קליקבייט
פעולות נוספות
.jpg){kind=link}
קליקבייט (באנגלית: Clickbait, בתרגום חופשי, "פיתיון לחיצות") הוא מונח המתאר, לרוב באופן ביקורתי, תוכן אינטרנטי המכוון ליצירת הכנסות מפרסום מקוון, בעיקר על חשבון רמת איכות או דיוק נמוכה, כאשר הוא מסתמך על כותרת סנסציונית או תמונות ממוזערות, המעוררות עניין. זאת, על מנת להעלות את שיעורי הלחיצה ולעודד את העברת התוכן באמצעות הרשתות החברתיות. כותרות קליקבייט שואפות לנצל את סקרנות האדם - הן מספקות די מידע כדי לסקרן את הקורא, אולם לא מספיק רק כדי לתת מענה לסקרנות, אלא על ידי לחיצה על הקישור לתוכן.[1][2][3] הסיומת - bait יוצרת אנלוגיה לדיג, שבו הקרס מוסתר באמצעות פיתיון, ויוצר אצל הדג רושם שמדובר במשהו רצוי לבליעה.[4]
מנקודת מבט היסטורית, הטכניקות המיושמות על ידי יוצרי קליקבייט דומות לאלה המיושמות בעיתונות צהובה, אשר מציגה ידיעות חדשותיות-לכאורה, כמעט ללא מחקר מעמיק, וכוללת כותרות מוגזמות המושכות את העין, תוך שימוש במילים "שערורייה", "סקנדל", "סנסציה" ועוד.[5][6]
עוד לפני עידן האינטרנט, שיטת שיווק המכונה פיתוי והחלפה (bait-and-switch) השתמשה באמצעים מטעים דומים כדי למשוך לקוחות. במובנים קיצוניים, בדומה לפיתוי והחלפה, קליקבייט הוא צורה של הונאה. (עם זאת, הונאת קליקים הוא סוג נפרד של מצג שווא מקוון, הכולל פער קיצוני יותר בין מה שמוצג בצד הקדמי של הקישור לבין התוכן בדף היעד, ולעיתים אף כולל קוד זדוני.) המונח קליקבייט אינו כולל את כל המקרים שבהם המשתמש מגיע ליעד שאינו תואם את ציפיותיו מהקישור שעליו לחץ.
הגדרה עריכה
מאפיין מגדיר של קליקבייט הוא מצג שווא בפיתוי המוצג למשתמש, במטרה לגרום לו ללחוץ על קישור. אף שאין הגדרה מוסכמת אחת לקליקבייט, מילון Merriam-Webster מגדיר אותו כ־"משהו שנועד לגרום לקוראים לרצות ללחוץ על היפר־קישור, במיוחד כאשר הקישור מוביל לתוכן שערכו או עניינו מוטלים בספק".[7]
על פי מילון אבניאון מוגדר המונח קליקבייט - פּיתָיון בקליק. כותרות מושכות ומזמינות, שמגרות את סקרנות הגולשים במטרה לגרום להם ללחוץ עליהן (=להקליק) ולהיכנס לתוכן שבפנים, שלא תמיד עונה על הציפיות. באופן זה מרחיב מפרסם התוכן את היקף הגולשים שנחשף אליו ועשוי בעקבות כך להגדיל את הכנסותיו מפרסום: זאת הייתה כותרת מפוצצת, אבל בסוף התבררה בסך הכל כקליקבייט.[8]
בשנת 2014 הצהיר העורך הראשי של BuzzFeed, בן סמית', כי פרסומו נמנע משימוש בקליקבייט, תוך שימוש בהגדרה מחמירה שלפיה קליקבייט הוא כותרת שאינה כנה ביחס לתוכן הכתבה. סמית' ציין כי כותרות כגון "ילדה בת חמש הצליחה לגייס מספיק כסף כדי לקחת את אביה החולה בסרטן סופני לדיסני וורלד" סיפקו בדיוק את מה שהובטח בכותרת. העובדה שהכותרת נכתבה כדי למשוך תשומת לב לא הייתה רלוונטית בעיניו, כל עוד היא תיארה את הכתבה באופן מדויק.[9]
פייסבוק, בניסיונה לצמצם את כמות הקליקבייט המוצגת למשתמשים, הגדירה את המונח ככותרת המעודדת משתמשים ללחוץ, אך אינה מספרת להם מה יראו בפועל; עם זאת, הגדרה זו מוציאה מתחומה תכנים רבים הנתפסים בדרך כלל כקליקבייט.[10]
הגדרה נפוצה יותר היא כותרת שמבטיחה יתר על המידה ומספקת פחות מהמצופה.[11] הכתבות הנלוות לכותרות כאלה הן לעיתים קרובות לא מקוריות, וחוזרות על הכותרת עצמה או מעתיקות תוכן ממקור חדשותי מהימן יותר.
