שירת מרים
פעולות נוספות
שירת מרים[1] היא לפי נוסח המסורה שירה קצרה, הכוללת רק את הפסוק הראשון מתוך שירת הים, ובאה מייד לאחריה. לפי המקרא מרים הנביאה שרה עם בנות ישראל, כשניגנו ורקדו לאחר הנס על הים, כמתואר בספר שמות, פרק ט"ו, פסוקים כ'–כ"א. השירה מופיעה מיד אחרי שירת הים המלאה, ולפני סיפור מי מרה.
נחלקו הפרשנים והחוקרים בעניין היקפה המקורי של שירת מרים, והקשר שבינה לבין שירת הים. היו שקיבלו את נוסח המסורה כפשוטו, דהיינו שמדובר בשירה קצרה שהושרה על ידי מרים בעקבות שירת הים המלאה שלפניה. אחרים סברו כי שירת מרים הקצרה היא השירה המקורית שהושרה, וכי נוסח שירת הים המלאה התפתח מאוחר יותר מתוך נוסח קצר זה; או לחלופין שמרים שרה את כל שירת הים, אלא שהמקרא הסתמך על כך שזו הובאה כבר ונמנע מלחזור על כולה. ייתכן כי תגלית חדשה מקומראן מפריכה את כל האפשרויות הללו ומראה כי שירת מרים הייתה ארוכה יותר מהפסוק היחיד ששרד, עמדה בפני עצמה והייתה שונה מנוסח שירת הים הקיים בידינו.
נוסח השירה עריכה
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.
וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַ-ה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
באחת ממגילות מדבר יהודה זוהה קטע הקודם לסיפור מי מרה. הקטע מיוחס בביקורת המקרא לחלקים שהושמטו משירת מרים ולא נכללו בנוסח המסורה של התורה: ”בזית על... (חסר) כי גאה גאה... (חסר) גדול אתה, מושיא את... (חסר) אבדה תקות שונה ונשכח... (חסר) אבדו במים אדירים... (חסר) ירוממכה למרומם כי ברית נתתה... (חסר)”.[2]
תיאור הדברים עריכה
לאחר אמירת שירת הים על ידי משה רבינו ובני ישראל לוקחת מרים הנביאה אחותו של אהרון הכהן את התוף בידה ומיד כל הנשים יוצאות אחריה בתופים ובמחולות. על פי המדרש נשות ישראל הוציאו איתן תופים למדבר כיוון שידעו שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות איתן ניסים[3].
"ותען להם מרים" כמו בשירת הים, כשמשה אמר לאנשים לחזור אחריו, וכולם חזרו אחריו, כך גם בשירת הנשים, מרים אמרה וכל הנשים חזרו אחריה[4]. מכילתאמס' שירה א, י. ראו גם רש"י על התורה: "שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים" (הדברים נאמרו בצורה דומה – משה עם הגברים בשירת הים).
במחקר ובפירושים עריכה
היחס בין שירת מרים לשירת הים עריכה
חוקרים רבים סברו שיש לראות בשירת מרים את הגרעין לשירת הים, למרות שבאה אחריה בנוסח המסורה, בשל קיצורה המופלג של שירה זו. על כך קמו חולקים שטענו כי בכל המקרא אין שיר הפותח במילים שירו או אשירה, שאין אחריו המשך של המנון, וכך גם בכתבי אוגרית, ולפיכך יש לקבל את שירת מרים כפשוטה בנוסח המסורה: חזרה של הנשים בהנהגת מרים, בתופים ובמחולות, על השורה הראשונה של שירת משה והגברים בני ישראל, היא שירת הים.[5]
תיתכן גם האפשרות, אותה העלה לראשונה הרא"ם (ממפרשי רש"י), ולפיה מרים אמרה עם הנשים את כל השירה ולא רק פסוק אחד, אלא שהמקרא הסתמך על שירת משה שנאמרה לפני כן.[6]
משמעות הקטע מקומראן עריכה
זיהוי הקטע הבלתי מוכר משירת מרים, במגילות מדבר יהודה, שופך על הדיון בשירת מרים אור חדש.[7] לפי זה נראה כי השירה הייתה ארוכה יותר מהפסוק היחיד שבמקרא, עמדה בפני עצמה, ואולי גם מיקומן של המילים "גָאֹה גָּאָה" אינו ממש בראשית השירה. אם כך הוא הרי שירת מרים הייתה שירה מלאה בפני עצמה, ולא רק משפט יחיד, והיא הושרה בתופים ובמחולות לאחר שירת הים. ייתכן גם שמדובר בנוסח חלופי לנוסח שירת הים המלאה שבידינו, שבא במהדורה ספציפית זו של ספר שמות, טרם הקנוניזציה של המקרא.
