Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שמואל גודר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־19:31, 1 בינואר 2026 מאת imported>Idoc07 (Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:מלחמת החורף:אישים ל קטגוריה:מלחמת החורף: אישים שימוש בCat-a-lot)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
שמואל גודר
שמואל גודר
שמואל גודר
לידה 1917
מיקשביץ', האימפריה הרוסית
פטירה 7 ביולי 1989 (בגיל 72 בערך)
תאריך עלייה 1947
שירות צבאי
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
פוליןפולין הצבא הפולני
קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה סטרשי לייטננט סגן (הצבא האדום)
מיור (רב-סרן) (הצבא הפולני)
תת-אלוף תת-אלוף (צה"ל)
19391944 (הצבא האדום)
19441946 (הצבא הפולני)
19481974 (צה"ל)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת החורף
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
עיטורים
22 עיטורים ומדליות סובייטים ופולנים
הנצחה
בית גודר בנתניה, אתר הנצחה של שמואל גודר ברשת

שמואל גוֹדֵר (גוֹרוֹדצקי; 19177 ביולי 1989) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף שכיהן כמפקד חטיבה 7, מפקד חטיבה 27, מפקד הגמ"ר פיקוד מרכז, ראש הג"א, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים וכן מזכיר צבאי לנשיא המדינה אפרים קציר בעת מלחמת יום הכיפורים.

קורות חיים עריכה

תחילת דרכו ושירותו בצבא האדום ובצבא הפולני עריכה

גודר נולד בכפר מיקשביץ' שליד ברסט-ליטובסק בבלארוס של היום בשם שמואל גורודצקי. בצעירותו היה פעיל בתנועת "החלוץ" והיה חבר בהכשרת "בורוכוב". ב-1937 נעצר על ידי שלטונות פולין בהאשמה של פעילות קומוניסטית וישב שנתיים בכלא. לאחר שחרורו מהכלא נכבש אזור הולדתו על ידי ברית המועצות כחלק מהסכם ריבנטרופ–מולוטוב. גודר גויס לצבא האדום ושירת בחיל התותחנים הסובייטי. לחם בחזית פינלנד במלחמת החורף. במלחמת העולם השנייה לחם בעת המצור על לנינגרד. בתפקידו האחרון היה עוזר ראש מטה של רגימנט מרגמות. בשנת 1944 עבר לשרת בצבא הפולני שאורגן בברית המועצות ומונה לתפקיד סגן ראש מטה של חטיבת תותחי הוביצר ה-3. בשורות הצבא הפולני השתתף בשחרור ורשה ובכיבוש ברלין. את המלחמה סיים בדרגת מאיוֹר, וזכה ל-22 עיטורים ומדליות סובייטיים ופולנים, בהם עיטור לנין, העיטור הגבוה ביותר ו-3 עיטורי המלחמה הפטריוטית הגדולה. לאחר המלחמה כיהן כראש מטה האחראי על מחוז בשטחים הגרמניים הכבושים. הוא סייע לתנועת הבריחה ולאנשי ההגנה באירופה.

בשירות צה"ל עריכה

ב-1947 עלה לארץ ישראל והתבקש להקים את הגדוד הראשון של מרגמות כבדות. במלחמת העצמאות נשלח לפקד על כוחות התותחנים בחזית הצפון ובין השאר הדף את ניסיון הפלישה הסורי לאיילת השחר תוך שימוש בתותחי נפוליאונצ'יק.[1] בתום המלחמה הועבר לפקד על יחידת תותחנים בפיקוד המרכז. ב-1950 סיים קורס מפקדי גדודים, ובסוף אותה שנה מונה למפקד חטיבה 7, הוא כיהן בתפקיד עד 1954. בתקופת כהונתו כמפקד החטיבה הגדיל את מצבת הטנקים שלה שכמעט ולא הייתה קיימת בעת כניסתו לתפקיד, והוביל אותה במבצע יגב באוקטובר 1951, פעולת תגמול במהלכה פוצצו בתים ומפעלים ברצועת עזה. בסיום תפקידו יצא להשתלמות שריון בצרפת. לאחר שובו מונה לסגן מפקד גייסות השריון ולמפקד חטיבת עודד.

מלחמת סיני עריכה

במלחמת סיני פיקד גודר על חטיבת חי"ר במילואים, חטיבה 10. ב-30 באוקטובר, נצטוותה החטיבה לתקוף את המתחם המצרי המבוצר באום כתף. דיין נכנס לעימות עם גודר ומפקדת החטיבה, שטענו כי אינם מסוגלים לכבוש בלילה את המוצבים המצריים הממוקשים וערוכים להגנה, זאת בשל גילם המבוגר, עייפותם, וחוסר אימונם של הלוחמים, בעיות אספקה ותחזוקת ציוד ועוד. אף על פי כן נתן דיין פקודה לכבוש את המתחם בהקדם האפשרי. התקפת החטיבה על אום כתף נחלה כישלון חרוץ. ביום למחרת, 31 באוקטובר, ערכו הרמטכ"ל משה דיין ואלוף פיקוד הדרום אסף שמחוני סיור בגזרת החטיבה ובחנו את הכנותיה לקראת המתקפה. על פי התרשמותם, לא נערכה החטיבה כראוי והגדודים לא קודמו לעמדות התקיפה בזמן.[2] בהמלצת שמחוני אישר דיין את העברתו של גודר מהפיקוד על החטיבה.[3]

לאחר מלחמת סיני עריכה

לאחר המלחמה מונה גודר למפקד חטיבה 27, וב-1960 למפקד הגמ"ר (הגנה מרחבית) בפיקוד המרכז. הוא פיקד על מצעד צה"ל ב-1963. באוגוסט 1964 מונה לראש הג"א[4] תפקיד בו כיהן במהלך מלחמת ששת הימים. ב-1969 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים.[5] בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כמזכירו הצבאי של נשיא המדינה אפרים קציר בעת מלחמת יום הכיפורים.

חיים אישיים עריכה

היה נשוי לוויקי, ולזוג היו בן ובת.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ש. עין, נפוליונצ'יקים וקוקוראצ'ות, דבר, 19 ביולי 1968.
  2. ^ משה דיין, יומן מערכת סיני, הוצאת עם הספר, 1965, עמ' 101–103.
  3. ^ שם, עמ' 114.
  4. ^ אל"מ שמואל גודר נתמנה ראש הג"א, חרות, 8 ביוני 1964
  5. ^ תא"ל ש. גודר – נשיא ביה"ד הצבאי לערעורים, דבר, 2 בפברואר 1969.
שמואל גודר - תבניות ניווט