לעיתים משתמשים במונח קליקבייט לתיאור כל כתבה המציגה אדם באור שלילי; במקרים כאלה, הכתבה אינה קליקבייט לפי אף הגדרה לגיטימית של המונח.[12]
שימוש עריכה
קליקבייט משמש בעיקר להגדלת מספר הצפיות בדפי אינטרנט,[11] בין אם לצרכים פנימיים של האתר ובין אם להגדלת הכנסות מפרסום מקוון.[13] הוא יכול לשמש גם למתקפות פישינג לצורך הפצת קבצים זדוניים או גניבת מידע אישי;[14] ההתקפה מתבצעת כאשר המשתמש פותח את הקישור כדי ללמוד פרטים נוספים. קליקבייט שימש גם למטרות פוליטיות, והואשם בעליית הפוליטיקה של פוסט-אמת. קתרין ויינר, העורכת הראשית של The Guardian, כתבה כי "מרדף אחר הקלקות זולות על חשבון דיוק ואמינות" פוגע בערך העיתונות והאמת.[15]
נושאים רגשיים עם כותרות חדות מופצים ומוקלקים בהיקף רחב, מה שהוביל למה שמגזין סלייט (Slate) תיאר כ־"אגרגציה של זעם" ולריבוי אתרים ברחבי הקשת הפוליטית - בהם חדשות ברייטברט, האף-פוסט, Salon, Townhall ובלוגי Gawker Media - שהפיקו רווח מיצירת תכנים קצרים ושיתופיים, המציעים שיפוט מוסרי פשטני בסוגיות פוליטיות ותרבותיות.[16]
נתוני שיעורי הקלקה (CTR - Click-Through Rates) ביוטיוב מראים שסרטונים עם כותרות מוגזמות או מטעות, שנוצרו כדי למשוך תשומת לב, מציגים שיעורי הקלקה גבוהים יותר מסרטונים שלא עשו זאת. טקטיקות קליקבייט מובילות בדרך כלל לעלייה בשיעורי הקלקה, להכנסות גבוהות יותר ולאופטימיזציה של מעורבות כוללת של יוצרי תוכן.[17] פיתוי מעורבות (Engagement bait) הוא תוכן מניפולטיבי שנועד לעורר משתמשים לאינטראקציה.[18] בשיווק במדיה חברתית, אינטראקציות מלאכותיות - כגון תגובות, לייקים, שיתופים או תיוגים - מנוצלות לאחר מכן לצורכי מונטיזציה ולהפצת מוצרים ונרטיבים.[19][20]
קיימות אסטרטגיות קליקבייט רבות, ובהן ניסוח כותרות לחדשות ולמאמרים מקוונים היוצרות מתח וסנסציה, ומפתות משתמשים להקליק.[21] גישות נפוצות כוללות הצגת קישורים ותמונות שמעוררים עניין, וניצול סקרנות הקשורה לחמדנות או עניין מיני.[14] לא נדיר שתכנים כאלה יכללו דימויים פרובוקטיביים או הבטחות ל"התעשרות מהירה".[14]
קליקבייט נפוץ גם בפלטפורמות סטרימינג המבוססות על פרסום ממוקד והתאמה אישית. בתערוכת האלקטרוניקה הבינלאומית (International Consumer Electronics Show - CES) חשפה יוטיוב כי מרבית הסרטונים הנצפים וזמן הצפייה אינם מגיעים מחיפושי גוגל, אלא מפרסומות מותאמות אישית ומעמוד ההמלצות.[22] ההמלצות ביוטיוב מונעות מהיסטוריית הצפייה האישית של המשתמש ומסרטונים הזוכים למספר רב של הקלקות. בפלטפורמה כמו יוטיוב, שבה יש מעל 122 מיליון משתמשים פעילים ביום,[23] הסרטונים הנצפים ביותר הם לרוב כאלה המשתמשים בקליקבייט בכותרת או בתמונה הממוזערת, וכך זוכים לתשומת לב ולהקלקות.
