מיכאל בן יאיר
פעולות נוספות
| |||||||
מיכאל בן יאיר (נולד בירושלים ב-1 בספטמבר 1942) הוא משפטן ישראלי. כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט בבית משפט השלום בעכו ובחיפה, בבית המשפט המחוזי בחיפה ולאחר מכן בתל אביב, וכן כשופט בפועל בבית המשפט העליון.
ביוגרפיה עריכה
בן יאיר נולד ב-1942 בשכונת נחלת שמעון בירושלים, בן לאב שעלה מאיראן ולאם שנולדה בארץ ישראל להורים ממוצא גאורגי.[1][2] בינואר 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נדרשה משפחתו על ידי "ההגנה" לפנות את ביתה, יחד עם כל המשפחות היהודיות בשכונה. במשך כחודש התגוררו במבנה בית־ספר במערב ירושלים. לאחר מכן קיבלה משפחתו שתי דירות בבתים בכפר הפלסטיני שייח' באדר וחנות תמורת שלוש הדירות ושתי החנויות שהותירו מאחור בשייח' ג'ראח.[3] למד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, במסגרת הפנימייה הצבאית לפיקוד.[4] בשנים 1961–1963 שירת בצה"ל כקצין ביחידות שדה, ואת שירות המילואים עשה גם בבתי הדין הצבאיים. בוגר לימודי משפטים מאוניברסיטת תל אביב ב-1968. בשנים 1978–1982 כיהן כשופט בית משפט השלום בעכו ובחיפה, בשנים 1987-1982 כיהן בתפקיד שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, בשנים 1990-1987 כיהן בתפקיד שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, וב-1990 כיהן בתפקיד שופט בית המשפט העליון במשך שישה חודשים, וחזר לבית המשפט המחוזי עד שנת 1993. בעת מינויו כשופט בית המשפט העליון, נתן בן יאיר את דעת המיעוט בפסק דין אסטרחאן נגד בן חורין המהווה תקדים חשוב בשאלות של זיקת הנאה בישראל. על אף שדעתו הייתה דעת מיעוט בשאלת אפשרות ביטול זיקת ההנאה, עדיין הניתוח המשפטי שניתח את יצירתה של זיקת הנאה מכוח שנים מהווה את התקדים המחייב בעניין זה.
היועץ המשפטי לממשלה עריכה
בשנים 1997–1993 כיהן כיועץ המשפטי לממשלה בממשלת רבין השנייה ולאחריה. הוא התפטר מתפקידו זמן לא רב אחרי תחילת כהונתו של בנימין נתניהו.
בין חוות הדעת המשמעותיות שנדרש להן כיועץ המשפטי לממשלה היו:
- הטלת הגבלות על השימוש בלחץ פיזי מתון על ידי השב"כ.
- הסכם צנזורה בין צה"ל לבין עורכי העיתונות.
- הכרזה על הארגונים הכהניסטיים כארגוני טרור.
- הסכם לשחרור המרגל מרקוס קלינגברג למאסר בביתו תחת שמירה.
- קביעת משפט שווה במעצרים מנהליים בשטחים ליהודים ולא יהודים.
- קביעת תקציבים שוויוניים לבני כל העדות.
- גיבוש הנהלים המיוחדים לשם אכיפת החוק על ישראלים ביש"ע והקמת צוות המעקב בפרקליטות לבקרה ותיאום של יישום הנהלים.[5][6]
בעקבות החלטתו ב-1996 לפתוח בחקירה פלילית נגד השר יעקב נאמן בחשד להגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון ומסירת עדות שקר,[7] התפטר נאמן מתפקידו כשר המשפטים. ב-1997 זוכה נאמן מכל אשמה על ידי בית המשפט לאחר שנמצא כי פעל בתום לב.[8]
לאחר כהונתו כיועץ משפטי עריכה
בן יאיר לימד משפט מסחרי באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב,[9] וכיום פועל כבורר וכמגשר.
