Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

איתן אבישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
איתן אבישר
איתן אבישר, 1952
איתן אבישר, 1952
לידה 19 בנובמבר 1892
סמבור, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 3 בינואר 1964 (בגיל 71)
תל אביב, ישראל ישראלישראל
תאריך עלייה ספטמבר 1938
שירות צבאי
השתייכות הצבא האוסטרו-הונגרי
צבא אוסטריה
קובץ:Hahaganah.png ההגנה
קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה

קובץ:K.u.k. Hauptmann der Infanterie.png האופטמן בצבא האוסטרו-הונגרי (מקביל לסרן)

אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
תפקידים נוספים
נשיא ההסתדרות העולמית של לוחמי החזית היהודים, היסטוריון

איתן אבישר (19 בנובמבר 1892 – 3 בינואר 1964) היה איש צבא והיסטוריון צבאי אוסטרי-ישראלי, שהגיע לדרגת אלוף בצה"ל ולפני כן שימש כקצין בצבא האוסטרי. אבישר הוא מחברם של ספרים בהיסטוריה צבאית ואסטרטגיה.

תולדות חייו עריכה

אבישר נולד בשנת 1892 בסמבור (אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית וכיום באוקראינה) בשם זיגמונד אדלר פון פרידמן (Siegmund Edler von Friedmann), בנם של קרולינה לבית קניג ומוריס אדלר פון פרידמן. משפחתו הייתה בעלת מסורת צבאית ארוכת שנים, סבו היה קצין בצבא האוסטרי ואביו היה אוברסט שכיהן כשלישו של שר ההגנה של האימפריה. אביו זכה בתואר האצולה אדלר ב-1916. לאחר סיום לימודיו בבית הספר הריאלי הצבאי נשלח להצטרף כצוער לאקדמיה הצבאית על שם מריה תרזה בווינה הבירה ובסוף לימודיו קיבל דרגת לויטננט (סגן) בהצטיינות כפולה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שירת כקצין תותחנים, היה שליש של חטיבה בדרגת האופטמן. לחם במערכות בחזית המזרחית ונגד הכוחות הצרפתים בחזית האיטלקית ושימש בין היתר כמפקד סוללת תותחים כבדים וכקצין טיווח ארטילרי מכדור פורח. בנוסף שירת כקצין מטה גדודי וזכה בשישה אותות כבוד והצטיינות.

עם סיום המלחמה ופירוקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, שירת כקצין מטה במיניסטריון המלחמה של הרפובליקה האוסטרית שאך זה הוקמה, והיה מעורב בהקמתו של צבאה, הבונדסהֵר. בשנת 1931 פרש מן הצבא האוסטרי. כמו כן למד בבית הספר הגבוה לסחר עולמי (כלכלה ותכנון כלכלי). יוסף ארגמן טוען שאבישר הוא שהטיס בפורים 1929 את הגרף צפלין "מלבנון למצרים דרך ירושלים"[1].

בין השנים 1932–1935 שימש כמנהיג "ההסתדרות העולמית של לוחמי החזית היהודים", ארגונם של ותיקי מלחמת העולם הראשונה ממוצא יהודי מכל העולם. אבישר שימש כנשיא ההסתדרות בין השנים 1934–1938. בשנת 1935 פעל לארגן את הקונגרס העולמי הראשון של ההסתדרות בפריז. הקונגרס ייצג למעלה מ-400,000 לוחמים יהודים שלחמו במלחמת העולם הראשונה בצבאות השונים.

ביולי 1936 נערך בווינה הקונגרס השני של האגודה, והנושא העיקרי בו היה האנטישמיות באירופה והדרכים להילחם בה. בקונגרס זה השתתפו נציגים מאירופה וארצות הברית.

