תחבורה ביהודה ושומרון
פעולות נוספות
תחבורה ביהודה ושומרון כוללת בחלקה תשתיות משותפות לישראלים ולפלסטינים, אך גם כבישים נפרדים בהם פלסטינים או ישראלים אינם מורשים לעבור[1] ומחסומים רבים.[2] אורכם הכולל של צירי התנועה המשמשים ישראלים ופלסטינים הוא כ־1,600 ק"מ. רוב הצירים בשטח B משמשים פלסטינים בלבד, אולם קיימים בשטח זה צירים באורך כולל של 117 ק"מ המשמשים גם ישראלים, והצירים בשטח A משמשים פלסטינים בלבד.[3]
היסטוריה עריכה
בתחילת 1983 פרסמו משרד החקלאות והחטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית תוכנית אב עד שנת 2010, שכללה תוכניות מעשיות לשנים 1983–1986. התוכנית כללה בין היתר סלילת 400 ק"מ של דרכים חדשות, כאשר מתוכם נקבעו 132 ק"מ לקדימות א' לביצוע בשנים 1983–1984, ו־263 ק"מ לביצוע בשנים 1985–1986.[4]
ב־1984 הוכנה תוכנית אב לכבשים בכל יהודה ושומרון בידי ועדה בין־משרדית מיוחדת בראשות שמעון פרהנג ממע"ץ, בהשתתפות נציגי המועצות האזוריות ביו"ש והמינהל האזרחי. בתוכנית הוצעה מערכת חדישה של כבישים ראשיים באזור, שנועדה להוציא את התחבורה מתוך הערים כדי לחסוך עומסים ופקקי תנועה ולאפשר תנועה מהירה לכוחות הביטחון, במיוחד ממישור החוף לבקעת הירדן דרך כביש חוצה שומרון.[5]
ב־1993 אושרה תוכנית מיתאר ארצית מספר 50 (תמ"א 50), תוכנית רשת כבישים ביהודה ושומרון שהתגשבה בשנות השמונים. תוכנית נוספה נוצרה ב־1992 על ידי משרד הבינוי והשיכון, ושנה לאחר מכן הפיצה מע"ץ את התכנית לאחר שערכה בה מספר תיקונים.[6]
ביולי 1994 גיבשה מנהלת קשת צבעים ב' שהוקמה במסגת פיקוד המרכז תוכנית לסלילת כבישים ביהודה ושומרון, בהם כבישים ארציים, צירי תנועה אזרחיים שנועדו לקיים עורקי חיים ליישובים הישראלים, ולהקטין את החיכוך בין ישראלים לפלסטינים וצירי ביטחון. משרד האוצר תיקצב את התכנון והביצוע של הפרויקט, משרד הביטחון ניהל את תקציב תכנון הצירים האזרחיים; וצה"ל נוהל את תקציב תכנון הצירים הצבאיים. תקציב ביצוע סלילת הצירים האזרחיים הועבר למע"ץ, והתקציב לסלילת צירים ביטחוניים הועבר למשרד הביטחון. נכון למרץ 1996 הוערכה העלות הכוללת של הפרויקט כ־674 מיליון ש"ח.[6]
בשלהי שנות התשעים, לאחר הסכמי אוסלו, נסללו כבישים עוקפים לחברון, יריחו ושכם שנמסרו לשליטה פלסטינית והפכו למסוכנים לתנועה ישראלית.
במהלך האינתיפאדה השנייה נסגרו כבישים שעוברים בכפרים פלסטינים לתנועה ישראלית. בין היתר, הדבר גרם לניתוק גוש טלמונים מירושלים, בעקבות חסימת קטע מכביש 450 בעין עריכ וביתוניא, כשהבטחות שניתנו לסלילת קטע חילופי לא בוצעו.
ב-2020 פרסם משרד התחבורה יחד עם המנהל האזרחי תוכנית אב תחבורתית ליהודה ושומרון, שכללה רשת תוכניות לשדרוג כבישי יהודה ושומרון. חלק מהתוכניות הן תוכניות ותיקות בעיבוד חדש. בין היתר נכללו בתוכנית פרויקטים לשדרוג כביש 60, בהם עוקף חווארה, עוקף בית-אומר ואל-ערוב, והכפלת המנהרות בכביש המנהרות; שדרוג והרחבת כביש 55 מכביש 6 עד כביש 60; כביש כניסה חדש לירושלים ממחלף גבע בנימין, משוקע בקטע קלנדיה; הרחבת כביש 437 באזור כיכר חיזמא[7] וכביש 375 מצור הדסה עד צומת אל-ח'דר; הרחבה והוספת נת"צ בכביש 446 בקטע צומת שילת-מודיעין עילית; כביש 5 יחליף את כביש 505 בקטע צומת אריאל - צומת תפוח; הרחבת כביש 80 צפונה בתואי כביש 356; ועוד.[8][9][10]
בתקציב משרד התחבורה לשנת 2023 הוקצה רבע מתקציב הכבישים, 3.4 מיליארד שקל, להקמת כבישים חדשים העוקפים יישובים פלסטיניים, הרחבת כבישים קיימים ושדרוג דרכי גישה להתנחלויות.[11]
כבישים עריכה
כבישי אורך עיקריים:
- כביש 60 - כביש האורך החוצה את יהודה ואת השומרון מצפון לדרום. משמש ככביש העיקרי לירושלים מגוש עציון ובנימין.
