חטיבת יהודה
פעולות נוספות
| חטיבת יהודה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים קובץ:Flag of None.svg [[|]] |
| סוג | חטיבה מרחבית |
| בסיס האם | הר מנוח |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1988–הווה (כ־38 שנים) |
| מקים היחידה | משה גבעתי |
| מלחמות |
האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מבצע חומת מגן מבצע שומר החומות מבצע שובר גלים |
| פיקוד | |
| יחידת אם | אוגדת אזור יהודה ושומרון אוגדת אזור יהודה ושומרון |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד | אלוף-משנה אלוף-משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת יהודה (ידועה גם כחטיבת חברון) היא חטיבה מרחבית (חטמ"ר) של צה"ל שתפקידה להשליט חוק וסדר בגזרת חברון ולמנוע פעילות חבלנית עוינת.
היסטוריה עריכה
חטיבת יהודה הוקמה ב-4 בנובמבר 1981 בשם "מרחב יהודה", כאשר הממשל הצבאי הישראלי בשטחים, שהיה אמון הן על ההיבט הביטחוני והן על הטיפול באוכלוסייה האזרחית, פוצל. הוקם המנהל האזרחי שאחריותו לדאוג לצרכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית שבשליטת ישראל. המושלים הצבאיים בכל נפה הפכו לקציני המנהל האזרחי, סמכויותיהם צומצמו והם איבדו את השליטה על הנושא הביטחוני. במקביל, הוקמו שלושה מרחבים: יהודה, בנימין ושומרון, שמפקדיהם, קצין בדרגת סגן אלוף, עוסקים בביטחון שוטף וכפופים למפקד יהודה ושומרון בדרגת אלוף-משנה.[1] מפקד "מרחב יהודה" הראשון היה שלום לוגסי.[2] בסוף שנת 1982 המליץ הפרקליט הצבאי הראשי להעביר מתפקידם במרחב-יהודה את סא"ל שלום לוגסי וסגנו, ולשבצם בתפקיד אחר, שאינו בתחום הממשל הצבאי, לאחר שהצטברו נגדם מספר תלונות על התעללות בפלסטינים, בין השאר שהכו באמצעות אלות כמה פלסטינים.[3]
לאחר האינתיפדה הראשונה, הורחבה פריסת צה"ל והוקמה אוגדת אזור יהודה ושומרון (במקום חטיבת יהודה ושומרון) "מרחב יהודה" הפך ל"חטיבת יהודה" בראשות אלוף-משנה משה גבעתי, ששימש קודם גם בתפקיד מפקד "מרחב יהודה". שירותו כמפקד החטיבה הסתיים לאחר תקרית בה ירה למוות בפלסטיני שיידה אבנים בעיירה בני נעים, בהתאם להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי אמנון סטרשנוב, הוא הועמד לדין משמעתי באשמת שימוש לא חוקי בנשק, וספג נזיפה חמורה מסגן הרמטכ"ל. באותה עת פוצלה חטיבת עציון מחטיבת יהודה. חטיבת עציון קיבלה את האחריות על נפת בית לחם וחטיבת יהודה על אזור חברון (מאז היא מכונה גם חטיבת חברון).
בנובמבר 2001 הוקם גדוד לביא (96), שהיה גדוד של החטיבה. הגדוד הוקם כגדוד חי"ר ייעודי בגזרת דרום הר חברון תחת פיקודה של החטיבה. בניגוד למרבית גדודי הבט"ש האחרים באותה עת, לא היה הגדוד יחידת חרמ"ש בעברו והוא הוקם כגדוד בט"ש. בשנת 2003 צורף הגדוד לאגד 900, אך נשאר בגזרת חברון. בקיץ 2007 נחשפה פרשה במסגרתה חטפו חיילים מגדוד לביא בפיקוד קצין מונית פלסטינית בדאהרייה, כפתו את נהג המונית, נסעו ברחבי העיירה ולבסוף ירו בעובר אורח לא חמוש ופצעו אותו קשה. לאחר-מכן, במהלך התחקיר הצה"לי, שיקרו החיילים על הפעולה.[4] בפברואר 2008 חשפה תוכנית הטלוויזיה "עובדה" עדויות על סדרת מקרים שבהם התעללו חיילים מחטיבת כפיר בפלסטינים.[5] אירועים אלו היו חלק מהגורמים שהובילו לניתוק הקשר בין גדודי הבט"ש לחטיבות המרחביות, ובין השאר בעקבותיהם החלו הגדודים, ובהם גדוד לביא, לנוע בין גזרות שונות.
במהלך מבצע חומת מגן במרץ 2002 הוכפפה החטיבה לאוגדת יהודה. במאי 2003 שבה החטיבה לאוגדת איו"ש.[6]
ב-2017 ביצעו כוחות חיל ההנדסה הקרבית של חטיבה יהודה ביטחון שוטף הכולל מעצרים, סיורים, טיפול בהפרעות סדר, סריקות אמל"ח, פתיחת צירים ממטענים וחבלה, וגילוי אמל"ח באמצעות מגלה מוקשים. בנוסף בגזרת חברון פועלות כוחות נוספים של חיל רגלים ועוד כחלק מתפיסת קו בגזרה או תגבור. בנוסף יחידות הנדסה ייעודיות בלבד ביצעו פעולות נרחבות של בנייה ושיפור ביצורים בגזרות חברון וכביש 60 על מנת לשפר את מיגון ובטיחות החיילים המאבטחים אזורים אלה ולהקטין את הטרור הפלסטיני. פעולות אלה כללו שדרוג עמדות, הקמת עמדות חדשות, הקמת פילבוקסים חדשים ובניית מכשול הפרדה לאורך 42 ק"מ.[7] ב-2022, במהלך מבצע שובר גלים, ביצעו כוחות חיל ההנדסה הקרבית באמצעות עשרות כלי צמ"ה חידוש של מכשול קו התפר בגזרה וחפירת תעלה נגד טנקים שנועדה למנוע הסתננות, הברחות (בעיקר של אמל"ח), כניסת שב"חים ופח"ע. בניית המכשול נקראה "מבצע לוט"[8] ועליה הוענק לחיל ההנדסה הקרבית (מקהנ"ר), גדודי חיל ההנדסה הקרבית הסדירים וגדודי הצמ"ה שלקחו חלק במבצע אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל.
