חטיבת עודד
פעולות נוספות
| סמל החטיבה | |
| סמל החטיבה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | ישראל ישראל |
| שיוך | קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל |
| סוג | חטיבת חי"ר מילואים |
| בסיס האם | מחנה פילון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־78 שנים) |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| יחידת אם | קובץ:תג עוצבת הבשן.png אוגדת הבשן |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד | אלוף-משנה אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | רועי מניס |
| מפקדים | ראו מפקדים |
חטיבת עודד (חטיבה 9, בעבר: חטיבה 724, חטיבה 422) היא חטיבת חיל רגלים במילואים בצבא הגנה לישראל ואחת משלוש חטיבות גולני במילואים, יחד עם חטיבות אלכסנדרוני וכרמלי. החטיבה כפופה לאוגדת הבשן, אוגדה מרחבית בפיקוד הצפון. החטיבה הוקמה בזמן מלחמת העצמאות כאחת מחטיבות חזית צפון.
סמל החטיבה כולל "אַיָּלָה שלוחה" - סמלו של שבט נפתלי. בסיס הקבע שלה נמצא במחנה פילון[1].
כיום החטיבה מוזנת מיוצאי גדוד 12 של חטיבת גולני.
היסטוריה עריכה
מלחמת העצמאות עריכה
בפקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 הורה דוד בן-גוריון להקים מתוך גדודי ופלוגות החי"ש בערים ובמחוזות ארבע חטיבות סדירות, אשר הפכו בהמשך לשש, ולהתחיל בגיוס כל הכוח המסוגל ללחימה. בצפון הקימה מפקדת ההגנה את חטיבת לבנוני, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון" וכללה את המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל והיא כללה את כל כוחות החי"ש במרחב.
בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, הכנרת, גלבוע ועד תל חי וחטיבת כרמלי (שנקראה כך על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלו בגזרה הגדוד הראשון והשלישי של הפלמ"ח, מהם הוקמה חטיבת יפתח.
ב-1 ביוני 1948 קמה חטיבת עודד (בפיקוד אורי יפה שכינויו המחתרתי היה "עודד"), על בסיס גדוד אלון (גדוד ה' של "חטיבת לבנוני", ואחר כך גדוד 11 של "גולני") ממרחב חיפה, שהועבר מחטיבת יפתח שעזבה את הצפון,[2] יחד עם כוחות חי"ם מאומנים מיישובי האזור ותגבורות בלתי מאומנות מהקלט. תפקיד החטיבה היה להחזיק במזרח אצבע הגליל ולהיערך מול הגולן. הקרבות המפורסמים ביותר של החטיבה היו קרב מלכיה השלישי[3], קרב תל עזזיאת, מבצע יואב ומבצע חירם. בשני הקרבות האחרונים פיקד עליה יצחק פונדק, בעקבות הדחתו של אורי יפה מתפקידו משום כישלונו לבלום את הפלישה הסורית, נפילת משמר הירדן והעמדת הגליל העליון בסכנת ניתוק משאר חלקי המדינה.
גדודי חטיבת עודד במלחמת העצמאות עריכה
| מספר הגדוד | מפקד | הרכב | תאריך הקמה | פעילות עיקרית |
|---|---|---|---|---|
| 11 | אביעזר פרידמן | מתנדבי חי"ש מחיפה | נובמבר 1947 | קרב מלכיה השלישי, מבצעי ברוש, יואב וחירם |
| 91 | אפרים ליבנה, גואל לויצקי | מתנדבי חי"ש מנפת הגליל העליון ופלוגה מגדוד 11, על בסיס חלק מגדוד 23[2] | יוני 1948 | קרב תל עזזיאת, מבצעי יואב וחירם |
| 92 | פיני ויינשטיין, יעקב ביברגל, וורנר שטראוס | טירונים מלשכת ההדרכה הארצית, חיילי חי"ר גדוד 82 בחטיבה 8[2] | יוני 1948 | מבצעי יואב וחירם |
| נפת חי"ם תל-חי |
בקיץ 1948 קיבלה החטיבה לפיקודה האופרטיבי את גדוד 23 של חטיבת כרמלי לתקופה של כחודש. בנוסף, למשך זמן קצר, באוקטובר – נובמבר 1948, נעשה ניסיון להקמת גדוד נוסף, גדוד 93, של עולים ושל מתנדבי מח"ל מאמריקה הלטינית, אלא שהגדוד פורק עד מהרה.
