הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו
פעולות נוספות
| קובץ:OnoAcademic.svg | |
| קובץ:Ono Academic College.jpg | |
| פקולטה | |
|---|---|
| השתייכות | הקריה האקדמית אונו |
| תקופת הפעילות | 1995–הווה (כ־31 שנים) |
| מייסדים | גבריאלה שלו ודוד הרטמן |
| בעלי תפקידים | |
| דקאן | ד"ר אלעד פינקלשטיין[1] |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו | |
הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו היא אחת מן הפקולטות המרכזיות בקריה האקדמית אונו. מציעה מסלולי לימוד לתואר ראשון ושני במשפטים לצד מחקר, עשייה קהילתית והנגשת ההשכלה המשפטית לאוכלוסיות מגוונות בחברה הישראלית. הפקולטה מפעילה מערך קליניקות, מרכזי מחקר ויוזמות ציבוריות.
הלימודים בפקולטה מתקיימים בקמפוס בצומת סביון, הקמפוס המרכזי והגדול ביותר של המוסד[2], בקמפוס חיפה[3] ובקמפוס ירושלים[4].
הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו היא הפקולטה בעלת מספר הסטודנטים הגדול ביותר בישראל ללימודי משפטים[5].
היסטוריה עריכה
הקריה האקדמית אונו החלה את דרכה בשנת 1995 כשלוחה של אוניברסיטת מנצ'סטר בממלכה המאוחדת. השלוחה הוקמה בקריית אונו, ופעלה באישור המועצה להשכלה גבוהה. סגל ההוראה המייסד, שהרכיב את הפקולטה בשנים הראשונות להתבססותה, כלל את פרופ' גבריאלה שלו (דיני חוזים), פרופ' דוד הרטמן, השופט פרופ' יעקב בזק (משפט ופסיכיאטריה), פרופ' זוהר גושן (דיני חברות) ואת אמנון זכרוני ופרופ' מנשה שאוה. פרופ' מיכאל קורינאלדי היה הדקאן הראשון.
בשנת 2001 הפכה השלוחה לקריה האקדמית אונו - מכללה אקדמית המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה[6].
הפקולטה שמה דגש על שילוב פרקטיקה באמצעות תרגול יישומי, מרכז סימולציה[7] ומערך קליניקות משפטיות (מרכז אונו למשפט חברתי קליני) הפועלות בקהילה, אחד ממערכי הקלינקות המשפטיות הגדולים בישראל[8][9][10].
עם הזמן פותחו מסלולי התמחות חדשים לתואר שני, כולל מסלול מחקרי עם תזה ומסלולי התמחות ייחודיים במקרקעין, והוקמו מרכזי מחקר המקיימים שיתופי פעולה עם מוסדות בינלאומיים[11].
דיקני הפקולטה עריכה
- פרופ' מיכאל קורינאלדי (1995–2002)[12]
- פרופ' דודי שוורץ (2002–2011)[13]
- פרופ' גבריאלה שלו (2011–2013)
- פרופ' עמיחי כהן (2013–2016)
- פרופ' יובל אלבשן (2016–2020)[14]
- ד"ר אלעד פינקלשטיין (מ-2020, הדיקן הנוכחי)[1]
קמפוסים רב תרבותיים עריכה
חזון הקריה האקדמית אונו, להוות "מודל לשינוי פני החברה בישראל מתוך שאיפה מתמדת ליצירת חברה משלבת, רב תרבותית ומשגשגת", מיושם בין היתר באמצעות יצירת בית לאוכלוסיות מודרות[15].
אוכלוסייה חרדית עריכה
בשנת 2001 החלה הקריה האקדמית אונו להפעיל את הקמפוס החרדי (כיום בקמפוס הראשי בקריית אונו ובקמפוס ירושלים)[16]. מודל זה נועד לאפשר לימודים אקדמיים מלאים לאוכלוסייה החרדית תוך שמירה על אורח החיים שלה[17]. הלימודים מתבצעים תוך הפרדת ימי הלימוד בין גברים ונשים[18].
עם הבוגרים של הקמפוס החרדי נמנים חברי הכנסת והשרים משה ארבל, אוריאל בוסו ועומר ינקלביץ', יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר ועורכי הדין רות קוליאן, יואב ללום, יוסף ויצמן, העיתונאים אבי בלום ומיכאל שמש והרב ד"ר מרדכי הלפרין.
