תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן (באנגלית: Iran's ballistic-missile program) היא הגדולה ביותר במזרח התיכון ומשמשת רכיב מרכזי באסטרטגיה הצבאית של איראן.[1] מגוון הטילים הבליסטים קצרי־הטווח ובעלי הטווח הבינוני של איראן משמש גורם הרתעה כחלק מאסטרטגיית ההרתעה האיראנית, תומך בשלוחות האזוריות של איראן ומחזק את יכולות ההגנה הלאומית שלה.[2]
התוכנית נועדה לקזז את העליונות הצבאית של יריבותיה, במיוחד לנוכח הסנקציות המערביות שפגעו ביכולתה לתחזק ולשדרג את חיל האוויר שלה.[3][4] המדינה אימצה גישה של "הרתעה באמצעות ענישה" כדי להדוף איומים מצד ערב הסעודית, ישראל וארצות הברית,[3][2] ולדברי גורם איראני, גם כל מדינות אירופה נמצאות בטווח.[1]
החששות בדבר הקשר האפשרי של תוכנית הגרעין של איראן הובילו לבחינה בינלאומית ולהטלת סנקציות.[5]
התוכנית מנוהלת בעיקר על ידי ארגון תעשיות התעופה (AIO) ומשמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), המפקחים על מספר גופים משניים הקשורים לטילים ועל חברות קש המשמשות לרכישת רכיבים, ציוד וחומרים מספקים זרים.[6][1][7] ארגון הג'יהאד לעצמאות עצמית מופקד על קידום היכולות של הטילים הבליסטיים במדינה.[8][2]
בפברואר 2026 שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, הצהיר כי איראן מגבילה בכוונה את טווח הטילים שלה ל-2,000 ק"מ.[9] חודש אחר כך שלחו האיראנים שני טילים לטווח של 4,000 ק"מ לכיוון הבסיס הבריטי בדייגו גרסיה.
תוכנית הטילים של איראן החלה בתקופת מלחמת איראן–עיראק (1980–1988) כאמצעי להרתיע מפני התקפות סקאדעיראקיות ולפצות על היעדר כוח אווירי מודרני.[10] בשנת 1984 רכשה איראן את טיליה הבליסטיים הראשונים (20 טילי "סקאד-B" סובייטיים) מלוב,[11][1] ולאחר מכן רכשה נגזרות סקאד ומשגריהן מצפון קוריאה ומסין.
במהלך שנות ה-90 פיתחה איראן את טכנולוגיית הסקאד מחדש באמצעות הנדסה הפוכה (Reverse Engineering) וייצרה את טילי השיהאב-1 (לטווח 330 ק"מ) והשיהאב-2 (לטווח 500 ק"מ), וכן את הרקטות קצרות הטווח זלזאל ופאתח 110. בשנות ה-2000 הציגה איראן מערכות ארוכות-טווח (כגון השאהאב-3 MRBM המונע בדלק נוזלי) והחלה בניסויי עיצובים דו-שלביים עם דלק מוצק (כגון הסג'יל-2 MRBM).
אבני הדרך המרכזיות כללו את החשיפה הציבורית של השיהאב-3 ב-1998 (לטווח כ־1,300 ק"מ) ואת הסג'יל המונע בדלק מוצק ב-2008. עד 2010 חשפה איראן גרסאות חדשות (כגון קיאם-1 ב-2010, זולפיקאר ב-2016) ושילבה ניסויי טילים בתוכנית השיגור לחלל המתפתחת שלה.