סוגי קליקבייט עריכה
כותרות סנסציוניות עריכה
כותרות סנסציוניות מתאפיינות בשימוש בלשון מוגזמת שמטרתה לעורר סקרנות ותגובות רגשיות. כותרות מסוג זה מבטיחות לעיתים גילויים יוצאי דופן או מפתיעים, ובכך מפתות את הקוראים להקליק כדי לגלות פרטים נוספים. דוגמאות לכך הן ביטויים כגון: "לא תאמינו מה קרה אחר כך!” או "זה ישנה את הכול!”.[24][25]
תמונות ממוזערות מטעות עריכה
תמונות ממוזערות מטעות עושות שימוש בדימויים חזותיים שאינם מייצגים באופן מדויק את תוכן הכתבה, ויוצרות פער בין המסר הוויזואלי לבין המידע המוצג בפועל. תמונות אלו עשויות לרמוז על סיפור דרמטי או מרגש יותר מזה שמסופק, דבר העלול להוביל לאכזבה מצד הקוראים לאחר הגישה לתוכן.[24][26]
שאלות פרובוקטיביות עריכה
כותרות המנוסחות כשאלות פרובוקטיביות מושכות את הקוראים באמצעות גירוי סקרנותם. טכניקה זו כוללת לרוב ביטויים כגון "האם ידעתם ש־…” או "מה קורה כאשר…”, המרמזים כי הלחיצה על הקישור תספק ידע או תובנה משמעותית. לדוגמה, הכותרת "האם ידעתם שפעילות גופנית מעניקה את היתרונות האלו?” נועדה לפתות את הקורא לגלות פרטים נוספים.[27][28]
לוקליזציה יתרה עריכה
קליקבייט המבוסס על לוקליזציה יתרה מבקש להגביר את הרלוונטיות של התוכן עבור הקורא באמצעות אזכור מיקומים גאוגרפיים ספציפיים, כגון שמות של ערים או יישובים. גישה זו נועדה ליצור תחושת דחיפות וחיבור אישי, ובכך לעודד קוראים מקומיים לעסוק בתוכן.[25]
רשימות ודירוגים עריכה
כותרות המציגות רשימות או דירוגים, כגון "הסרטים הטובים ביותר של השנה” או "10 הטיפים הטובים ביותר לשיווק”, הן צורות נפוצות של קליקבייט. כותרות אלו מבטיחות מבנה ברור וקל לעיכול, הפונה לקוראים המחפשים מידע תמציתי או המלצות מהירות.[25]
פנייה רגשית עריכה
שימוש בתמונות המעוררות רגשות חזקים - כגון שמחה, הפתעה או הלם - עשוי להגביר באופן משמעותי את יעילות הקליקבייט. שילוב של כותרות עם דימויים טעונים רגשית יוצר תמריץ חזק למשתמשים לקיים אינטראקציה עם התוכן.[25][26]
מאפיינים מרכזיים של קליקבייט אפקטיבי עריכה
סינרגיה של מילות מפתח עריכה
אחד המאפיינים הבסיסיים של קליקבייט אפקטיבי הוא שימוש במילות מפתח רלוונטיות, התואמות את התוכן המקודם. שילוב נכון של מילות מפתח מגביר את הסבירות למשיכת הקלקות ולמעורבות של קהל היעד.[29] סינרגיה זו אינה משפיעה רק על שיעורי ההקלקה, אלא גם עשויה לצמצם את שיעור הנטישה, שכן המשתמשים מוצאים את התוכן רלוונטי לתחומי העניין שלהם.
איזון בין סנסציה לתוכן עריכה
הצלחת הקליקבייט טמונה באיזון בין אלמנטים סנסציוניים לבין תוכן בעל ערך ממשי. בעוד שכותרות דרמטיות עשויות למשוך הקלקות בטווח הקצר, מדד האפקטיביות האמיתי נבחן בשאלה האם התוכן עומד בהבטחות הגלומות בכותרת.[24] שימוש אתי בקליקבייט מחייב אספקת מידע בעל ערך, התואם את הציפיות שנוצרו, דבר התורם לבניית אמון ולהגברת מעורבות ארוכת טווח של הקהל.
