Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קול אנושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Spectrogram - motángo mwa basodá.png
ספקטרוגרמה של קול נשי

הקול האנושי הוא הקול שמפיקים בני האדם כאשר הם עושים שימוש במערכת הקול, כגון במהלך שיחה, שירה, צחוק, בכי, צרחה או צעקה. תדר הקול (אנ') האנושי הוא חלק מתהליך ההפקה של הצלילים האנושיים, כאשר שפתות הקול הם המקור העיקרי לצלילים. מנגנוני הפקת צליל נוספים מאותו האזור בגוף כוללים הפקה של עיצורים ללא קול (אנ'), הפקת עיצורים מצוצים, שריקות ולחישות (אנ').

ניתן לחלק את מנגנון הפקת הקול האנושי לשלושה חלקים – הריאות, בית הקול ומערכת ההגייה והארטיקולציה ה-Articulators (אנ') (החלקים של מערכת הקול שנמצאים מעל לגרון, כולל הלשון, החיך, הלחי, השפתיים וכו'). על הריאות לייצר זרימת אוויר מספקת ולחץ אוויר מספק כדי לגרום למיתרי הקול לרטוט. בעקבות כך מיתרי הקול רוטטים ומפיקים את מקור הצליל שיוצא מאזור הגרון. שרירי הגרון מכווננים גם הם את הצליל המופק. מערכת ההגייה שהינה גם חלל התהודה של הקול האנושי, מפרקת ומסננת את הצליל המגיע מהגרון ומסוגלת לחזק או להחליש את הצליל ולהשפיע על גוון הקול.

מיתרי הקול, בשילוב עם התהודה ומערכת ההגייה, מסוגלים להפיק צלילים מורכבים במיוחד.[1][2][3] ניתן לשנות את הטון של הקול על מנת להדגיש את הרגשות שאדם חווה כמו כעס, הפתעה, פחד, אושר, עצב, וכו'. הקול האנושי משמש להבעת רגש,[4] אך גם יכול לחשוף את גילו ומינו של הדובר.[5][6][7] זמרים משתמשים בקולם ככלי ליצירת מוזיקה.[8] התדר של הקול האנושי בעת דיבור נע בין 100 ל־300 הרץ, אך בעת שירה או שימוש באפקטים קוליים יכול לנוע בין 20 הרץ ברגיסטר הנקרא "Vocal Fry", ועד לאזור 3,000 הרץ ברגיסטר הנקרא "Whistle Voice".

תחום חקר הצלילים המופקים על ידי הקול האנושי בהקשר של תקשורת, שפה והגייה מכונה פונטיקה, בעוד חקר הקול האמנותי, בריאות קול הדיבור ומחקרים בפדגוגיה של הקול מכונה ווקולוגיה — מושג אשר נטבע על ידי המדען והפיזיקאי ד"ר אינגו טיטצה. עבור בני אדם, היכולת לזהות זה את זה באמצעות הקול מסתמכת על היכולת לחשב את ההבדלים בין הפונטיקה המקרית של קוליות ספציפית לבין הייצוגים הפונטיים המופשטים של המילים אותן הקוליות מכילה, הפרוזודיה וכמובן שינויים אקוסטיים של חלל תהודה אנושי וכלל מערכת ההגייה.[9]

כשמדברים על זיהוי קול – מחקרים בנושא משווים יכולת זו לתהליכים אחרים שאינם מילוליים, כגון תפיסה אנושית של פנים או תפיסות קוליות של חיות לא אנושיות[10] ואחת המטרות החשובות של חקר הקול היא להבין כיצד מערכת הקול מייצרת קול ממגוון מאפיינים המגיעים ממקורות שונים ואיך אנשים מקשרים את תפיסותיהם למאפיינים אלה.[11]

זהו דבר שגרתי שאנשים יכולים לזהות קולות של אחרים ולעיתים אף לזכור אותם גם לאחר זמן רב. למרות שאדם לא ישמיע פעמיים בדיוק את אותו הצליל, מאזינים מחלצים תכונות שאינן משתנות מאות הקול שאותו שמעו על מנת לבנות ייצוג של זהות הדובר שבה יהיה ניתן להשתמש על מנת לזהות את קולו של האדם הספציפי באמצעות לקט התבטאויותיו.[12]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קול אנושי]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Stevens, K.N.(2000), Acoustic Phonetics, MIT Press, ISBN 0-262-69250-3, 978-0-262-69250-2
  2. ^ Titze, I.R. (1994). Principles of Voice Production, Prentice Hall (currently published by NCVS.org), ISBN 978-0-13-717893-3.
  3. ^ Titze, I. R. (2006). The Myoelatic Aerodynamic Theory of Phonation, Iowa City:National Center for Voice and Speech, 2006.
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  9. ^ Tyler K. Perrachione, Stephanie N. Del Tufo, John D. E. Gabrieli, Human Voice Recognition Depends on Language Ability, Science 333, 2011-07-29, עמ' 595–595 doi: 10.1126/science.1207327
  10. ^ Pascal Belin, Shirley Fecteau, Catherine Bédard, Thinking the voice: neural correlates of voice perception, Trends in Cognitive Sciences 8, 2004-03, עמ' 129–135 doi: 10.1016/j.tics.2004.01.008
  11. ^ Zhaoyan Zhang, Mechanics of human voice production and control, The Journal of the Acoustical Society of America 140, 2016-10, עמ' 2614–2635 doi: 10.1121/1.4964509
  12. ^ Marianne Latinus, Pascal Belin, Human voice perception, Current Biology 21, 2011-02, עמ' R143–R145 doi: 10.1016/j.cub.2010.12.033