במהלך תקופה זו היו המניעים העיקריים של התוכנית להרתעתישראל ומדינות המפרץ, דוקטרינת הלחימה האסימטרית והיוקרה הלאומית, כפי שסיכמו המומחים: "תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן היא רכיב חשוב בדוקטרינה הצבאית, אמצעי הרתעה וכלי מדיני".[2][11][12]
בחודש פברואר 2025 נראה כי איראן משקמת את תוכנית הטילים שלה. אונייה שנשאה 1,000 טון נתרן פרכלורט, חומר חיוני לייצור דלק מוצק לטילים, עגנה בנמל בנדר עבאס.[8][13] משלוח זה אפשר ייצור דלק לכ־260 טילי ח'ייבר שכן (Kheibar Shekan) או לכ־200 טילי "שאהיד חאג' קאסם סולימאני",[8] והדגיש את תלותה המתמשכת של איראן במקורות בינלאומיים לחומרי גלם קריטיים.[8][14]
ביוני 2025, במהלך מבצע עם כלביא, על פי "האקונומיסט", מתוך 500 טילים שירתה איראן לעבר ישראל, 6% פגעו באזורים בנויים.[15]
על פי הערכות המומחים, מאגר הטילים הבליסטיים של איראן כולל יותר מ־3,000 טילים.[7] מאגר גדול זה מורכב ממגוון טילים בליסטיים קצרי־טווח (SRBM) לטווחים שבין 300–1,000 ק"מ ומטילים בליסטיים בעלי טווח בינוני (MRBM) לטווחים שבין 1,000–3,000 ק"מ.[16][17][18][19] על פי הצהרת חבר הפרלמנט בוועדת הביטחון הלאומי והמדיניות החיצונית, אמיר חיאת מוגאדם, כל מדינות אירופה – ובפרט הממלכה המאוחדת, צרפת וגרמניה – נמצאות בטווח של ה-MRBM האיראניים, בעוד שערים אמריקאיות מרכזיות כגון וושינגטון די. סי. וניו יורק (הנמצאות במרחק של כ־10,000 ק"מ) עשויות להיות יעד למתקפות של טילים המשוגרים מהים.
מאגר הטילים המוערך שהיה לאיראן לפני מבצע עם כלביא עמד על יותר מ־3,000 טילים מכל הטווחים.[25][26]איראן ייצרה מאות טילים בליסטיים קצרי־טווח (SRBM) (למשל פתאח-110/M-600) עבור חזבאללה.[27][28] למיליציות החות'יות בתימן יש עשרות טילים בליסטיים היכולים להגיע לערב הסעודית או ישראל.[29][30] מיליציות עיראקיות הנתמכות על ידי איראן קיבלו "כמה עשרות" טילים בליסטיים קצרי־טווח.[31][1][32]
איראן עושה שימוש במתקני שיגור ניידים (TEL) (למשל משאיות מרובות צירים/סרנים) עבור רוב הטילים, מה שמאפשר פיזור וגמישות מבצעית. תצלומי אוויר מראים משגרי TEL איראניים נושאים טילי זלזל, קיאם וסג'יל על שלדות 6x6, 8x8 או 10x10. איראן גם מחזיקה מתקני שיגור מוגנים (לעיתים תת־קרקעיים) להרכבה ואחסון טילים.[33][34] תמונות לוויין מראות קומפלקסים חדשים נרחבים בחוג'יר ומודרס ליד טהראן – אתרי ייצור ואחסון טילים מורחבים עם מספר רב של סוללות מגן ובונקרים.[25][35][36][37][38][39]
על פי הערכת CIA ממאי 2026 איראן מחזיקה בכ-75% ממלאי המשגרים הניידים שלה ובכ-70% ממצבור הטילים שהיה לה לפני המלחמה.[40]
ארגון תעשיות האוויר־והחלל (AIO) בטהראן[41] – המהווה חטיבה מרכזית בארגון תעשיות הביטחון (DIO)[42] המבקרת על תוכנית הטילים של איראן, ומעורבת ברכש בלתי־חוקי של רכיבי טילים, כגון מנועי טורבינה, חומרי אטימה ומחברים הרמטיים.[41][43] דו"ח משנת 2001 דיווח שמרכז מחקר ופיתוח בסמוך לטהראן השתמש בטכנולוגיית הטיל הסובייטי SS-4) R-12) לפיתוח הטיל שיהאב-4, שלפי מומחים מערביים עשוי לשמש כמערכת נשק לטווח ארוך.[44][45]