מפקדה עריכה
מפקדת החטיבה (המפח"ט) ממוקמת בהר מנוח, הנמצא מדרום לעיר חברון ומתנשא מעליה. במחנה החטיבה נמצאים גם משרדי מנהלת התאום והקישור של המנהל האזרחי בגזרת חברון. עד שנת 1997 שכנה מפקדת החטיבה בבית הממשל הצבאי בחברון, מצודה בריטית במרכז העיר חברון. לאחר הסכם חברון התפנו חלק מכוחות צה"ל מהעיר ומבנה החטיבה הועבר לידי המשטרה הפלסטינית, ובסופו של דבר פוצץ על ידי צה"ל במהלך מבצע חומת מגן, על מנת לפנות מחבלים שהתבצרו בו. זמנית חלק מהחטמ"ר ישב בבסיס אדוריים עד האינתיפאדה השנייה.
עד שנת 2000 סמל החטיבה היה מורכב מסמל קריית ארבע ומהאריה של פיקוד המרכז. מאז הסמל השתנה ובו מופיעה מערת המכפלה ושודרג ב-2023. באוגוסט 2023 נערך טקס חגיגי לציון 35 שנות פעילות חטיבת יהודה.[9]
ייעוד ומבנה עריכה
החטיבה, כשאר החטיבות המרחביות באוגדת איו"ש, אמונה על פעילויות בט"ש, מודיעין ולחימה בתחומה של העיר חברון, אחת הערים המרכזיות ברשות הפלסטינית ועל הכפרים, היישובים ומחנות הפליטים שבגזרתה. כמו גם אחראית החטיבה על שמירת החוק והסדר באתר ההיסטורי מערת המכפלה שבין מרכז העיר לקריית ארבע. תחת פיקוד החטמ"ר ארבעה גדודי לוחמים אשר מתחלפים כל מספר חודשים.
במפקדת החטמ"ר מס' אגפים מקצועיים תחת פיקודם של קציני המטה של החטיבה - אגף ההגמ"ר (הגנה מרחבית), אג"ם, מודיעין, תקשוב (פלחי"ק), רפואה, משא"ן, גששים, לוגיסטיקה, חימוש (טנ"א) ומתחם נוסף בפיקוד נפרד של המת"ק (מנהלת תיאום וקישור)
מפקדי החטיבה עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, רעות: הוצאת 'רעות', התשע"ג–2013, עמ' 379–445.
קישורים חיצוניים עריכה
- קטע קול אבשלום קור, באופן מילולי: מח"ט חברון שחר ברקאי, גלי צה"ל, 26 ביוני 2025
הערות שוליים עריכה
- ^ רפיק חלבי, הסתאבות המושלים הצבאיים, ישראל, 1983, כותרת ראשית, 12 בינואר 1983
- ^ דב אלפון, לוגסי לרצועת-עזה, כותרת ראשית, 4 בספטמבר 1985
- ^ הישיבה המאה-שישים-ושלוש של הכנסת העשירית יום שלישי, ד' בשבט התשמ"ג (18 בינואר 1983)
- ^ פרשת דהריה: אישום נגד הקצין האחראי, באתר וואלה, 9 באוגוסט 2007
- ^ יובל אזולאי, חיילי כפיר מתעללים, והקצינים מודים: "אנחנו בתקופה רעה", באתר הארץ, 23 בפברואר 2008
- ^ פליקס פריש, הקיצוץ בביטחון: מפקדת אוגדת יהודה נסגרת, באתר ynet, 28 במאי 2003
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מיכאל אוריה, הצצה מיוחדת לחידושים נגד הטרור בגזרת יהודה, באתר צה"ל, 12 ביולי 2017
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מיה צדוק, לקראת תום "מבצע לוט" - הושלמה בניית המכשול בחטמ"ר יהודה, באתר צה"ל, 19 בינואר 2023
- ^ דביר עמר, בדרך התגמול: 35 שנה להקמת חטיבת יהודה, באתר ערוץ 7, 24 באוגוסט 2023
| אוגדת אזור יהודה ושומרון | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חטיבות | חטיבת אפרים • חטיבת בנימין • חטיבת יהודה • (חטיבת מכבים) • חטיבת מנשה • חטיבת עציון • חטיבת שומרון | קובץ:Logo ugdat eyosh.png | |||||
| יחידות | יחידת ניצן (636) • יחידת מרעול (7777) | ||||||
| מפקדים |
| ||||||
| אוגדת יהודה | ||
|---|---|---|
| חטיבות | חטיבת ירושלים (16) • חטיבה 408 • חטיבת יפתח (576) • חטיבת עציון • חטיבת יהודה • אגד ארטילרי 218 | קובץ:Mashlat720.png |
| מפקדים | עמוס ירון • דוד כהן • משה ספקטור • יעקב בן-טל • בני טרן • עוזי בן יצחק • גבי אופיר • אודי שמחוני • משה צין • אביגדור קליין • עמוס בן-אברהם | |
.png){kind=link}
.png){kind=link}
.png){kind=link}
.png){kind=link}
.jpeg){kind=link}