אוכלוסיית יוצאי אתיופיה עריכה
הקריה האקדמית אונו הקימה פרויקט לשילוב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה במסלולי הלימוד[19][20] שבראשו עומד עו"ד זאב קסו (בוגר בפקולטה)[21]. במסגרת זו מקבלים הסטודנטים מלגות, תמיכה וליווי במהלך הלימודים[22].
בין הבוגרים יוצאי אתיופיה[23][24], נמנים: פנינה תמנו, אבי אגניהו (מנהל אגף במשרד הפנים[25], ציון שנקור (מפקד מחוז יו"ש בכבאות והצלה לישראל)[26] והבטם מנגסטו (חטיבת התביעות במשטרה).
אוכלוסייה ערבית ודרוזית עריכה
בפקולטה מוצעות תוכניות מלגות[27][28] ליווי ושיתוף בקרב החברה הערבית והדרוזית[29].
עם בוגרי הפקולטה נמנים: ח"כ טלב אבו עראר, המנהיג הדרוזי מוואפק טריף, האב ד”ר אליאס דאו, אחסאן דקסה, אנואר סעב, ריאד עלי וראויה אבורביעה (אחת מעורכות הדין הבדואיות הראשונות בישראל).
תוכניות לימוד עריכה
הפקולטה למשפטים מציעה מסלולים ללימודי תואר ראשון (.LL.B), תואר שני (.LL.M ו-.M.A).
- תואר ראשון במשפטים (.LL.B)
במהלך התואר מקבלים הסטודנטים הכשרה מקיפה במשפט מסחרי, פלילי וציבורי, תוך שילוב בין תאוריה לפרקטיקה. כמו כן, נלמדים ניתוח מצבים מורכבים, ניסוח מדויק, ניהול משא ומתן אפקטיבי וחשיבה ביקורתית חדה.
במסגרת תואר ראשון במשפטים (.LL.B), הסטודנטים לומדים במערך הקליניקות המשפטיות הגדולה בישראל[30].
- תואר שני (.LL.M)
הפקולטה מפעילה תוכניות לתואר שני בשני מסלולי התמחות עיקריים[31]:
- .LL.M בהתמחות במקרקעין (בראשות ד"ר חיים זיכרמן)[32] – מסלול לימודים ייחודי באקדמיה הישראלית, בחסות משרד הבינוי והשיכון.
- .LL.M בהתמחות במשפט מסחרי, הייטק וטכנולוגיה (בראשות פרופ' שלומית יניסקי-רביד)[33].
- תואר שני (.M.A)
תואר שני ללא תזה בלימודי משפט לבוגרי תואר ראשון שאינם משפטנים[34]. בראש התכנית עומד פרופ' יובל אלבשן. התוכנית מיועדת במיוחד לבוגרי תואר ראשון במדעי הרוח והחברה, עבודה סוציאלית, מדעי המדינה, מנהל עסקים, הנדסה ותחומים נוספים.
מרכז אונו למשפט חברתי קליני עריכה
מרכז אונו למשפט חברתי קליני הוא אחד ממערכי החינוך המשפטי הקליני הגדולים בישראל, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים[35]. בראש המרכז עומדת ד"ר ג'ודי ברודר[36]. מטרת המרכז היא לשלב בין החזון החברתי של המוסד לבין הקניית השכלה אקדמית משפטית תאורטית ומעשית לסטודנטים[37].
המרכז מפעיל למעלה מ-20 קליניקות משפטיות במגוון רחב של תחומים (כגון משפט פלילי[10], זכויות חברתיות[38], משפט מנהלי ומשפט ורפואה[39]), שבהן עורכי דין מנוסים מלווים סטודנטים המעניקים סיוע משפטי פרו בונו לאוכלוסיות מוחלשות[40] ולמען קידום שינוי חברתי, בין השאר באמצעות ניהול הליכים משפטיים ויוזמות חקיקה[9].
מרכז נגה לנפגעי עבירה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מרכז נגה
בפקולטה פעל מרכז נגה לנפגעי עבירה (ויקטימולוגיה) בראשות פרופ' דנה פוגץ'. הקריה האקדמית אונו יזמה את הקמתו של מרכז נגה בשנת 2004. המרכז פעל כקליניקה משפטית במסגרת הפקולטה, והתמקד במתן סיוע משפטי, ייעוץ וייצוג בבתי המשפט ללא תשלום לציבור נפגעי עבירות קשות (כגון עבירות מין ואלימות חמורה). המרכז היה שותף לקידום חוק זכויות נפגעי עבירה. המרכז תרם להעלאת נושא הויקטימולוגיה (חקר הקורבן) לסדר היום הציבורי והמשפטי[41].
