רפאל ברוך טולידאנו
פעולות נוספות
| קובץ:רבי רפאל ברוך טולידנו2.jpg | |
| לידה |
1890 תר"ן |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1970 (בגיל 80 בערך) י"ח בחשוון תשל"א |
| מקום פעילות | מקנס (מרוקו), בני ברק (ישראל). |
| חיבוריו | קיצור שולחן ערוך, שו"ת רבי ברוך |
| רבותיו | הרב חיים בירדוגו, הרב חיים משאש |
| תפקידים נוספים | |
| ראש ישיבה | |
רבי רפאל ברוך טולידאנו (תר"ן, 1890 - י"ח בחשוון תשל"א, 17 בנובמבר 1970) היה אב בית הדין ורבה של מקנס שבמרוקו. מחבר "קיצור שולחן ערוך" על בסיס פסקי 'כף החיים'.
תולדות חייו עריכה
נולד במקנס שבמרוקו לרבי יעקב טולידאנו רבה של מקנס ולחנה לבית סודרי. משפחת טולידאנו היא משפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד, שמקורה בטולדו. נשא את בת דודתו רחל בת רבי שלום עמאר. רבו המובהק היה רבי חיים בירדוגו. למד מוסר אצל רבי חיים משאש.
השם רפאל נוסף לו בשנת תר"צ, לאחר שחלה.
סמוך לפטירת אביו, בשנת תרצ"ב החל לכהן כדיין רשמי בבית הדין שבמקנס בראשות הרב יהושע בירדוגו. לאחר מספר שנים, הצטרפו להרכב בית הדין הרב יוסף משאש והרב ברוך אברהם טולידאנו. במסגרת תפקידו הרבני, נהג להשתתף בכינוסים שקיימה מועצת רבני מרוקו מעת לעת. באספה החמישית של המועצה, קרא לייסד חינוך עצמאי תחת השגחת הרבנים, שישולבו בו לימודי חול עד לקבלת תעודה מתאימה.[1]
בישראל עריכה
בשנת תשכ"ג (1963) עלה הרב טולידאנו לישראל. הוא התיישב בבני ברק, תחילה בשכונת זיכרון מאיר ובסוף ימיו בשכונת רמת אהרון. דרש דרשות התעוררות וחיזוק בקרב עולים ממרוקו בישראל והשפיע עליהם לשלוח את בניהם לישיבות.
היה מזוהה עם אגודת ישראל. השתתף בכנסייה הגדולה החמישית בשנת תשכ"ד (1964) ונשא בה נאום שבו ביכה את מצב הנוער הספרדי העולה לארץ ונוטש את מורשת אבותיו. הוא הטיל את האחריות על הציבור החרדי וזעק: ”איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי”.
נפטר בי"ח בחשוון תשל"א ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.
הנצחתו עריכה
אחר פטירתו קראה עיריית בני ברק את הרחוב שבו התגורר בסוף ימיו על שמו. רחוב על שמו קיים גם בשכונת רמת שלמה בירושלים. צאצאיו הקימו ישיבות ובתי מדרש על שמו: ישיבת חזון ברוך בצרפת, ישיבת אור ברוך בירושלים וקהילת עטרת ברוך בבני ברק.
חיבוריו עריכה
הרב טולידאנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי שולחן ערוך ועל ביאור כף החיים וכן על קיצור שולחן ערוך, ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא אשורר שירה לכבוד התורה, אשר נפוץ בקרב עדות המזרח. כתביו ותשובותיו על אורח חיים ויורה דעה יצאו לאור על ידי מכון אהבת שלום, תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך". תשובות נוספות בענייני אבן העזר וחושן משפט מצויים בכתב יד.
משפחתו עריכה
רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות. מבניו:
- הרב יוסף - כיהן כרב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק.
- הרב יעקב - כיהן כראש ישיבת "חזון ברוך" וממייסד מוסדות "מרכז התורה" בצרפת.
מנכדיו: הרב ניסים טולדנו והרב גבריאל טולידנו.
תלמידיו עריכה
- הרב ישראל אליזרע – רבה של אשדוד
- הרב מישאל דהאן – רבה של באר שבע
- הרב יצחק אוחנה – רבה של קריית שמונה
- הרב דוד מלול – רבה של ירוחם
- הרב יחייה בן הראש, רבה של קניטרה.
- הרב יהודה קיסוס – חיבר ספר בשם "מקורך ברוך" על רבו
- הרב אברהם הכהן – רבה של אזור
לקריאה נוספת עריכה
- מקנס ירושלים דמרוקו
- ביקוד החמה
- הקדמה לספר אהל יעקב, מכון אהבת שלום, תשנ"ז.
- רפאל ברוך טולידאנו (נינו), קדוש וברוך, בני ברק, 2019 (הספר בקטלוג ULI)
*ט. דויטש, ביקד החמה : תולדותיו ופעליו של רבי רפאל ברוך טולידאנו. ירושלים: הוצאת חכמה.
קישורים חיצוניים עריכה
- משה רבי, אורחים בישראל: הרב רפאל ברוך טולידאנו, הצופה, 7 באוקטובר 1963, עמ' 2
- רבי רפאל ברוך טולידאנו, קטע קול הפיוט אשורר שירה, באתר הפיוט והתפילה
- רפאל ברוך טולידאנו, באתר "החכם היומי"
- קובץ:National Library IL logo.svg רפאל ברוך בן יעקב טולידאנו (1889 או 1890-'1970), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו: המשפט העברי בקהילות מרוקו עמ' 380.