בראשית 1949 פורק גדוד 11 וכוחותיו שימשו להקימת יחידת סיור 98 בחטיבת עודד ויחידת סיור 118 בחטיבה 11. בנוסף הוצב בחטיבה גדוד 102 ממחוז הגליל שאוחד עם גדוד 123 ממחוז חיפה.[2]
במאי 1949 הוגדרה החטיבה כחטיבת מילואים, שנוצר באותה העת, והוא נועד לכלול את תושבי מחוז העמק והגליל. החטיבה כללה את גדודים 92, 93 ו־121.[2] למפקד חטיבת המילואים מונה משה נצר.[4]
מבצע קדש עריכה
במלחמת סיני כללה החטיבה בפיקוד אל"ם אברהם יפה (אחיו של אורי יפה) שלושה גדודי חי"ר: גדוד 91 בפיקוד סא"ל עוזי צייזלינג, גדוד 92, וגדוד 11 בפיקוד רס"ן זאב איילון (שהועבר תחת פיקוד חטיבה 27), יחידת סיור בפיקוד רס"ן אריה נחמקין, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 335 בפיקוד רס"ן חיים ביגון, גד"ש 402 מוקטן בפיקוד רס"ן ברוך רודקין וגונדת נ"ט 837 בפיקוד סרן טוביה לורבר, כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד 121 מחטיבה 8. החטיבה נעה מאזור אילת דרומה, לאורך חופו המזרחי של חצי האי סיני, בציר שהתגלה במבצע ירקון, עד שארם א-שייח'.
ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון כתב איגרת לחיילי חטיבת עודד, לרגל מסדר הניצחון של החטיבה שנערך בשארם א-שייח' ב-6 בנובמבר 1956. את האיגרת מסר לידי הרמטכ"ל רב-אלוף משה דיין, שקרא אותה במסדר:[5] באיגרתו כתב בן-גוריון:
הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו ואחד המבצעים המופלאים בתולדות העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען, תיפול עליהם אימתה ופחד". אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית
מלחמת ששת הימים עריכה
במלחמת ששת הימים הייתה החטיבה, בפיקוד אהרן אבנון, בתהליך הסבה לחטיבה ממוכנת וכללה שלושה גדודים: גדוד 91 בפיקוד עוזי צייזלינג וגדוד 11 בפיקוד זאב איילון, שכבשו את העיר ג'נין, וגדוד 93 שהועבר למרחב אילת.
מלחמת יום הכיפורים עריכה
במלחמת יום הכיפורים[6] כללה החטיבה, בפיקוד מוטקה בן-פורת, את גדוד 377 - גדוד טנקי סופר שרמן בפיקוד בן ציון פדן, ושני גדודי חרמ"ש: גדוד 11 בפיקוד דב אלפנבוים, וגדוד 91 בפיקוד משה אגוזי. ב-7 באוקטובר בשעות הצהריים עלתה החטיבה לדרום רמת הגולן ותפסה את אזור אל-על. תחת פיקודה הועבר גדוד 278 מחטיבה 179, שהגיע לאזור אל-על בשעות הבוקר. החטיבה השאירה את גדודי החרמ"ש שלה באזור הכנרת ופעלה כחטיבת שריון עם שני גדודי טנקים (377 ו-278). החטיבה הועברה לפיקודה של אוגדה 146 ולחמה עמה מול הסורים בדרום רמת הגולן במסגרת הקרב על חושניה[7]. בהמשך לחמה החטיבה גם בקרבות במובלעת הסורית.
-
אנדרטה לחללי פלוגה א' מגדוד 377 (מחטיבה 9). האנדרטה החדשה לחללי חטיבה 9 הוקמה באותו מיקום.
-
האנדרטה הישנה לפלוגה א' שולבה באנדרטה החדשה.
-
טנק שרמן באנדרטת חטיבה 9.
.jpg){kind=link}
ממלחמת יום כיפור עד מלחמת לבנון השנייה עריכה
החטיבה לא השתתפה במבצע שלום הגליל אך גויסה ונערכה להגנה ברמת הגולן. במהלך האינתיפאדה השנייה ביצעה החטיבה תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון ולקחה חלק בלחימה בטרור הפלסטיני[8].
מלחמת לבנון השנייה עריכה
במלחמת לבנון השנייה[9] לחמה החטיבה, בפיקוד אנואר סעב, בגזרה המזרחית[10] כחלק מאוגדה 366[11] ולקחה חלק בקרבות על מרג' עיון ואל-ח'יאם[12]. במהלך הקרבות איבדה החטיבה לוחם אחד, דוד שמידוב מגדוד 9211, שנהרג ב-9 באוגוסט בקרב בכפר קליעה.
מלחמת חרבות ברזל עריכה
החטיבה גויסה ב-7 באוקטובר 2023, ותפסה את גזרת הר דב וגבול לבנון במספר סבבי מילואים. במהלך מבצע חיצי הצפון נטלה החטיבה חלק פעיל במשימות התקפה ותמרון בלבנון. צק״ח החטיבה נכנס לכפר כילא ותל נחאס, איתר אמל״ח, חיסל מחבלים והשמיד תשתיות אויב החטיבה ביצעה פשיטות נוספות והשמידה תשתיות אויב. לאחר מבצע חיצי צפון פורסם כי לוחמי החטיבה ביצעו את מספר ימי המילואים הרב ביותר ביחס לחטיבות החי"ר המתמרנות[13]. במהלך מלחמת חרבות ברזל ביצעה החטיבה למעלה מ-400 ימי מילואים בחמישה סבבי לחימה.[14]
חטיבת עודד כיום עריכה
נכון ל-2024, חטיבת עודד כוללת חמישה גדודים: גדוד 7006, גדוד 9204, גדוד 9211, גדס"ר 6724 וגדס"ם (גדוד סיוע מנהלתי). החטיבה מורכבת בעיקר מלוחמים בוגרי גדוד 12 של חטיבת גולני.