תפקיד מדדי המעורבות עריכה
קליקבייט עשוי להוביל לעלייה משמעותית במדדי מעורבות, כגון הקלקות, שיתופים ותגובות - מדדים המשמשים להערכת ביצועי תוכן בפלטפורמות דיגיטליות.[25] עם זאת, הסתמכות מופרזת על מדדים אלו עלולה ליצור סביבת תוכן מעוותת, שבה יוצרים מעניקים עדיפות למעורבות על פני איכות. פשרה זו עשויה להוביל לאי־שביעות רצון מצד משתמשים, כאשר התוכן אינו עומד ברמת ההתרגשות או הדיוק המשתמעת מהכותרות.
אמון הקהל ושלמות המותג עריכה
האפקטיביות ארוכת הטווח של אסטרטגיות קליקבייט נבחנת גם בהקשר של אמון הקהל ושלמות המותג. שימוש יתר בקליקבייט עלול לפגוע במוניטין של מותגים וגופי תוכן, ולהוביל לתפיסות שליליות בנוגע לאמינותם ומהימנותם בעיני צרכנים.[30] על רקע זה, מחקרים מצביעים על חשיבות המעבר לבניית קשרים אותנטיים עם קהלים באמצעות תוכן עקבי ואיכותי. מחויבות לשקיפות ולאותנטיות עשויה לצמצם את ההשפעות השליליות של קליקבייט, ובו בזמן לחזק את רמת המעורבות הכוללת.[31][32]
תגובות נגד עריכה
עד שנת 2014, השכיחות הרבה של קליקבייט ברחבי הרשת החלה לעורר תגובת נגד לשימוש בו.[33][34] העיתון הסאטירי The Onion השיק אתר חדש בשם ClickHole (אנ'), פרודיה על אתרי קליקבייט כגון Upworthy ו־BuzzFeed.[35] באוגוסט של אותה שנה הודיעה פייסבוק כי היא נוקטת צעדים טכנולוגיים להפחתת השפעת הקליקבייט ברשת החברתית שלה,[36][37][38] ובין היתר השתמשה בזמן השהייה של המשתמש בדף היעד כמדד להבחנה בין קליקבייט לבין סוגי תוכן אחרים.[39] חוסמי פרסומות וירידה כללית בהקלקות על פרסומות פגעו אף הם במודל הקליקבייט, כאשר אתרים עברו לפרסום ממומן ולפרסום טבעי, שבהם חשיבות התוכן גדולה יותר משיעור ההקלקות.[40]
דפדפני אינטרנט שילבו כלים לזיהוי והפחתת בעיית הקליקבייט, בעוד שפלטפורמות מדיה חברתית כגון טוויטר ופייסבוק יישמו אלגוריתמים לסינון תוכני קליקבייט.[41] קבוצות במדיה החברתית, כגון Stop Clickbait,[42] נלחמות בקליקבייט באמצעות מתן סיכום קצר של הכתבה, ובכך סוגרות את "פער הסקרנות". תוספי דפדפן לדיווח על קליקבייט פותחו גם על ידי קהילת המחקר, במטרה לאפשר התקדמות נוספת בתחום באמצעות אלגוריתמים של למידה מונחית.[43] ספקי תוכנות אבטחה מציעים הנחיות כיצד להימנע מקליקבייט מזיק.[44]
תפקיד האלגוריתמים עריכה
אלגוריתמים של פלטפורמות מדיה חברתית מסבכים עוד יותר את תופעת הקליקבייט, בכך שהם נוטים להעדיף תוכן סנסציוני המייצר שיעורי מעורבות גבוהים, ובכך תורמים להפצתו הנרחבת.[45]
העדפה זו יוצרת לולאת משוב (Feedback loop), שבה תכנים המשתמשים בטקטיקות מטעות מתוגמלים בחשיפה רחבה יותר, מה שמעודד יוצרים להעדיף הקלקות על פני עומק ואיכות. כתוצאה מכך, צרכנים רבים מפתחים תחושת ספקנות וחוסר אמון כלפי המדיה המקוונת, תופעה המעוררת חששות חברתיים רחבים יותר הנוגעים לדיסאינפורמציה .[25][32]
מעבר לפרקטיקות אתיות עריכה
נוכח הביקורת הגוברת, מפרסמים וגופי תוכן רבים מבקשים להתרחק משימוש בקליקבייט באמצעות הדגשת שקיפות ואיכות באסטרטגיות התוכן שלהם. קביעת סטנדרטים מערכתיים ברורים, ניסוח כותרות מדויקות ומתן עדיפות לתוכן אינפורמטיבי ואמין עשויים לסייע בשיקום האמון עם הקהל.[32][45]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg Clickbait is Unreasonably Effective, סרטון בערוץ "Veritasium", באתר יוטיוב (אורך: 19:25), 17 באוגוסט 2021
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Where Clickbait Came From, And Why It's Here to Stay, www.naytev.com
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Definition of CLICKBAIT, www.merriam-webster.com, 2025-12-26 (ב־English)
- ^ קליקבייט פירוש: מילים נרדפות, ביטויים ועוד | מילון אבניאון, באתר www.milononline.net
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 Anna Escher, Anthony Ha, WTF is clickbait?, TechCrunch, 2016-09-26 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 Bryant, Adam; Lopez, Juan; Mills, Robert, Proceedings of the 12th International Conference on Cyber Warfare and Security., Reading, UK: Academic Conferences and Publishing Limited, 2017, עמ' 27, ISBN 9781911218258
