Yisraelpedia:הידעת?/מאפריל 2025
פעולות נוספות
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
__ARCHIVEDTALK__
- עד 2009:
- מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -
מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024 - מאפריל 2025
הבריחות מאלקטרז עריכה
בכל 29 שנות פעילות אלקטרז ככלא פדרלי שמור, ספק אם הייתה ולו בריחה מוצלחת אחת ממנו. המרחק בין האי אלקטרז לחוף סאן פרנסיסקו הוא כשני קילומטר, ובתנאים מיטביים של מזג אוויר, שפל וזרמי-ים, גם ילדים צלחו מסלול זה. אלא שקשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים. 36 אסירים השתתפו ב-14 נסיונות מילוט מכלא פדרלי זה. רק אחד הבורחים הצליח בוודאות להגיע חי, בשחייה, לחוף סאן פרנסיסקו. אך הוא לא הצליח להתקדם מעבר לחוף זה בשל תשישות ומכת קור, ונתפס. עוד חמישה, שאלתרו כלי שייט, ככל הנראה טבעו. אולם לא כל השאר נהרגו או נתפסו במהלך ניסיון הבריחה. היו גם כאלו, שנואשו במהלכו, כמו אלן ווסט, שלא הצליח להצטרף לנסיון הבריחה המתואר בספר "הבריחה מאלקטרז", וחזר לישון בתאו.
אומרים ישנה - שיחה 22:31, 10 בפברואר 2024 (IST)
- מקורות המידע הם הערכים העבריים והאנגליים העוסקים בכלא זה, למשל הערך האנגלי עם רשימת ניסיונות הבריחה משם. אומרים ישנה - שיחה 22:36, 10 בפברואר 2024 (IST)
- הניסוח, בעיקר של החצי הראשון, לא ברור ("קשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים"? כלומר כשקל לשחות השומרים מבחינים וכשהשומרים לא מבחינים קשה לשחות? ולא ברור הקשר בין המשפט הראשון על כמה שהכלא שמור למשפט השני על כמה קל לצלוח את הים המפריד בינו לבין היבשת). פעמי-עליון • שיחה 22:46, 9 באפריל 2024 (IDT)
- הבנת מצויין. בים שקט, ביום בהיר, גם ילד יכול לשחות את המרחק הזה. אלא שאסיר שישחה אותו בתנאים האלו יקבל כדור בראש. בים סוער ובלילה, קשה להבחין באסירים הבורחים. אומרים ישנה • שיחה 12:21, 10 באפריל 2024 (IDT)
- לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 15:50, 27 באפריל 2025 (IDT)
- הניסוח, בעיקר של החצי הראשון, לא ברור ("קשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים"? כלומר כשקל לשחות השומרים מבחינים וכשהשומרים לא מבחינים קשה לשחות? ולא ברור הקשר בין המשפט הראשון על כמה שהכלא שמור למשפט השני על כמה קל לצלוח את הים המפריד בינו לבין היבשת). פעמי-עליון • שיחה 22:46, 9 באפריל 2024 (IDT)
האיחוד האירופאי? עריכה
מאז שנת 1987 נמצאת טורקיה במגעים עם האיחוד האירופאי, לשם הצטרפות אליו. אך בריאיון עיתונאי[1] בשנת 2002, העריך נשיא ארגון הרשויות המקומיות של האיחוד (ונשיא צרפת לשעבר), ז'יסקר ד'אסטן, שטורקיה לא תצורף אליו, לעולם. לצד הטיעונים המעמיקים נגד הצירוף, ז'יסקר ד'אסטן טבע את סיסמה הקליטה: "בירתה (אנקרה) מחוץ לאירופה, 95 אחוז מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה, זו לא מדינה אירופאית". הבעיה בסיסמה זו היא, שבאיחוד חברה מדינה אחרת, ש-100% מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה; מדינה, שטורקיה חוצצת בינה לבין אירופה; מדינה, שקרובה יותר לסוריה וללבנון מאשר לאירופה. זוהי קפריסין.
אומרים ישנה - שיחה 12:43, 14 בפברואר 2024 (IST)
- בירתה לא מחוץ לאירופה אלא על גבול אירופה: ודווקא העיר העתיקה של איסטנבול היא בחלק האירופי. והאם קפריסין היא חלק מאירופה? מתוך פתיח הערך קפריסין: „היא ממוקמת על אי באותו שם. למרות שמבחינה גאוגרפית האי הוא חלק מאסיה, נחשבת קפריסין לחלק מאירופה מבחינות היסטוריות ותרבותיות. קפריסין היא אף חברה באיחוד האירופי מאז 2004, אולם צפון קפריסין הטורקית אינה חלק מהאיחוד. כמו כן, ישנם דוחות רשמיים בהם היא נחשבת כחלק מהמזרח התיכון.״ Tzafrir - שיחה 14:27, 14 בפברואר 2024 (IST)
- בירת טורקיה היא אנקרה. לא איסטמבול. אנקרה כן באסיה. כמו קפריסין כולה. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 14 בפברואר 2024 (IST)
- אני חושב שמדובר באנקדוטה משעשעת ומעניינת, אבל אני לא בטוח שיש מקום לבסס קטע על אמירתו (הלא מאד מוכרת) של אדם כלשהו. אפשר לכתוב אותו קטע, עם אותו מידע בערך, כך שמרכז הקטע הוא לא אמירתו של ד'אסטן. חמויישֶה - שיחה 10:41, 15 בפברואר 2024 (IST)
- ואלרי זיסקאר ד'סטאן אינו סתם מישהו. לפני שהוא היה פונקציונר חשוב בפקידות האיחוד האירופי, הוא היה נשיא צרפת. ואני לא רואה איך אפשר לבסס את הקטע הזה על ידע כללי ולא על האימרה המפורסמת שלו. הרי טורקיה, בפועל, נדחית מהאיחוד בגלל שהיא פחות מדי דמוקרטית (האופוזיציה בכלא), בגלל שיש בה עונש מוות, בגלל שהיחס שלה לזכויות מיעוטים מהמם (איסור דיבור בשפה הכורדית למשל), ובסב טאקסט, בגלל שהיא גם דתית וגם מוסלמית, בזמן שאר האיחוד נוצרי ונוטה לחילונות. היא לא ממש נדחית בגלל שהיא פחות מדי ביבשת אירופה. איזכור גבולות היבשת הוא רק תירוץ וגם הוא לא תירוץ רשמי. אומרים ישנה - שיחה 17:41, 15 בפברואר 2024 (IST)
- אגב, קסטלוריזו נמצא באירופה, בעוד גקצ'אדה נמצא באסיה. Tzafrir ⁃ שיחה 20:32, 12 במרץ 2024 (IST)
- בעייתי מאוד בעיני שאנחנו נקבע בקטע הידעת שקפריסין איננה חלק מאירופה, אם האיחוד האירופי סובר שכן. קפריסין היא גם לא חלק מובהק מאסיה, ומוצא אוכלוסייתה הקדום (בניגוד לאוכלוסיה הטורקית שהגיעה ממרכז אסיה) הוא מיוון שנמצאת ביבשת אירופה ומהווה ערש התרבות האירופית. פעמי-עליון • שיחה 22:42, 9 באפריל 2024 (IDT)
- תראה, מבחינה גיאוגרפית קפריסין נחשבת חלק מאסיה. העניין הוא שהגבול בין אסיה לאירופה הוא תרבותי הרבה יותר משהוא גיאוגרפי, ולכן תמיד יהיה מעורפל במידה כלשהי. קפריסין וטורקיה הן לא הדוגמאות היחידות לעובדה הזאת: רוסיה נמצאת ברובה באסיה, מדינות הקווקז טכנית לא באירופה אבל לקרוא לגיאורגיה מדינה אסייתית מרגיש מוזר, ואפילו קזחסטן משתתפת בתחרויות אירופאיות מדי פעם כי הגבול בין היבשות עובר דרכה. חוץ מזה, בנוסף לשבע המדינות האירופאיות/אסייתיות, יש חברה נוספת באיחוד האירופי, מלטה, שטכנית נמצאת על הלוח האפריקאי מבחינה גיאולוגית, ויש מדינה אירופאית נוספת, איסלנד, שנמצאת על שני לוחות טקטוניים: זה של אירואסיה וזה של צפון אמריקה... יש כל כך הרבה מקרי קצה.
- נ.ב. טכנית רוב השטח של דנמרק נמצא בצפון אמריקה בגלל גרינלנד. זה גם דבר שכדאי לדבר עליו נראה לי. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 13:35, 10 באפריל 2024 (IDT)
- בעייתי מאוד בעיני שאנחנו נקבע בקטע הידעת שקפריסין איננה חלק מאירופה, אם האיחוד האירופי סובר שכן. קפריסין היא גם לא חלק מובהק מאסיה, ומוצא אוכלוסייתה הקדום (בניגוד לאוכלוסיה הטורקית שהגיעה ממרכז אסיה) הוא מיוון שנמצאת ביבשת אירופה ומהווה ערש התרבות האירופית. פעמי-עליון • שיחה 22:42, 9 באפריל 2024 (IDT)
- אגב, קסטלוריזו נמצא באירופה, בעוד גקצ'אדה נמצא באסיה. Tzafrir ⁃ שיחה 20:32, 12 במרץ 2024 (IST)
- ואלרי זיסקאר ד'סטאן אינו סתם מישהו. לפני שהוא היה פונקציונר חשוב בפקידות האיחוד האירופי, הוא היה נשיא צרפת. ואני לא רואה איך אפשר לבסס את הקטע הזה על ידע כללי ולא על האימרה המפורסמת שלו. הרי טורקיה, בפועל, נדחית מהאיחוד בגלל שהיא פחות מדי דמוקרטית (האופוזיציה בכלא), בגלל שיש בה עונש מוות, בגלל שהיחס שלה לזכויות מיעוטים מהמם (איסור דיבור בשפה הכורדית למשל), ובסב טאקסט, בגלל שהיא גם דתית וגם מוסלמית, בזמן שאר האיחוד נוצרי ונוטה לחילונות. היא לא ממש נדחית בגלל שהיא פחות מדי ביבשת אירופה. איזכור גבולות היבשת הוא רק תירוץ וגם הוא לא תירוץ רשמי. אומרים ישנה - שיחה 17:41, 15 בפברואר 2024 (IST)
- אני חושב שמדובר באנקדוטה משעשעת ומעניינת, אבל אני לא בטוח שיש מקום לבסס קטע על אמירתו (הלא מאד מוכרת) של אדם כלשהו. אפשר לכתוב אותו קטע, עם אותו מידע בערך, כך שמרכז הקטע הוא לא אמירתו של ד'אסטן. חמויישֶה - שיחה 10:41, 15 בפברואר 2024 (IST)
- אמנם שיניתי את דעתי ואני קובץ:Symbol support vote.svg בעד הקטע, אבל כמעט ולא היו התייחסויות להצעה ואני נאלץ לארכב אותה. ניתן להציע שוב. חמויישֶה • שיחה 15:52, 27 באפריל 2025 (IDT)
- בירת טורקיה היא אנקרה. לא איסטמבול. אנקרה כן באסיה. כמו קפריסין כולה. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 14 בפברואר 2024 (IST)
- לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 15:52, 27 באפריל 2025 (IDT)
אגוזי, זה לא רק בשק"ם עריכה
קצין שייטת 13, אילן אגוזי, פדוי שבי ממלחמת ששת הימים, עוטר בעיטור העוז במלחמת ההתשה ובעיטור המופת (בתמונה) במבצע ברדס 54–55. בשני המקרים הוא עוטר כי המשיך להילחם, והמשיך לפקד על כוח לוחם, לאחר שנפצע מרימון יד. במלחמת ההתשה, הרימון התפוצץ על ידו, ובמבצע ברדס, הרימון התפוצץ בתוך ידו, והפך אותו לפצוע קשה, גידם וחצי עיוור. אגוזי המשיך לשרת בצה"ל, ונלחם במלחמת יום הכיפורים ובמבצעים חשאיים.
אומרים ישנה ⁃ שיחה 21:55, 29 בפברואר 2024 (IST)
- לא התקבל ההצעה לא התקבלה. אמנם מעניין, אבל לא היו התייחסויות כלל במשך שנה. חמויישֶה • שיחה 15:55, 27 באפריל 2025 (IDT)
לכסף אין ריח עריכה
בתי שימוש אינם המצאה מודרנית, וכבר בעת העתיקה נבנו מתקני שירותים הכוללים מושבים ומערכות ניקוז. בלות'אל שבמערב הודו נמצאו בתי השימוש העתיקים ביותר הידועים לנו, והם מתוארכים לאמצע האלף השלישי לפני הספירה, ושייכים לתרבות עמק האינדוס. באימפריה הרומית נבנו שירותים ציבוריים משותפים, שנקראו לטרינות, ומוקמו בבתי מרחץ ובמרכזי הערים. סווטוניוס מספר כי כשיזם אספסיאנוס לראשונה גבייה של אגרה על השימוש בלטרינות ברחבי האימפריה, גינה אותו בנו טיטוס על כך. אספסיאנוס הגיש אל אפו מטבע מן התשלום הראשון ושאל אותו אם הריח בלתי נעים. "לא", השיבו הבן. "ועדיין, הכסף הזה בא משתן" (Atqui, inquit, e lotio est), ענה אביו. מתשובתו זו של אספסיאנוס נגזר הביטוי "לכסף אין ריח" (Pecunia non olet).
יום נעים וכל טוב, אביתר ג' • שיחה • 13:34, 5 במרץ 2024 (IST)
- קיצרתי. איך זה עכשיו? אביתר ג' • שיחה • 16:59, 5 במרץ 2024 (IST)
- אולי אפשר לציין, אם זה נכון, שהשירותים הראשונים במערב היו כנראה שירותים ציבוריים? אומרים ישנה ⁃ שיחה 16:36, 9 במרץ 2024 (IST)
- לא בטוח שזה נכון. מלכים ואולי גם אנשים אחרים היו עושים את צרכיהם בעליית הגג. עבדיו של עגלון מלך מואב היו משוכנעים שעליית הגג נעולה כי עגלון עושה שם את צרכיו, ולא הבינו שאהוד בן גרא הרג אותו עד שהיה מאוחר מדי. בת שבע התרחצה בעליית הגג. מניח שגם במקומות אחרים הנכבדים לא הלכו לחפור בורות ולעשות את צרכיהם "בחיק הטבע", ושהיה להם חדר שהיה מיועד לכך. אביתר ג' • שיחה • 09:29, 11 במרץ 2024 (IST)
- אני לא אוהב את הקטע. עיקרו הוא סיפור שמישהו סיפר, שאולי קרה ואולי לא, והוא ממילא מעניין במידה בינונית ולא יותר. חמויישֶה ⁃ שיחה 12:01, 21 במרץ 2024 (IST)
- אני חולק עליך. עיקרו של הקטע (שמופיע כבר בתחילתו) הוא ההתוודעות לכך שבתי שימוש, ואפילו בתי שימוש בטכנולוגיה יחסית מתקדמת של ניקוז ושטיפה, אינם משהו מודרני, אלא משהו שקיים כבר מן העת העתיקה. גם בתי שימוש ציבוריים אינם המצאה של העת החדשה. הסיפור בסופו של הקטע הוא רק אנקדוטה בלתי מזיקה, וודאי שלא עיקרו של הקטע, ואפילו הוא מלמד אותנו, שמשהו שהיה נראה כקונספט מודרני – גביית אגרה על שימוש בבתי שימוש – היה קיים כבר מאות שנים. אביתר ג' • שיחה • 18:08, 26 במרץ 2024 (IST)
- בעד רמי (Aizenr) • שיחה 17:53, 29 באוקטובר 2024 (IST)
- אני חולק עליך. עיקרו של הקטע (שמופיע כבר בתחילתו) הוא ההתוודעות לכך שבתי שימוש, ואפילו בתי שימוש בטכנולוגיה יחסית מתקדמת של ניקוז ושטיפה, אינם משהו מודרני, אלא משהו שקיים כבר מן העת העתיקה. גם בתי שימוש ציבוריים אינם המצאה של העת החדשה. הסיפור בסופו של הקטע הוא רק אנקדוטה בלתי מזיקה, וודאי שלא עיקרו של הקטע, ואפילו הוא מלמד אותנו, שמשהו שהיה נראה כקונספט מודרני – גביית אגרה על שימוש בבתי שימוש – היה קיים כבר מאות שנים. אביתר ג' • שיחה • 18:08, 26 במרץ 2024 (IST)
- אני לא אוהב את הקטע. עיקרו הוא סיפור שמישהו סיפר, שאולי קרה ואולי לא, והוא ממילא מעניין במידה בינונית ולא יותר. חמויישֶה ⁃ שיחה 12:01, 21 במרץ 2024 (IST)
- לא בטוח שזה נכון. מלכים ואולי גם אנשים אחרים היו עושים את צרכיהם בעליית הגג. עבדיו של עגלון מלך מואב היו משוכנעים שעליית הגג נעולה כי עגלון עושה שם את צרכיו, ולא הבינו שאהוד בן גרא הרג אותו עד שהיה מאוחר מדי. בת שבע התרחצה בעליית הגג. מניח שגם במקומות אחרים הנכבדים לא הלכו לחפור בורות ולעשות את צרכיהם "בחיק הטבע", ושהיה להם חדר שהיה מיועד לכך. אביתר ג' • שיחה • 09:29, 11 במרץ 2024 (IST)
- אולי אפשר לציין, אם זה נכון, שהשירותים הראשונים במערב היו כנראה שירותים ציבוריים? אומרים ישנה ⁃ שיחה 16:36, 9 במרץ 2024 (IST)
- התקבל 16:24, 27 באפריל 2025 (IDT)
- קיצרתי. איך זה עכשיו? אביתר ג' • שיחה • 16:59, 5 במרץ 2024 (IST)
השפעות קיצוניות של הסביבה עריכה
אורך הדפניה הוא כשלושה מילימטר, ותוחלת חייה תלויה בטמפרטורת מי השלולית, בהם היא חיה. ישנן עדויות לפריטים, שחיו 108 ימים בטמפרטורה של 3°C, ולעומת זאת פריטים שחיו 29 יום ב-28°C. כאשר השלולית מלאה מים, כל הדפניות הן נקבות, הן מתרבות ברביית בתולים (ללא סיוע זכרי), ומשריצות (בתמונה). אך כאשר השלולית קרובה להתייבשות מתפתחים זכרים, מתקיימת ברבייה זוויגית, והטלת ביצים עמידות להתייבשות, שיבקעו רק כאשר השלולית תוצף מחדש.
אומרים ישנה • שיחה 12:49, 10 בינואר 2025 (IST)
- לא התלהבתי. מידע. הגיוני שבטמפרטורה שיותר מתאימה לחיי היצור החי הוא יחיה יותר. חמויישֶה • שיחה 10:24, 12 בינואר 2025 (IST)
- תודה על המשוב. יש כאן נקודה, שדורשת הבהרה נוספת. אם פירוש הדברים היה, שטמפרטורה מסוימת פחות בריאה לדפנית, הדפנית הייתה מתה בה צעירה, ותפקודה היה משתבש בה. אך לא זה המצב. כשקר, הדפנית עושה הכול יותר לאט, ומזדקנת יותר לאט. כשחם, היא מספיקה בדיוק אותו דבר בחיים, רק עושה הכול מהר יותר, כולל להזדקן מהר יותר. גם העוברים שלה מתפתחים מהר יותר בחום. דהיינו, משך חייה תלוי לחלוטין בקצב הראקצוית הכימיות, המקיימות אותה, וזה תלוי בטמפרטורה. תודה. אומרים ישנה • שיחה 13:16, 12 בינואר 2025 (IST)
- במוקדם או במאוחר אצליח לחשוב על דרך להבהיר את הנקודה החשובה הזו, בקטע הידעת קצר, שיהיה ברור גם למי, שלא למד ביולוגיה או כימיה. אומרים ישנה • שיחה 11:37, 20 בינואר 2025 (IST)
- לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 16:23, 28 באפריל 2025 (IDT)
- תודה על המשוב. יש כאן נקודה, שדורשת הבהרה נוספת. אם פירוש הדברים היה, שטמפרטורה מסוימת פחות בריאה לדפנית, הדפנית הייתה מתה בה צעירה, ותפקודה היה משתבש בה. אך לא זה המצב. כשקר, הדפנית עושה הכול יותר לאט, ומזדקנת יותר לאט. כשחם, היא מספיקה בדיוק אותו דבר בחיים, רק עושה הכול מהר יותר, כולל להזדקן מהר יותר. גם העוברים שלה מתפתחים מהר יותר בחום. דהיינו, משך חייה תלוי לחלוטין בקצב הראקצוית הכימיות, המקיימות אותה, וזה תלוי בטמפרטורה. תודה. אומרים ישנה • שיחה 13:16, 12 בינואר 2025 (IST)
מהן המילים אם לא שתיקה? עריכה
ג'ון מילטון קייג' מוכר בעיקר כמלחין אוונגרדי, שחיבר מוזיקה ניסיונית. יצירתו המוכרת ביותר נקראת 4′33″. היא חוברה בשנת 1952, ושלושת פרקיה מבוצעים מבלי לנגן ולו צליל אחד. את היצירה ניתן לבצע עם כל הרכב מוזיקלי שהוא. משך היצירה הוא 4 דקות ו-33 שניות, ומכאן שמה.
מקורות: הערכים המוזכרים. רעיון: מדור הידעת של פורטל מוזיקה קלאסית בוויקיפדיה הספרדית. תודה אומרים ישנה • שיחה 20:43, 17 באפריל 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד. קוריוז. חמויישֶה • שיחה 11:05, 22 באפריל 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד. סתמי. בר 👻 שיחה 16:42, 27 באפריל 2025 (IDT)
רעיון עריכה
אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)=
- אנחנו מודים לרעיון על 13 שנות תרומתו. הקישור כנראה כבר לא עובד. חמויישֶה • שיחה 13:47, 6 במאי 2025 (IDT)
כשאמריקה טבעה עריכה
"SS America" הייתה אוניית נוסעים אמריקאית מפוארת שהושקה בשנת 1939, ונחשבה אז לסמל של עיצוב ימי מודרני. בזמן מלחמת העולם השנייה נרכשה על ידי הצי האמריקאי והובילה מאות אלפי חיילים לחזיתות שונות מעבר לים. לאחר המלחמה היא חזרה לשירות אזרחי, והמשיכה להחליף ידיים וקיבלה שמות שונים, שהאחרון בהם הוא "American Star" – כוכב אמריקאי. למרות עברה המפואר, ספינת "הכוכב האמריקאי" זכתה לסוף טרגי. בשנת 1994, בזמן שנגררה בדרכה להיהפך למלון צף באיים הקנריים, היא נלכדה בסערה. אז, היא ניתקה מהגוררת ונסחפה לעבר האי פוארטוונטורה – שם היא נטרפה על שרטון והתבקעה לשניים. חציו הקדמי של גוף הספינה נותר לכוד בקרבת החוף והפך לאטרקציה תיירותית. לאורך השנים הוא נשחק על ידי איתני הטבע, עד שבשנת 2007 התמוטט סופית ושקע במצולות.
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד קטע ייחודי על אוניה היסטורית שעברה תהפוכות לאורך המאה ה־20 – ממסעות פאר, דרך שירות צבאי מרשים ועד לסופה הבלתי צפוי. בר 👻 שיחה 19:03, 19 באפריל 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד - לא מספיק מפתיע בשביל הדף הראשי. זה טוב לפורטלים. אומרים ישנה • שיחה 15:32, 19 באפריל 2025 (IDT)
- אוניית תענוגות שהובילה קוקטיילים בים הקריבי, שימשה להובלת מאות אלפי חיילים במלחמת העולם. חזרה לחיים האזרחיים, נטרפה על חופי הקנריים ונותרה לצוף שם במשך עשור שלם. אותי זה הפתיע. בר 👻 שיחה 19:03, 19 באפריל 2025 (IDT)
- אולי אם תתמקדי בעיקר, זה כן יעניין אותי. אומרים ישנה • שיחה 23:10, 19 באפריל 2025 (IDT)
- אומרים ישנה, בר הוא עורך ולא עורכת, משתמש ולא משתמשת. זה אמנם פרט טפל, אבל זו כבר הפעם השנייה שאתה שוגה בזה. כדאי לשים לב. על החתום, משתמש:אביתרג, שמסיבה עלומה כלשהי לא הצליח להתחבר לשם המשתמש שלו. 11:10, 20 באפריל 2025 (IDT)
- תודה וסליחה. אומרים ישנה • שיחה 13:34, 20 באפריל 2025 (IDT)
- אומרים ישנה, בר הוא עורך ולא עורכת, משתמש ולא משתמשת. זה אמנם פרט טפל, אבל זו כבר הפעם השנייה שאתה שוגה בזה. כדאי לשים לב. על החתום, משתמש:אביתרג, שמסיבה עלומה כלשהי לא הצליח להתחבר לשם המשתמש שלו. 11:10, 20 באפריל 2025 (IDT)
- אולי אם תתמקדי בעיקר, זה כן יעניין אותי. אומרים ישנה • שיחה 23:10, 19 באפריל 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד. לא יודע אם זה מיוחד כל כך. אוניות אזרחיות גוייסו למלחמות. אוניות, כמו אנשים, מסיימות את דרכן, וזה לא טראגי בצורה יוצאת דופן. חמויישֶה • שיחה 11:11, 22 באפריל 2025 (IDT)
- אוניית תענוגות שהובילה קוקטיילים בים הקריבי, שימשה להובלת מאות אלפי חיילים במלחמת העולם. חזרה לחיים האזרחיים, נטרפה על חופי הקנריים ונותרה לצוף שם במשך עשור שלם. אותי זה הפתיע. בר 👻 שיחה 19:03, 19 באפריל 2025 (IDT)
הפכו את בטהובן גם לאילם עריכה
הסימפוניה התשיעית של בטהובן היא אחת היצירות הנודעות ברפרטואר המוזיקה המערבית, והיא נמנית עם יצירות המופת של בטהובן עצמו - אחד מגדולי מלחיני המוזיקה הקלסית. הסימפוניה מכונה ה"כוראלית", דהיינו "בעלת המקהלה", משום שבפרק האחרון שלה כלל בטהובן קטעי שירה - את מילות "אודה לשמחה" מאת פרידריך שילר. הייתה זו הפעם הראשונה, שמלחין גדול הציב את קול האדם באותה רמה עם כלי התזמורת בסימפוניה. כך הוא יצר יצירה רחבת יריעה ומפוארת. פרק זה של הסימפוניה משמש כהמנון הרשמי של האיחוד האירופי, אך בגלל המספר הגבוה של השפות באיחוד, התקבלה כהמנון מנגינת הפרק בלבד, ללא המילים.
מקור: הערכים המוזכרים ומדור הידעת בפורטל מוזיקה קלסית העברי. אומרים ישנה • שיחה 21:55, 17 באפריל 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד. מעניין. חמויישֶה • שיחה 11:06, 22 באפריל 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד חסר ייחודיות. בר 👻 שיחה 16:42, 27 באפריל 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד הדברים ידועים למדי, וגם קצת חסר פואנטה. שמש מרפא • שיחה 21:08, 17 במאי 2025 (IDT)
מרדכי נורוק עריכה
הרב מרדכי נורוק, מי שיהפוך לימים לשר הדואר הראשון של מדינת ישראל וחבר כנסת מטעם המזרחי, היה גם דמות פוליטית בולטת ברפובליקת לטביה. בשנת 1926 עמד נורוק בראש גוש המיעוטים בפרלמנט הלטבי, הסאימה, אשר הצליח להפיל את ממשלת לטביה. בעקבות זאת הוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה החדשה, ולמעשה האפשרות לעמוד בעצמו בראשותה. נורוק עמד במשימה אך סירב לעמוד בראשות הממשלה, ככל הנראה בשל זכר הרצח של גבריאל נארוטוביץ', נשיא פולין היהודי, ארבע שנים קודם לכן. אף שנמנע מלהצטרף לקבינט, העיתונות הלטבית המשיכה לכנות את הממשלה החדשה בשם "ממשלת נורוק". בפועל, הממשלה הונהגה על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ועמד בראשה מרגיירס סקוייניקס – שנרצח כעבור שנים בידי שלטונו של סטלין.
- מקור: יואב קרני, סיפורו המדהים של מרדכי נוּרוֹק והפוליטיקה היהודית בלטביה בין שתי מלחמות העולם, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2021
קובץ:Symbol support vote.svg בעד. מדובר בתיקון על סמך דיון משנת 2024. יחס הזהב • שיחה 21:55, 13 במאי 2025 (IDT)
מקשר לקטע הקיים - תבנית:הידעת? 19 בפברואר 2014. יש דיון בדף השיחה. עמיחי • שיחה 08:46, 14 במאי 2025 (IDT)
- אכן כבר מופיע... אומרים ישנה • שיחה 14:39, 17 במאי 2025 (IDT)
- יש להעביר את הדיון לקטע הדיון העוסק בשכתוב קטעים. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:45, 17 במאי 2025 (IDT)
- נכון. אומרים ישנה • שיחה 14:17, 20 במאי 2025 (IDT)
- לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 16:37, 26 במאי 2025 (IDT)
- יש להעביר את הדיון לקטע הדיון העוסק בשכתוב קטעים. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:45, 17 במאי 2025 (IDT)
איש רב פעלים עריכה
הרב הראשי הספרדי הקודם יצחק יוסף ואחיו יעקב יוסף הם דוגמאות לאנשים רבי פעלים, במלוא מובן המילה. אולם קשה להתעלות על יצחק יעקב ילין: מעבר לכך שלשמו נמנים שלושה פעלים, ושהוא ערך עיתונים, הוא אפילו כתב את ספר הפעלים.
כנראה שזה לא מספיק מוצלח לעמוד הראשי. יש לכם רעיון לאן זה כן יתאים? Tzafrir • שיחה 18:11, 11 במאי 2025 (IDT)
- לא בטוח אם זה מתאים בכלל. צריך לפרט מה זה אומר "איש רב פעלים". 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:34, 11 במאי 2025 (IDT)
- אין כאן איש רב פעלים במשמעות מילת פועל. יש כאן רק אנשים עם שם דו ותלת פעליים. חוץ מזה, בעברית יש הרבה אנשים עם שמות בעלי משמעות. כך שצריך למצוא משהו מיוחד יותר. אם יהיה ערך על זמרת מזרחית בשם "שיר מזרחי", על בלשן יידי בשם "ניב אשכנזי" או על אופה בשם "לישה בית הלחמי", אולי יהיה אפשר לכתוב בנושא קטע מעניין. אומרים ישנה • שיחה 14:49, 17 במאי 2025 (IDT)
- מי רב פעלים יותר ממי שכתב את ספר הפעלים? ואגב, צליל קליפי. יש כמובן את בני הזוג לפיד גאולה וחרות. ואני לא רוצה לרמוז שום דבר על מתן דיל. Tzafrir • שיחה 00:15, 18 במאי 2025 (IDT)
Tzafrir אהבתי את הקטע אבל הניסוח קצת לא מתאים לדעתי. מציע ניסוח חדש:
הביטוי "רב פעלים" משמש לתיאור איש ציבור שפעל רבות בתחומו, כמו רבי יוסף חיים, בעל הבן איש חי ומחבר הספר "רב פעלים". אם נתמקד בשמו, נגלה שאף הוא מורכב מפעלים. אולם בכך קשה להתחרות ביצחק יעקב ילין, ששמו מורכב משלושה פעלים בזה אחר זה: יצחק, יעקב, ילין. ילין לא רק פעל רבות לתחיית הלשון העברית – אלא גם חיבר את "ספר הפעלים".
מה דעתך? יחס הזהב • שיחה 00:03, 25 במאי 2025 (IDT)
- נראה לי ניסוח מוצלח יותר. Tzafrir • שיחה 00:57, 25 במאי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד נחרץ. אנחנו לא עוסקים במשחקי מילים (וגם אילו עסקנו, זה לא אחד המבריקים). בלי קשר, אני סבור גם שהקטע שגוי. חיים אינו פועל, כי אם שם עצם. חמויישֶה • שיחה 16:41, 26 במאי 2025 (IDT)
אחים זה מקצוע עריכה
שני אחים יפנים, נובוסוקה קישי ואייסאקו סאטו, הפכו כל אחד לראש ממשלת יפן. למרות קשר הדם ביניהם, חייהם נעו במסלולים מנוגדים. קישי, אומץ בילדותו על ידי משפחה עשירה. הוא שירת בממשלת הידקי טוג'ו ונחשב לפושע מלחמה על חלקו ב"מנצ'וקוו", ממשלת הבובות שהקימה האימפריה היפנית בצפון סין. לאחר כניעת יפן נכלא בכלא סוגאמו. לאחר שלוש שנים שוחרר מבלי לעמוד בפני בית הדין המיוחד, עקב שינוי במדיניות ארה"ב. באופן מפתיע, קישי חזר מהכלא אל לב הפוליטיקה היפנית, ואף מונה לראש ממשלה ב־1957. לעומתו אחיו סאטו, שגדל בבית הוריהם, נודע כמדינאי ממלכתי ומאחד. הוא הצליח להשיב את אוקינאווה ליפן ופעל נגד הפצת נשק גרעיני, מעשים שזיכו אותו בפרס נובל לשלום. סיפורם הוא פרק נדיר בתולדות יפן: שני אחים שגדלו בנפרד אך הפכו למנהיגי האומה. האחד כסמל שלום, והשני בעל עבר טעון במלחמה.
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד. התלבטתי אם להוסיף שקישי הוא סבא של שינזו אבה, אבל נראה לי שהקטע יפה יותר ככה. יחס הזהב • שיחה 02:49, 21 במאי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד, ואהייה עוד יותר בעד אם הקטע יגמר במילים "שזיכו זיכו אותו בפרס נובל לשלום." דהיינו, החל מהמילה "סיפורם", אני מציע למחוק את כל ההמשך, כי ההמשך הזה מצהיר את מה שכבר הוסבר היטב. תודה. אומרים ישנה • שיחה 11:02, 23 במאי 2025 (IDT)
- אגב, שווה לבדוק אם ניסוח בסדר הפוך יהיה עוד יותר מעניין. דהיינו להתחיל עם זה, שאחד מראשי ממשלת יפן כמעט הועמד למשפט על פשעי מלחמה ואחד האחרים זכה בפרס נובל לשלום, למהשיך עם זה שהראשון גדל בסביבה כזו וכזו והשני בסביבה שונה לחלוטין, ולסיים עם ההפתעה, שהם בכלל אחים. תודה. אומרים ישנה • שיחה 11:13, 23 במאי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד Matankic • שיחה 16:57, 24 במאי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד, ומסכים עם אומרים ישנה. המשפט האחרון הוא סיכום מיותר. חמויישֶה • שיחה 16:35, 26 במאי 2025 (IDT)
אם מישהו יתרגם את הערך הבא, יהיה קל מאוד לתמצת אותו לקטע מעולה עריכה
(Thomas Fitzpatrick (pilot)) - הטייס הזה השתכר בפאב בעיר ניו יורק, התערב עם מישהו שהוא יכול לטוס תוך 15 דקות מניו ג'רזי לניו יורק, רץ לניו ג'רזי לגנוב מטוס קל, והחנה אותו ברחוב בניו יורק, ליד הפאב. לא תבעו אותו, ולכן אחרי כמה שנים הוא עשה זאת שנית. אומרים ישנה - שיחה 18:11, 2 באוקטובר 2022 (IDT)
תבנית:הידעת? 161 עריכה
בקטע מתואר שהסולטן העותמאני מוראט הרביעי אסר על שתיית קפה, ואף "נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק". אם שתיית קפה הייתה אסורה, מדוע נותרו בתי הקפה פתוחים באופן פומבי כל כך, עד שהסולטאן עצמו הסתובב בהם?
בדיון המקורי נטען שהמקור לקטע מופיע בערך קפה, אך שם נכתב רק שמוראט הטיל עונש מוות על שתיית קפה, ולא שהסתובב בעצמו בבתי קפה (נ"ב, המקור שסופק בגוף הערך נשבר מאז).
בקיצור, כדאי לדעתי למחוק את המשפט "והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק" מהקטע, ולוודא שלשאר הקטע אכן יש מקור. מיכאל.צבאן • שיחה • י"ג בסיוון ה'תשפ"ה • 15:32, 9 ביוני 2025 (IDT)
- וגם, מה זה "כנראה היה אלכוהוליסט בעצמו", מאיפה המידע הזה. האם הוא מאומת בכלל? האם מדובר באגדה של יריביו? מי יודע. וגם האם המופתי מבטל את חוקי האימפריה? לכל הפחות ניסוח לא מדויק. יחס הזהב • שיחה 13:08, 10 ביוני 2025 (IDT)
- מחקתי את החלקים הלא מבוססים בהתאם לדיון פה. לגבי סמכות המופתי - השאלה טובה, אך כל עוד זה מה שכתוב בערך נראה לי שצריך קודם לדון שם ואז לתקן פה. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ה • 17:55, 18 ביוני 2025 (IDT)
- שוכתב הקטע שוכתב. חמויישֶה • שיחה 12:02, 29 ביוני 2025 (IDT)
לא רק ויטמין עריכה
B-2 ספיריט הוא מפציץ אסטרטגי חמקן שפותח במסגרת מיזם שחור על ידי חברת נורת'רופ גרומן. בזכות שילוב יוצא דופן של חמקנות, טווח גלובלי ויכולת נשיאת חימוש גרעיני, נחשב ה-B-2 לסוגו למטוס חסר מתחרים ישירים. הייחוד שלו הוא היכולת להיכנס לעומק אויב מבלי להתגלות על ידי מכ"מים, הודות למבנה הייחודי בצורת כנף מעופפת ללא זנב, שמפחית משמעותית את חתימת הרדאר שלו ומאפשר טיסה שקטה ובלתי נראית לטווח של מעל 11,000 ק"מ. ה-B-2 נחשב לאחד המטוסים היקרים בעולם, עם עלות ייצור של כ־2.2 מיליארד דולר לכל יחידה, ולכן יוצרו ממנו 21 יחידות בלבד. המטוס נמצא בשירות חיל האוויר האמריקאי, ולא נמכר לאף אחת מבעלות בריתה של ארצות הברית.
קובץ:Symbol support vote.svg בעד אחד המטוסים המסקרנים, הסודיים והיקרים ביותר שנבנו אי פעם. יחס הזהב • שיחה 23:59, 22 ביוני 2025 (IDT)
- נגד. לא ראיתי איזה פאנץ' מיוחד, והדברים די ידועים.
ואם הקטע בכל זאת מתקבל, אפשר להוסיף את האנקדוטה שבגלל צורתו המוזרה היו עיתונים הציגו אותו הפוך. שמש מרפא • שיחה 15:42, 23 ביוני 2025 (IDT) - קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד. חדשות של אתמול. חמויישֶה • שיחה 15:17, 24 ביוני 2025 (IDT)
- בתור חלק מערך, זה יפה מאוד. אבל בתור קטע "הידעת", זה לא זה. צריך לחפש עובדה מפתיעה על המטוס. לא ידע שיש לכולנו מהעיתונות. קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד. צר לי.תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:32, 2 ביולי 2025 (IDT)
מדינות על שם אישים עריכה
מדינת ישראל היא אחת ממדינות העולם הבודדות שנושאות שם של דמות תנ"כית, יעקב, שהוא אחד משלושת האבות. לפי הסיפור המקראי, לאחר מאבק לילי עם מלאך (תמונה להמחשה), שינה האל את שמו של יעקב ל"ישראל", באומרו: "כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית ל"ב, כ"ט). בעקבות זאת נקראו על שמו שבטי ישראל, עם ישראל וממלכת ישראל המאוחדת. קיימות מדינות נוספות שנקראו על שמם של אנשים, למשל מדינות הקרויות על שם קדושים נוצריים כמו סנט לוסיה, סן מרינו, סנט וינסנט והגרנדינים, סנט קיטס ונוויס, סאו טומה ופרינסיפה ואל סלוודור. אחרות נקראו על שם מגלי ארצות, כמו איי מרשל, איי קוק, קולומביה וארצות הברית של אמריקה (על שם אמריגו וספוצ'י). יש גם מדינות הקרויות על שם מלכים ואצילים, למשל הפיליפינים (על שם פליפה השני, מלך ספרד), ערב הסעודית (על שם שושלת סעוד), ומאוריציוס (על שם מאוריץ, נסיך אורנז'). בנוסף, בוליביה קרויה על שם סימון בוליבר, שהוביל את מאבק העצמאות של מספר מדינות באמריקה הדרומית. אולם קיימת רק עוד מדינה אחת שנקראת על שם דמות תנ"כית, מדינת איים קטנה באוקיאניה אשר נקראת איי שלמה, על שם שלמה המלך, מתוך תקווה שתהיה מקור לזהב כמו ארץ אופיר בימי שלמה המלך.
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד יחס הזהב • שיחה 14:57, 13 במאי 2025 (IDT)
- יפה! בזמנו כתבנו קטע על מועצות אזוריות בישראל הקרויות על שם אנשים. עמיחי • שיחה 13:11, 13 במאי 2025 (IDT)
- קטע מוצלח. ניטפוק: גם אל סלבדור, לדוגמה, קרויה על שם דמות תנכית, אבל לפי תנך אחר. המידע על מקור השם של איי שלמה לא מופיע בערך על האיים. להוסיף קישור ישיר לערך אלברו דה מנדניה? הקטע כבר די ארוך. Tzafrir • שיחה 16:06, 13 במאי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד, אבל צריך לבדוק היטב את הפרטים, ומומלץ גם קצת לקצר. אומרים ישנה • שיחה 14:42, 17 במאי 2025 (IDT)
מחיקת תבנית:הידעת? 13 באפריל - סדרה 2 עריכה
בהתאם לפנייתו של קיפודנחש אלי: הקטע ישן. הוא נכתב שנים ספורות אחרי שנתגלה האנדרואיד, ולא ידעו עליו כמעט כלום. היום יודעים יותר, וכנראה כמעט כל מה שכתוב בקטע אינו נכון. הפיתרון הוא פשוט למחוק. חמויישֶה • שיחה 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
- @חמויישֶה רק עכשיו שמתי לב לדיון הזה. אני מסכים לחלוטין. הקטע הזה התווסף למדור ב-2007. כיום השתנו ההערכות, והסיכוי שתהיה התנגשות של האסטרואיד בכדור הארץ היא די אפסית. מתייג את בעלי הידע באסטרונומיה ואת בעלי הידע בחלל. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:10, 7 ביולי 2025 (IDT)
צפירות בישראל - ליום הזיכרון עריכה
מלבד ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל, התרחשו מספר אירועים בישראל שבעקבותיהם הוכרז אבל לאומי חד-פעמי, שכלל גם השמעת צפירת זיכרון: יום לאחר שנגזר למוות דינם של מארק דימשיץ ואדוארד קוזניצוב חברי קבוצת מבצע חתונה בדצמבר 1970, ביום הלווייתו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בדצמבר 1973, לפני טקסי הזיכרון לציון שנה למלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1974, לאחר אסון צור הראשון בנובמבר 1982, וביום הלווייתו של ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995.
מהערך צפירת זיכרון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:55, 12 באפריל 2024 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה • שיחה 18:56, 12 באפריל 2024 (IDT)
גלגוליה של עז עריכה
באיטלקית נקראת עז צעירה Capriolo. על שמה של העז הקופצנית והתזזיתית, נקראו בצרפתית כרכרות דו-גלגליות הרתומות לסוס אחד בשם Cabriolet (אנ'), כיוון שאופיינו בנסיעה קופצנית ולא נוחה. לכרכרות אלו היה גג נפתח, ולכן הן השאילו את שמן למכוניות בעלות גג נפתח, ותצורת מכוניות אלו נקראה קבריולה.
רבה תודה, אביתר ג' • שיחה • 12:44, 27 במרץ 2024 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד. אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:27, 28 במרץ 2024 (IST)
- התמונה קובץ:Cabriolet (PSF).jpg מתאימה יותר לקטע, לדעתי. הערך האנגלי מלמד שזה גם המקור למילה האנגלית „cab״, אבל אני לא מכיר נגזרת של המילה הזו בעברית. הערך שלנו על כרכרה לוקה בחסר. המידע מגיע מהערך קבריולה שם אין לו מקור והוא כולל אף איות שגוי של המילה. Tzafrir ⁃ שיחה 18:48, 1 באפריל 2024 (IDT)
- קיבלתי את הערתך. אביתר ג' • שיחה • 11:30, 2 באפריל 2024 (IDT)
- צריך להוסיף, שגם מכוניות פאר עם גג נפתח קרויות כיום בכינוי זה. אומרים ישנה • שיחה 12:19, 10 באפריל 2024 (IDT)
- לא כל כך הבנתי למה צריך להוסיף את זה, אחרי שנכתב בקטע שתצורת כל המכוניות בעלות הגג הנפתח נקראה קבריולה. האם יש סיבה לחשוב שמכוניות פאר יצאו מן הכלל הזה? אביתר ג' • שיחה • 11:56, 11 באפריל 2024 (IDT)
- לא חשוב. ארד מרעיון מכוניות הפאר. סליחה. אומרים ישנה • שיחה 23:50, 15 באפריל 2024 (IDT)
- לא כל כך הבנתי למה צריך להוסיף את זה, אחרי שנכתב בקטע שתצורת כל המכוניות בעלות הגג הנפתח נקראה קבריולה. האם יש סיבה לחשוב שמכוניות פאר יצאו מן הכלל הזה? אביתר ג' • שיחה • 11:56, 11 באפריל 2024 (IDT)
- צריך להוסיף, שגם מכוניות פאר עם גג נפתח קרויות כיום בכינוי זה. אומרים ישנה • שיחה 12:19, 10 באפריל 2024 (IDT)
- קיבלתי את הערתך. אביתר ג' • שיחה • 11:30, 2 באפריל 2024 (IDT)
- התקבל אני מחשיב את השתתפותו של צפריר בדיון כתמיכה. חמויישֶה • שיחה 13:48, 14 ביולי 2025 (IDT)
- התמונה קובץ:Cabriolet (PSF).jpg מתאימה יותר לקטע, לדעתי. הערך האנגלי מלמד שזה גם המקור למילה האנגלית „cab״, אבל אני לא מכיר נגזרת של המילה הזו בעברית. הערך שלנו על כרכרה לוקה בחסר. המידע מגיע מהערך קבריולה שם אין לו מקור והוא כולל אף איות שגוי של המילה. Tzafrir ⁃ שיחה 18:48, 1 באפריל 2024 (IDT)
האמנם דרך יסורים? עריכה
עד סוף התקופה הביזנטית הלכו צליינים שהתחקו אחר תוואי צעידת ישו בירושלים ביום צליבתו במסלול לא אחיד. הם אפילו לא הכירו את המושג "וִיה דולורוזה" (דרך הייסורים), שמתאר כיום את המסלול הזה, ול-14 תחנות המסלול המקובלות כיום לא היה אז שום זכר. יתרה מזאת, כשהתגבש לראשונה מסלול אחיד לצעידה זו הוא היה שונה לחלוטין מזה של ימינו. התוואי כיום דומה לזה שהכתיבו הפרנציסקנים במאה ה-14 מתוך אסטרטגיה של יצירת מקומות קדושים שימשכו צליינים ותושבי קבע, לצורך שליטה בשטח. למעשה, כל המסלולים האפשריים להליכה זו הם ספקולטיביים, שכן ירושלים נהרסה כמעט לחלוטין במרד הגדול, ומאז בנייניה, חומותיה ונתיביה נבנו, נסללו ונהרסו שוב ושוב, תוך שינוי מיקומם.
אומרים ישנה • שיחה 22:10, 23 בינואר 2025 (IST)
- מעניין!
- יש מקום אולי גם לקטע נוסף על איתור המקומות הקודשים לנצרות בימי הלנה הקדושה (ספקולציות מתחילות בדרך כלל מתקופתה). Tzafrir • שיחה 22:34, 28 בינואר 2025 (IST)
- בהחלט יכול יהיות שהיא גיבשה את המסלול הראשון. מה שעולה מהערך עליה, זה שהיא בטוח גיבשה את התחנה ה-14. אבל ספק אם יש טעם להזכיר את זה כאן. תודה. אומרים ישנה • שיחה 13:57, 31 בינואר 2025 (IST)
- מרתק! מה המקור לתוכן? פעמי-עליון • שיחה 23:59, 15 בפברואר 2025 (IST)
- המקור לתוכן מופיע בערכים המוזכרים בו. בתודה "אומרים ישנה" מחוץ לחשבון. 2A00:A041:E501:7D00:1079:1500:9FFE:1155 17:05, 16 במרץ 2025 (IST)
- מרתק! מה המקור לתוכן? פעמי-עליון • שיחה 23:59, 15 בפברואר 2025 (IST)
- בהחלט יכול יהיות שהיא גיבשה את המסלול הראשון. מה שעולה מהערך עליה, זה שהיא בטוח גיבשה את התחנה ה-14. אבל ספק אם יש טעם להזכיר את זה כאן. תודה. אומרים ישנה • שיחה 13:57, 31 בינואר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד ידוע שהעיר נחרבה, אין בכך חידוש. בר 👻 שיחה 14:24, 20 באפריל 2025 (IDT)
- לא הבנתי את הנימוק. הוא מתייחס למשפט האחרון שאיננו עיקר הקטע. Tzafrir • שיחה 14:37, 20 באפריל 2025 (IDT)
- ידוע שנחרבה העיר, לכן ודאי שהדרכים בה היום אינן אותן הדרכים. בר 👻 שיחה 16:55, 27 באפריל 2025 (IDT)
- כן, אתה בעצם מסביר את מה שנאמר בסוף הקטע. רבבות הצליינים שמתחכים אחרי הויה דולורוזה לא ממש חושבים על זה. ועל זה הקטע. חמויישֶה • שיחה 10:23, 28 באפריל 2025 (IDT)
- להבנתי הצליינים מודעים לכך היטב. הם צועדים שם לא בגלל דיוק היסטורי, אלא בשל המשמעות הסמלית והרוחנית. בר 👻 שיחה 21:18, 4 במאי 2025 (IDT)
- אני חושב שהניסוח קצת קפדני מדי. אין ספק שסמטאות העיר העתיקה לא נראו בדיוק כמו שהן נראות היום בימי הבית השני, אך הטופוגרפיה וההמשכיות קיימות ללא ספק - ראו לדוגמא בקארדו שמקביל לנתיב שמשמש עד ימינו. המסלול הוא הגיוני בקו שהוא מתווה - מן גת שמנים לגולגלתא, למרות שברור שנקודות העצירה שלאורכה אינן בדיוק מדוייקות. הטיעונים לגבי הפרנציסקנים אינו ברור לי מכיוון שבכל מקרה המסלול היה צריך לעבור בעיר לא גדולה במיוחד ולא היה כאן "כיבוש" שטחים לנצרות על ידי המסלול הזה לעומת המסלול דרך הר ציון שקדם לו. איש עיטי - הבה נשיחה 23:25, 11 במאי 2025 (IDT)
- זהו, שלא. בתקופות שונות הצליינים הלכו במסלולים שונים לחלוטין מבחינה טופוגרפית. היות קתופות בהן מסלול דרך הייסורים של הצליינים כלל את שער האשפות, את הר ציון ואת העלייה התלולה שביניהם. כיום הוא בצד ההפוך של העיר העתיקה ובמישור. אומרים ישנה • שיחה 11:10, 23 במאי 2025 (IDT)
- אני חושב שהניסוח קצת קפדני מדי. אין ספק שסמטאות העיר העתיקה לא נראו בדיוק כמו שהן נראות היום בימי הבית השני, אך הטופוגרפיה וההמשכיות קיימות ללא ספק - ראו לדוגמא בקארדו שמקביל לנתיב שמשמש עד ימינו. המסלול הוא הגיוני בקו שהוא מתווה - מן גת שמנים לגולגלתא, למרות שברור שנקודות העצירה שלאורכה אינן בדיוק מדוייקות. הטיעונים לגבי הפרנציסקנים אינו ברור לי מכיוון שבכל מקרה המסלול היה צריך לעבור בעיר לא גדולה במיוחד ולא היה כאן "כיבוש" שטחים לנצרות על ידי המסלול הזה לעומת המסלול דרך הר ציון שקדם לו. איש עיטי - הבה נשיחה 23:25, 11 במאי 2025 (IDT)
- להבנתי הצליינים מודעים לכך היטב. הם צועדים שם לא בגלל דיוק היסטורי, אלא בשל המשמעות הסמלית והרוחנית. בר 👻 שיחה 21:18, 4 במאי 2025 (IDT)
- כן, אתה בעצם מסביר את מה שנאמר בסוף הקטע. רבבות הצליינים שמתחכים אחרי הויה דולורוזה לא ממש חושבים על זה. ועל זה הקטע. חמויישֶה • שיחה 10:23, 28 באפריל 2025 (IDT)
- ידוע שנחרבה העיר, לכן ודאי שהדרכים בה היום אינן אותן הדרכים. בר 👻 שיחה 16:55, 27 באפריל 2025 (IDT)
- התקבל חמויישֶה • שיחה 10:35, 15 ביולי 2025 (IDT)
- לא הבנתי את הנימוק. הוא מתייחס למשפט האחרון שאיננו עיקר הקטע. Tzafrir • שיחה 14:37, 20 באפריל 2025 (IDT)
מציאת גופות על ידי עופות דורסים עריכה
לאחר טבח שבעה באוקטובר נעזר צה"ל בגורמי צפרות ישראליים למציאת גופות בשטח הפתוח. עופות דורסים נמשכים בצורה טבעית לנבלות, ורבים מהעופות בישראל נושאים משדרים למעקב ומחקר. אולם בעקבות מתקפת הפתע של חמאס נמצא שימוש נוסף ומפתיע ביכולת הזו: בעזרת נתוני המשדרים זיהו הצפרים התקבצויות של עופות דורסים בשטחי עוטף עזה, וכך איתרו גופות בזמן קצר הרבה יותר משהיתה לוקחת סריקת השטח, בשיטות המסורתיות.
אשמח לעזרה בניסוח וויקיזציה! מקורות: באתר רטג, התיחסות באתר הצפרות הישראלי ~2025-139343 • שיחה 14:45, 6 ביולי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה • שיחה 23:22, 6 ביולי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד Pixie.ca • שיחה 🎗 17:42, 7 ביולי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד קטע טריגרי וטראומטי. קשה מאוד לדמיין את זה. לא מתאים לעמוד הראשי של ויקיפדיה, החשוף לקהל הרחב בכל הגילאים. יחס הזהב • שיחה 01:04, 8 ביולי 2025 (IDT)
- בנוסף, המקורות שהובאו חלשים ולא מוכיחים את עיקר הטענה שבקטע. הקטע יוצר רושם מטעה שמדובר בשיטה, ועוד כזו שסייעה באופן מהותי לאיתור גופות. בפועל, המקור מתאר שני אירועים מקריים בלבד. אין עדות לשיפור ביעילות לעומת סריקות רגילות, ולמעשה אין אפילו מקרה אחד שעוף דורס הביא את הכוחות אל מיקום הגופה. רק אזכורים מעורפלים כמו על עיטם שזוהה ביער בארי, ולאחר מכן נמצאו שם גופות. אין בהכרח קשר בין הדברים. לא ניתן לומר שהם נמצאו בזכות הדיווח, או בזכות מידע אחר, או במהלך הסריקות הנרחבות שהיו באזור בארי ממילא. כמו כן בשני המקרים מדובר על עוף בודד ולא "התקבצויות" של פרטים רבים כמפורט בקטע. יש פה סתירה כי המשדרים נישאים על גבי עופות מעטים (בגלל העלויות), ולכן אין קשר לזיהוי התקבצויות. יחס הזהב • שיחה 01:04, 8 ביולי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד מסכים עם שתי טענותיו העיקריות של יחס הזהב. חמויישֶה • שיחה 12:58, 8 ביולי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד, אין לי מה להוסיף לטיעוניו של יחס הזהב. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:26, 15 ביולי 2025 (IDT)
מגן דוד, סמל היהדות עריכה
כיום, מגן דוד נחשב סמל יהודי, אך לא תמיד היה כך. אמנם, במספר בתי כנסת עתיקים ניתן לראות רצפות פסיפס מפוארות המכילות מגיני דוד, אך לצדם ניתן לראות צורות נוספות כמו פנטגרמים או צלבי קרס, כך שמגן הדוד נתפס כלא יותר מאשר עיטור דקורטיבי סימטרי, ולא כסמל. כשמופיעים סמלים יהודיים בפסיפסים אלו, סמלים כגון מנורת שבעת הקנים, מחתה, שופר וארבעת המינים, מגן הדוד לא מופיע בקרבתם. דווקא בתרבויות המזרח הרחוק ניתן למצוא את סמל המגן דוד לצדם של סמלים מאגיים או דתיים אחרים: סמלה של האלה ההינדואיסטית, לקשמי, הוא מגן דוד, וביוגה ההודית, מגן דוד מסמל את צ'אקרת הלב. לפי טענת חוקר הקבלה גרשם שלום, רק במאה ה-19 נתקבל מגן הדוד כסמלה של היהדות. את הסמל היא שאלה מ"חותם שלמה", סמל מאגי אסלאמי שהופיע פעמים רבות באדריכלות העות'מאנית, בדגל הח'ליף של מרוקו ובמספר מסגדים ברחבי העולם. עם התחזקות מעמדו של מגן הדוד כסמל יהודי או כסמלה של התנועה הציונית, פחת השימוש בו באסלאם, ובשנת 1945 שונה גם דגל מרוקו כך שיכיל פנטגרם במקום מגן דוד.
רציתי גם לדבר על הסהר והכוכב, שגם הם לא היו מאז ומעולם סמליו של האסלאם, אבל היריעה קצרה לי. מקורות, בכל הערכים המופיעים בקטע. בברכה, אביתר ג' • שיחה • ח' באייר ה'תשפ"ה • 13:32, 6 במאי 2025 (IDT)
- קובץ:BA candidate.svg נגד חלש אני חושב שרוב המידע פה די מוכר. בנוסף, מרוקו קיבלה עצמאות ב-1956 אז המשפט לגבי החלפת הדגל לא הגיוני. אולי מדובר על דגל הח'ליף, אבל אני בכלל לא בטוח שהטענה נכונה. בר 👻 שיחה 15:21, 8 במאי 2025 (IDT)
- לפי הערך דגל מרוקו, שינוי הצורה הוא משנת 1915. Tzafrir • שיחה 17:59, 8 במאי 2025 (IDT)
- כבר מופיע בתבנית:הידעת? 7 בספטמבר - סדרה 2. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:10, 8 במאי 2025 (IDT)
- קטע הנוכחי מוצלח יותר ממנו, לדעתי. Tzafrir • שיחה 16:52, 11 במאי 2025 (IDT)
- אם כך, יש להעבור את הדיון לסעיף השכתוב. תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:20, 20 במאי 2025 (IDT)
- קטע הנוכחי מוצלח יותר ממנו, לדעתי. Tzafrir • שיחה 16:52, 11 במאי 2025 (IDT)
- כבר מופיע בתבנית:הידעת? 7 בספטמבר - סדרה 2. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:10, 8 במאי 2025 (IDT)
- לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 15:07, 24 ביולי 2025 (IDT)
- לפי הערך דגל מרוקו, שינוי הצורה הוא משנת 1915. Tzafrir • שיחה 17:59, 8 במאי 2025 (IDT)
אם אין יורש עצר, איכלו עוגות עריכה
על פי קטע הידעת בפורטל אישים ופורטל רפואה, ועל פי הערך על לואי ה-16:
בשנת 1770 נשא לואי השישה עשר, מלך צרפת (בתמונה) לאישה את מארי אנטואנט. במשך שבע שנות נישואיהם הראשונות, נראה כאילו לואי לא גילה עניין רב באשתו, ויורש לבית המלוכה בושש לבוא. שמועות רבות נפוצו על היות המלך אימפוטנט או הומוסקסואל. אך נראה כי הוא רק סבל מפימוזיס - מצב שבו לא ניתן להפשיל את העורלה מעבר לעטרת הפין. יועציו התקשו לשכנעו להסכים לניתוח, אך לבסוף, לאחר ביקור אחיה של מארי אנטואנט בחצר המלוכה הצרפתית, שוכנע לואי, ונולדו לזוג ארבעה ילדים.
אומרים ישנה • שיחה 20:59, 6 ביולי 2025 (IDT)
- לעניות דעתי העיסוק בעורלתו של לואי ה-16 לא מתאים לעמוד הראשי. גם אילו התאים, הקטע לא מסעיר. בעיה רפואית מנעה מהמלך להביא ילדים 7 שנים, היא טופלה, ונולדו לו ילדים. נחמד, לא מעבר. חמויישֶה • שיחה 09:50, 16 ביולי 2025 (IDT)
- טוב. אז הקטע יהיה רק בפורטלים. הבא בתור? אומרים ישנה • שיחה 19:35, 17 ביולי 2025 (IDT)
- לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 15:24, 24 ביולי 2025 (IDT)
may the schwartz be with you עריכה
הסרט שיגעון בחלל (Spaceballs) הוא פרודיה על סרטים שונים, ובעיקר על מלחמת הכוכבים. בין השאר הסרט מציג בצורה מובלטת את מסחור הסרט באמצעות מוצרים נלווים, החל בבובות וכלה בנייר טואלט. אולם בפועל החוזה שחתמו מפיקיו עם מפיקי מלחמת הכוכבים אסר עליהם למכור בובות של הסרט, ולכן המוצרים הנלווים נשארו בסרט בלבד.
- זה נחמד, אבל זה לא מספיק מפתיע, לעדתי, עבור העמוד הראשון של ויקיפדיה. אני מציע לשים את זה מדורי "הידעת" של פורטל "קולנוע" ופורטל "חוק ומשפט". אומרים ישנה • שיחה 18:13, 16 באפריל 2024 (IDT)
הקוטב הצפוני הוא קוטב דרומי עריכה
כוח אלקטרומגנטי מתבטא במשיכה של מטענים חשמליים, חיובי ושלילי, זה לזה, ושל קטבי מגנט, צפוני ודרומי, זה לזה. מחט מצפן היא מגנט לכל דבר. אם תקרב מגנט חזק למצפן, הקוטב הצפוני של המחט ימשך לקוטב דרומי של המצפן (ראו סרטון). השדה המגנטי של כדור הארץ מושך מחטי מצפנים, כמו כל מגנט אחר. "הקוטב הצפוני של כדור הארץ" נקרא בשם זה, כי הקצה של מחט המצפן, המצביע עליו, קרוי "הקוטב הצפוני של המחט". לכן, מבחינה מגנטית, הקוטב המגנטי הצפוני של כדור הארץ, הוא קוטב מגנטי דרומי.
אומרים ישנה • שיחה 16:33, 13 ביוני 2024 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד. המידע מעניין ברמה בינונית, הפאנץ' הוא סמנטיקה. חמויישֶה • שיחה 13:36, 8 ביולי 2024 (IDT)
נער הנוסחאות ממומבאי עריכה
{{{1}}}
קובץ:Symbol support vote.svg בעד סיפור מפתיע ומעורר השתאות של מתמטיקאי מבריק. יחס הזהב • שיחה 18:14, 31 במאי 2025 (IDT)
- אני קובץ:Symbol support vote.svg בעד, אבל לא מתלהב מקשירת הכתר "מהדמויות המבריקות בתולדות המדע". אולי אם הניסוח היה "בתולדות המתמטיקה" הייתי נרתע פחות. חמויישֶה • שיחה 12:14, 29 ביוני 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה • שיחה 21:40, 6 ביולי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד, וגם בעד עידון הטענה ל"בתולדות המתמטיקה". תודה, Pixie.ca • שיחה 🎗 03:18, 8 ביולי 2025 (IDT)
- בוצע בוצע יחס הזהב • שיחה 14:03, 8 ביולי 2025 (IDT)
UTC, ראשי התיבות שאינם בסדר (תרתי משמע) עריכה
זמן אוניברסלי מתואם הוא שמו של תקן בין-לאומי למדידתו של הזמן, וביחס אליו נקבעת השעה במהלך היום, בכל נקודה על פני כדור הארץ. על פי תקן זה, ראשי התיבות UTC, בתוספת מספר חיובי או שלילי (או המספר 00), מציינים את הפרש הזמן בשעות שבין הזמן בנקודה מסוימת לבין זמן ייחוס, שבעבר נקבע על פי זמן חצות היום בנקודת השוויון בקו גריניץ', ונקרא שעון גריניץ'. אלא, שראשי התיבות UTC אינם ראשי התיבות של שום צירוף מילים: המושג "זמן אוניברסלי מתואם" בא מן המושג Coordinated Universal Time, כפי שהוא מצויין באנגלית, או מן המושג Temps Universel Coordonné, כפי שהוא מצויין בצרפתית. רצף האותיות UTC נקבע לציין את המושג "זמן אוניברסלי מתואם", כמין "פשרה" בין ראשי התיבות שלו באנגלית (CUT) לבין ראשי התיבות שלו בצרפתית (TUC).
רוב תודות. המקורות נמצאים בערכים המקושרים. אני מודע לכך ש-UTC אינו בדיוק הזמן בקו גריניץ' (דהיינו, GMT), אך במגבלות הזמן והמקום שמוקצים לפינת "הידעת?", התרתי לעצמי לפשט מעט ולא לדייק "עד הסוף". אביתר ג' • שיחה • י"ג בשבט ה'תשפ"ה • 17:36, 11 בפברואר 2025 (IST)
- חשבתי שצריך להפנות לשעון גריניץ' כקיצור. אבל הערך הזה בינתיים קצת שגוי בדיוק בנקודה החשובה הזו. Tzafrir • שיחה 12:56, 12 בפברואר 2025 (IST)
- ניסיתי לנסח, אך עוד לא נחה דעתי לגמרי. אביתר ג' • שיחה • י"ד בשבט ה'תשפ"ה • 15:20, 12 בפברואר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה • שיחה 11:13, 17 בפברואר 2025 (IST)
- יודוקוליס, Aizenr, יש כאן קטע טוב (לדעתי), שמחכה לחוות דעת של ויקיפדים נוספים. אשמח לשמוע את דעתכם. חמויישֶה • שיחה 10:33, 15 ביולי 2025 (IDT)
- חמויישה נראה טוב. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:25, 15 ביולי 2025 (IDT)
- נראה סבבה. לא בין הקטעימ הכי מסקרנים או מפתיעים במדור, אבל חביב. בהתאם אני קובץ:Symbol neutral vote.svg נמנע. לגבי הניסוח, אני חושב שעדיף לוותר על "חיובי או שלילי (או המספר 00)," כי זה לא ליבת העינין. במקום זה לכתוב "מספר" ולקשר למספר ממשי. כך שיש את המידע אבל לא מדגישם את הנושא. בנוסף הייתי מחליף את "זמן יחוס" ל"זמן יחוס מסויים ביממה" כדי שיהיה ברור שלא מדובר ברע זמן אחד בהסטוריה שממנו סופרים, וצריך גם את התאריך כדי לדעת מה רגע הזמן. לגבי ההתחמקות מהדיבור על ההגדרה העדכנית, נראה לי שזה פתרון טוב. רמי (Aizenr) • שיחה 17:19, 15 ביולי 2025 (IDT)
- חמויישה נראה טוב. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:25, 15 ביולי 2025 (IDT)
- התקבל חמויישֶה • שיחה 13:45, 7 בספטמבר 2025 (IDT)
- ניסיתי לנסח, אך עוד לא נחה דעתי לגמרי. אביתר ג' • שיחה • י"ד בשבט ה'תשפ"ה • 15:20, 12 בפברואר 2025 (IST)
איך זה שכוכב אחד עריכה
בעת שאנו מביטים בשמי הלילה, איננו מסתכלים רק למרחק עצום במרחב, אלא גם לעומק הזמן – אל העבר הרחוק של היקום. האור המגיע אלינו מכוכבים וגלקסיות רחוקים עושה את דרכו במשך מאות אלפי, מיליוני ואף מיליארדי שנים. המשמעות היא שכאשר אנו מביטים בכוכב רחוק, איננו רואים אותו כפי שהוא כיום, אלא כפי שהיה בעת ששלח את אורו לדרכו. אור זה נע בריק במהירות האור – כ־300,000 קילומטרים בשנייה. מהירות עצומה, אך לא בקנה מידה קוסמי. לכן, ישנם כוכבים שאת אורם אנו קולטים כיום, אף שהם עצמם כבו ונעלמו זה מכבר. חלקם גוועו עוד בטרם התהלכו בני האדם המודרנים על פני כדור הארץ. טלסקופים מתקדמים, דוגמת טלסקופ החלל ג'יימס וב, מסוגלים לקלוט אור אינפרה־אדום מגרמי שמיים רחוקים מיליארדי שנות אור. בעזרתו הצליחו אסטרונומים לזהות גלקסיות שנוצרו פחות מ־400 מיליון שנה לאחר המפץ הגדול – תקופה קדומה במיוחד בתולדות היקום.
קובץ:Symbol support vote.svg בעד מעביר רעיון מדעי עמוק בשפה בהירה לקהל רחב. יחס הזהב • שיחה 19:22, 31 במאי 2025 (IDT)
- האם יש איור קומפקטי של קונוס האור? כי הקטע עוסק בעצם בהשלכות שלו. Tzafrir • שיחה 02:15, 1 ביוני 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד מרבית העובדות האלו ידועות לי מזה עשורים רבים, ואני מניח, שכך המצב גם עם מרבית קוראי ויקיפדיה. לכן אני חושב, שהקטע מתאים לפורטלים, אך לא לדף הראשי. אומרים ישנה • שיחה 21:49, 6 ביולי 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד מסכים עם אומרים ישנה. חמויישֶה • שיחה 09:53, 16 ביולי 2025 (IDT)
הקור הוא מקור הפרטיות עריכה
באמצע המאה ה-17 השתנה לחלוטין אורח הבנייה המערבי. עד אז, בתי המגורים הכילו חדר עיקרי, רב־תכליתי, שבמרכזו אָח בְּעֵרָה, שחיממה ישירות את אוויר החדר. לכן פתיחת חלון או דלת ציננה מיד את הבית כולו. אולם התמשכות והחרפת עידן הקרח הקטן כפו פתרון לבעיה זו: הבתים חולקו לחדרים קטנים, ואחי הבערה הוצמדו לקירות הפנימיים. כך חשיפה לקור ציננה רק חלק קטן מהבית, וחום האש, שנאגר בקירות קשי הצטננות, חימם מחדש ובמהירות את החדרון, שצונן. אדריכלי המאה ה-20, שכבר חיו בהתחממות העולמית, העזו לאחד מחדש רק את חדר האורחים עם פינת האוכל והמטבח. אך חדרי שינה נשארו, נפרדים כי הצורך בפרטיות השתרש בתרבות.
אומרים ישנה • שיחה 19:28, 18 ביולי 2024 (IDT)
פראט אנד ויטני אינה החברה של פראט ווויטני עריכה
החברה המוכרת: פראט אנד ויטני. החברה המקורית של פראט ווויטני: w:Pratt & Whitney Measurement Systems. Tzafrir - שיחה 09:20, 5 בדצמבר 2022 (IST)
מלבושים קרים עריכה
התחלתי לקרוא כתבת אופנה דבילית שהזכירה בלקלאווה, ונזכרתי שסביב הסתערות הבריגדה הקלה יש לנו גם בלקלאווה וגם קרדיגן. Tzafrir - שיחה 11:55, 13 בפברואר 2022 (IST) לא התקבל ההצעה לא התקבלה.. שלוש שנים ללא הצעה. חמויישֶה • שיחה 12:34, 3 בנובמבר 2025 (IST)
הבוזוקי לא ממש כלי נגינה מסורתי עריכה
הקטע הבא גם דורש בדיקה של מישהו שמבין את התחום, וגם דורש עוד משהו, שיהפוך אותו לסנסציוני יותר. תודה.
מקובל לחשוב, שהבוזוקי, המלווה זמרים ישראליים ויוונים, הוא כלי נגינה עממי מסורתי. אולם הדבר אינו מדויק. הבוזוקי בן ימינו בעל מבנה, המשלב תכונות של הבוזוקי המסורתי ושל הגיטרה. לכן, על הבוזוקי בן ימינו אפשר, למשל, לפרוט אקורדים. גם קל יותר לנגני גיטרה להסתגל לנגינה על הבוזוקי המודרני. כל זאת תוך שמירה על תכונות של הבוזוקי המסורתי, שאין בגיטרה המסורתית. הבוזוקי המודרני הפך לפופולרי בעקבות סרטי קולנוע מאמצע המאה ה-20, כמו זורבה היווני. כלי מיתר אחר, שמאפשר ליהנות גם מהיתרונות של הגיטרה המסורתית וגם מאלו של הבוזוקי המסורתי הוא הגיטרה החשמלית. זאת כשמשתמשים בסגנון הנגינה, המכונה גיטרה מזרחית.
אומרים ישנה - שיחה 10:35, 29 באוגוסט 2021 (IDT)
- אולי להסביר קצת מה ההבדל בין מסורתי למודרני: תוספת זוג מיתרים? Tzafrir - שיחה 11:59, 13 בפברואר 2022 (IST)
- גם הצוואר שהפך דומה יותר לגיטרה. אומרים ישנה - שיחה 16:53, 13 בפברואר 2022 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. יושב שנים בדיונים ללא התפתחות. חמויישֶה • שיחה 12:36, 3 בנובמבר 2025 (IST)
אל תנסו לשנות את פלורנטין עריכה
רחוב פלורנטין מצוי בלבה של שכונת פלורנטין בתל אביב. מתבקש לחשוב שהרחוב והשכונה נקראים על שם אותה דמות, אך אין זה המצב: שכונת פלורנטין נקראת על שם שלמה פלורנטין, קבלן ויזם, שהקים את השכונה בשנות ה-30 של המאה ה-20; רחוב פלורנטין, לעומת זאת, נקרא על שם דוד פלורנטין, עיתונאי ועסקן ציוני. על אף שהשניים היו מבולטי קהילת יהדות סלוניקי, לפי הידוע, לא היה ביניהם קשר משפחתי.
קוונטום דוץ • שיחה 11:50, 25 באוקטובר 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד ארז האורז • שיחה 🎗 13:01, 25 באוקטובר 2025 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד. אומרים ישנה • שיחה 22:11, 26 באוקטובר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד. קטע יפה! אשמח לסימוכין. יחס הזהב • שיחה 15:45, 27 באוקטובר 2025 (IST)
- הדברים מופיעים בערכים על השכונה, על שלמה פלורנטין ועד דוד פלורנטין. אומרים ישנה • שיחה 15:52, 27 באוקטובר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד רדיומן • שיחה 07:53, 31 באוקטובר 2025 (IST)
קטע יפה, אבל קצת אחרת עריכה
רחוב פלורנטין נמצא בלב שכונת פלורנטין בתל אביב, אולם השכונה והרחוב לא נקראים על שם אותה האישיות: שכונת פלורנטין נקראת על שם הקבלן והיזם שהקים את השכונה בשנות ה-30 של המאה ה-20, שלמה פלורנטין; ולעומת זאת, רחוב פלורנטין נקרא על שם העיתונאי והעסקן הציוני דוד פלורנטין. השניים היו מהבולטים שבקהילת יהודי סלוניקי, אך לפי הידוע אין ביניהם קשר משפחתי.
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד, ניסוח אנציקלופדי וקולע יותר (לעניות דעתי). 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:57, 2 בנובמבר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד ומעדיף את הניסוח האחרון. חמויישֶה • שיחה 12:21, 3 בנובמבר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד לניסוח הזה אכן יש יתרון, ועדיין שתי הגרסאות מקובלות עלי. אומרים ישנה • שיחה 18:20, 3 בנובמבר 2025 (IST)
אסור לישון ביורק עריכה
הטבח ביהודי יורק היה אירוע של מוות על קידוש השם שהתרחש בשנת ד'תתק"ן (1190) בעיר יורק שבאנגליה, כשהמון צר על חלק מיהודי העיר וכפה עליהם להתנצר או למות. בתגובה, העדיפו היהודים למות על קידוש השם מלהתנצר, ורובם התאבדו או הרגו אלו את אלו, כדי לא ליפול בידי ההמון. מעט היהודים שניסו להימלט, נתפסו ונרצחו. בפוגרום נספתה קהילת היהודים בעיר, ובהם כ-150 יהודים שהתבצרו במצודת קליפורד. בעקבות הטבח, קיבלו על עצמם יהודי אנגליה שלא ללון בעיר יורק, ומנהג זה מופיע גם בספרי השאלות והתשובות בני זמננו.
ניתן לשבץ את קטע "הידעת?" הנ"ל, בתאריך העברי או הלועזי שבו חל הטבח ביהודי יורק, דהיינו, ז' בניסן או 16 במרץ. תודה רבה, אביתר ג' • שיחה • 15:20, 15 באפריל 2024 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד. מעניין. אני לא בטוח שהביטוי "מוות על קידוש השם" הוא אנציקלופדי. כדאי לנסח אחרת. אפשר גם להתחיל את הקטע במילים "בשנת 1190 צר המון על חלק מיהודי העיר יורק וכפה עליהם..." חמויישֶה • שיחה 11:24, 16 באפריל 2024 (IDT)
- האם כיום יש יהודים דתיים שחיים וישנים ביורק? אם אין והסיבה היא הלכתית אני בעד. Matankic • שיחה 22:08, 14 ביולי 2024 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה • שיחה 06:44, 31 באוגוסט 2025 (IDT)
הילד שהגיע לחלל עריכה
בשנת 1959 ביקש רונלד מקנייר בן התשע לשאול ספר בספרייה העירונית של לייק סיטי, דרום קרוליינה, אך הוא סוּרב בטענה שהשירות מיועד ללבנים בלבד. רק לאחר שאמו התערבה והוזעקה המשטרה, הורשה מקנייר לשאול את הספר. מקנייר גדל והמשיך ללמוד, עד שהשלים דוקטורט בפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הוא נבחר מתוך כ-10,000 מועמדים לשירות כאסטרונאוט בנאס"א, והשתתף בשתי משימות של מעבורת החלל צ'לנג'ר. לדאבון הלב, במשימתו השנייה מקנייר נספה בפיצוץ המעבורת, 73 שניות לאחר שיגורה לחלל. לימים, נקראה על שמו הספרייה העירונית של לייק סיטי – אותה ספרייה שסירבה לשרת אותו בילדותו.
קובץ:Symbol support vote.svg בעד. קטע שהוצע בעבר על ידי קלונימוס ונשכח. זכה לתמיכת אומרים ישנה, וחמויישֶה ביקש לשפר את הניסוח אז אני מציג מחדש. מתייג גם את רמי (Aizenr) שהשתתף אז בדיון. בר 👻 שיחה 00:51, 27 בנובמבר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה • שיחה 10:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד ואהיה עוד יותר בעד אם תימחק הפסוקית ״73 שניות לאחר שיגורה לחלל.״ פסוקית זו מסיחה את הדעת מהעיקר. בתודה, אומרים ישנה מחוץ לחשבון. ~2025-36367-24 • שיחה 12:50, 27 בנובמבר 2025 (IST)
- משתמש:Utzli משתמש:יודוקוליס אתם גם בעד נכון? יחס הזהב • שיחה 16:52, 25 בינואר 2026 (IST)
- כן. 🎗 יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:53, 25 בינואר 2026 (IST)
- חמויישה יש מספיק תמיכה. יחס הזהב • שיחה 22:21, 25 בינואר 2026 (IST)
המרשל הצעיר עריכה
אחד האסירים הפוליטיים הבולטים במאה ה-20 היה הגנרל הסיני גָ'אנְג שׁוּאֶלְיַאנְג, שכונה "המרשל הצעיר". בסוף 1936 הוא חטף את מנהיג הרפובליקה הסינית, צ'יאנג קאי-שק, במה שכונה "תקרית שיאן". מטרת החטיפה, שארכה כשבועיים, לא הייתה להפיל את השלטון. הוא ביקש לכפות את סיום מלחמת האזרחים מול הקומוניסטים הסינים, ולכרות עמם חזית מאוחדת מול פלישת האימפריה היפנית. צ'יאנג אמנם הסכים לבסוף, אך לא סלח על ההשפלה הפומבית. מיד לאחר ששואה-ליאנג הסגיר את עצמו, הוא נכלא במעצר בית סודי – שנמשך 54 שנים. גם לאחר תבוסת הקוומינטנג לקומוניסטים, ונסיגתם לאי טאיוואן ב-1949, ג'אנג שואה-ליאנג נלקח עמם. הוא שוחרר רק בשנת 1990, לאחר מותם של צ'יאנג קאי-שק ובנו יורשו. ג'אנג האריך ימים ונפטר בהוואי בשנת 2001 בגיל מאה.
קובץ:Symbol support vote.svg בעד סיפור אנושי יוצא דופן המשלב אירועים היסטורים שעיצבו את סין המודרנית במהלך במאה ה-20. בר 👻 שיחה 17:39, 26 בנובמבר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה • שיחה 10:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה מחוץ לחשבון ~2025-36367-24 • שיחה 12:52, 27 בנובמבר 2025 (IST)
- בעלי הידע בסינית האם לדעתכם מתאים בתור קטע "הידעת"? יחס הזהב • שיחה 16:46, 26 בינואר 2026 (IST)
מבצע יום הדין עריכה
"מבצע יום הדין" היא מתווה לתוכנית חירום סודית שפיתחה ישראל ערב מלחמת ששת הימים, שתכליתה יצירת פיצוץ גרעיני הפגנתי בפסגת הר במדבר סיני. על פי התוכנית, בתרחיש שבו ישראל תעמוד בפני סכנת תבוסה קיומית, כוח צנחנים קטן יבצע פעולת הסחה באבו עגילה, בזמן ששני מסוקי סופר פרלון ינחיתו מתקן גרעיני ("העכביש"), שיורכב במקום על ידי צוות מסיירת מטכ"ל. במקרה מימוש התוכנית, הפיצוץ הגרעיני אמור היה ליצור הבזק מסנוור וענן פטרייה שהיו נראים למרחקים במדבר סיני, הנגב, ואף הרחק עד קהיר. התוכנית פורסמה רק 50 שנה לאחר מכן, בכתבת מערכת של "הניו יורק טיימס". היא התבססה על פרוטוקול שיחותיו של ד"ר אבנר כהן בשיחותיו עם תא"ל במיל' יצחק יעקב בשנת 1999, שבגינן נחקר יעקב בחשד לריגול חמור, נעצר למשך שנתיים, ונידון לשנתיים מאסר על תנאי.
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד מספק הצצה מעניינת להחלטות אסטרטגיות קיצוניות של ישראל ערב מלחמת ששת הימים, לרבות במדיניות הגרעין הישראלית, וגם את הדרמה המשפטית בעקבות החשיפה. בר 👻 שיחה 12:52, 2 בנובמבר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד רדיומן • שיחה 13:29, 2 בנובמבר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה • שיחה 19:02, 2 בנובמבר 2025 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה • שיחה 12:14, 3 בנובמבר 2025 (IST)
מנהיג קר, תלמיד חם עריכה
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נתפס כמנהיג קר וקשוח, ששולט ביד ברזל על מעצמה ענקית ומתמרן במיומנות בנבכי הפוליטיקה הבינלאומית. חזותו הציבורית משקפת פנים חתומות של קצין קג"ב ותיק, אך מתחת למעטה הקשוח מסתתר אדם המכבד את עברו. כילד בסנט פטרסבורג, למד פוטין גרמנית אצל מורה יהודייה בשם מינה יודיצקיה-ברלינר, אשר עלתה לישראל בשנת 1973. לאחר עלייתו לשלטון, נפגש פוטין עם מורתו לשעבר במהלך ביקורו בירושלים באפריל 2005, פגישה שתוארה על ידה כחמה ומרגשת. הקשר המיוחד הגיע לשיאו כשיודיצקיה-ברלינר קיבלה ביקור מפתיע מדיפלומט רוסי. הוא מסר לה כי לאחר שפוטין שמע שהיא מתגוררת בקומה גבוהה ללא מעלית, הוא ביקש לרכוש עבורה דירה חלופית. מבין שתי הצעות שהוצגו בפניה, היא בחרה בדירה קטנה ברחוב פינסקר בתל אביב. מעשה זה מאיר צד נדיר בדמותו המסתורית של פוטין, ומעיד על הערכתו לאנשים שהשפיעו על חייו בטרם הגיע לצמרת השלטון העולמי.
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד סיפור לא צפוי המציג צד אנושי בדמותו אצל מנהיג סמכותני וקשוח. מעניק לו ממד חם ואינטימי באופן בלתי שגרתי, ומדגים עד כמה קשר אישי מהילדות יכול להיות משמעותי, גם אצל מנהיג רב עוצמה. בר 👻 שיחה 01:03, 17 בנובמבר 2025 (IST)
- פוטין יודע היטב להציג את הצד חם והאוהב שלו. אני לא חושב שחסרים סיפורים דומים על סטאלין, לדוגמה. Tzafrir • שיחה 09:14, 17 בנובמבר 2025 (IST)
- על פניו הסיפור נחמד. אבל בתנאי שזה היה מתן בסתר, שהתגלה באקראי. משום שמול המצלמות, כל הפוליטיקאים נדיבים אל מסכן ספציפי, כל שכן כשהם מנדבים לו את הקופה הציבורית ולא מכיסם שלהם. פוטין גם נתפס בשקרים לגבי רושם יפה שהוא עושה מול המצלמות. הוא הפגין למשל יכולת מזויפת כארכיאולוג ימי. בתודה: אומרים ישנה מחוץ לחשבון. ~2025-52540-8 • שיחה 21:57, 19 בנובמבר 2025 (IST)
- אומרים ישנה הדברים הוצגו מצידה של המורה, ולא פורסמו מצידו של פוטין. בר 👻 שיחה 18:20, 26 בנובמבר 2025 (IST)
- הסיפור חביב, אבל המיסגור של הקטע כ"לא ידעתם אבל פוטין הוא בעצם אדם חם שזוכר טובה לחברי ילדות" לא נראה לי אנציקלופדי ויתכן אפילו שהוא שגוי. כמו שאמר צפריר בטח גם על סטאלין יש סיפורים דומים, ולך תדע מה עשו היטלר, מוסוליני, אידי אמין והנרי השמיני בזמן שלא פגעו בחפים מפשע. בטח גם דברים נחמדים עם השכנים והנכדים. חמויישֶה • שיחה 10:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
- היטלר הפגין רחמנות ואמפתיה בזה שהפך לצמחוני, והצטלם עם גורי חיות בר. ~2025-36367-24 • שיחה 12:54, 27 בנובמבר 2025 (IST)
- חמויישה אתה אומר זאת כאילו קיימת סתירה. יש פושעים נאצים ארורים שהיו אנשי משפחה לבביים. בכל מקרה הקטע בכלל לא ממסגר את פוטין כאדם חם, אלא כמנהיג קר, סמכותני וקשוח. רק שיש לו גם תכונה חיובית טובה, בתור מי שמכבד את עברו. הסיפור לא סותר את התדמית ה"קשוחה" שלו, אלא מוסיף לה מורכבות מסוימת. בר 👻 שיחה 16:24, 27 בנובמבר 2025 (IST)
- הסיפור חביב, אבל המיסגור של הקטע כ"לא ידעתם אבל פוטין הוא בעצם אדם חם שזוכר טובה לחברי ילדות" לא נראה לי אנציקלופדי ויתכן אפילו שהוא שגוי. כמו שאמר צפריר בטח גם על סטאלין יש סיפורים דומים, ולך תדע מה עשו היטלר, מוסוליני, אידי אמין והנרי השמיני בזמן שלא פגעו בחפים מפשע. בטח גם דברים נחמדים עם השכנים והנכדים. חמויישֶה • שיחה 10:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
- לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 13:42, 5 במאי 2026 (IDT)
- אומרים ישנה הדברים הוצגו מצידה של המורה, ולא פורסמו מצידו של פוטין. בר 👻 שיחה 18:20, 26 בנובמבר 2025 (IST)
כוכב שלא במתכוון עריכה
בשנת 1964 התקבל הריסון פורד לעבודה כשחקן באולפני קולומביה. אך לאחר שבמשך מספר שנים הוא קיבל שם רק תפקידים מעטים וקטנים, הוא נואש מקריירת המשחק, והפך לנגר של כוכבי הוליווד. אולם באמצע שנות השבעים הוא קיבל תפקיד ראשי בלהיט קולנועי מבלי שהתכוון לזה, לאחר שנקרא לסייע לשחקנים אחרים בבמבחני הבד שלהם.
אומרים ישנה • שיחה 17:54, 7 במרץ 2026 (IST)
- קובץ:BA candidate.svg נגד חלש בעייני מתאים יותר לפורטל אישים וקולנע, בברכה Matankic • שיחה 13:37, 3 באפריל 2026 (IDT)
- קובץ:Symbol oppose vote.svg נגד, מכמה סיבות: גם כי היותו של הריסון פורד לפני שהצליח קולנועית היא עובדה די ידועה, וגם כי הרבה אנשים לא מצליחים לפני שהם כן מצליחים. הסיפור של ג'רארד באטלר, לדוגמא, הרבה יותר מעניין - הוא פוטר רגע לפני שהוכשר כעו"ד, אז נאלץ להחליף מקצוע (ועדיין לא מתאים להידעת). חמויישֶה • שיחה 13:27, 5 במאי 2026 (IDT)
פרת הים שנכחדה עריכה
פרת הים של שטלר היא אחד מסיפורי ההכחדה המהירים והעצובים שתועדו. בשנת 1741 התגלתה במהלך מסע מחקר רוסי על ידי חוקר הטבע גאורג שטלר – אך נעלמה מהעולם סופית תוך 27 שנים בלבד, בסביבות שנת 1768. כיוון שחיו בים ברינג באזור ללא טורפים טבעיים, פרות הים של שטלר מעולם לא למדו לפחד מבני אדם. שטלר עצמו תיאר איך הוא יכול היה לצעוד למים רדודים כדי ללטף את גבן, וכיצד סירות יכלו להתקרב אליהן ללא בהלה. בשל אופיין הנינוח והסקרן, הן הפכו למטרה קלה עבור ציידים, שיכלו להתקרב ללא התנגדות, ולדקור אותן בכידונים. בנוסף, שטלר הבחין כי הן היו חיות נאמנות מאוד. כאשר אחת מהן נפגעה, חברותיה לעדר לא ברחו, אלא התגודדו סביבה בניסיון לעזור לה, מה שאיפשר לציידים להרוג פרטים נוספים בקלות רבה. השילוב של גודלן העצום (שסיפק בשר ושומן), חוסר הפחד שלהן ונאמנותן לעדר, הוביל אותן להיות מושא מבוקש לצייד. כך אוכלוסייה של אלפי פרטים חוסלה תוך פחות משלושה עשורים.
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד יחס הזהב • שיחה 11:49, 25 בפברואר 2026 (IST)
- לא ידעתי. מעניין. לא ידעתי גם שפרת ים היא תחש (ושתחש הוא בעצם גירית). Tzafrir • שיחה 14:07, 23 בפברואר 2026 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה • שיחה 20:03, 24 בפברואר 2026 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד Matankic • שיחה 13:37, 3 באפריל 2026 (IDT)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד, לדעתי כדאי לקצר מעט את הקטע. אפשר לוותר על המשפט "שטלר עצמו תיאר... ". הקטע מובן גם בלעדיו. חמויישֶה • שיחה 13:28, 5 במאי 2026 (IDT)
מי אמר "קיפוח נשים" ולא קיבל? עריכה
ב-21 באוקטובר 1967 הטביע חיל הים המצרי את המשחתת אילת. רב"ט ברכה ליכטנברג אטינגר, שהייתה במשמרת, קלטה את שידורי המצוקה של האונייה ויזמה מבצע הצלה, חילוץ ופינוי הפצועים. היא פיקדה על המבצע במקום מפקד הבסיס, שיצא לבלות, ועל אף התעלמות ה"בור" בקריה מהודעותיה. ליכטנברג, שהייתה קודם לכן פקידת מבצעים בטייסת 124, הזניקה מטוסים ומסוקים, תיאמה את פעולות ההצלה והקימה בית חולים שדה לפצועים. במהלך המבצע נפל לעברה מסוק בוער והיא נפצעה. היא אמנם קיבלה צל״ש אלוף ומדליית הוקרה ממפקד חיל האוויר על מעשיה אלו. אך היא קיבלה את אותות הגבורה למעלה מיובל לאחר האירוע (בתמונה).
אומרים ישנה • שיחה 22:13, 22 בפברואר 2026 (IST)
- קטע מוצלח. ניטפוק: בזמן האירועים היא עדיין נקראה ברכה ליכטנברג (זה הכיתוב של התמונה בערך, וזה משתמע גם מהנוסח שכתוב באתר הגבורה). Tzafrir • שיחה 23:49, 22 בפברואר 2026 (IST)
- עוד ניטפוק: גם ללא בדיקת הנתונים, רואים שהתמונה היא משנת 2020 או 2021 ולא משנת 2018. בשנת 2018 הכיר חיל האוויר במעשה,ובאוגוסט 2020 (כעבור כמעט 53 שנים) היא קיבלה צל״ש אלוף ומדליית הוקרה. Tzafrir • שיחה 14:41, 24 בפברואר 2026 (IST)
- טופל. תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:12, 24 בפברואר 2026 (IST)
- בסדר. אבל כאן יש להתייחס אליה בשמה הנוכחי. אומרים ישנה • שיחה 20:08, 24 בפברואר 2026 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד Talitova • שיחה 14:08, 19 במרץ 2026 (IST)
- עוד ניטפוק: גם ללא בדיקת הנתונים, רואים שהתמונה היא משנת 2020 או 2021 ולא משנת 2018. בשנת 2018 הכיר חיל האוויר במעשה,ובאוגוסט 2020 (כעבור כמעט 53 שנים) היא קיבלה צל״ש אלוף ומדליית הוקרה. Tzafrir • שיחה 14:41, 24 בפברואר 2026 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד. שאלה - האם אכן הייתה "פקידת מבצעים", ולא "סמלת מבצעים"? הערה - הייתי מעדיף לנסח "רק למעלה מיובל לאחר האירוע היא קיבלה צל״ש אלוף ומדליית הוקרה ממפקד חיל האוויר על מעשיה אלו. חמויישֶה • שיחה 17:20, 25 במרץ 2026 (IST)
- כמדומני פקמ"צ הוא המינוח הרשמי וסמב"צ הפופולרי ידידיה צבאן (שיחה) 18:44, 25 במרץ 2026 (IST)
- למה ראשי התיבות חשובים? אומרים ישנה • שיחה 20:27, 4 באפריל 2026 (IDT)
- כמדומני פקמ"צ הוא המינוח הרשמי וסמב"צ הפופולרי ידידיה צבאן (שיחה) 18:44, 25 במרץ 2026 (IST)
- קובץ:Symbol support vote.svg בעד. אני מאחד את שני המשפטים האחרונים: "רק למעלה מיובל לאחר האירוע היא קיבלה צל״ש אלוף ומדליית הוקרה ממפקד חיל האוויר על מעשיה אלו". חמויישֶה • שיחה 13:34, 5 במאי 2026 (IDT)