עפיפונית סיני
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןעפיפונית סיני | |
|---|---|
| זכר
זכר
נקבה, ספרד | |
| מיון מדעי | |
| לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית |
עֲפִיפוֹנִית סִינַי[1] (שם מדעי: Sympetrum sinaiticum) היא מין של שפירית ממשפחת הטיסניתיים, שתוארה על-ידי דומונט ב-1977. בישראל היא נדירה. לא נרשמו תצפיות בארץ עשרות רבות של שנים עד 2020, אז נתגלו במפתיע מספר פרטים בדרום הארץ.[2]
תיאור עריכה
זוהי שפירית קטנה, באורך של כ-34–37 מ"מ. לזכרים חזה בגוון אדום כהה בחלקו העליון ובהיר בצדדיו קווי תפר שחורים בין חלקי החזה. הבטן בצבע אדום בהיר; צידי הבטן בפרקים הראשון, השני והשלישי בהירים עם פס צד שחור. כתמי צד שחורים מופיעים גם בפרקים השמיני והתשיעי של הבטן ולעיתים יש גם סימנים שחורים קטנים מאוד בחלק העליון של פרקים אלה. הפטרוסטיגמה אדומה. העיניים אדומות בחלקן העליון וכחולות בחלקן התחתון (בדומה לעפיפונית משוטטת), ואין להם כתמי צבע כתומים בבסיס הכנפיים האחוריות (בשונה מהמשוטטת).[2]
הנקבה דומה במראה לזכר, אך צבעה צהוב. בצידי החזה יש פס שחור. בצידי הבטן יש כתמים מוארכים היוצרים מעין פס קטוע. בנוסף, ישנו פס שחור בצידה התחתון של הבטן, וכתמים שחורים בפרקים השמיני והתשיעי. הצעירים דומים לנקבות.[2]
אקולוגיה עריכה
על פי נתונים מטורקיה, עונת התעופה של הבוגרים היא מתחילת אפריל ועד סוף נובמבר.[2]
תפוצה עריכה
אזור התפוצה שלה משתרע מהמזרח התיכון דרך צפון אפריקה וחופי הים התיכון של חצי האי האיברי; בין השאר, היא נצפית באלג'יריה, מצרים (חצי האי סיני), ישראל, ירדן, ספרד, לוב, מרוקו, פלסטין, ערב הסעודית ותוניסיה.[3][4]
בית גידול עריכה
מטילה כמעט בכל סוגי המים העומדים, בין בשאר היא חובבת נחלים, גבים, תעלות, לגונות, סכרים וביצות באזורים יבשים. היא מעדיפה גופי מים עומדים שטופי שמש; אך יכולה להימצא גם בתעלות ובחלקים בנחל היוצרים בריכות. הבוגרים מתרחקים מהמים במהלך הקיץ, וחוזרים בתחילת הסתיו כשהם מזדווגים ומטילים ביצים. עונת הרבייה שלה מתחילה בשלהי הסתיו, מאוד מאוחר ביחס לשפיריות אחרות, וכך בהיעדרם היא מנצלת את מקווי המים באופן מיטבי.
טקסונומיה עריכה
ההיסטוריה הטקסונומית של "העפיפונית הבהירה" מורכבת. ההולוטייפ של S. sinaiticum H. J. Dumont, 1977 תואר מתוניסיה והתבסס על פרט חריג (במבנה איברי המין שלו). כתוצאה מכך תת-המין S. s. tarraconense Jödicke, 1994 נעשה בהמשך לשם נרדף, והטקסון תפס לגבי כל האוכלוסייה שמדרום הלבנט (כולל הצפון הקיצוני של ערב הסעודית) ועד מרוקו ומזרח ספרד. מקבילו האסייתי, Sympetrum arenicolor Jödicke, 1994, שנחשב בתחילה כתת-מין של S. sinaiticum, נחשב כיום למין עצמאי בשל הבדלים משמעותיים במאפייני הנימפות והנשלים, ובעקבות כך S. deserti Jödicke, 1994 נעשה לשם נרדף זוטר (junior synonym). השם S. decoloratum Selys, 1884, מתאר כעת תת-מין אסייתי בהיר של S. vulgatum, שתואר בעבר כ-S. vulgatum flavum Bartenef, 1915.[4]
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg עפיפונית סיני, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg עפיפונית סיני, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- עפיפונית סיני, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עפיפונית סיני, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg עפיפונית סיני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עפיפונית סיני, באתר FishBase (באנגלית)
- עפיפונית סיני, באתר צמח השדה
- עפיפונית סיני, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- עפיפונית סיני, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png עפיפונית סיני, באתר GBIF (באנגלית)
- עפיפונית סיני, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg עפיפונית סיני, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png עפיפונית סיני, באתר eBird (באנגלית)
- עפיפונית סיני, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- עפיפונית סיני במילון בעלי חיים: שפיראים (תשע"ה), 2015, באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים עריכה
- ^ בלכר, מיכאל, שמות עבריים לחרקים למען חינוך סביבתי ושמירת הטבע: שפיריות ושפריריות כמקרה בוחן, מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 7 (3), 2015, עמ' 58–65
- ^ 1 2 3 4 נתנאל ירקוני, עפיפונית סיני Sympetrum Sinaiticum, באתר מן השדה, 2020-11-08
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 IUCN, Sympetrum sinaiticum: Boudot, J.-P., Samraoui, B., Dijkstra, K.-D.B. & Kalkman, V.J.: The IUCN Red List of Threatened Species 2013: e.T165522A13381796, 2012-04-05 doi: 10.2305/iucn.uk.2013-1.rlts.t165522a13381796.en