Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דוד הרטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
דוד הרטמן
קובץ:Chadarim.jpg
מספריו של הרטמן

דוד הרטמן (11 בספטמבר 1931 – 10 בפברואר 2013) היה רב, פוליטיקאי פרופסור ותאולוג מן הזרם הליברלי של היהדות האורתודוקסית.

קורות חייו עריכה

דוד הרטמן נולד בברוקלין שבניו יורק, למשפחה חרדית ממוצא ירושלמי מן היישוב הישן. הוא גדל בארצות הברית, למד בישיבת רבי חיים ברלין ובישיבת תומכי תמימים, ולאחר מכן בישיבת לייקווד הליטאית-חרדית. בגיל 19 נשלח ללמוד בישיבת רבנו יצחק אלחנן ובישיבה יוניברסיטי, שאליה התקבל בזכות הצטיינותו בכדורסל[1]. הוא היה לתלמידו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק שהסמיכו לרבנות ב-1953, בגיל 22[1]. הוא המשיך ללמוד בישיבה יוניברסיטי עד 1960, ובמקביל למד לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת פורדהם. כיהן כרבהּ של קהילה אורתודוקסיות ברובע הברונקס בשנים 1955 עד 1960, ולאחר מכן כרב קהילת תפארת בית דוד ירושלים (Tiferet Beit David Jerusalem) במונטריאול[1]. בו בזמן כתב דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול שבקנדה, בהדרכת חיים פרלמן.

בשנת 1971 עלה לישראל עם משפחתו, ובשנת 1973 קיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת מקגיל. אחר כך שימש כמרצה בכיר בחוג למחשבת ישראל ובחוג לחינוך באוניברסיטה העברית[2]. ובשנת 1976 הקים בירושלים את "מכון שלום הרטמן" (על שם אביו), שבמקביל המשיך לשמש כמרצה וכיועץ ל ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, ושר החינוך דאז זבולון המר בנושא חינוך יהודי[2]. בשנת 1985 נפתח לידו תיכון לבנים ולבנות, שהחלו לפעול בשנת הלימודים תשמ"ו[3].

בשנת הלימודים 1986/1987 שימש פרופסור אורח למחשבה יהודית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובשנת הלימודים 1997/1998 באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

דוד הרטמן נפטר בירושלים בל' בשבט תשע"ג[4]. ונטמן בהר המנוחות.

הגותו עריכה

הרטמן היה מבכירי ההוגים של האורתודוקסיה המודרנית המתונה, והוא ראה עצמו כשייך לזרם הליברלי יותר של תלמידי הרב יוסף דב סולובייצ'יק. עקב עמדותיו ספג ביקורת מצד תלמידים אחרים של הרב סולובייצ'יק. כמו כן, הרטמן הגדיר את עצמו כתלמיד של אברהם יהושע השל. אליוט דורף הגדיר את הרטמן כ"אורתודוקסי, אבל קרוב לזרם הימני של היהדות הקונסרבטיבית". הרטמן העיד ששלושה הוגים בעולמה של היהדות השפיעו עליו יותר מכל: רבו הרב סולובייצ'יק, הרמב"ם, וישעיהו ליבוביץ. הוגה נוסף שהרטמן קרוב לדעותיו הוא אליעזר גולדמן.

בניגוד לליבוביץ', הרטמן אינו פוסל טעמים מוסריים כמניע לקיום מצוות, ומודע ואף מאשר את המימד התרבותי-חברתי שקיים ביהדות. השקפתו לגבי דתות אחרות ולגבי הימנעות מקיום מצוות הדת - פלורליסטית ביותר. הוא סבור שישנן דרכים שונות לפרש את ההתגלות האלוהית בבריאה, והדרך ההולכת בעקבות ההתגלות במעמד הר סיני אינה הדרך הלגיטימית היחידה.

הרטמן היה ציוני נלהב. בואו לישראל נבע מאמונתו שבישראל ניתן לעצב חברה יהודית מוסרית, בניגוד לגולה, שבה מימוש היעוד היהודי-מוסרי רלוונטי לחיי הפרט אך לא לחיי הקהילה.

על דו השיח של הרטמן עם האל כתב בנו, דניאל הרטמן:

נוכחותו של אלוהים בחייו של אבי היא אחד ההיבטים המרכזיים בחייו כיהודי. כפי שסיפר לי, חייו כוללים שיחות פרטיות עם אלוהים. ברם, תוכנם ואופיים המיוחד של היחסים והשיחות האלו נותרו בגדר מסתורין לתלמידיו. בתשובה לשאלה מדוע אלוהים חשוב לך, נהג לענות כמעט בכעס: "מה אתה מתכוון במדוע? הרי אלוהים קיים!"

עיטורים ואותות עריכה

הרטמן זכה במהלך חייו בפרסים ובאותות על פועלו, ביניהם[5]:

כמו כן, זכה לתוארי דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ייל, היברו יוניון קולג' ומכון ויצמן.

משפחתו עריכה

היה נשוי לברברה הרטמן. ילדיו הם:

מספריו עריכה

  • אושוויץ או סיני?, מכון הרטמן, ירושלים, 1988
  • ההלכה כבסיס להידברות רוחנית, עיון על האפשרות לגבש אחדות בישראל על בסיס ההלכה היהודית, ירושלים, 1977
  • מורשת במחלוקת, תרגם נעם זהר, הוצאת שוקן, ירושלים, 2002
  • מנהיגות בעיתות מצוקה, על איגרות הרמב"ם, תרגם צבי זהר, ספרית הלל בן חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
  • מסיני לציון: חידושה של ברית, תרגם נעם זהר, עם עובד, תל אביב, 1992
  • עשה לבך חדרי חדרים, תרגם יהב זהר, עורך המהדורה העברית אברהם שפירא, עם עובד, 2005
  • ר' יהודה הלוי, קובץ מאמרים, ירושלים: האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, החוג למחשבת ישראל, תשל"ח
  • הרמב"ם, הלכה ופילוסופיה, תרגם אביב מלצר, עם עובד, 1979
  • רמב"ם - תורת המוסר, קובץ מאמרים, האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, החוג למחשבת ישראל, 1979
  • אהבה ואימה במפגש עם אלוהים, מורשתו התאולוגית של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, תרגמה עדה פלדור, מכון שלום הרטמן, 2006
  • שונא שקרים ה', תרגמה רחלי זוהר, מכון שלום הרטמן, 2018

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|דוד הרטמן]] בוויקישיתוף
בעקבות מותו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 משה הורוביץ, קובלנתו של הרטמן, כותרת ראשית, 2 ביולי 1986
  2. ^ 1 2 ד"ר הרטמן — יועץ לשר־החינוך בנושא חינוך יהודי, על המשמר, 5 בדצמבר 1977
  3. ^ נפתחת הרשמה לישיבה תיכונית חדשה ליד מכון שלום הרטמן ללימודי היהדות בירושלים, כל העיר, 22 בפברואר 1985
  4. ^ יאיר אטינגר, מת דוד הרטמן, מראשי המחנה הליברלי ביהדות האורתודוקסית, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
  5. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., הרב פרופ' דוד הרטמן הלך לעולמו, באתר ynet, 10 בפברואר 2013
  6. ^ זוכי פרס הספר היהודי הלאומי לשנת 1977
  7. ^ זוכי פרס הספר היהודי הלאומי לשנת 1986
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=דוד_הרטמן&oldid=38689"