החל מ-2019 הוקמה בסיוע הקריה האקדמית אונו, האגודה הישראלית לויקטימולוגיה, על מנת לקדם מחקר מדעי בתחום של פגיעה מעבירה פלילית, בין אם במישרין או בעקיפין[42]. האגודה מקיימת ימי עיון וסדנאות ומפיצה את הידע המצטבר בתחום נפגעי העבירה, באמצעות ניוזלטר רבעוני ואתר נגיש לציבור. מדי שנה מעניקה האגודה את פרס גילי בן עמי – למחקר ועשיה בתחום נפגעי העבירה.
המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה עריכה
המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה נוסד על ידי פרופ' גיל סיגל, העומד בראשו[43]. המרכז עורך מחקרים בנושאי סוף החיים, רשלנות רפואית, ניסויים קליניים, זכויות מטופלים וסוגיות ביו-אתיות[44]. המרכז מעורב באופן פעיל בהשפעה על מדיניות ציבורית וחקיקה בתחום הבריאות והרפואה בישראל, ומשמש כגורם מייעץ לגופים ממשלתיים ואחרים[45].
מכון שלום למחקר משפט השוואתי עריכה
מכון שלום למחקר משפט השוואתי בראשות פרופ' שלומית יניסקי-רביד (המייסדת והמנהלת האקדמית)[46] מוביל פעילויות אקדמיות עם מוסדות בעולם. בין היתר, המכון מקדם מחקר השוואתי (על משפט קונטיננטלי, המשפט המקובל ועוד) על ידי הנחיה ותמיכה בחוקרים במוסדות בעולם; מארגן ומעביר סמינרים אקדמיים בינלאומיים בבתי הספר למשפטים בעולם, בארגון העבודה הבינלאומי בז'נבה (ILO), בהארגון העולמי לקניין רוחני ובמכון השווייצרי למשפט השוואתי בלוזאן, שווייץ.
סדנה לזכויות בעבודה למילואימניקים עריכה
הקריה האקדמית אונו מפעילה מעטפת תמיכה רחבה לסטודנטים המשרתים במילואים, לאנשי כוחות הביטחון, לבני זוגם, וכן למפונים ולפצועים. מטרת התוכנית היא לאפשר רציפות לימודית גם בתקופות מאתגרות, תוך שמירה על רמה אקדמית מקצועית[47]. התמיכה כוללת יישום מלא של חוק זכויות הסטודנט והנחיות המל"ג, לצד מערך סיוע אקדמי רחב: שיעורי תגבור, חונכות אישית וקבוצתית, מרתוני למידה לפני מבחנים ואפשרות להשלמות מותאמות אישית בהתאם להיקף השירות. סטודנטים זכאים יכולים לקבל פטורים מקורסים מסוימים מתוך רשימה סגורה, לבחור בציון בינארי בקורסים מוגדרים, לקבל תוספת זמן בבחינות, להיבחן בהערכה חלופית ולהיעזר בליווי רגשי ומנהלי מטעם הדיקנט והמרכז לתמיכה אקדמית[47].
פודקאסט "ילדין" עריכה
בשנת 2020, הקימה הקריה האקדמית אונו בשיתוף יובל מלחי את ילדין (הלחם בסיסים בין ילדים ועריכת דין)[48], פודקאסט שמלמד ילדים על עולם המשפט[49][50]. הפודקאסט הוקם בכוונה להנגיש לקהל הצעיר מושגי יסוד מעולם המשפט, זכויות אדם ודמוקרטיה, ללא תשלום. הפודקאסט מעביר לילדים נושאים מעולם החוק והמשפט באמצעות סיפורים. פרקי הפודקאסט עוקבים אחר תום, מאיה וחבריהם, הנתקלים בסוגיות משפטיות מבית הספר ומחוצה לו.
שיתופי פעולה אקדמיים ובינלאומיים עריכה
לפקולטה שיתופי פעולה בישראל ומחוצה לה. בין היתר, מתקיים שיתוף פעולה אקדמי בין הקריה האקדמית אונו למכון השווייצרי למשפט השוואתי בלוזאן שבשוויץ, וכן שיתוף הפעולה עם הארגון לקניין רוחני המוביל בעולם.WIPO[11].
