שופטים מזרחיים בבית המשפט העליון
פעולות נוספות
מינוי שופטים ממוצא מזרחי בבית המשפט העליון הוא סוגיה שנידונה בחברה הישראלית.[1] החל מקום בית המשפט העליון ועד 1962 לא מונה שופט מזרחי, לאחר מכן ועד 2026 כיהנו עוד 11 שופטים, ובסך הכול 12 מתוך 76.
נכון למרץ 2026 גילה כנפי-שטייניץ מכהנת כשופטת יחידה ממוצא מזרחי.
היסטוריה עריכה
במינוי השופטים הראשון של בית המשפט העליון לא מונו שופטים ממוצא מזרחי. הסוגיה נידונה במספר ישיבות ממשלה והועלתה בעיקר על ידי השר בכור-שלום שטרית. בישיבת ממשלה ב-6 בדצמבר 1949 העלה שטרית שוב את טענה זו כנגד טענותיו השיב שר המשפטים פנחס רוזן ואמר "בכל עדת הספרדים אין מועמד ראוי למקום זה". ראש הממשלה דוד בן-גוריון אמר "אילו הייתי אני ספרדי הייתי נלחם נגד אידיאה זו כי היא דבר נפסד", זאת כחלק מתפיסתו על ביטול העדתיות. שטרית הציע לתפקיד את יעקב אזולאי אך רוזן פקפק בכישרונותיו.[2]
הסוגיה צפה ועלתה בערבי בחירות אז הבטיחו פוליטיקאים שונים להביא למינוי שופט מזרחי.[3] לפי ניר קידר ב-14 שנים הראשונות למדינה התנהל "מאבק פוליטי וחברתי סוער... מאבק שראש הממשלה, שרי המשפטים, שופטי בית־המשפט העליון, חברי־כנסת וראשי מערכת המשפט בישראל היו מעורבים בו".[4] יצחק אולשן מספר בזכרונותיו שראשון המתפלמסים בנושא היה אליהו אלישר ואחריו הגיעו אחרים דוגמת בכור שלום שיטרית ועוד.[5]
הסוגיה המשיכה לעלות בישיבות ממשלה רבות וגם שרי המשפטים דב יוסף וחיים כהן טענו שאין בנמצא שופט מזרחי ראוי, במענה לשאלת בן-גוריון "האם אין ספרדי שופט טוב?" ענה שיטרית שלא מחפשים.[2] לוי אשכול הגיב בצורה דומה.[6]
הוועדה לבחירת שופטים הוקמה ב-1953 אך גם אז הייתה השפעה חזקה לשרי המשפטים ולא מונה שופט מזרחי. בתקופה זו שינה בן-גוריון את עמדתו והחל לפעול למינוי שופט מזרחי. הוא נימק את דבריו כך: "יש גם בחינה לאומית לדבר. אם יש אדם הראוי לכך, אמנם ייתכן שיש אדם ראוי יותר, אם הראוי יותר לא יהיה — "נישט געפערליך", תכניס אחד לא אשכנזי".[7] בהמשך כינה את גישת שרי המשפטים "סנוביזם".[8] לפי ניר קידר, גישתו של בן-גוריון נובעת מעקרונות של שיתופיות וממלכתיות למרות ש"היה מודע לכך שמינויים לפי מפתח עדתי... יפגעו בערך של קידום ומינוי המבוססים על יכולת וכשרון מוכחים".[9]
ב-1953 התנגד פנחס רוזן למינויו של אליהו מני בטענה שעדיין אינו מתאים לתפקיד, ב-1959 הוצע שמו שוב, אך מני סירב, מכיוון שהבין שהכיסא ניתן לו בזכות מוצאו ולא כישוריו. ב-1962 מונה לתפקיד כשהנושא העדתי הוצנע.[3] החל ממינויו נוצרה משבצת לא רשמית של "כיסא מזרחי". כך לאחר פרישתו ב-1977 מונה דוד בכור ולאחר פרישתו מונה משה כהן, וכן הלאה.[2] בין 1989 ל-1991 לא היו מזרחיים בבית המשפט העליון, מאוקטובר 2017 ועד אוגוסט 2018 היה מספר שיא של שלושה שופטים ממוצא מזרחי.
