנית והפוליטית: חביב האדם באשר הוא אדם, הוא בעל יכולת לעצב את ערכיו ואורח חייו וזכאי לשמירה על כבודו. היחסים שבין אדם לחברו חייבים לכלול חובות מוסריות של ביטוי כבוד האדם של הזולת, ושל שוויון. שמירה על זכויות האדם והאזרח ובהסדרים של צדק והגינות, ובהשגחה של בית המשפט העליון. שמירה על שכנות טובה עם מי שאינו יהודי, קבלה של המדינה בני אדם נרדפים, הגנה על מיעוטים, ורדיפת שלום. חמלה ועזרה לבני אדם במצבי חולשה. ביעור כל אפליה. ערכים כמו אומץ, אחריות, איכות, השכלה ורוחב אופקים, ויושר. זהות יהודית שאין בה כפיה דתית והיא נעוצה באוצרות התרבות היהודית הליברלית.[37]

כשר מתנגד בנחרצות לרפורמה המשפטית שמנסה לקדם ממשלת ישראל ה-37 ושואב תקווה מהתעוררות הציבור הרחב במחאה נגד קידומה וכן מקיומם של משרתי ציבור ושומרי סף שאינם משתפים פעולה עם שחיתות.[38]

ביקורת עריכה

ענת מטר טענה כי כתיבתו ופועלו מעניקים לגיטימציה, חסות והכשר מוסרי לפעולות צה"ל והמדינה, כולל למדיניות של הרס בתים וחיסולים ממוקדים. למשל בניסוח הקוד האתי של צה"ל, כשר השתמש בשפה פילוסופית כדי לטשטש את הגבולות בין המציאות בפועל לבין האידיאל הרצוי, בכך הגן על בעלי הכוח מפני ביקורת.[39]

משפחתו עריכה

רעייתו, נעמי כשר, היא דוקטור המלמדת פילוסופיה במכללה האקדמית תל אביב-יפו ובאוניברסיטת חיפה, ומתמחה בהגותו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ.

לאסא ונעמי כשר נולדו שלושה ילדים והם מתגוררים ברמת גן. בכורם יהורז[40], שהיה מפקד פלוגה בדרגת רב-סרן בחיל השריון, נהרג בתאונה בעת טיול בסיני ב-5 באוקטובר 1991. כשר הקים את "עמותת יהורז" להנצחת זכר בנו, במסגרתה תרמה משפחתו מועדון סגל וספריות לגדוד שבו שירת בנו, וכן קרן פרסים וקורס על "מדע, טכנולוגיה ומוסר" בטכניון. לזכרו נבנה פסל, נכתבו שתי יצירות מוזיקליות, יצאו לאור ספרים אחדים, בהם על "מידות ורגשות" ועל "אתיקה צבאית", ונערכו הרצאות וקונצרטים. בתו, שירית כשר, פעילה חברתית וציבורית, משנה למנכ"ל מטה משפחות החטופים והנעדרים, מנהלת בכירה, דירקטורית ויועצת אסטרטגית־פיננסית ישראלית, ובנו, אבשלום כשר, מנהל השקעות. הם מתגוררים ברמת גן.

עץ משפחה עריכה

עץ משפחת

רבינוביץ' תאומים

מנחם מנדל כשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ציפורה
ציפורה
 
שמעון כשר
 
משה שלמה כשר
 
מרים כשר
מרים כשר
 
אהרן גרינבאום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רימון כשר
 
אסא כשר
 
נעמי כשר
 
אפרים גרינבאום
 
שירית כשר



ספריו עריכה

  • לוגיקה ובלשנות - הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' (אנגלית), 1977[41]
  • דרך הרוח
  • אתיקה צבאית – הוצאת משרד הביטחון, 1996
  • רוח איש: ארבעה שערים – עם עובד, 2000
  • ספר קטן על משמעות החיים – הוצאת הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז, 2002
  • יהדות ואלילות – הוצאת משרד הביטחון, 2004
  • דרך ליבוביץ - כתיבה משותפת עם נעמי כשר, כתר ספרים, 2018
  • אתיקה ישראלית – בביטחון, בפוליטיקה, באקדמיה ועוד, כתר ספרים, 2021
  • עוד על אתיקה ישראלית – ברפואה, בחינוך, בעסקים ובתחומים נוספים, כתר ספרים, 2023
  • ספר הנוכחות: על המקום האמיתי של המתים בתוך חיינו, כתר ספרים, 2025[42]
  • הגדות יום העצמאות- ידיעות ספרים, 2026

בעריכתו:

  • מידות ורגשות – הוצאת עמותת יהורז
  • משמעות החיים – הוצאת הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז
  • מוסר והשכל
  • פרגמטיקה – שישה כרכים (אנגלית)
  • השפה במוקד (אנגלית)
  • המפנה החומסקיאני לכבוד נועם חומסקי (אנגלית)
  • מבואות לאתיקה א המרכז לאתיקה ירושלים והוצאת מאגנס
  • עיונים באתיקה 1 המרכז לאתיקה ירושלים והוצאת מאגנס

לקריאה נוספת עריכה

  • ורד לוי-ברזילי, 17 שיחות עם אסא כשר, הוצאת כנרת זמורה-ביתן
  • ניב גולדשטיין, ישעיהו ליבוביץ ואסא כשר – על דת, פוליטיקה ומוסר, רסלינג, 2011
  • גדי בלום וניר חפץ, אתיקה ומוסר – אסא כשר, ישראן לאן – 18 שיחות עם האנשים שמעצבים את פני המדינה, ידיעות אחרונות ספרי חמד, תל אביב, 2008, עמודים 323–354.