בנק ספאה[41] – הבנק הממשלתי הרביעי בגודלו באיראן, שתואר בידי משרד האוצר של ארצות הברית כ"ציר המרכזי במימון רשת רכש הטילים של איראן". באמצעות בנק ספאה רכשה איראן פריטים שונים הקשורים לטילים מסין ומיצואנית הטילים הבליסטיים הצפון־קוריאנית KOMID.[41][46]
ארגון התעשיות הביטחוניות (DIO)[41] – חטיבה מרכזית במשרד ההגנה ולוגיסטיקה של הכוחות המזוינים (MODAFL), ששולט בעשרות קבלני הגנה וחברות קש בבעלות המדינה, הן ישירות והן באמצעות ארגון תעשיות האוויר־והחלל (AIO).[42] ה-DIO יזם מאות מבצעי רכש בלתי־חוקיים להשגת רכיבי ייצור לטילים בליסטיים מסין, דרך רשת של מפעלים מקומיים תחת דגל כוזב, חברות כיסוי פנים-ארציות וחברות קש שמחוץ לאיראן.[47][48][49]
קבוצת פאג'ר התעשייתית (Fajr Industrial Group)[41] – חברת בת של ארגון תעשיות האוויר־והחלל (AIO). על פי משרד האוצר של ארצות הברית, הקבוצה "מעורבת בייצור וברכישה של ציוד מדויק למערכות הנחיה ובקרה של טילים".[50][51][52][53]
מרכז החלל אימאם ח'ומייני[41] – שהיה בעבר נמל החלל סמנאן – כלל במקור שני משטחי שיגור: אחד בינוני עם מגדל שירות מתקפל ואחד גדול עם מגדל שיגור (מגדל גנרטי) נייד.[54] בפברואר 2009 שוגר מהמרכז הלוויין "אומיד" למסלול באמצעות משגר הלוויינים הדו־שלבי "ספיר SLV".[54] בשנת 2010 נבנה משטח שיגור נוסף כ־3 ק"מ מהאתר המקורי, שכלל מגדל שיגור נייד, מגדל שירות, שני תעלות להבות אש, מנהרות תמיכה וארבעה מגדלי ברקים גדולים. מגדל הגנרטי בגובה 45 מטר, עלה בהרבה על צורכי משגרי הלוויינים שהיו בשימוש באותה תקופה, דבר שהעיד על כוונת איראן לבחון עיצובים חדשים למשגרי לוויינים.[54][55]
מתקן ייצור הטילים באספהאן[41] – מתקן הייצור וההרכבה הגדול ביותר של טילים באיראן, שבו מיוצרים דלק מוצק ונוזלי ורכיבי טילים, ובו מורכבים טילי שיהאב, טילי ה־HY-2 Silkworm הסיניים וטילים מסדרת M.[44] דו"ח משנת 2001 דיווח שהמרכז למחקר ופיתוח בקרבת איספהאן השתמש בטכנולוגיית הטיל הרוסי SS-4 (R-12) לפיתוח טיל שיהאב-4, שלפי מומחים מערביים עשוי לשמש כמערכת נשק לטווח ארוך.[44][56][45]
משרד ההגנה ולוגיסטיקה של הכוחות המזוינים (MODAFL)[41] – הארגון המאוחד של תעשיות הביטחון של איראן, שנוצר בהתמזגות משרד ההגנה ומשרד משמרות המהפכה ב-1989. ה-MODAFL הוא הגוף העליון המכוון את ארגון תעשיות האוויר־והחלל (AIO) ומעניק לו שליטה תפעולית ומבצעית על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן.[57][58][59][60]
מתחם פרצ'ין הצבאי[41] – מתקן מחקר ופיתוח גדול, שהיה מעורב בייצור נשק כימי ובביצוע ניסויים הקשורים לטכנולוגיות העשרת לייזר וניסויי חומרי נפץ עוצמתיים למטרות נשק גרעיני. חלק מהמומחים חושדים כי המתחם משמש גם לייצור טילים בליסטיים בדלק נוזלי.[61][62][63]
מתקן הטילים סמנאן[41] – מתקן ייצור טילים ומטווח ניסויים בליסטיים, שנבנה בסיוע סיני נרחב וממוקם בסמוך למרכז החלל האיראני ולמתקני השיגור הנלווים.[64] במתקן מיוצרים גם רקטות ארטילריה, וכן טילי שהאב-1 ואולי גם ייצור רקטות זלזאל.[64][65][55]