הזכרת מרים כנביאה עריכה
המקום הראשון בתורה שבו מוזכרת מרים כנביאה הוא כאן בפרשת השירה. היו חילוקי דעות בין המפרשים, מתי החלה מרים להיות נביאה. לפי דברי התלמוד במסכת מגילה[8] ובמסכת סוטה[9], מרים התנבאה בהיותה "אחות אהרון" בטרם לידתו של משה, כי עתידה אמה ללדת בן שיושיע את ישראל (ולכך מתוארת בפרשה כ"אחות אהרן" ולא כ"אחות משה".).
לעומת זאת הכלי יקר טוען כי רק עכשיו נעשתה נביאה (ולא לפני-כן), כיוון שבמעמד זה זכו גם הנשים לנבואה (כנאמר בחז"ל[10]: "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראו נביאים") ומרים הייתה הראשונה שנתנבאה, ומיד כל הנשים אחריה. לטענתו, מרים תוארה כ"אחות אהרון" ולא כאחות משה מפני שבנבואתה הייתה שווה לדרגת הנבואה של אהרון, אך לא לדרגת הנבואה של משה[11]. כך עולה גם מפרשנותו הקדומה יותר של רשב"ם (מאה 12), המציין בפירושו למילה "נביאה" (שמות טו כ) "קורא בעל דברי שבח...". כמו כן הוא מסביר שמרים נקראת בפסוק זה אחות אהרון כי "על שם הבכור קורא אחות, כמו שפירשתי אצל: אחות נביות (רשב"ם בראשית כ"ח ט') ואחות לוטן (רשב"ם בראשית ל"ו כ"ב). וכשני הפרושים הללו הסביר גם רבי אברהם בן הרמב"ם[12].
גם במחקר הביקורתי דנו בסוגיית מרים כנביאה, הנזכרת כאן לראשונה ככזו. מסיפור האישה הכושית וצרעת מרים, ספר במדבר, פרק י"ב עולה כי מרים ואהרון טענו לדרגת נבואה כשל משה, אלא שהדבר נתפס כחטא שעליו נענשה מרים בצרעת זמנית, שכן דרגת נבואתם הייתה נמוכה משמעותית מזו של משה. מאידך מיכה הנביא מזכיר את שלושתם כנביאים שהעלו את ישראל ממצרים, ספר מיכה, פרק ד', פסוק ו', ומכך עשוי להשתמע מעמד שווה יותר לכולם, הגם שסדר אזכורם פותח במשה ומסתיים במרים: "וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם".[5]
בתופים ובמחולות עריכה
לגבי פירוש המילה "מחולות" יש כמה דעות בקרב מפרשי התורה: במשמעות העולה מפסוקים אחדים במקרא מחולות הם ריקודים. לפי פסוקים אחרים במקרא וכן בדברי מכילתא דרבי ישמעאל, המשמעות של המילה "מחולות" אינה ריקודים אלא כלי נגינה בו ניגנו לצד התופים[13]. פרשנות מדרשית מציע הכלי יקר ולפיו מדובר במחילת עוון.
גם במחקר המודרני עלתה סוגיה זו. נראה ברור כי בכמה מקומות במקרא מחול הוא ריקוד, בעוד שבמקומות אחרים נראה שהוא כלי נגינה, חליל או כדומה לו. במקומות אחדים במקרא לא ניתן להכריע בין שתי האפשרויות, ובמקומות אחרים אחת מהן היא הנראית יותר.[14] מחול משתמע בבירור כריקוד למשל בפרשת חטיפת בנות בנימין, ספר שופטים, פרק כ"א, פסוקים כ"א–כ"ג: "יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת"..."וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם מִן הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ"; כך גם במגילת שיר השירים, פרק ז', פסוקים א'–ב': "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם. מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב". במשמעות מובהקת של כלי נגינה הוא מופיע למשל בספר תהילים, פרק קמ"ט (ע"ע), פסוק ג': "יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ", וכן בפרק ק"נ (ע"ע), פסוק ד': "הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב". בשירת מרים נראה שהכוונה לריקוד, גם לפי תרגום השבעים והתרגומים הארמיים; עם זאת יש לציין כי המילה הארמית "חינגא" המתייחסת לרוב למחול, משמשת לעיתים גם לציון חליל, למרות שתרגומו המקובל לארמית הוא "אבובא".[14]
ותען להם מרים עריכה
התורה כותבת את מענה מרים לנשים בלשון זכר, ולא כראוי בלשון נקבה "להן". הרמב"ן לומד מכך שהנשים ענו למשה ולבני ישראל, כלומר, השירה הייתה משותפת לכולם. פרשנים רבים אחרים הציעו פירושים דרשניים לכך. למשל, בטעם הדבר כותב הכלי יקר כיוון שהנשים הגיעו למדרגת האנשים בהשגת הנבואה, לכן נאמר להם כמדבר אל גברים כמו שנאמר בנביא ירמיה[15] שלעתיד לבוא "נקבה תסובב גבר".