כחמש שנים לאחר סיום כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, פרסם בן-יאיר מאמר בעיתון "הארץ" בו הצדיק את סרבנות מתנגדי השליטה הישראלית ביהודה שומרון ועזה עקב מה שלטענתו הם מעשים בלתי-מוסריים בשטחים שבעקבותיהם "סירובם (של סרבני השטחים) הוא סירוב מוצדק ומוכר בכל מדינת חוק דמוקרטית". בן-יאיר הוא חבר המועצות הציבורית של עמותות בצלם,[10] יש דין[11] והקרן החדשה לישראל.[12]
בחודש מאי 2013 יצא לאור ספרו "שייח' ג'ראח",[13] (הוצאת חרגול), המבוסס על הרצאה שנשא באוניברסיטה העברית. בספר מסביר בן-יאיר את ההשתלשלות ההיסטורית והמשפטית של פינוי שכונת שייח' ג'ראח מיהודיה במלחמת העצמאות ואת שובם של יהודים אחרים, תוך פינוי תושביה הערביים, בשנים האחרונות. בן-יאיר מצביע בספר על הפגמים המוסריים וההשלכות המעשיות של החוקים המאפשרים ליהודים לחזור לשכונה ולתפוס רכוש שכבר זכו עליו בעבר לפיצוי.
באפריל 2013 פרסם בן יאיר בעמוד הפייסבוק שלו כי "ההתנחלות היא המעשה המרושע והאווילי ביותר מאז מלחמת העולם השנייה", ולאחר שנשאל על ידי אחד מחבריו בפייסבוק "האם מעשים אלו יותר גרועים מהשלטון של פול פוט בקמבודיה, מהפשעים של סטלין בבני עמו או ממה שקורה בדרפור?" תשובתו הייתה: "אכן כן. מפעל ההתנחלות הוא מעשה מדיני של מדינה כלפי עם אחר, וככזה הוא המעשה המרושע והבלתי מוסרי ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה."[14]
בעקבות קריסת הפסקת האש הארוכה של מבצע צוק איתן ב-19 באוגוסט 2014 פרסם בן יאיר למחרת פוסט בעמוד הפייסבוק ובו האשים את ישראל בבימוי הפרת הפסקת האש כדי לנסות לחסל את מוחמד דף.[15]
בנובמבר 2014 פרסם מאמר בו הפציר במדינות אירופה ובפרלמנט האירופי להכיר במדינה פלסטינית.[16][17]
בשנת 2021 תבע עמותות שטענו לבעלות על נכס של סבתו בשייח ג'ראח וגבו כסף מהדיירים במשך שנים בלי ידיעתו. הוא הצהיר "אני רוצה לקבל את הכסף ולהחזירו לדיירים".[18] לאחר מאבק משפטי הוחזרה השליטה בנכס לבן יאיר ומשפחתו.[2]
בפברואר 2022 פרסם מאמר בו הביע הסכמה עם דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל בו נטען כי ישראל הפכה למדינת אפרטהייד.[19] באותה עת גינה את הקמת המאחז הלא-חוקי אביתר, אותו כינה "דוגמה מובהקת להתפשטות קולוניאליסטית."[20]
בשנת 2023 נמנה עם מייסדי התנועה הדמוקרטית האזרחית.[21]
בנו, ארנון בן-יאיר, הוא עורך דין בהכשרתו ועבד ככתב לענייני משפט בעיתון הכלכלי TheMarker. בתו עו"ד דנה בר נר התמחתה בדיני משפחה.
לקריאה נוספת עריכה
- דינה זילבר, בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה, פרק 12, הוצאת דביר, 2012
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg מיכאל בן יאיר, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg מיכאל בן יאיר, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg מיכאל בן יאיר, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg מיכאל בן יאיר, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png מיכאל בן יאיר, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg מיכאל בן יאיר, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg מיכאל בן יאיר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg מיכאל בן יאיר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg מיכאל בן יאיר, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg מיכאל בן יאיר, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg מיכאל בן יאיר, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D מיכאל בן יאיר], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg מיכאל בן יאיר, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg מיכאל בן יאיר, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg מיכאל בן יאיר, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png מיכאל בן יאיר, באתר פינטרסט
- מיכאל בן יאיר, היום השביעי של המלחמה, באתר הארץ, 2 במרץ 2002 - מאמר התמיכה בסרבני השרות בשטחים
- בן-יאיר מיכאל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 במרץ 2002
- אתר למנויים בלבד יובל אלבשן, איוולת עוצרת נשימה בשייח' ג'ראח, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2013
- מסיתים ומדיחים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 בדצמבר 2017
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ מיכאל בן יאיר, שייח' ג'ראח, תל אביב: חרגול הוצאה לאור, 2013
- ^ 1 2 אתר למנויים בלבד ניר חסון, מתנחלים השתלטו על בית במזרח ירושלים. הפעם הם נפלו על הקורבן הלא נכון, באתר הארץ, 20 בפברואר 2025
- ^ ניר חסון, לאחר שנת הפסקה: מחר תחודש המחאה בשיח ג'ראח, באתר הארץ, 16 במאי 2013
- ^ מיכאל בן יאיר, באתר "בהשקט ובבטחה".
