Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

רפאל קלצ'קין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
רפאל קלצ'קין
רפאל קלצ'קין בסוף שנות השלושים
רפאל קלצ'קין בסוף שנות השלושים
לידה 15 בדצמבר 1907
בלארוסבלארוס וולקוביסק, בלארוס
פטירה 27 במאי 1987 (בגיל 79)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות 1920–1987 (כ־67 שנים)
בת זוג הדסה קלצ'קין
פרופיל ב-IMDb
קובץ:Habima Bust.jpg
פרוטומה של קלצ'קין המוצגת באכסדרת אולם תיאטרון "הבימה" (פסל זהה מוצג במוזיאון ארץ ישראל, באכסדרת האולם ע"ש קלצ'קין)
קובץ:Klathkin-bergner.jpg
דמות רפאל קלצ'קין על שטיח מאת יוסל ברגנר באודיטוריום קלצ'קין שבמוזיאון ארץ ישראל
קובץ:Memorial plaque on the actors Meskin-Klatchkin in Tel Aviv.JPG
לוחית זיכרון על ביתם של אהרן מסקין ורפאל קלצ'קין ברח' פרוג 33 בתל אביב

רפאל קלצ'קין (15 בדצמבר 1907 – 27 במאי 1987) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ופזמונאי ישראלי. מהשחקנים הגדולים של תיאטרון הבימה. חתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת תשל"ט (1979).

ביוגרפיה עריכה

קלצ'קין נולד בוולקוביסק ב-1907 ועלה לארץ ישראל בשנת 1921, בגיל 13.

לאחר סיום לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה, גילה כישרון משחק והתחבר לקבוצות התיאטרון שפעלו אז בארץ, בהן התיאטרון הארץ ישראלי והתיאטרון הסאטירי קצר הימים "הקומקום".

לאחר עליית תיאטרון "הבימה" לארץ ישראל, הצטרף אל התיאטרון, בשנת 1928, ושיחק בו עד ליום מותו.

קלצ'קין שיחק בכמאתיים הצגות, על-פי רוב בתפקידים קומיים. זכור במיוחד בשל תפקידו הראשי כסקיני המתורגמן, בהצגה "בית התה של ירח אוגוסט", בו הוא אומר את המשפט האלמותי: "פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה!" (תפקיד מקביל ששיחק מרלון ברנדו בסרט).

תפקיד בלתי נשכח נוסף שלו, הוא הנחש המפתה את חווה במחזהו של אהרן מגד "בראשית", שהוצג ב"הבימה" ב-1962, בו הוא מפתה את חווה (בגילומה של ליא קניג) לאכול את התפוח.

בשנות ה-30 שיחק בסרטים "צבר" ו"זאת היא הארץ". ב-1953 שיחק בסרט "דני ועליזה", ב-1956 שיחק בסרט "מעשה במונית" וב-1964 שיחק בסרט "הבו בנות לאילת".

בשנת 1966 שיחק בתפקיד רב קלמן השדכן בסרטו של ישראל בקר, ובכיכובו של מייק בורשטיין, "שני קוני למל".

בשנת 1976 שיחק בסרטו הראשון של זאב רווח כבמאי "רק היום", באותה השנה שיחק לצד יהודה ברקן בסרטו של בועז דוידזון "לופו בניו יורק".

בשנת 1977 שיחק בסרטו של ג'ורג' עובדיה, "בדרנית בחצות", שיחק בסרטו של זאב רווח "הגונב מגנב פטור" ובסרט "בוא נפוצץ מיליון". בשנה זו שיחק גם בסרטו של חנוך לוין "פנטסיה על נושא רומנטי", ובמיוחד הוא זכור בביצועו את השיר "ציפור המכנסיים הקטנה".

בשנת 1978 שיחק בסרטו של זאב רווח, "שרגא קטן", ובתפקיד אורח בסרטו הראשון של אבי נשר, "הלהקה".

בשנת 1979 שיחק בתפקיד אורח בסרטו של זאב רווח, "לא לעלות יותר"

בשנת 1984 שיחק בסרטו של עקיבא טבת, "עתליה" לצד מיכל בת אדם ויוסי פולק.