מעלות על שירת הגברים עריכה
הרב קלונימוס קלמן אפשטיין בספרו מאור ושמש לומד מהפסוקים כי הנשים שרו לפני הגברים: שאצל הגברים כתוב "וישע ה' . . וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" ורק לאחר שראו את המצרים מתים נאמר: "אז ישיר משה". ואילו בשירת מרים כתוב: "כי בא סוס פרעה ורכבו ופרשיו בים" רק ראו שטבעו בידם מיד "ותיקח מרים הנביאה".
מקומה בתורה כפרשייה נפרדת עריכה
בספר התורה מופיעה פרשה זו אחרי פרשת שירת הים כפרשה נפרדת, בתחילתה כפרשה פתוחה ובסיומה כפרשה סתומה.
בעלי התוספות מסבירים שהפרשה מופיעה בתורה כפרשה נפרדת, כדי להראות את חשיבותה, ולהורות שאינה טפילה לפרשה הקודמת - פרשת שירת הים, ובלשונם: "פרשה זו פתוחה שלא לערב את שירת מרים על הראשונה, שלא לעשותה טפילה ועראי אלא כדאי היא לעצמה להיות שירה חשובה"[16].
רבינו יואל מבעלי התוספות כותב[17]: "'ותיקח מרים הנביאה אחות אהרן' פרשה זו פתוחה ויש בה שני פסוקים ותיבותיהם כ"ו כמנין יקו"ק שהוא כ"ו". כלומר, שפרשה זו כוללת שני פסוקים בלבד ויש בה 26 תיבות כמניין הגימטריה של שם הוי"ה. בביאור זה אנו מוצאים להורות על ייחודיותה וחשיבותה של פרשה מקראית זו מעצם מהותה, מתוקף העובדה ששם ההוויה חתום בה.
מנהגים עריכה
לפי נוסח תימן הבלדי, שירת מרים נאמרת בפסוקי דזמרא לאחר שירת הים ואחריה פסוקי פרשת מי מרה ולאחר מכן קטע "רפאני", שהוא עוד רצף פסוקי שבח, בדומה ל"יהי כבוד". לפי הנוסח השאמי לעומת זאת, היא נאמרת רק בימים בהם נקראת בתורה שירת הים.
בתרבות הפופולרית עריכה
- חנן בן ארי שר את השיר "ותיקח מרים"[18].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- יהודה טאוב, שירת מרים - אם השירה בישראל.
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך 'מחול' באנציקלופדיה מקראית כרך ד' (1962), טורים 788–792, ובפרט טורים 788–789.
- הערך 'מִרְיָם' באנציקלופדיה מקראית כרך ה' (1968), טורים 460–461.
- שירת מרים באתר בית חב"ד.
- ד"ר יעל לוין, שירת מרים והנשים: אסופה של פרשנויות ייחודיות, באתר כיפה.
- הרב משה צוריאל, קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg דמותה הנפלאה של מרים הנביאה, סרטון באתר יוטיוב
- שירת הים שיעור מאת הרב אליהו עמר שליט״א
- שירת הים הנוסח המלא באתר ״הידברות״
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ ראה בפיסקה פרשת מרים#מקומה בתורה כפרשייה נפרדת
- ^ Ariel Feldman, The Song of Miriam, Journal of Biblical Literature, 2013, in JSTOR
- ^ מכילתא מס' שירה י. ראו גם רש"י על התורה, פרשת בשלח פרק ט"ו, פסוק כ, ד"ה "בתופים ובמחולות".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"ז, עמוד ב'
- ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית כרך ה' (תשל"ח / 1968), טורים 460–461, בערך 'מִרְיָם'.
- ^ דבריו מובאים גם בשפתי חכמים על הפסוק (אות מ, במקראות גדולות החדש שבמהדורת עוז והדר).
- ^ Ariel Feldman, The Song of Miriam, Journal of Biblical Literature, 2013, in JSTOR
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד ב'–דף י"ג, עמוד א'
- ^ מכילתא דרבי ישמעאל מס' שירה ג
- ^ ראו גם בפירוש האברבנאל.
- ^ פירוש רבי אברהם בן הרמב"ם לתורה, שמות, טו, כ
- ^ מכילתא דרבי ישמעאל, מהדורת הורוביץ, בשלח, מסכתא דשירה, פרשה י, עמ' 151, ומקבילות
- ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית כרך ד' (1962), טורים 788–792, בערך 'מחול', ובפרט טורים 788–789.
- ^ פרק לא, פסוק כא.
- ^ תוספות השלם (תוספות על התורה), חלק ז, עמוד רמג, אות ג.
- ^ ספר הרמזים לרבינו יואל על התורה, שמות, טו, כ, עמוד רנו.
- ^ חנן בן ארי, ותיקח מרים, באתר יוטיוב.