- כביש 90 - כביש אורך בבקעת הירדן ומדבר יהודה-ים המלח.
- כבישים 356 ו-398 - כביש אורך משני ביהודה, המשמש בעיקר את הבאים והחוזרים מירושלים למזרח גוש עציון.
- כביש 446 - כביש אורך בשולי השומרון. הכביש העיקרי למודיעין עילית ובית אריה, ולעוד מספר יישובים הנמצאים עליו ובסביבתו.
- כביש אלון (כבישים 458, 508 ו-578) - כביש משני במערב בקעת הירדן, הוצע כקו גבול בתוכנית אלון.
- כביש 4578 - כביש מצומת עין תות. עובר בצומת יחי"ש ציון, עובר בצומת פסגות, עובר בצומת כוכב יעקב ומסתיים בצומת מעבר מכמש.
כבישי רוחב עיקריים:
- כביש 1 - כביש מירושלים מזרחה אל מעלה אדומים וים המלח (ויריחו).
- כביש 5 (ו-505) חוצה השומרון - מקשר בין צפון גוש דן לאריאל, צומת תפוח ובקעת הירדן.
- כביש 35 (חוצה יהודה) - כביש המקשר בין לב הר יהודה וקריית גת.
- כביש 55 - כביש המקשר את צפון השומרון עם לב הארץ.
- כביש 443 (ו-45) - כביש הדומה למעלה חורון העתיק, המקשר מצפון את ירושלים עם מודיעין וגוש דן.
- כביש 465 (חוצה בנימין) - כביש המקשר מצומת המשטרה הבריטית ועד צומת גבעת כ"ח שנמצאת ליד העיר אלעד.
- כביש 466 - כביש הגישה ליישוב בית אל. מתחיל בצומת גבעת אסף על כביש 60 ומסתיים במעגל תנועה שמתחבר לכביש 465 (חוצה בנימין).
כבישים נוספים: 3, 50, 57, 316, 317, 367, 375, 417, 436, 437, 449, 450, 457, 463, 555, 585, 611.
כמה מצמתי יהודה ושומרון, כמו צומת גוש עציון וצומת תפוח, התפרסמו.
ציר אלון מהווה את הכביש 'הישראלי' הארוך ביותר ביהודה ושומרון, כיוון שהוא נסלל באזור שלא היה בו כביש לפניו.
תחבורה ציבורית עריכה
התחבורה הציבורית במרחב יהודה ושומרון מנוהלת על ידי משרד התחבורה של מדינת ישראל ומתופעלת נכון לשנת 2026 על-ידי חמישה מפעילים:
אלקטרה-אפיקים המעניקה את רוב השירות באזור, ומפעילה את האשכולות הבאים: גוש אדומים, מטה בנימין, בקעת הירדן, גוש עציון והר חברון. בעבר הופעלו על ידי ״אגד״ ולאחד מכן הועברו לחברת ״אגד תעבורה״.
תנופה, המשרתת את צפון ומערב השומרון, אזורים ששורתו בעבר על ידי דן ולאחריה על ידי אפיקים.[12]
קווים, המעניקה שירות לערים מודיעין עילית (כחלק מאשכול חשמונאים) וביתר עילית.
חברת דרך אגד מעניקה שירות בגבעת זאב.
אגד: מפעילה את קו 268 ממודיעין מכבים רעות לתל אביב-יפו, דרך בית אריה-עופרים, ומספר קווים מירושלים לצפון, דרך יישובי הבקעה.
השירות כולל שירות עירוני במודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים, אריאל ואורנית, שירות אזורי ולערים מחוץ לאזור – כמו ירושלים, גוש דן ועוד.
בנוסף, במרחב ירושלים פועלים קווים של חברות התחבורה הציבורית המזרח-ירושלמיות. במסגרת השירות פועלים קווים המחברים בין רמאללה, בית-לחם וירושלים.[13]
מסילות ברזל עריכה
כיום אין מסילות ברזל ביהודה ושומרון (להוציא מעבר של הרכבת המהירה לירושלים בכיס לטרון וסמוך למבשרת ציון), אך קיימת תוכנית ותיקה להקמת מסילה מראש העין לאריאל. במקור הוצע להקים אותה כסעיף מן המסילה המזרחית החדשה, שתצא מתחנת ראש העין צפון לאורך חוצה שומרון עד אריאל. בספטמבר 2012 פורסם כי בבדיקה של רכבת ישראל נקבע כי אין היתכנות כלכלית למסילה,[14] בעקבות תוצאות בדיקה זו, הנחה שר התחבורה לבדוק היתכנות של רכבת קלה בתוואי, תוכנית שאושרה על ידי המנהל האזרחי ביולי 2013.[15] במרץ 2018 שר התחבורה אישר תוכנית הקמת רכבת קלה בין הערים פתח תקווה, ראש העין לבין האוניברסיטה באריאל, אולם הקו לא קודם מאז.[16]
הוצע בעבר לקשר את אזור התעשייה שער בנימין למערך הרכבת הקלה הירושלמית, וייתכן שבעתיד היא תורחב למעלה אדומים וגבעת זאב.