מאז 2016 פועל בפקולטה מועדון מודל האו"ם (OnoMun) – תוכנית אקדמית חוץ־לימודית לפיתוח מנהיגות והקניית כישורי דיפלומטיה, המובלת על ידי סטודנטים למען סטודנטים, ועוסק בסוגיות עדכניות ביחסים בינלאומיים, דיפלומטיה, משפט בינלאומי וסדר היום של האו"ם[51].
כנס אונו-קולומביה הוא כנס בינלאומי שנתי המתקיים בשיתוף עם הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק[52]. הכנס משמש מפגש של חוקרים ישראלים ובינלאומיים בתחומי המשפט המסחרי והבינלאומי[53] ומתקיים מדי שנה מאז שנת 2005 למעט בשנות הקורונה או מלחמות.
כתבי עת עריכה
הפקולטה מפרסמת מספר כתבי עת שפיטים:
"קריית המשפט" עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קרית המשפט
"קריית המשפט" הוא כתב העת המשפטי המרכזי והכללי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ומהווה במה אקדמית לפרסום מאמרים של אנשי משפט, חוקרים ושופטים, ומאמריו עוסקים במגוון רחב של תחומי משפט[54].
כתב העת רואה אור מאז שנת 2000, ועד שנת 2025 פורסמו למעלה משלושה עשר כרכים[55]. הגיליונות יצאו בעריכת פרופ' מנשה שאוה, פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' גבריאל הלוי ופרופ' עמיחי כהן.
משפט רפואי וביו-אתיקה עריכה
"משפט רפואי וביו אתיקה" הוא שנתון שפיט[56] בנושא אתיקה רפואית היוצא לאור מאז 2008 על ידי "המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה" של הקריה האקדמית אונו, בעריכת גיל סיגל[57]. כתב העת עוסק ב"חקר הביו-אתיקה, המשפט הרפואי ויחסי הגומלין שבין אתיקה, מדע, רפואה ומשפט. מבקש לעורר את השיח הישראלי בתחומים אלו ומהווה במה לחוקרים, משפטנים, רגולטורים, ורופאים המבקשים לדון בשאלות מהותיות הניצבות ביסוד התפתחות הרפואה, המדע, הטכנולוגיה הרפואית, המשפט הרפואי ועיצוב המדיניות הציבורית"[58].
מרכז הסימולציות עריכה
בקריה האקדמית אונו פועל מרכז סימולציות הכולל חדרים מרושתים במצלמות, מערכות הקלטה ומראות חד־כיווניות, ומיועד לתרגול מצבי אמת במגוון תחומים מקצועיים[7].
הסטודנטים עוברים סימולציות מעשיות בהשתתפות שחקנים מקצועיים[59].
הסימולציה מתועדת ומוצגת בפני הסטודנט וקבוצת הלמידה לשם תחקיר מקצועי, במטרה לחזק מיומנויות פרקטיות ולהקטין את הפער בין האקדמיה לעולם התעסוקה. במהלך השבועיים האחרונים בכל סמסטר מוקדשים כלל הקורסים האקדמיים לתרגול אינטנסיבי במרכז.
בוגרי הפקולטה עריכה
רבים מבוגרי הפקולטה ממלאים עמדות מפתח במשפט, בממשל, באקדמיה ובמשק בישראל.
בתחום האקדמיה והרפואה נמנים ברשימת בוגרי הפקולטה: פרופ' אסף אקשטיין, פרופ' ישראל מייזנר, ד"ר טל פטלון ופרופ' יובל חלד. בין בוגרי הפקולטה בשירות הציבורי: אורלי עדס (ועדת הבחירות המרכזית), אלי בין (מגן דוד אדום), סיגל דדון-לוי (מכבי שירותי בריאות). בתחום העסקי: אביה מגן (מלונות פתאל), תומר כהן (Wolt ישראל) ואורית בנבנישתי (קבוצת תיגבור). אנשי תקשורת: בני טיטלבוים, עקיבא נוביק, ספי עובדיה, סמדר פלד, ג'וש בריינר ואלעד מן.
לרשימת בוגרי הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בעלי ערך בוויקיפדיה, ליחצו כאן.
