מרה (אתר מקראי)

קובץ:Jollain The Water of Marah.jpg

סיפור מי מרה ציור מעשה ידי ז'ראר ז'ולן

מָרָה היא אתר מקראי, התחנה הרביעית של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען, והתחנה הראשונה בה חנו בני ישראל לאחר קריעת ים סוף.

כפי שמצוין בספר שמות, מקור השם הוא על שבני ישראל מתלוננים שהמים מרים, עד שמשה המתיקם על ידי זריקת עץ לתוך המים.

שהות עם ישראל במרה

שהותם של בני ישראל מתוארת במקרא בכמה פסוקים בודדים. מיד לאחר שירת הים, מתוארת נסיעתם במדבר מים סוף עד למרה במשך שלושה ימים, מבלי שהצליחו למצוא מים.

וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה.
וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה, לֵּאמֹר: מַה נִּשְׁתֶּה. וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. וַיֹּאמֶר: אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ.

— ספר שמות, פרק ט"ו, פסוקים כ"ב–כ"ו

זיהוי האתר

המקום מזוהה עם נווה עין חָוָּרָה, היושב ליד הדרך המקבילה לחוף המזרחי של מפרץ סואץ; מי המעיין בנווה מלוחים מאוד, כמתאים לסיפור המקראי, וכמו כן, למזרחו של הנווה מצוי רכס הרים הקרוי בפי תושבי האזור ג'בל מרר, המזכיר את השם מרה.

החוקר מנשה הראל פוסל זיהוי זה. לטענתו נאמר במקרא "וילכו שלושה ימים במדבר ולא מצאו מים" ולטענתו, עין חווארה, הנמצאת מצפון לאבו זנימה, מרוחקת מדי לשלושה ימי הליכה לעם רב. הוא אף טוען כי עיון מוסה נמצאת בדרך מים סוף (אותו הוא מזהה עם האגם המר הגדול) לעין חווארה ובה מים טובים. הוא מציע לזהות את מרה עם ביר אל-מורה (שפירושה בערבית "הבאר המרה") שמימיה מליחים (1,950 מ"ג כלורידים לליטר) ונמצאת כ-14 ק"מ ממזרח למקומה של העיר סואץ. הוא אף מציין שהאזור שבין ים סוף וביר אל-מורה הוא חולי, שומם וחסר כל מקורות מים.

הערות שוליים

קודמת: מגדול

נדודי בני ישראל במדבר

הבאה: אילם