- ^ ברוך קרא, יש שלטון, אין חוק, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2003
חגי הוברמן, פרקליטה הורסת, באתר ערוץ 7 - ^ אכיפת החוק ביהודה ושומרון - דו"ח ארגון זכויות האדם ביש"ע (2008)
- ^ יצחק דנון, כתב אישום נגד השר לשעבר, יעקב נאמן, על שיבוש הליכים ועדות ושבועה שקריים, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1996
- ^ חדשות 2, כותרות העבר: בית המשפט זיכה את השר המיועד נאמן מכל אשמה, באתר מאקו, 15 במאי 2013
- ^ לימד באוניברסיטת תל אביב גם בתחילת שנות ה-90, בטרם מינויו ליועץ משפטי.
- ^ אודות בצלם - המועצה הציבורית
- ^ המועצה הציבורית
- ^ אתר הקרן החדשה לישראל.
- ^ עמוד הספר "שייח' ג'ראח" באתר הוצאת חרגול
- ^ שמעון כהן, למה שינה איש השמאל מיכאל בן יאיר סטטוס?, באתר ערוץ 7, 6 במאי 2015
- ^ היועמ"ש לשעבר: "ישראל ביימה את הפסקת האש", באתר nrg, 22 באוגוסט 2014.
- ^ Former Israeli law chief urges EU parliament to back Palestine recognition, באתר "EUobserver", 21 בנובמבר 2014 (באנגלית)
- ^ בנצי רובין, אוריאל בארי, היועמ"ש לשעבר: ישראל היא מדינת אפרטהייד, באתר "סרוגים", 10 בפברואר 2022
- ^ תני גולדשטיין, עמותות השתלטו על נכס בשייח' ג'ראח השייך ליועמ"ש לשעבר. עכשיו הוא תובע אותן, באתר זמן ישראל, 2 ביוני 2021
- ^ Former AG of Israel: With great sadness I conclude that my country is now an apartheid regime, באתר "TheJournal", 10 בפברואר 2022 (באנגלית)
- ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של מיכאל בן יאיר ברשת החברתית X (טוויטר), 5 בפברואר 2022
- ^ התנועה הדמוקרטית האזרחית, באתר "גיידסטאר"
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון | ||
|---|---|---|
| נשיאים | זמורה • אולשן • אגרנט • זוסמן • לנדוי • י' כַהן • שמגר • ברק • ביניש • גרוניס • נאור • חיות | קובץ:Coat of arms of Israel.svg |
| שופטים | דונקלבלום • חשין • אסף • זילברג • ברנזון • גויטיין • ויתקון • ח' כהן • מני • הלוי • קיסטר • עציוני • שרשבסקי • בן-פורת • אשר • אלון • בכור • בייסקי • ש' לוין • מ' כהן • י' כהן • ד' לוין • בך • נתניהו • חלימה • א' גולדברג • מלץ • אור • מצא • חשין • זמיר • דורנר • טל • שטרסברג-כהן • קדמי • טירקל • אנגלרד • ריבלין • פרוקצ'יה • לוי • ארבל • זילברטל • רובינשטיין • ג'ובראן • דנציגר • שהם • מלצר • מזוז • הנדל • קרא • ברון • פוגלמן • אלרון | |
| שופטים במינוי זמני | בקר • זהר • י' לוין • צלטנר • ב' כהן • בן-עתו • שילה • שינבוים • אבנור • וייס • בן דרור • וינוגרד • ולנשטיין • אריאל • אלוני • בן יאיר • י' גולדברג • אלון • אילן • זועבי • ברלינר • עדיאל • חשין • שוחט | |
| ראו גם: שופטים מכהנים | ||