מפקדי החטיבה לדורותיהם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- מרדכי נאור (עורך ראשי), לקסיקון כח המגן - הגנה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1992, עמודים 319–320, 80, 90
- המסע אל שארם א שייח, מאת אוריאל רינגולד, עם חטיבה תשע במערכת סיני, מעריב, תל אביב, 1966
- יהושע כהנא, מהלם ההפתעה להכרעה בקרב, 1979[15]
- בנימין גשור, "חטיבה 9 במלחמת העצמאות", בתוך: ניר מן (עורך), עלי זית וחרב: משטרת ארץ ישראל, כרך י"ד, ירושלים: כרמל והמרכז לחקר כוח המגן מייסודו של ישראל גלילי, 2014, עמ' 303–342
קישורים חיצוניים עריכה
- השרמנים שעצרו את הסורים - סיפורו של גדוד 377 בקרבות הבלימה וההבקעה ברמת הגולן, באתר יד לשריון
- חטיבת עודד, באתר "יד לשריון"
- גדוד 377, באתר יד לשריון
- בני טוקר, "לא חטיבה 7 הכריעה את המלחמה, אלא חטיבה 9", באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2011
- צבי (אנטמן) אמיר, לוחמים אחד-אחד, סיפורו של גדוד 11 במלחמת העצמאות
- גדוד טנקים במערכות הגולן, מערכות 234-235, ינואר-פברואר 1974 , ציוני דרך מפי בני, קצין בגדוד 377
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg מוטקה בן-פורת מספר על חטיבה 9 במלחמת יום כיפור, סרטון באתר יוטיוב
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ ניסים קלו, חטיבת עודד 9 באוגדת הבשן 210 - סיפור מורשתם של אנשי הטנ"א בחטיבה, באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והתחזוקה (חיל החימוש), 2 בספטמבר 2021
- ^ 1 2 3 4 5 עמירם אורן, סדר הכוחות של צה"ל וארגונים המרחבי תוך קביעת תחום המדינה וגבולותיה במלחמת העצמאות, עלי זית וחרב ה', תשס"ד, עמ' 83–121
- ^ יאיר קראוס, שרידי לוחמים נמצאו באזור קיבוץ מלכיה, באתר nrg, 27 באוקטובר 2013
- ^ דוד קורן, הנח"ל: צבא עם ערך מוסף, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, יד טבנקין, 1997, עמ' 47
- ^ משה דיין, יומן מערכת סיני, הוצאת עם הספר, 1966, עמ' 177
- ^ בני טוקר, "לא חטיבה 7 הכריעה את המלחמה, אלא חטיבה 9", באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2011
- ^ חטיבת עודד באתר "יד לשריון"
- ^ אופיר טל, "המחבל צעק 'אללה אכבר', התחלנו לירות עליו והוא נפל במקום", באתר הגבורה, במחנה, 15 במאי 2014, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה"
- ^ יאיר שלג, לתת, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2006
- ^ יקיר שגב, זה לא הציוד טמבל, באתר מפלגת קדימה, 1 בספטמבר 2006
- ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 365
- ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 368
- ^ תומר אלמגור, סבב חמישי בפתח | הנתונים שחושפים את עול המילואים: "רוצים שיבינו את הקושי שלנו", באתר מאקו, 21 בינואר 2025
- ^ כתבי N12, נתוני המילואים של צה"ל: אלו החטיבות שהשתתפו הכי הרבה בחרבות ברזל, באתר מאקו, 4 במרץ 2024
- ^ סקירה, באתר חיל השריון
| אוגדת הבשן | ||
|---|---|---|
| יחידות | חטיבת עודד (9) • עוצבת כידון (209) • עוצבת הגולן (474) • גדוד עיט 595 • עוצבת יפתח (679) • חטיבת ההרים (810) | קובץ:תג עוצבת הבשן.png |
| מפקדים | דן לנר • מנחם אבירם • אורי אור • אברהם ברעם • אביגדור קהלני • דוד כץ • נתי גולן • מאיר דגן • עמירם לוין • שמואל ארד • גבי אשכנזי • איל בן ראובן • חנן ברנשטיין • מתי לשם • אבי מזרחי • גדי איזנקוט • סמי תורג'מן • ארז צוקרמן • יעקב ברק • עפר צפריר • אופק בוכריס • יניב עשור • עמית פישר • רומן גופמן • ציון רצון • יאיר פלאי | |
.png){kind=link}
.png){kind=link}
.png){kind=link}
.png){kind=link}
.jpeg){kind=link}