מספרם הכללי של הבוגרים העוברים את בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין הוא הגבוה ביותר מבין המוסדות[60], עם זאת, אחוז המעבר של בוגרי הפקולטה בבחינות הלשכה נמוך מזה של האוניברסיטאות בישראל, לאורך מספר שנים[61]. את הבחינה שנערכה בדצמבר 2025, עברו כ-50% מהבוגרים[62]. בשנת 2024, הוחל בשידור פודקאסט "מכת פתיחה – מנכ"לים מספרים", סדרת שיחות עם מנהלים במשק הישראלי, בוגרים של הקריה האקדמית אונו והפקולטה, בהנחיית אנדי רם[63].
קישורים חיצוניים עריכה
קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 הפקולטה למשפטים, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ גיא נרדי, תדהר והראל יקימו את הקומפלקס החדש של הקריה האקדמית אונו, באתר גלובס, 27 במאי 2020
- ^ אוניברסיטת מנצ'סטר תשלם 15 דולר למ"ר בחיפה, באתר גלובס, 14 בדצמבר 1998
- ^ קמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו
- ^ חן מענית, "הביקורת על לימודי המשפטים במכללות היא עוד ניסיון לשמר את המקצוע בידי האליטות", באתר גלובס, 16 באוקטובר 2018
- ^ זהבה דברת, ותודה לאוניברסיטת מנצ'סטר, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2001
- ^ 1 2 הקריה האקדמית אונו, מרכז הסימולציה
- ^ קליניקת מר"פ - משפט, רפואה ופסיכיאטריה, באתר כל זכות
- ^ 1 2 קליניקת מר"פ - רפואה משפט ופסיכיאטריה בקריה האקדמית אונו, באתר האגודה לזכויות החולה בישראל
- ^ 1 2 נועם (דבול) דביר, הגעתם להגיש תלונה במשטרה? ייתכן שבקרוב תפגשו שם סטודנט למנהל עסקים, באתר ישראל היום, 10 בנובמבר 2025
- ^ 1 2 שיתופי פעולה בין הקריה האקדמית אונו לגופים משפטים בינלאומים בשויץ, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ הדס מגן, עו"ד פרופ' מיכאל קורינלדי פנה לאהרן ברק והציע את מועמדותו לשופט עליון, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2002
- ^ צביקה פז, פרופ' שלו לנשיאות הקריה האקדמית בקרית אונו, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2002
- ^ יעקב בר-און, פרופ' אלבשן, שהוביל את מאבק הקלדניות, מוציא ספר: "רוצה להיקרא פועל צדק", באתר מעריב אונליין, 10 באוגוסט 2016
- ^ שינוי פני החברה בישראל, באתר הקריה האקדמית אונו, 4 בספטמבר 2025
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., סטודנטים חרדים קיבלו תואר בצל מאבק הגיוס, באתר ynet, 7 ביולי 2013
- ^ אתר למנויים בלבד הקמפוסים החרדיים בקריה האקדמית אונו – הצלחה בת 18 שנה, באתר TheMarker, 9 ביוני 2021
- ^ ניצן שפיר, פסיקת בג"ץ: נשים יוכלו ללמד במסלולים לגברים חרדים באקדמיה, באתר גלובס, 12 ביולי 2021
- ^ התכנית לסטודנטים יוצאי אתיופיה - הקריה האקדמית אונו
- ^ מנהל תוכנית יוצאי אתיופיה, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ עו"ד קסו זאב - ראש מנהל תוכנית יוצאי אתיופיה, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ תכנית לקידום סטודנטים יוצאי אתיופיה – הקריה האקדמית אונ
- ^ לראשונה מונתה רשמת הוצאה לפועל מקרב העדה האתיופית. עו"ד ליז מלסה, רשות האכיפה והגבייה
- ^ אבי תגאיה - זוכה בפרס מצוינות, משרד המשפטים
- ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אבי אגניהו מנהל אגף בכיר לביקורת ברשומ"ק, משרד הפנים ובוגר אונו, סרטון בערוץ "פודקאסט מכת פתיחה - מנכ"לים מספרים", באתר יוטיוב
- ^ ציון שנקור – פרופיל ברשת מעוז: מפקד מחוז יו"ש, כבאות והצלה לישראל
- ^ המגזר הדרוזי והערבי, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ מלגת אירתקא למגזר הערבי דרוזי וצ'רקס
- ^ קישור המכיל תוכן פרסומי, מוטב להחליפו במקור אחר. להסבר נוסף ראו {{קישור פרסומי}} פרסומי האם האקדמיה יכולה לרפא טראומה לאומית? מודל חדשני של הקריה האקדמית אונו מציע תקווה, באתר כלכליסט, 6 באוקטובר 2024