בשנת 1987 שיחק בסרטיו של זאב רווח "המובטל בטיטו" ו"בובה". הופעותיו בסרטים אלה היו מתפקידיו האחרונים, מספר חודשים לפני מותו.

בתחילת שנות השמונים החל להופיע בתשדירי שירות של משרד התחבורה, בין היתר על חציית מעבר חצייה ברמזור, ונסיעה באופניים ברחבי העיר.

קלצ'קין חיבר גם מספר פזמונים ידועים. "אני מקוואי" שכתב בנעוריו, "'בתל אביב על החולות" (1922) ו"ערב בגליל" (1934).[1] שני פזמונים שכתב בזמן מלחמת העצמאות: "האמיני יום יבוא" (לפי מנגינה של מנשה בהרב) ו"בערבות הנגב" (ללחן של פיוטר מאמאיצ'וק), הפכו מסמלי מלחמה זו כשהתפרסמו בביצועה של יפה ירקוני. פזמון "שובב" ידוע שלו הוא "בפתח-תקווה הייתי", שבנוי בצורה של בתים במתכונת של חמשיר.

בסוף ימיו פרסם קלצ'קין יוגורט, ובחרו בו בגלל החיוניות שהקרין גם בגיל מבוגר, וזה בין היתר הודות לפעילותו הגופנית אותה עשה על שפת הים, גם בעיצומו של החורף התל אביבי, עד יומו האחרון.

בשנת 1956 זכה בפרס "הבימה" לאמנות התיאטרון ע"ש נחום צמח.[2] בשנת 1977 הוכתר כיקיר העיר תל אביב-יפו.[3] בשנת תשל"ט (1979) זכה בפרס ישראל לתיאטרון.

חיים אישיים עריכה

קלצ׳קין היה נשוי עד לפטירתו לאספנית ובעלת גלריה לאמנות בתל אביב, הדסה קלצ'קין.

אחיינו הוא השחקן והבמאי אלכס קלצ'קין, שנשוי לשחקנית רונית פורת.[4][5]

מותו והנצחתו עריכה

קלצ'קין נפטר ב-1987, בגיל 79. נקבר בבית העלמין בקרית שאול בתל אביב.[6]

לאחר מותו ייסדה אשתו, הדסה, את הפרס ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין.

בעיר באר שבע נקרא רחוב על שמו.

בתל אביב יש רחוב על שמו ליד הפקולטה לרפואה.

פילמוגרפיה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • רפאל קלצ'קין, 'התיאטראות שלי... (לקט זכרונות)', גזית לג (ט–יב)–לד (א–יב) (1980–1982), 141–143.
  • ישראל גור, 'קלצ'קין (פנקס תיאטרוני)', במה (רבעון לדרמה) 86 (1981), 8–9.
  • שלמה בר-שביט, עשיתי את זה בכל חום לבי ריאיון עם רפאל קלצ'קין), במה (רבעון לדרמה) 109–110 (1987), 49–55.
  • מיכאל אוהד, רפאל קלצ'קין, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989.
  • רפאל קלצ'קין, שירים ופזמונים; הביא לבית הדפוס: שלמה שבא, [תל אביב: חמו"ל], 1992. (במלאת חמש שנים למותו)

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפאל קלצ'קין בוויקישיתוף

א.ש אמנון, קלצ'קין התאמן בחתולים, דבר, 31 באוקטובר 1978

מפרי עטו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אליהו הכהן, השיר הכי אהוב: ערב בגליל, בבלוג "עונג שבת", 24 במרץ 2023
  2. ^ "פרס צמח" לרפאל קלצ'קין, מעריב, 16 באוקטובר 1964.
  3. ^ 22 איש "יקירי תל-אביב", דבר, 14 באפריל 1977.
  4. ^ מחזה של יורם קניוק יועלה ב"הבימה", דבר, 28 בספטמבר 1970
  5. ^ אלכס קלצ'קין מגלה, דבר, 28 באוגוסט 1974
  6. ^ רפאל קלצ'קין באתר GRAVEZ
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=רפאל_קלצ%27קין&oldid=3864"