Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אליהו מני (שופט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו מני
קובץ:Meitar Collection (997009452288705171.jpg
שופט בית המשפט העליון
7 בפברואר 196223 בדצמבר 1977
(15 שנים)
נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים
1 בדצמבר 195215 בפברואר 1962
(9 שנים וחודשיים)
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים
15 ביולי 194815 בפברואר 1962
(13 שנים)
תפקידים נוספים
  • קונסול של מקסיקו לארץ ישראל, עבר הירדן, סוריה ולבנון
  • מרצה בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים

אליהו משה מני (ו' בטבת ה'תרס"ח, 23 בדצמבר 1907כ"ה בטבת תשנ"ג, 18 בינואר 1993) היה שופט ישראלי, והשופט הראשון ממוצא מזרחי בבית המשפט העליון של ישראל.

ביוגרפיה עריכה

מני נולד ב-23 בדצמבר 1907[1] בחברון למשה מני וללאה בת אדוארד אשכנזי, יוצאי עיראק. מצד אביו הוא היה נינו של הרב אליהו מני. סיים לימודיו בבית המדרש העברי למורים בירושלים ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת ליברפול. בשנת 1932 הוסמך באנגליה כעורך דין וכנוטריון. בשבע שנות שהותו באנגליה שימש מורה בתלמוד תורה, ועמו גם הרב איסר יהודה אונטרמן.

בשובו לארץ ישראל (1933) עסק בהוראת משפט אנגלי בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים.[2] בסוף שנת 1933 הומלץ לקבל רישיון עריכת דין על ידי המועצה המשפטית הממשלתית.[3] הקים משרד פרטי לעריכת דין, בשותפות עם גיסו צבי עלי בקר, ופעל גם לגאולת שטח בהר טוב עליו הוקמה תעשיית המלט "שמשון". בשנים 1942–1948 שימש קונסול בפועל של מקסיקו לארץ ישראל, עבר הירדן, סוריה ולבנון. בתקופת המצור על ירושלים שירת במשמר העם.

ב-15 ביולי 1948 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים.[4][5] ב-1 בדצמבר 1952 מונה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, וכן השופט המוסמך היחיד בארץ לדיון בערעורים בנושאי מס הכנסה ותביעות כנגד משרד הביטחון.[6]

בשנת 1956 מונה על ידי הממשלה לעמוד בראש ועדת מני שחקרה את מאבקי השבת בירושלים ואת פרשת מותו של פנחס סגלוב.

מועמדותו לבית המשפט העליון נידונה כבר בשנת 1953, אך נפסלה עקב גילו הצעיר וניסיונו המועט. בשנת 1959 סירב מני שתוצג מועמדותו לשם מינוי שופט ממוצא ספרדי לבית המשפט. ב-7 בפברואר 1962 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון[7] והיה לשופט הראשון ממוצא ספרדי בבית משפט זה.[8] מני סיפר אחר כך שחווה גזענות עקב היותו ספרדי משאר חבר השופטים, ביניהם מנה את השופט משה זילברג. בבחירות 1968 לנשיאות ישראל ובבחירות 1973 לנשיאות ישראל הוצע כמועמד לתפקיד נשיא ישראל על ידי אריה (לובה) אליאב.[9] ב-23 בדצמבר 1977 סיים את כהונתו כשופט בית המשפט העליון עם הגיעו לגיל פרישה.[10] באותה שנה שימש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשיעית.

חיים אישיים עריכה

בראשית שנות הארבעים נישא מני לצפורה גמזו (אחותו של מבקר הספרות חיים גמזו), ילידת רוסיה שעלתה ארצה בילדותה, בשנת 1924. שתי בנותיהם הן השופטת מוסיה ארד (נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס) ורעיה, אשתו של ישראל טילן.

עץ משפחת מני
 
 
סמרה מני[א]
סמרה מני[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב מני
יעקב מני
רחל מני
רחל מני
 
עץ משפחת פאנו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זמירה משורר
זמירה משורר
 
 
ז'וליה אוסטר
ז'וליה אוסטר
זמירה רקח
זמירה רקח
 
 
ברוך מני
ברוך מני
משה מני
משה מני
רוזה לוי
רוזה לוי
 
שרה מזרחי
שרה מזרחי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת סלומון
 
 
 
 
 
 
 
 (1935-1948) 
 
 
זמירה בקר
זמירה בקר
 
ריקה שאקי
ריקה שאקי
 
מלכה סלומון
מלכה סלומון
 
אליהו מני
אליהו מני
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת משה שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רעיה טילן
רעיה טילן
 
 
 
דליה הורביץ
דליה הורביץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  1. ^ אחותו של רבי עבדאללה סומך
  2. ^ נכדה שלא מופיעה בתבנית היא פנינה שהייתה נשואה לראובן גרינברג


לקריאה נוספת עריכה

  • רון חריס, המשפט הישראלי – השנים המעצבות: 1948–1977, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014, פרק חמישי: המתח העדתי: על מינויו והשתקתו של השופט הספרדי הראשון, עמ' 170–199

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ מרצים בשיעורי המשפט, דואר היום, 8 במאי 1933
  3. ^ 27 עו"ד חדשים, דבר, 22 בדצמבר 1933
  4. ^ עיתון רשמי מס' 11, 28 ביולי 1948, עמ' 61
  5. ^ באותה תקופה החל לפעול במערכת המשפט הישראלית בן דודו, אליהו מני, בנו של יוסף מני. אליהו יוסף מני החל דרכו המקצועית כשופט שלום, מונה לרשם בית המשפט המחוזי בתל אביב וב-1952 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו כיהן עד צאתו לגמלאות ב-11 בפברואר 1980
  6. ^ מינוי, ילקוט הפרסומים 262, התשי"ג, 19 בנובמבר, עמ' 273
  7. ^ הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 912, התשכ"ב, 13 בפברואר 1962, עמ' 938
  8. ^ ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", מחקרי משפט, יט (תשס"ג), עמ' 515–534
  9. ^ המשפט הישראלי – השנים המעצבות: 1948–1977, עמ' 175
  10. ^ הודעה על גמר כהונתו של שופט, ילקוט הפרסומים 2403, התשל"ח, 28 בדצמבר 1977, עמ' 856