קבוצת התעשייה שאהיד בקרי Shahid Bakeri Industrial Group (SBIG)[41] – מייצרת מגוון רקטות בעלות דחף מוצק וטילים בליסטיים, כולל את הפתאח-110,[66] ולפי כריסטוף בלות' ייצרה טילים בעלי דחף מוצק לטווח ארוך בעזרת מהנדסים רוסים.[66] על פי דאעש (IISS/ISIS), באמצע שנות ה־1990 קיבלה הקבוצה על עצמה את האחריות לייצור דלק מוצק באיראן.[66][67][68][69]
קבוצת התעשייה השאהיד חמאט (SHIG)[41] – באמצעות שיתופי פעולה עם רוסיה, סין, צפון קוריאה ואפשרי גם אוקראינה, הקבוצה אחראית על תוכניות הטילים הבליסטיים של איראן, כולל טילי שיהאב-3 וג'אדר.[70] הקבוצה נפגעה בתקיפות האוויריות ביוני 2025, אך מעמדה התפעולי הנוכחי אינו ידוע.[70][71][72]
מתקן הטילים שאהרוד ליד סמנאן (Shahroud Missile Test Site)[41] – מתקן ייצור טילים וטווח ניסויים בליסטיים של משמרות המהפכה, שנבנה בסיוע סיני נרחב וממוקם בסמוך למרכז החלל האיראני ולמתקני שיגור נוספים. המתקן מיועד לפיתוח, בדיקה ושיגור של טילים וטילים מונעי דלק מוצק.[73] במתקן מיוצרים גם רקטות ארטילריה, וכן טילי שיהאב-1 ואפשרי שגם ייצור רקטות זלזאל. בשנים 2020 ו-2022 במתקן בוצעו ניסויים ושיגורים לרבות שיגורי לוויינים צבאיים כגון נור-1 ו-נור-2, והוא שימש לפיתוח והטמעה של משגרי לוויינים ומערכי שיגור לטילים בדלק מוצק.[73] האתר נפגע בתקיפות האוויריות של ישראל ביוני 2025.[73][74][75][76]
מפעל הטילים שיראז[41] – לפי דיווחים, זהו מתקן מחקר, פיתוח וייצור לדלק ורכיבי טילי שהאב-1/סקוד-B.[77] האתר נפגע בתקיפות האוויריות ביוני 2025, מעמדו התפעולי הנוכחי אינו ידוע.[77][78]
לאיראן בסיסים רבים לטילים בליסטיים הפרוסים ברחבי המדינה, רבים מהם מתחת לאדמה, ביניהם:
בסיס הטילים התת-קרקעי ח'ורמאבאד: בסיס זה, הממוקם במחוז לורסטאן, ידוע כבעל מספר בורות-שיגור טילים תת-קרקעיים (missile silos) הרב ביותר באיראן.[79]
בסיס הטילים אימאם עלי: אחד משני בסיסי הטילים האיראניים, הגדול מספיק לאחסון ולפריסת טילי שהאב-3 וכן משגרי טילים ניידים. הבסיס מורכב ממתקן אחסון ומתקן שיגור טילים, והוא מאובטח היטב.[80]
בסיס הטילים בתבריז: בסיס הטילים השני של איראן, הממוקם בצפון מערב איראן, מאיים באופן פוטנציאלי על חלקים ממזרח ומרכז אירופה, בעל שטח שיגור משוער של כ-50,000 קמ"ר.[81] על פי דיווחים שונים, האתר מכיל בורות שיגור מוקשחים ומשגרים ניידים (TEL) עבור טילי שיהאב-1, שיהאב-2 ואולי גם שיהאב-3.[81] האתר ניזוק במהלך התקיפות האוויריות של ישראל ביוני 2025, מצבו המבצעי אינו ידוע.[81]
בסיס תת-קרקעי פנג' פלה: ממוקם גם במחוז כרמאנשאה.[82]
בסיס הטילים בכרמאנשאה: בסיס זה, הממוקם במערב איראן, ממוקם אסטרטגית לשיגורים פוטנציאליים נגד מטרות בישראל, מדינות המפרץ ואירופה.[83] הוא מכיל מתקן תת-קרקעי, שני אזורי אחסון טילים ושני משטחי שיגור.[41]
בסיס הטילים חאג'י עבאד: אתר שיגור חדש, לכאורה ליד חאג'י עבאד, אם כי מיקומו המדויק לא נחשף.[84]
מיקום לא ידוע במפרץ: ב-18 בינואר 2025, חשף חיל הים של משמרות המהפכה בסיס טילים ימי תת-קרקעי במיקום לא ידוע באזור המפרץ.[85][86]
אזורי החוף של דרום איראן: ב-2 בפברואר 2025, חשף חיל הים של משמרות המהפכה בסיס טילים תת-קרקעי נוסף באזורי החוף של דרום איראן.[86]