- ^ .LL.B משפטים, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ .LL.M משפטים, באתר הקריה האקדמית אונו, 20 ביוני 2022
- ^ .LL.M משפטים עם התמחות במקרקעין, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ .LL.M משפטים עם התמחות במשפט מסחרי, הייטק וטכנולוגיה, באתר הקריה האקדמית אונו, 17 במאי 2022
- ^ .M.A תואר שני ללא תזה בלימודי משפט לבוגרי תואר ראשון שאינם משפטנים, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ מרכז אונו למשפט חברתי קליני, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ ד"ר ג'ודי ברודר, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ נא להכיר: מרכז אונו למשפט חברתי קליני, הקריה האקדמית אונו
- ^ שרה אנג'ל בטקס הסיום של מרכז אונו למשפט חברתי קליני
- ^ יאיר אלטמן, קליניקה משפטית תסייע לנפגעי צה"ל לקבל הכרה בנכותם, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2021
- ^ למה לי רגולציה עכשיו?, באתר מרכז מינרבה
- ^ שחר אילן, "אם הנפגעים לא יתבעו את המדינה, היא לא תדבר איתם", באתר כלכליסט, 18 בינואר 2024
- ^ האגודה הישראלית לויקטימולוגיה, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ המרכז למשפט, אתיקה ומדיניות, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ כנס זכויות החולה- ד"ר גיל סיגל
- ^ ניצן קידר, לפקוח עין על האח הגדול, באתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2017
- ^ מחקר משפטי השוואתי, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ 1 2 סדנה לזכויות בעבודה למילואימניקים, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ הפודקאסט ילדין, ברשת עושים היסטוריה
- ^ שיר זיו, מישהו מקשיב לי, שומע אותי: הילדים שלנו התחילו להתעניין בפודקאסטים - ויש לזה סיבה טובה, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2024
- ^ ילד, על חופש הביטוי כבר שמעת?, באתר מאקו, 9 ביוני 2023
- ^ The IMUNA Model UN Chapter at the Ono Academic College (OnoMUN) , The Israeli Model United Nation Association
- ^ כנסי אונו-קולומביה, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ אביב לוי, כנס רגולציה של הקריה האקדמית אונו ואונ' קולומביה, באתר גלובס, 30 באפריל 2015
- ^ קרית המשפט, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ כתב העת – קרית המשפט, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ כתבי עת שפיטים במודל המחקר של ות"ת
- ^ המרכז למשפט, אתיקה ומדיניות - הקריה האקדמית אונ
- ^ "משפט רפואי וביו-אתיקה"", באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ משפט מבוים סוער פתוח לקהל הרחב יתקיים בקמפוס חיפה של האקדמית אונו, באתר חדשות חיפה והקריות, 29 במאי 2025
- ^ פי ארבעה יותר עורכי דין: הפער המפתיע בין הקריה האקדמית אונו לאוניברסיטת תל אביב, באתר lawbuzz, 12 בינואר 2026
- ^ גלעד מורג, זינוק באחוז העוברים בבחינת לשכת עורכי הדין, באתר ynet, 14 ביולי 2019;
אתר למנויים בלבד אפרת נוימן, התוצאה הגרועה מעולם: 66% מהמתמחים נכשלו בבחינות לשכת עורכי הדין, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2017;
גלעד מורג, 70 אחוזים נכשלו בבחינת לשכת עורכי הדין, באתר ynet, 1 בנובמבר 2016;
ליטל דוברוביצקי, 40.3% נכשלו בבחינה של לשכת עורכי הדין, באתר ynet, 29 בנובמבר 2015;
ליטל דוברוביצקי, העברית ראשונה עם 95% מעבר, ואיפה כולם נכשלו? תוצאות בחינת לשכת עורכי הדין נחשפות , באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2025 - ^ ג'ניפר סילון, 67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?, באתר גלובס, 11 בינואר 2026
- ^ פודקאסט מכת פתיחה – מנכ"לים מספרים, באתר הקריה האקדמית אונו
.svg){kind=link}