תחבורה אווירית עריכה
בעבר היו ביהודה ושומרון שני שדות תעופה. שדה התעופה עטרות מדרום לרמאללה, שהוקם כדי לשמש את מטה השלטון הבריטי, לא הרחק מקלנדיה. השדה סופח לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. מסלול שדה התעופה עטרות הורחב גם למטוסי סילון כבדים, והפעילות בו הופסקה בשנת 2000 עם פרוץ האינתיפאדה השנייה.[17]
על גב ההר בשומרון היה בשנות המנדט הבריטי שדה תעופה קטן בבקעת בית דג'ן, מדרום לאלון מורה של ימינו. הפעילות בו הופסקה עוד בתקופת המנדט, ואין תיעוד רב על הפעילות בו. שרידי המסלולים נהרסו.[17]
מיזמים ותוכניות עריכה
בשנת 2020 הוקם מיזם נעים ביו"ש במטרה לתת מענה למצב התחבורתי באזור יהודה ושומרון. מיזם נעים ביו"ש מקדם את תחומי התחבורה היבשתיים: כבישים, זהירות בדרכים, שבילי אופניים, שבילי הליכה, תחבורה ציבורית וטרמפים.
המיזם מפעיל מוקד פניות דרך המייל ונותן מענה בתחומי התחבורה האמורים לעיל.
קישורים חיצוניים עריכה
- ליאור גוטמן, רכבת השומרון חוזרת? כץ הנחה להקים תחנת רכבת חדשה בין טירה לטייבה, באתר כלכליסט, 30 בנובמבר 2016
- תוכנית אב תחבורתית כוללת ליהודה ושומרון, באתר משרד התחבורה
הערות שוליים עריכה
- ^ כבישים בגדה המערבית שבהם אוסרת ישראל על תנועת פלסטינים
- ^ מחסומים בגדה המערבית וברצועת עזה
- ^ ההגנה על צירי התנועה באזור יהודה ושומרון, מבקר המדינה, תמוז התשפ"ד, יולי 2024
- ^ משרד החקלאות והחטיבה להתיישבות, תכנית אב להתיישבות לשומרון וליהודה, תוכנית פיתוח לאזור לשנים 1983–86, ניסן תשמ"ג
- ^ חגי הוברמן, 30 שנה לחתימה על הסכם אוסלו: ההתיישבות ניצחה, באתר מצב הרוח, 23 באוגוסט 2023
- ^ 1 2 היבטים על ההיערכות מחדש בעקבות "הסכם הביניים", באתר מבקר המדינה, דוח שנתי 48 לשנת 1997 לחשבונות שנת הכספים 1996
- ^ בנימין לקראת מהפיכת כבישים, באתר binyamin.org.il
- ^ תוכנית אב תחבורתית כוללת ליהודה ושומרון, באתר GOV.IL
- ^ מישל מחנין, אושרה תכנית אב לתחבורה ביו"ש – סמוטריץ': "צעד בהחלת הריבונות", באתר חדשות 0404, 12 בינואר 2020
- ^ אמיר אטינגר, בשורה לתושבים: כביש 80 וכבישים חדשים ביהודה ושומרון, באתר "סרוגים", 8 בנובמבר 2020
- ^ אסף זגריזק, הרכבת לאילת נותרה מאחור: סדרי העדיפויות החדשים של שרת התחבורה, באתר גלובס, 19 באפריל 2023
- ^ שימי פרקש כתבה מקודמת, החל מהיום: "תנופה" תפעיל את קווי התחבורה הציבורית בשומרון, באתר בחדרי חרדים, 31 בדצמבר 2021
- ^ شركة باصات القدس للنقل العام :: ראשי, באתר www.ramallahbus.com
- ^ חיים לוינסון, לא תפעל רכבת לאריאל: "אין היתכנות כלכלית", באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012
- ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, המינהל האזרחי אישר את תוכנית הרכבות השאפתנית בגדה המערבית, באתר הארץ, 24 ביולי 2013
- ^ אור רביד, פרסום ראשון: שר התחבורה אישר הקמת רכבת קלה לאריאל, באתר וואלה, 15 במרץ 2018
- ^ 1 2 חגי הוברמן, 'תוכנית שומרון למיליון' של המועצה האיזורית שומרון: שדה תעופה יוקם בלב השומרון, באתר מצב הרוח, 23 באוגוסט 2023