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Berger, Jonah, What Makes online Content Viral?, Journal of Marketing Research, 2012, עמ' 190-205
- ^ Hailey Mensik, 'Engagement baiting': Is LinkedIn posting getting too personal?, WorkLife, 2024-05-22 (ב־English)
- ^ Wanjiang Jacob Zhang, Jingjing Yi, Hai Liang, I cue you liking me: Causal and spillover effects of technological engagement bait, Computers in Human Behavior 148, 2023-11-01, עמ' 107864 doi: 10.1016/j.chb.2023.107864
- ^ Jess Weatherbed, Threads knows it has an engagement bait problem, The Verge, 2024-10-07 (ב־English)
- ^ Chen, Lei; Jensen, Christian; Shahabi, Cyrus; Yang, Xiaochun; Lian, Xiang, Web and Big Data: First International Joint Conference, APWeb-WAIM 2017, Beijing, China, July 7–9, 2017, Proceedings, Part 2, Cham, Switzerland: Springer, 2017, עמ' 73
- ^ Geoff Weiss, YouTube Says 70% Of All Watch Time Is Driven By Its Own Recommendations, Tubefilter, 2018-01-11 (ב־English)
- ^ Shubham Singh, How Many People Use YouTube in 2025? (Active Users Stats), DemandSage, 2025-11-12 (ב־English)
- ^ 1 2 3 The Power and Pitfalls of Clickbait in Modern Marketing, Marketing Unplugged, 2024-08-21 (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Clickbait, The Decision Lab (ב־English)
- ^ 1 2 Examining the Role of Clickbait Headlines to Engage Readers with Reliable Health-related Information, ar5iv (ב־English)
- ^ 10 Clickbait Examples That Works, debutify.com (ב־English)
- ^ Jason Hennessey, 14 Surprising Examples Of Clickbait Headlines That Work, Search Engine Journal, 2024-03-06 (ב־English)
- ^ Effective Clickbaits To Increase Your Ads Engagement - Markopolo ai, markopolo.ai (ב־English)
- ^ Clickbait: the strategy to increase clicks that can damage your reputation, www.thepowermba.com (ב־español)
- ^ Balancing Clicks and Credibility: A Media Dilemma, www.linkedin.com
- ^ 1 2 3 Revolutionizing Clickbaits: Innovative Strategies Revealed for 2024 (ב־English)
- ^ You Won’t Believe This Clickbait Article, The Daily Beast, 2014-07-14 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Hung, Jason; Yen, Neil; Hui, Lin, Frontier Computing: Theory, Technologies and Applications, Singapore: Springer, 2018, עמ' 133, ISBN 9789811073977
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Darius Bufnea, Diana Şotropa, A Community Driven Approach for click Bait Reporting, 2018 26th International Conference on Software, Telecommunications and Computer Networks (SoftCOM), 2018-09, עמ' 1–6 doi: 10.23919/SOFTCOM.2018.8555759
- ^ 15 Internet Safety Tips and Internet Safety Rules | Kaspersky, /, 2017-09-13 (ב־English)
- ^ 1 2 What is Clickbait? Examples of Images, Headlines & Articles, 2023-08-07 (ב־English)
| מיסאינפורמציה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר | |
| תקשורת | פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • שערורייה עיתונאית • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה • מערך התעמולה של חמאס | |
| מכחישנות | הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני | |
| בישראל | תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת טבח שבעה באוקטובר | |
| שיווק | תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי | |
| אוריינות מידע | אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי | |
| בדיקת עובדות | רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים | |