עז הבית
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןעֵז הַבַּיִת | ||
|---|---|---|
| קובץ:Bouc commun provençal.JPG עז מגזע פרובנס נפוץ | ||
| תקופה | ||
| פלייסטוקן–הווה | ||
| מצב שימור | ||
| ||
| מיון מדעי | ||
| על־ממלכה: | איקריוטים | |
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| תת־מערכה: | בעלי גולגולת | |
| קבוצה: | בעלי חוליות | |
| מחלקה: | יונקים | |
| אינפרא־מחלקה: | שלייניים | |
| על־סדרה: | לאורסיאתריה | |
| סדרה: | מכפילי פרסה | |
| אינפרא־סדרה: | פקוריים | |
| משפחה: | פריים | |
| תת־משפחה: | יעלים | |
| שבט: | יעלים | |
| סוג: | יעל | |
| מין: | עז הבר | |
| תת־מין: | עז הבית | |
| שם מדעי | ||
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Capra aegagrus hircus | ||
| שמות נוספים | ||
|
עֵז | ||
עֵז הַבַּיִת (שם מדעי: Capra aegagrus hircus; ברבים: עִזִּים) היא תת-מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים. עז הבית שבארץ ישראל בויתה כנראה מעז הבר (Capra aegagrus), שנכחדה משטחי הארץ לפני מאות שנים.
אטימולוגיה עריכה
מקור עריכה
המילה מקבילה לשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎓𐎇 (עז), אכדית: 𒂗𒍪 (enzu).[1] בארמית, עז היא עֵיז.[2]
דקדוק עריכה
בעברית, העז היא הנקבה, אך גם שם המין בכלל. זכר העיזים נקרא תַּיִשׁ, והצעירים נקראים גְּדִי וגְדִיָּה.[3]
מילים נוספות המשמשות לתיאור העיזים הם שָׂעִיר ושְׂעִירָה (או שְׂעִיר עִזִּים ושְׂעִירַת עִזִּים), ובספרי המקרא המאוחרים מופיע גם השם צָפִיר (שבימינו משמש למינים אחרים בסוג).[3]
טקסונומיה עריכה
.JPG){kind=link}
קליידוגרמה (אנ') זו של שבעה מיני יעלים מבוססת על עדויות מיטוכונדריות משנת 2022:[4]
| Capra |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה ומוצא עריכה
עז הבית היא אחד מבעלי החיים המבויתים העתיקים שגדלו במשקו של האדם.[5] ככל הנראה התחילו לביית עזים בשנים 9,500–9,000 לפנה"ס.[6] ככל הנראה היא צאצאית של עז הבר הכרתית.[7] מקורן בסהר הפורה של מערב אסיה מעז הבר. הייתה התרחבות גדולה של אוכלוסיית העזים בסוף עידן הפלייסטוקן לפני יותר מ-10,000 שנה.[8] אלפי שנים היה שימוש בחלב עזים, בבשרן, בשערן ובעורן. במאה האחרונה אף היו העיזים לחיית מחמד.[5][9] השימוש בעור העז היה לצורך אחסון נוזלים, כמו מים לקראת מסעות. בעבר בשר הגדי נחשב כמעדן.[5]
ל"שעיר", שהוא תיש צעיר, היה בעבר תפקיד טקסי ייחודי ביהדות – שעיר לעזאזל, כפי שמתואר במשנה, במסכת יומא.[9][10]
מאפיינים פיזיים עריכה
אנטומיה עריכה
בניגוד לכבשה, עז הבית קלה יותר במבנה שלה והיא בעלת קרניים המקושתות לאחור, זנב קצר ושיער חלק יותר. לזכרים בדרך כלל יש זקן, הידוע בשם "זקן תיש".[11] עיני העזים ממוקמות בכל צד של הראש והאישונים מוארכים אופקית. כאשר עזים מטות את ראשיהן, האישונים מסתובבים כדי להישאר אופקיים.[12] הפרסות שלהן מפוצלות. הזכר והנקבה שונים במראם. כיוון שהן מעלות גירה, אז כמו לרוב הבהמות מעלות הגירה יש להן ארבע קיבות: הכרס (Rumen), בית הכוסות (Reticulum), קיבת העלעלים (Ormasum) והקיבה האמיתית, המכונה גם קיבת המיצים (Abomasum).[א][8] לעזים אין בלוטות דמעות.[13]
חושים עריכה
עיני העזים מתואמות במיוחד. הן מסתמכות גם על שמיעה מצוינת וחוש ריח מעולה. החושים שלהן שונים משל בני האדם במידה ניכרת, הן בטווח והן ברגישות. זה יכול להוביל לאי הבנות, שכן הן תופסות את החיים בצורה שונה מבני אדם.[12]
עיניים וחושים של עיזים התחדדו על ידי מיליוני שנים רבות של אבולוציה לפני שבייתו אותן, ועדיין מכוונים כדי להגן עליהן מפני טורפים ולהתמודד עם אתגרי הסביבה הטבעית שלהן: מציאת מזון ומים, טיפוס, מחסה, תחרות, מציאת בני זוג והגנה על צעירים בנופים הרריים יבשים.[12] בנוסף, צורת עיניהן מעניקה להן יכולת לראות במרחב תלת-ממדי.[13]
כפי שמצוין קודם, כאשר עזים מטות את ראשיהן, האישונים מסתובבים כדי להישאר אופקיים. דבר זה מאפשר להן לראות בבהירות ובחדות כמעט את כל הסובבים אותם בטווח 320–340 מעלות, כך שיש להן רק נקודה עיוורת צרה מאחורי הראש. נוף פנורמי זה מאפשר להם להיזהר מטורפים בזמן שהם מחפשים מזון – מיומנות חיונית בסביבה הטבעית. כדי לסייע בבריחה מהירה, לעזים יש 63 מעלות של ראייה דו-עינית, המעניקות תפיסת עומק לקפיצה וטיפוס על פני שטח קשה.[12]
השוואה עם כבשים עריכה
| שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
ראו גם – כבש הבית |
כבשים ועזים קשורות קשר הדוק: שני הסוגים משויכים טקסונומית בתת-משפחת היעלים. עם זאת, הן מינים נפרדים, כך שהכלאה בין שני הסוגים קורית לעיתים רחוקות והוולדות של אותה הכלאה תמיד עקרים. הכלאה של כבשה ותיש נקראת ג'יפ. הבדלים חזותיים בין כבשים לעיזים כוללים את זקן התיש האופייני לעז, ואת השפה העליונה המחולקת האופיינית לכבשים. זנבותיהן של הכבשים פונים כלפי למטה, גם כשהם קצרים או מקוצצים (אנ'), בעוד שזנבותיהן הקצרים של העיזים מורמים כלפי מעלה. כבשים הן לעיתים קרובות חסרות קרניים (אנ') באופן טבעי (או בשני המינים או רק בנקבה), בעוד עזים חסרות קרניים באופן טבעי הן נדירות (אם כי מורדות לעזים רבות קרניים באופן מלאכותי). זכרים משני המינים נבדלים זה מזה בכך שתיישים רוכשים ריח ייחודי וחזק במהלך הייחום, בעוד שאילים (הזכר של הכבש) לא רוכשים אותו.[14]
התנהגות עריכה
עזים עושות אמבטיות אבק כדי להרחיק טפילים מגופן.[8] בהתאם למה שנראה עם בעלי חיים אחרים, התנהגותן של עזים השתנתה מאז הביות בתגובה לאבולוציה מואצת מאלפי שנים של אינטראקציה עם בני אדם.[15] עזים הן סקרניות באופן טבעי. אם הן יכולות לעבור את הגדר של הדיר, עזים יברחו כמעט בהכרח. עזים אינטליגנטיות כמו כלבים לפי מחקרים מסוימים. עזים מנסות לתקשר עם אנשים כמו חיות מבויתות כמו כלבים וסוסים. הן מסתכלות על אדם לעזרה כאשר הן מתמודדות עם אתגר שהשתנה לאחרונה.[16]
דפוסי שינה עריכה
עיזי הבית ישנות חמש שעות בלילה ומנמנמות תנומות קצרות לאורך כל היום. הן פעילות יותר בשעות הבוקר, כאשר הטמפרטורות מתונות יותר.[8]
תזונה עריכה
עיזי הבית הן צמחוניות.[5] הן דפדפניות: הן אוהבות להרים את הראש כדי לאכול עלווה זמינה. עיזים מוערכות במיוחד בשל אכילת מקורות תזונתיים זולים, כגון צמחים עציים ועשבים שוטים, שבעלי חיים אחרים בדרך כלל לא צורכים.[11]
המזון של עז מתפרק חלקית בקיבה ומוחזר ללוע בתהליך הנקרא "העלאת גירה", שבמהלכו לועסת העז את האוכל שוב ושוב כדי לספוג את שאר החומרים המזינים.[11]
רבייה עריכה
מחזור הרבייה השנתי בגזעי עזים מקווי רוחב ממוזגים ובחלק מהגזעים המקומיים מהסובטרופיים נשלט על ידי אורך היום, והרבייה היא עונתית כאשר נקבות העז מבייצות בימים קצרים אך לא במהלך ימים ארוכים.[17]
אצל מגדלים עונתיים, ההתנהגות המינית, גודל האשכים ואיכות וכמות הזרע יורדים באופן משמעותי במהלך תקופות שאינן תקופות הרבייה. באזורי קווי הרוחב הגבוהים, עזים מיוחמות בתקופות שבהן אורך היום ארוך. ככל שתקופות החושך היומיות מתארכות, מתחילה תקופת הרבייה ומתרחשות גם התנהגות ייחום וגם פעילות שחלתית מחזורית. במהלך המעבר בין שתי התקופות הנבדלות הללו, עיזים יכולות לעבור ייחום ביוץ או ביוץ שקט (הביציות אינן מלווים בהתנהגות של ייחום). ניתן להשתמש בחשיפה לזכרים להארכת תקופת הרבייה הן לפני ואחרי תקופת הרבייה הטבעית.[17]
רוב הגזעים ממוצא טרופי וסובטרופי מתרבים כל השנה. באזורים הטרופיים, שבהם אין הבדלים בולטים עונתיים באורך היום, סביר יותר שתקופות הרבייה וההרדמה יושפעו מזמינות התזונה.[17]
משך ההיריון נמשך כ-5 חודשים, 150–180 ימים. בלידה נקבות שוקלות 3–9 ק"ג והזכרים כ-0.5 ק"ג. תאומים קלים יותר ב-1 ק"ג. האם יכולה ללדת גם שלישיות. גדיים הולכים תוך דקות מהלידה. הם נגמלים עד גיל 3–4 חודשים.[8]
תפוצה ובית גידול עריכה
כיום ניתן למצוא עזים כמעט בכל אזור יבשתי.[8]
עיזים חוזרות בקלות לטבע (הופכות לפראיות (אנ')) אם ניתנת להן ההזדמנות. חיית הבית היחידה שתסתגל למצב פראי מהר כמו עזים היא חתול הבית.[18] עזים פראיות התבססו באזורים רבים: הן מופיעות באוסטרליה,[19] ניו זילנד,[20] הממלכה המאוחדת,[21] ומקומות רבים אחרים. עזים פראיות נפוצות מאוד באוסטרליה, עם הערכה של 2.6 מיליון באמצע שנות ה-90.[19]
מזיקים ומחלות עריכה
מחלות ויראליות כמו אבעבועות עזים, אקתימה מדבקת, דלקת ריאות נגיפית; מחלות חיידקיות כמו אנטרוטוקסמיה, טטנוס, ברוצלוזיס, מסטיטיס ומטריטיס, מחלות מיקוטיות כגון פטרת העור ודלקות ריקציאליות כמו דלקת הלחמית הן גורמים שכיחים לתמותה של עיזים באזורים כפריים.[22] בגלל שלעזים אין בלוטות דמעות, עיניהן חשופות יותר לפסולת באוויר, כגון זרעים או חציר, בנוסף לכמה בעיות עיניים נפוצות יותר ולבעיות פחות חמורות, כגון עפעפיים הפוכים.[13]
מבנה חברתי עריכה
קבוצה של עזים נקראת "עדר".[5][8]
עז עם קרניים לרוב תשלוט בעז ללא קרניים. לאחר שהמעמדות בעדר נקבעו, שתי עזים מיוחדות הופכות לאחראיות לרווחת העדר. הזכר הדומיננטי ביותר הופך להיות שליט העדר.[23]
ביות עריכה
העזים הן זריזות מאוד, מסתפקות במועט ומוצאות בקלות את מזונן, לכן גידול עזים הוא נפוץ בקרב קבוצות עניות ברחבי העולם. עז הבית מגודלת בעיקר בשביל החלב.[7][24]
גזעים עריכה
ישנם גזעים רבים עז הבית ברחבי העולם,[7] ביניהן ניתן למנות את הבַּלַדִי, הידוע במשק הערבי בישראל;[7] הזָנֶן, הידוע במשק היהודי ומוצאה בשווייץ;[25] האַנְגוֹרָה (אנ'), ממנה מביאים את צמר המוֹהֶר (אנ');[25] ועז הקַשְמִיר (אנ'), שממנה נלקח בד הקַשְמִיר הידוע.[25] בסך הכול ישנם יותר מ-200 גזעים ברחבי העולם.[8]
שימושים עריכה
ייצור חלב עריכה
חלב עזים נחשב כמחזק את העצמות, טוב לעיכול, מרפא פצעים[26] וכמחזק את מערכת החיסון.[27] הוא נחשב באופן כללי כבריא יותר מחלב פרה.[28]
עזים חלביות מייצרות בממוצע 540 עד 1,180 ק"ג (1,200 עד 2,600 פאונד) חלב במהלך הנקה ממוצעת של 284 ימים.[29] רמת השומן הנמצאת בחלב עזים דומה לזאת הנמצאת בחלב פרה. ההבדל העיקרי בין הרמות הוא השינוי בכמותו של השומן בחלבם: כמות השומן בחלב פרה משתנה בין 3% ל-6%, בין שחלב עזים יציב יחסית עם כ-3.9% בכמות השומן.[24] עבור ייצור חלב בקנה מידה גדול, עזים נחותות מהבקר באקלימים הממוזגים אך עדיפות באזורים הלוהטים והקפואים.[11]
בסין, הממלכה המאוחדת, אירופה ואמריקה הצפונית, משתמשים בעזים בעיקר לייצור חלב, כאשר חלק גדול מהחלב משמש לייצור גבינה.[11] בשנת 2007 נאמד הביקוש לחלב עיזים בישראל ב-7.8 מיליון ליטר.[30] בשנת 2008 נחנך מכון החליבה הגדול בישראל לחלב עיזים במחלבת סוסיא.[31][32]
גבינה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גבינת עיזים
ישנן גבינות עזים רבות, ביניהן: סנט מור, ואלנסה, קאבקו דו פריגור, באנון ועוד.[24]
בשר עריכה
אומנם בעבר נחשב בשר הגדי למעדן, אך היום בשר עז אינו מקובל.[5] למרות זאת, תבשילי עזים אפשר למצוא בתרבויות שונות בעולם, והוא נחשב לבשר זול יחסית, עשיר בברזל ודל בשומן.[33] לפי ההלכה היהודית עז הבית היא כשרה.[34]
בתלמוד עריכה
במסכת בבא קמא מובאת ברייתא האומרת:
רש"י מסביר מדוע הוטל איסור זה: ”משום ישוב ארץ ישראל, שמבעיר את השדות, וכל שדות ארץ ישראל סתמן דישראל”,[35] זאת אומרת: שהאיסור דווקא בארץ ישראל, כי בארץ ישראל ההנחה היא ששדה סתם שייכת ליהודי. ומוסיף: ”ובחוצה לארץ מותר לגדל, דלא חיישינן ליישוב, ואם יפסידו שדות אחרים – ישלמנה”, זאת אומרת שמותר לגדל עזים בחוץ לארץ, כיוון שמן הסתם שדה בחוץ לארץ שייכת לגוי, ואם יזיק פשוט ישלם.[36]
בהמשך הגמרא מופיע מעשה במי שלא הקפיד על איסור זה:
מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו, ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית. והביאו לו עז וקשרו לו בכרעי המטה, והיה יונק ממנה משחרית לשחרית. לימים נכנסו חביריו לבקרו, כיון שראו אותה העז קשורה בכרעי המטה חזרו לאחוריהם ואמרו: לסטים מזויין בביתו של זה, ואנו נכנסין אצלו? ישבו ובדקו ולא מצאו בו אלא אותו עון של אותה העז. ואף הוא בשעת מיתתו אמר: יודע אני שאין בי עון אלא עון אותה העז, שעברתי על דברי חברי.
העז מכונה בסיפור זה "לסטים מזוין",[ב] ורש"י מסביר: ”רועה בשדות אחרים וגוזל את הרבים”.[37]
אזכורים בתרבות עריכה
- עז שמצאה קפיצת הדרך מהגולה לארץ ישראל נמצאת במרכז סיפור קצר מאת ש"י עגנון, "מעשה העז".
- המחנך יצחק אלטרמן חיבר את שיר הילדים "יש לנו תיש", המציג לילדים את התיש, העז ובנם, הגדי.[38]
- על שמה של עז הבית נקראת לְפוּפִית רֶגֶל-הָעֵז.[39]
- עֵז יוּל היא חפץ המסמל את חג המולד ואת היוּל בארצות סקנדינביה.[40]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg עז הבית, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg עז הבית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- עז הבית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עז הבית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg עז הבית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עז הבית, באתר FishBase (באנגלית)
- עז הבית, באתר צמח השדה
- עז הבית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- עז הבית, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png עז הבית, באתר GBIF (באנגלית)
- עז הבית, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg עז הבית, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png עז הבית, באתר eBird (באנגלית)
- עז הבית, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg עיזים, דף שער בספרייה הלאומית
- עז הבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- זני עזים ברחבי העולם, באתר אוניברסיטת אוקלהומה סטייט (ב־English)
- סרטונים עיזים מוטסות מהולנד לישראל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן גבע 061, 1954
ביאורים עריכה
- ^ השמות לקוחים מכאן: הרב זמיר כהן, "כשרות הג'ירפה וחלבה", המהפך 2 – מיתוסים בקריסה, הידברות, ינואר 2011, עמ' 96
- ^ בשפה התלמודית, משמעות המונח "לסטים מזוין" היא שודד חמוש בנשק.
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ”מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר כֹל תְרַב תוֹר וְאִימַר וְעֵיז לָא תֵיכְלוּן” (תרגום אונקלוס לויקרא ז', כ"ג המקור בעברית מקראית: ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ:”)
- ^ 1 2 בעלי החיים – האב והאם וצאצאיהם, באתר האקדמיה ללשון העברית, 6 בדצמבר 2018
- ^ Mathieu Robin, Giada Ferrari, Gülfirde Akgül, Xenia Münger, Johanna von Seth, Verena J. Schuenemann, Love Dalén, Christine Grossen, "Ancient mitochondrial and modern whole genomes unravel massive genetic diversity loss during near extinction of Alpine ibex", Molecular Ecology 31, 2022, עמ' 3548–3565 doi: 10.1111/mec.16503
- ^ 1 2 3 4 5 6 עז הבית, באתר גן החיות התנ"כי
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 עֵז – עֵז הַבַּיִת, אביב חדש, כרך 13, מהדורה מעודכנת, 2002, עמ' 179, מסת"ב 965-13-1158-4
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 עֵז, באתר מועצת החלב
- ^ משנה, מסכת יומא, פרק ו'
- ^ 1 2 3 4 5 עז הבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 שגיא קופר ורן בוק, כבשים, עזים ומה שביניהם: הכל על חלב צאן, באתר ynet, 7 במאי 2008
- ^ 1 2 3 עֵז – עֵז הַבַּיִת, אביב חדש, כרך 13, מהדורה מעודכנת, 2002, עמ' 180, מסת"ב 965-13-1158-4
- ^ חלב עיזים, באתר שירותי בריאות כללית
- ^ סגולות חלב עיזים, באתר משק שמואלי
- ^ 103FM, איזה חלב בריא יותר לבני אדם - פרות, כבשים או עזים? | מאיה רוזמן מייעצת, באתר מעריב אונליין, 1 ביולי 2020
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ גידול של 12% בצריכת חלב העיזים בישראל באתר שירות חדשות port2port (הקישור אינו פעיל)
- ^ טוביה לרנר, דיר עזים מתקדם לחלב נחנך בסוסיא, באתר ערוץ 7, 31 בינואר 2008
- ^ דיר עזים ממוחשב מתקדם נחנך בסוסיא בהשקעה של 3.5 מיליון שקל, באתר אכול ושאטו, 11 בפברואר 2008
- ^ אסף שנער, העזו: 3 מתכונים עם בשר גדי, באתר ynet, 18 באפריל 2016
- ^ ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים” (דברים י"ד, ד')
- ^ רש"י, מסכת בבא קמא, דף ע"ט, עמוד ב', ד"ה "מתני' אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל"
- ^ רש"י, מסכת בבא קמא, דף ע"ט, עמוד ב', ד"ה "אבל מגדלין בסוריא"
- ^ רש"י, מסכת בבא קמא, דף פ', עמוד א', ד"ה "לסטים מזויין"
- ^ מילות השיר "יש לנו תיש" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ עֵז, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
_(cropped).jpg){kind=link}