חלק מהשופטים המזרחיים הראשונים מונו לתקופות קצרות. לאחר כהונתו של אליהו מני במשך 15 שנה, מונו דוד בכור, משה כהן ויהודה כהן לתקופה קצרה של שנה או שנתיים לפני הגעתם לגיל הפרישה.[2]
5 מתוך 12 השופטים שמונו עד 2026 הם ממוצא עיראקי, השאר הם ממוצא מרוקאי, יווני, תוניסאי מצרי ועוד. דליה דורנר ומישאל חשין נולדו במדינות איסלמיות אך מוצא משפחתם לא מקומי ולא נבחרו בתקן "כיסא השופט המזרחי".[2]
עד 1982 מונו רק "ספרדים טהורים" ועולי אירופה שעלו עד שנות השלושים ולא בני עליות חדשות או פליטי שואה, מפני שמבחינת מעמד סוציו־אקונומי, הם לא נחשבו לנחותים מיוצאי אירופה הוותיקים.[10] לפי עלי זלצברגר, הדבר סימן לאליטה המשמרת את כוחה ומעמדה.[10]
בשנת 2001 מונתה "הוועדה לסדרי הבחירה של השופטים" בראשות יצחק זמיר, שעסקה גם בשאלת הייצוג העדתי. הוועדה טענה ש"למעשה לא קיימת בעיה רצינית" בנושא ולא ראוי למנות שופט על פי מוצאו. בהמלצות הוועדה נכתב שיש לתת משקל גם ל"עיקרון השיקוף" אך בכפוף לשיקולים מקצועיים.[11] חברי הוועדה היו גברים אשכנזים.[12]
_(cropped).jpg){kind=link}
הדיון בסוגיית המזרחיים בעליון מתקיים גם בעשור השלישי של המאה ה-21 בשל העובדה שיש שופט אחד ממוצא מזרחי, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שהיא גם האישה הראשונה ממוצא מזרחי בכס השיפוט בבית המשפט העליון.[13] כך קראו יובל אלבשן[14] ואחרים[15][16] למינוי שופטים ממוצא מזרחי. שר המשפטים יריב לוין ניסה להביא למינוי של אביעד בקשי ורפי ביטון, תומכי הרפורמה המשפטית שיזם, לתפקיד שופטים בבית המשפט העליון, והשתמש בחוסר בשופטים ממוצא מזרחי כדי להביא להסכמה למועמדותם.[17]
אהרן ברק ואחרים[18] טענו שלא מונו שופטים ממוצא מזרחי מבעיות איתור. יובל אלבשן טען שהיו מספר שופטים שהיו מתאימים לתפקיד אך לא מונו בשל עדתם.[14]
טענות נגד ובעד עריכה
יש שטענו שראוי שהרכב בית המשפט העליון יהיה הטרוגני ככל הניתן, על מנת שבפסיקתו יינתן ביטוי הולם למגוון הדעות בחברה, לרבות אלה של קבוצות "מוחלשות" או מופלות לרעה, ובאופן ספציפי לקבוצת בני עדות המזרח שנתפסה ככזו.[19]
הקשר האפשרי בין זהותו האתנית של השופט לפסיקותיו נידון בספרות המחקרית. מחקרים אמפיריים מלמדים כי בעוד ההלימה בין הזהות האתנית של שופט לבין פסיקותיו אינה מאפשרת ניבוי סטטיסטי, אין אפשרות אמפירית לשלול זיקה כזו.[20]
נוסף לכך נטען שמינוי שופט מזרחי יביא לעליית אמון הציבור במערכת המשפט.[19]
נגד מינוי שופט על רקע מוצאו נטען שכל הפליה או העדפה מתקנת פוגעת בעקרון השוויון אשר לפיו אין להעניק לאדם 'זכות יתר' בשל מוצאו, מעמדו או תכונותיו, עוד נטען שמינוי על רקע עדתי, מגדרי או אחר יפגע בלגיטימיות של מערכת המשפט מכיוון שמערכת המשפט אמורה להיות מנותקת מן ההיררכיות החברתיות והמוסכמות המסורתיות.[21]
שופטים מזרחיים בעבר וכיום עריכה
הרשימה עד שנת 2025, על פי חוקר המשפט משה בכר[22] והעיתונאים יחיעם וגידי וייץ.[6] הרשימה כוללת שופטים שנבחרו על תקן "הכיסא המזרחי" גם אם היו מארצות הבלקן או מזרחיים שהשתקעו במשך עשרות שנים בישראל.[22] רשימה מדוקדקת המונה רק יוצאי ארצות המזרח והמערב מונה 6 שופטים.[6]
_(cropped).jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
לקריאה נוספת עריכה
- רון חריס, המשפט הישראלי – השנים המעצבות: 1948–1977, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014, פרק חמישי: המתח העדתי: על מינויו והשתקתו של השופט הספרדי הראשון, עמ' 170–199
- יצחק אולשן, דין ודברים: זכרונות, תל אביב 1978, עמ' 256–262
- אליקים רובינשטיין, שופטי ארץ: לראשיתו ולדמותו של בית המשפט העליון בישראל, ירושלים-תל אביב: הוצאת שוקן, 1980, עמ' 148–154