לאחר האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית) בשנת 1938 נעצר ונכלא בגין פעילותו. כעבור חצי שנה שוחרר וקיבל אשרת הגירה לארצות הברית, אולם בחר מיד לעלות לארץ ישראל, בספטמבר 1938, עם סרטיפיקט של הסוכנות היהודית. שבוע ימים לאחר הגיעו לארץ זומן לפגישה עם אליהו גולומב בביתו בשדרות רוטשילד בתל אביב, וצורף כיועץ צבאי למפקדת "ההגנה". בשנת 1939 נתמנה ראש מחלקת התכנון של "ההגנה" ושימש גם כנשיא בית הדין של הארגון. ב-1940 ערך את התוכנית האסטרטגית הראשונה של כוח המגן העברי. בשנת 1943 עלה לדרגת סגן ראש המפקדה הארצית של "ההגנה". כיוון שנחמיה ארגוב, מזכיר מפקדת "ההגנה", הזהירו לעזוב את ביתו. לא הצליחו הבריטים לעוצרו במהלך "השבת השחורה" ביחד עם יתר מנהיגי היישוב.

ב-14 במאי 1948 נכח איתן אבישר בטקס הכרזת העצמאות. המעמד ריגש אותו ולימים סיפר על תחושותיו:

יש אומרים כי החייל המקצועי הוא אדם קשוח, בעל לב של אבן, אבל אני איש צבא ותיק, דור שלישי לקצינים יהודים בצבא אוסטריה, ואף על פי כן הזילה ההתרגשות דמעות מעיניי. כי היה זה הרגע הגדול ביותר בחיי.

עם הקמת צה"ל מונה לנשיא הראשון של בית הדין הצבאי לערעורים. פרש לגמלאות מצה"ל בשנת 1954 בדרגת אלוף.

במהלך השנים 1943–1955 פרסם אבישר, שהיה ידוע כפרשן וסופר צבאי, שישה ספרים בתחומי תורת ההיסטוריה הצבאית, כלכלה וביטחון, והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל. ספרו הראשון "2500 שנות טקטיקה" נחשב עד היום כספר לימוד בסיסי להבנת תורת המלחמה. כן פרסם מאמרים בתחום הביטחון בעיתון הבקר (1942-1950).

אבישר נפטר בתל אביב בינואר 1964. בהלווייתו ספד לו הרמטכ"ל, יצחק רבין. הוא נטמן בבית העלמין קריית שאול. הותיר אחריו את רעייתו סידוניה לבית בינצר (1899–1972) ובת משותפת, רות (1929–2017).

פרסומיו עריכה

  • ז' פון-פרידמן, אלפים וחמש מאות שנות טקטיקה: (1600 לפני הספירה – יוני 1943 לספירה, א–ג, [חלק א מגרמנית: ג' אלון, חלק ב–ג מגרמנית: מ' טורטל], ירושלים: מסדה, תש"ד. (מהדורה ב, "מעובד מחדש ומושלם": תשי"ג)
  • איתן אבישר (ז. פרידמן), האסטרטגיה הגבוהה בהתגשמותה: (מוסברת לאור האסטרטגיה של מלחמת-העולם השנייה); מגרמנית: [סרן] ד. נוף, עריכה: יעקב עדיני, א–ד, תל אביב: נ. טברסקי, תש"ט–תש"י – ספר הדן בבעיות אסטרטגיות כלקחים ממלחמת העולם השנייה. הכרכים:
    • ספר ראשון – "פוליטיקה כלכלה ומבצעים" – 1949
    • ספר שני – "האופנסיבה האסטרטגית של הציר" – 1949
    • ספר שלישי - "האופנסיבה האסטרטגית של בנות הברית" – אוגוסט 1949
    • ספר רביעי – "האסטרטגיה במזרח הרחוק" – פברואר 1950
  • אלוף א. אבישר (ז. פון-פרידמן), מלחמות יהודה המכבי, תל אביב: מסדה, תשט"ז. (זוכה פרס דב הוז של עיריית תל אביב)

מאמרים:

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|איתן אבישר]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יוסף ארגמן, חיוור היה הלילה גרסת סיקו, ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2002, עמ' 13


נשיאי בית הדין הצבאי לערעורים קובץ:Logo-bate hadin.png
איתן אבישר • נחום שדמי • מיכאל בן-גל • יעקב פרי • שמואל גודר • יהודה גביש • דני מט • חיים נדל • דוד מימון • בן ציון פרחי • אילן שיף • ישי בר • שי יניב • דורון פיילס • אורלי מרקמן
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=איתן_אבישר&oldid=119926"