לאיראן יש בסיסי טילים בכל המחוזות והערים ברחבי המדינה, כאשר רבים מהם נמצאים בעומק של עד 500 מטרים מתחת לאדמה.[87][85] מיקומם של רבים מבסיסים אלה נשמר בסוד מסיבות ביטחוניות. איראן ממשיכה להרחיב את יכולות ייצור הטילים שלה, כאשר חשיפות אחרונות של "ערי טילים" תת־קרקעיות מצביעות על הגדלת הארסנל שלה.[85][88]
מספר טילים בליסטיים של איראן מסוגלים לשאת ראש קרב גרעיני מבחינת טווח וקיבולת, אם איראן תבחר לפתח אחד כזה. עובדה זו עוררה דאגה בינלאומית והובילה לסנקציות.[89][90][91]
שיהאב-3 – מבוסס על טכנולוגיה צפון־קוריאנית, ונחשב לאחד הטילים הבליסטיים המתקדמים של איראן. טווחו כ־1,300 ק"מ והוא יכול לשאת ראש קרב גרעיני.[92][93][94] הג'אדר-1, הוא וריאנט של שיהאב-3, ומאריך טווח עד כמעט 2,000 ק"מ.[95] מחקר משנת 2019 קבע שהשיהאב-3 המקורי הוגדר כ"מותאם לשאת נשק גרעיני".[6][96]
חוראמשהר – הטיל הבליסטי המונע בדלק נוזלי המתקדם ביותר של איראן, ונחשב גם כמותאם לשאת נשק גרעיני. חרטומו הקוני הרחב (קוטר כ־1.5 מטר) עשוי לאכלס פצצה גרעינית.[22][97][98][69]
טילים בליסטיים בטווח בינוני של איראן, כגון סג'יל (Sejjil) ועימאד (Emad), בעלי טווחים הנעים בין כ־1,500 ל־2,500 ק"מ, עשויים להיות מותאמים לנשיאת ראשי קרב גרעיניים.[22] טילים אלה מכסים את כל המזרח התיכון וחלקים מאירופה, ולכן מהווים מקור דאגה לביטחון האזורי והבינלאומי.[22][99][95]
בעוד שהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית מ-2017 (JCPOA) נועדה לחסום את דרכה של איראן לפיתוח נשק גרעיני, עדיין קיימות חששות בנוגע לאפשרות השימוש הכפול של טכנולוגיית הטילים של איראן.[92][100]
הקהילה הבינלאומית הביעה דאגה לגבי תוכנית הטילים של איראן, ובמיוחד בנוגע לקשר הפוטנציאלי שלה לשאיפות הגרעיניות שלה. החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות 2231 אסרה בעבר על איראן לבצע פעילויות הקשורות ל"טילים המיועדים לשאת נשק גרעיני", אך הגבלות אלו פקעו באוקטובר 2023.[6][101][102]
^ 12345678910111213141516שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 12שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 123שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 12שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 123שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 12שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 12שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 123שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 12שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 12שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 123שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 12שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 123שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 12שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 123שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ 12שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
.jpg){kind=link}
.png){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
