תטוויל
פעולות נוספות
| تطويل | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אלפבית ערבי | |||||||||||||||||||
| ا | ب | ت | ث | ج | ح | ||||||||||||||
| خ | د | ذ | ر | ز | س | ||||||||||||||
| ش | ص | ض | ط | ظ | ع | ||||||||||||||
| غ | ف | ق | ك | ل | م | ||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| סימנים נוספים | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| הרחבות לפרסית | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| הרחבות לאורדו | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| הרחבות לג'אווי | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| אותיות חיצוניות אחרות | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| תשכיל | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
תַטְוִויל (בערבית: تطويل; נקרא גם כַּשִׁידַה – Kashida) הוא סימן גרפי בכתב הערבי המשמש להארכת קו החיבור האופקי בין אותיות מחוברות בתוך מילה. התטוויל אינו אות, אינו תנועה ואינו סימן ניקוד, אלא אמצעי טיפוגרפי ואסתטי המשמש בכתיבה ידנית, בקליגרפיה ובטיפוגרפיה מודפסת ודיגיטלית.[א]
משמעות ותפקיד עריכה
תפקידו העיקרי של התטוויל הוא הארכת הקו האופקי של האות לצורכי:
- איזון חזותי של מילה או שורה
- מילוי רווחים בטקסט מיושר
- הדגשה סגנונית
- עיטור קליגרפי
לתטוויל אין השפעה על ההגייה, המשמעות או הדקדוק של המילה. הוא אינו משנה את הקריאה ואינו נחשב לחלק מהכתיב הפונמי.
גם בעברית יש מסורת דומה, וסופרי סת"ם נוהגים להרחיב אופקית אותיות מסוימות (ﬡﬢﬣﬤﬥﬦﬧﬨ) כאמצעי ליישור טקסט וכעיטור לטקסט[1].
שימושים נפוצים עריכה
טיפוגרפיה ויישור טקסט עריכה
בעבר, ובעיקר בדפוס הערבי המסורתי, נעשה שימוש בתטוויל לצורך יישור שורות (Justification) במקום רווחים, כפי שנהוג בכתב הלטיני.
קליגרפיה ערבית עריכה
בקליגרפיה קלאסית (כגון נַסְח', תֻּלֻת', דִיוָאנִי ועוד), התטוויל הוא כלי מרכזי ליצירת הרמוניה, זרימה ואיזון צורני. אורכו ומיקומו משתנים בהתאם לסגנון הקליגרפי.
הדגשה ועיצוב מודרני עריכה
בכתיבה מודרנית (כולל רשתות חברתיות), התטוויל משמש לעיתים להדגשה חזותית או סגנונית, למשל:
مــــرحبا
שימוש זה נחשב לא־תקני מבחינה לשונית אך נפוץ בהקשרים בלתי־רשמיים.
מגבלות השימוש עריכה
ייצוג דיגיטלי עריכה
ב־Unicode התטוויל מיוצג באמצעות התו:
התו משמש מערכות הפעלה, פונטים ומעבדי תמלילים לתמיכה ביישור ובקליגרפיה ערבית.
אטימולוגיה עריכה
המילה תטְוִויל נגזרת מהשורש הערבי ط־و־ل, שמשמעותו "אורך" או "הארכה". השם משקף את תפקידו הגרפי של הסימן כהארכת קו הכתיבה.
ראו גם עריכה
ביבליוגרפיה עריכה
- Daniels, Peter T.; Bright, William (1996). The World's Writing Systems. Oxford University Press – פרק הכתב הערבי, דיון בסימנים גרפיים ואמצעים טיפוגרפיים.
- Holes, Clive (2004). Modern Arabic: Structures, Functions, and Varieties. Georgetown University Press – סקירה כללית של הכתב הערבי והיבטים לא־פונמיים.
- Unicode Consortium. The Unicode Standard, Arabic Script, U+0640 – תיעוד רשמי של תו התטוויל (Kashida).
- AbiFarès, Huda Smitshuijzen (2001). Arabic Typography: A Comprehensive Sourcebook. Saqi Books – ניתוח טיפוגרפי וקליגרפי של השימוש בתטוויל.
קישורים חיצוניים עריכה
ביאורים עריכה
- ^ ערך זה עוסק בתטוויל כסימן גרפי וטיפוגרפי, ואין לבלבל בינו לבין תנועות או סימני ניקוד בערבית.
הערות שוליים עריכה
- ^ אברהם קורנפלד, הפיצ׳ר הסודי שיוסיף אותיות רחבות ליישור הבלוק שלכם – אות־אות־אות, באתר alefalefalef.co.il, 2021-07-22