שפתות הקול
פעולות נוספות
| תמונה תלת־ממדית של שפתות הקול. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק | |
| קישור סינפטי | {{#property:P926}} |
|---|---|
| עצבוב | {{#property:P3190}} |
שִׂפְתוֹת הַקּוֹל (באנגלית: Vocal folds; מכונות גם מיתרי הקול: Vocal cords) הן שתי רקמות ריריות לבנות, אשר במרכזן שריר, המתוחות בצורה אופקית בתוך בית הקול, הנמצא בחלקו העליון של קנה הנשימה, כאשר החלק הקדמי של בית הקול (תיבת הקול) הוא סחוס התריס (תאירויד) והבליטה שלו היא ה פיקת הגרגרת. בצד האחורי כל שפת קול מחוברת לסחוס אריתנאויד הממוקם בצד שלה, הן מתחברות זו לזו בצד חזית הגוף באזור הפנימי של סחוס התריס (אשר קיבל את שמו מקרבתו לבלוטת התריס הממוקמת מתחת לבית הקול). שִׂפְתוֹת הקול אחראיות על יצירת מגוון הקולות האנושיים. בזמן נשימה רגילה, שִׂפְתוֹת הקול מרוחקות זו מזו, כך שהאוויר העובר ביניהן לא מרעיד אותן מספיק ליצירת הקול. בזמן דיבור או שירה השרירים שבבית הקול מקרבים את שִׂפְתוֹת הקול, ומכווצים או מותחים אותן. בסך הכל בתוך בית הקול חמישה שרירים פנימיים, שניים מהם בחלק האחורי סביב האריתנואידים אחראיים על סגירת שפתות הקול (intra-arytenoid, lateral cricoarytenoid), עוד שריר הנמצא באזור האחורי ליד האריתנואידים הוא ה posterior cricoarytenoid אשר אחראי על הרחקת שפתות הקול. שני השרירים הפנימיים הנוספים אחראיים על גובה הצליל על ידי שליטה במידת המתח של שפתות הקול. השריר הפנימי של שפתות הקול ה thyroaryteoind מעבה ומקצר את שפתות הקול, והשריר הממוקם בחלק הקדמי של בית הקול ה cricothyroid מותח את שפתות הקול על ידי משיכת סחוס התריס והטייה שלו כלפי מטה.
גובה צליל הקול תלוי בעובי השפתיים, באורכן ובמצב המתיחה שלהן, והוא שונה מאדם לאדם. ככל שקצב התנודות של שפתות הקול נמוך יותר גובה הצליל נמוך יותר, ולהפך. בתקופת ההתבגרות גדלות שפתות הקול של הנערים, תדירות התנודות איטית יותר, ובעקבות זאת קולם נעשה נמוך יותר.
אורך שפתות הקול בגברים הוא לרוב בין 17.5 ל-25 מילימטר, ובנשים – 12.5 עד 17.5. שפתות הקול של ילדים הן קצרות יותר, תינוקות נולדים עם שפתות קול באורך של 6 עד 8 מילימטר.
הגייה עריכה
בעת דיבור שפתות הקול משתתפות בהגייה של חלק מהעיצורים, עיצורים אלה נקראים עיצורים קוליים. העיצורים ששפתות הקול אינן משתתפות בהגייתם נקראים בלתי קוליים חלקם סותמים וחלקם מתמשכים. בטבלה מצוינים העיצורים הקוליים, ולצדם העיצורים שנהגים באותו אופן אך ללא השתתפות מיתרי הקול.
| קוליים | בלתי קוליים |
|---|---|
| ב' דגושה [b] | פ' דגושה [p] |
| ב' רפה / ו' (מודרנית) [v] | פ' רפה [f] |
| ג' דגושה [g] | כ' דגושה / ק' (מודרנית) [k] |
| ג' גרושה [ʤ] | צ' גרושה [ʧ] |
| ד' דגושה [d] | ת' דגושה / ט' (מודרנית) [t] |
| ד' גרושה / רפה [ð] | ת' גרושה / רפה [θ] |
| ז' [z] | ס' / ש' שמאלית [s] |
| ז' גרושה [ʒ] | ש' ימנית [ʃ] |
| י' [j] | |
| ל' [ו] | |
| מ' [m] | |
| נ' [n] | |
| ע' גרונית [ʕ] | ח' גרונית [ħ] |
| ר' (מודרנית) [ʁ] | כ' רפה / ח' (מודרנית) [χ] |
מצב שפתות הקול עריכה
שפתות הקול יכולות להיות באחד המצבים הבאים של קרבה:
- מצב A – שפתות הקול צמודות זו לזו כך שאין מעבר אוויר ביניהן, מצב שאופייני להפקת סותם סדקי ולהפקת עיצורים במנגנון זרימת האוויר הגרוני המחוצן והגרוני המפונם.
- מצב B – שפתות הקול קרובות זו לזו כך שהאוויר הזורם ביניהם גורם לרטט אך אין שחרור צליל חיכוך, מצב שאופייני להגיית עיצורים קוליים ותנועות (בלועזית vowels).
- מצב C – שפתות הקול קרובות יותר זו לזו כך שהאוויר יוצא מהן בצליל חיכוך המלווה ברטט שפתות הקול, מצב שאופייני להפקת עיצורים סדקיים חוככים קוליים ועיצורים מנושפים קולית.
- מצב D – שפתות הקול קרובות יותר זו לזו כך שהאוויר יוצא מהן בצליל חיכוך אך ללא רטיטת שפתות הקול, מצב שאופייני לעיצורים סדקיים חוככים אטומים ולעיצורים מנושפים.
- מצב E – שפתות הקול רחוקות זו מזו כך שהאוויר הזורם דרכן אינו גורם לרטיטתן וליצירת צליל חיכוך, מצב המאפיין הפקת עיצורים אטומים.
- מצב F – שפתות הקול רחוקות זו מזו ורפויות, מצב המאפיין נשימה רגילה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מאיר ברק, מדוע כאשר שואפים הליום ואז מדברים הקול משתנה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 30 מאי 2011
- שפתות הקול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| צלילי שפות העולם | |
|---|---|
| עיצורים | |
| בסיסי החיתוך | אופני החיתוך |
| דו-שפתיים - שפתיים-שיניים - שיניים-שפתיים - לשוניים-שפתיים שיניים - מכתשיים - בתר-מכתשיים - מכתשיים-חיכיים - כפופים חיכיים - וילוניים - ענבליים - סדקיים - כיסוי-גרוניים - לועיים בסיס חיתוך משני: מלועלעים - מוולנים - מחונככים - משופתתים |
ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים מקישים - רוטטים - צידיים - מחוככים לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים |
| תנועות | |
| מיקום התנועות | גובה התנועות |
| אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות | סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות |
| ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי – פורמנט | |