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אסא כשר

ראיונות:

מכּתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 פרסי ישראל, באתר משרד החינוך
  2. ^ אסא כשר, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  3. ^ סיפור חייו של פרופסור אסא כשר באתר הקשר הרב דורי
  4. ^ מוסמך למדעי הטבע, חרות, 17 ביוני 1964
  5. ^ פרופ' אסא כשר, באתר פרסי ישראל
  6. ^ אסא כשר – קורות חיים
  7. ^ פרק 18 - אסא ותמר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באפריל 2022
  8. ^ בבר אילן ילמדו השנה רוסית, מעריב, 24 באוגוסט 1964
  9. ^ פרסי ישראל, באתר משרד החינוך
  10. ^ אסא כשר, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  11. ^ Justin Weinberg, Philosophy Journal Hosts Debate on “Jewish Influence” (updates: Article Retracted; Journal Gets New Editor) - Daily Nous, dailynous.com, ‏2022-01-03
  12. ^ כותרת המשנה של כתב העת כעת היא "A Global Journal of Philosophy" לאחר שבעבר היא הייתה "Philosophical Quarterly of Israel". כאן: Philosophia, SpringerLink, ‏2025 (ב־English)
  13. ^ אסא כשר, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  14. ^ עמוס הראל, בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003
  15. ^ אסא כשר, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  16. ^ עדותו בפני "ועדת וינוגרד לבדיקת המערכה בלבנון 2006"
  17. ^ יצחק זמיר, סוזי נבות, אסא כשר, דו"ח הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת, ירושלים: כנסת ישראל, 2006
  18. ^ המלצות הוועדה
    מסקנות הוועדה: מה מותר ומה אסור, באתר ynet, 2 בינואר 2007
  19. ^ כללי התנהגות ראויה בחפיפה בין פעילות פוליטית לפעילות אקדמית, באתר "הארץ", יוני 2017
  20. ^ אתר למנויים בלבד ירדן סקופ, יותר מאלף מרצים חתמו על מכתב נגד הקוד האתי שניסח כשר, באתר הארץ, 29 ביוני 2017
  21. ^ פרופ' אסא כשר: "הקוד האתי לא בא מהשלטון", באתר חדשות 13, 17 ביוני 2017
  22. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, דני יתום הודיע על הקמת מפלגה חדשה: "ותיקי ישראל", באתר הארץ, 6 בינואר 2021
  23. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, פרופ' אסא כשר: "אולי כל הרעיון של מדינה עצמאית גדול על העם היהודי", באתר הארץ, 20 בפברואר 2025
  24. ^ רוביק רוזנטל, פרס ישראל לפרופ' אסא כשר ולפרופ' ירמיהו יובל – המצפן המוסרי של החברה הישראלית, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2000
  25. ^ רוביק רוזנטל, פרס ישראל לפרופ' אסא כשר ולפרופ' ירמיהו יובל – המצפן המוסרי של החברה הישראלית, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2000
  26. ^ אות הניצחון, מתוך מעריב, 6 ביוני 2014; כפי שהועלה באתר "פרש"
  27. ^ פרופ' אסא כשר על משבר הקורונה – ישראל תת-רמה בהתנהלות הארגונית במשבר, באתר הדוקטור – פורטל בריאות ורפואה, ‏2020-04-14
  28. ^ אסא כשר ורבקה כרמי, ‏חיסון הילדים: האתיקה שמעבר לוויכוח על מספרים | דעה, פרופ' אסא כשר ופרופ' רבקה כרמי, באתר גלובס, 9 במאי 2021
  29. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, פרופ' אסא כשר: "אולי כל הרעיון של מדינה עצמאית גדול על העם היהודי", באתר הארץ, 20 בפברואר 2025
  30. ^ פרק 18 - אסא ותמר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באפריל 2022
  31. ^ אסא כשר על תוצאות הבחירות: המוטציה החרדית הפכה לטפיל כלכלי, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2022
  32. ^ פרק 18 - אסא ותמר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באפריל 2022
  33. ^ הרמטכ"ל של כולנו
  34. ^ פרופ' אסא כשר: העונש של אזריה קל מדי, זה מסר גרוע, באתר "כאן", 31 ביולי 2017
  35. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, פרופ' אסא כשר: "אולי כל הרעיון של מדינה עצמאית גדול על העם היהודי", באתר הארץ, 20 בפברואר 2025
  36. ^ אסא כשר, סכנת הטרור היהודי: להחזיר לצה"ל את השליטה ביהודה ושומרון, באתר ynet, 4 בספטמבר 2024
  37. ^ ט"ו העיקרים ליהדות ליברלית, באתר פייסבוק, 14 באוגוסט 2023
  38. ^ ישועה תורג'מן, ‏"לא להכיל, לא להבין ולא להתחבק. אנחנו לא מחפשים את האחדות עם האויב", באתר כיפה, 6 באוקטובר 2023
  39. ^ ענת מטר, ‏מה מאפשר את אסא כשר, מטעם 6, יוני 2006, עמ' 121–142
  40. ^ קורות החיים של רב-סרן יהורז י' א' כשר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  41. ^ Jens Allwood, Lars-Gunnar Andersson, Osten Dahl, Logic in Linguistics, Cambridge University Press, 1977-09-15, ISBN 978-0-521-21496-4. (בEnglish)
  42. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, פרופ' אסא כשר: "אולי כל הרעיון של מדינה עצמאית גדול על העם היהודי", באתר הארץ, 20 בפברואר 2025
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אסא_כשר&oldid=39848"