קישורים חיצוניים עריכה
- ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 515–534 (להורדת טקסט חלקי)
- יצחק זמיר, האליטה המשפטית, המשפט, יא, 2007, עמ' 671, 677–682
- אתר למנויים בלבד גידי וייץ, יחיעם ויץ, עם קום המדינה, פרץ ויכוח סוער על מינוי שופטים מזרחים לעליון. הוא כאן עד היום, באתר הארץ, 21 בינואר 2021
- משה בכר, על "כיסא השופט המזרחי" בבית המשפט העליון - עבר, הווה, עתיד, באתר "דיומא", 20 בפברואר 2022
- ויקו אטואן, מדוע היו כה מעט שופטי עליון מזרחים?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בפברואר 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ נתן ברון, משפט, יצרים ופוליטיקה – שופטים ומשפטנים בסוף המנדט ובראשית המדינה, סטימצקי, 2014, 509–510
- ^ 1 2 3 4 5 משה בכר, על "כיסא השופט המזרחי" בבית המשפט העליון - עבר, הווה, עתיד, באתר "דיומא", 20 בפברואר 2022
- ^ 1 2 יצחק אולשן, דין ודברים: זכרונות, תל אביב 1978, עמ' 262
- ^ ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 516
- ^ יצחק אולשן, דין ודברים: זכרונות, תל אביב 1978, עמ' 256-262
- ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד גידי וייץ, יחיעם ויץ, עם קום המדינה, פרץ ויכוח סוער על מינוי שופטים מזרחים לעליון. הוא כאן עד היום, באתר הארץ, 21 בינואר 2021
- ^ פרוטוקול ישיבת הממשלה, 18 במרץ 1953 עמ' 13–15
- ^ פרוטוקול ישיבת הממשלה, 31 במאי 1953 עמ' 5–6
- ^ ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 515–534
- ^ 1 2 עלי זלצברגר, יובל לבית המשפט העליון בישראל - בית המשפט בין שועל לקיפוד, מחקרי משפט טז (תשס"א), עמ' 152–153
- ^ דין וחשבון הוועדה לסדרי הבחירה של שופטים 28 (2001)
- ^ גד ברזילי, משפט וזהויות – אתניוּת מזרחית שותקת ואתניוּת מזרחית מושתקת בשיפוט ובמשפט הישראליים, משפט וממשל כג תשפ"ב
- ^ מתן וסרמן, המזרחית הראשונה, מוסלמי ואשתו של ח"כ: אלו השופטים החדשים בעליון, באתר מעריב אונליין, 21 בפברואר 2022; שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., לראשונה בעליון: שופט מוסלמי ואישה ממוצא מזרחי, באתר ynet, 21 בפברואר 2022
- ^ 1 2 פרופ' יובל אלבשן, רוצים רפורמה בעליון? תתחילו בגיוון עדתי, באתר ynet, 27 באפריל 2023
- ^ סטלה קורין ליבר, גילוי נאות: הכותבת ממוצא מזרחי, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2011
- ^ חזקי ברוך, ח"כ שטרית: למנות 4 שופטים מזרחיים לעליון, באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2011
- ^ משה גורלי, מבחן ביטון: מה באמת מסתתר מאחורי הדרישה לשופט מזרחי בעליון, באתר כלכליסט, 9 במאי 2023
- ^ ד"ר עופר חן, האמת המורכבת על מינוי מזרחים לעליון, באתר ynet, 1 במאי 2023
- ^ 1 2 יצחק זמיר, האליטה המשפטית, המשפט, יא, 2007, עמ' 671, 677–678
- ^ יעקב בן-שמש, "בין ייצוג מגזרי לניגוד עניינים", ניגוד עניינים במרחב הציבורי – משפט, תרבות, אתיקה, פוליטיקה, 2009 עמ' 345
- ^ ניר קידר, 'צריכה להיות הרגשה של עם' - שוויון ושותפות בתפיסתו של דוד בן־גוריון בשנות החמישים והשישים, עיונים בתקומת ישראל, עמ' 755
- ^ 1 2 משה בכר, על "כיסא השופט המזרחי" בבית המשפט העליון - עבר, הווה, עתיד, באתר "דיומא", 20 בפברואר 2022
- ^ למעשה היה דור שמיני בארץ, ראו: משה גורלי, מבחן ביטון: מה באמת מסתתר מאחורי הדרישה לשופט מזרחי בעליון, באתר כלכליסט, 9 במאי 2023, מוצא המשפחה מיוון - שרה ליבוביץ-דר, השופט מצא: "כשצריך ביהמ"ש מדבר בהחלטיות - כמו בפרשת עמונה", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2016