ליא קניג
פעולות נוספות
| ליא קניג בשנת 2012 | |
| ליא קניג בשנת 2012 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1929 (גיל: 96) כ"ז בחשוון ה'תר"ץ הרפובליקה הפולנית השנייה לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה |
|---|---|
| מדינה | ישראל ישראל |
| סוגה מועדפת | תיאטרון |
| תקופת פעילות | מ-1947 |
| עיסוק | שחקנית |
| בן זוג | צבי שטולפר |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל לתיאטרון (1987) פרס התיאטרון הישראלי (1998) פרס א.מ.ת בתרבות ואומנות (2012) |
| ליא קניג - כלת פרס ישראל | |
| פרופיל ב-IMDb | |
לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר (נולדה ב-30 בנובמבר 1929, כ"ז בחשוון ה'תר"ץ, לודז', פולין) היא שחקנית ישראלית, המכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי"[1][2]. כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1987 וכלת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 1998.
ביוגרפיה עריכה
ליא (לאה) קניג נולדה בעיר לודז' שבפולין, להורים שחקנים. אמה, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה; אביה, אוסקר יוסף קאמיין, ודודה היו חברי הלהקה הווילנאית ("די ווילנער טרופע"). במהלך תקופת השואה במלחמת העולם השנייה, חיו ליא ואמה בצ'רנוביץ שבאוקראינה ובבסרביה שבמולדובה, ולאחר מכן נמלטו לתוככי ברית המועצות, לאזור אוזבקיסטן הסובייטית. אביה אוסקר יוסף קמיין נשאר עם להקתו בפולין במהלך תקופת השואה, ונפטר ממחלה בשנת 1942. לאחר מכן, אמה התחתנה בשנית עם השחקן יצחק חוויס, יליד סרביה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, בדרכם מערבה, השתקעה המשפחה ברומניה. בניגוד לרצון אמהּ, קניג החלה ללמוד משחק באקדמיה לאמנות שבבוקרשט, והחלה להופיע עוד מגיל צעיר בתיאטרון היהודי בעיר. היא הופיעה במגוון רחב של הצגות ונודעה ביותר בעת שגילמה את דמותה של אנה פרנק (במחזה שנכתב על ידי פרנסס גודריץ', שזכתה בפרס פוליצר על כתיבתה[3], ובבימויו של ג'ינל תאודורסקו).[4] לרגל יום השואה הבינלאומי, שחל ב-27 בינואר 2022, פורסם תיעוד מההצגה, על ידי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי של הספרייה הלאומית[3].
פעילותה האומנותית בישראל עריכה
בשנת 1961 עלתה לישראל, יחד עם בעלה צבי שטולפר, שחקן ובמאי שורד שואה מטרנסניסטריה. בהשפעת אימה המנוחה שלא זכתה לעלות ארצה, ויתרה קניג על השתלבות ככוכבת בתיאטרון היידי והחלה ללמוד עברית. לאחר שסיימה לימודי עברית באולפן, התקבלה כשחקנית בתיאטרון הלאומי "הבימה".[4] בשנת 1962 הופיעה לראשונה על הבמה העברית במחזה "אדון פונטילה ומאטי משרתו" בבימוי שמואל בונים.[5] במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים.
בין תפקידיה הרבים בתיאטרון, לרוב תפקידים ראשיים, ניתן למנות את: תפקידה ב"הכתובה", מירל'ה ב"מירל'ה אפרת", קוראז' ב"אמא קוראז'", האם ב"חתונת הדמים", פילומנה ב"פילומנה", קלייר זכאנסיאן ב"ביקור הגברת הזקנה", שרציה ב"הלוויה חורפית", הקשישה ב"הכיסאות", האם ב"מדריך למטייל בוורשה", אופל ב"אוהבים את אופל", אבי ברוסטר ב"רעל ותחרה", לביבה ב"מלאכת החיים", דייזי ב"הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו", לוסיל ב"מועדון האלמנות העליזות", רוזה ב"כל החיים לפניו", תולבריינה ב"מוריס שימל", קיי ב"משהו טוב", ג'ני ב"מה עושים עם ג'ני?", אולגה ב"שלוש אחיות", שושנה ב"מקווה", גולדי ב"זאקופנה שלי", ואנדה ב"פולין ארץ ירוקה", פרומה ב"מניין נשים" ועדה ב"מרציפנים". כמו כן, שיחקה ב"פתאום הגיע סתיו" עם תומר שרון. בנוסף, כיכבה גם בהצגות היחיד "כוכבים ללא שמיים" ו"אוסקר ודודה רוזה".
קניג גם כיכבה לצד בעלה צבי שטולפר בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים", אותם כתב, והעלתה מספר ערבי יחיד ביידיש, גם בגילה המתקדם.
קניג שיחקה במספר סרטי קולנוע, בהם: "כץ וקרסו" בתפקיד פניה כץ, "מלכת הכביש" בתפקיד השכנה, "לופו", "לופו בניו יורק", "שישה מיליון רסיסים", "קמטי צחוק" ו"הגברת ינקלובה". היא שיחקה גם בתפקיד ראשי בשתי קלטות הילדים של "סבתא בישלה דייסה". בנוסף היא שיחקה גם בקומדיה "שמש" ששודרה בערוץ 2, בדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1,[6] בסדרה "בלאדי מורי" ששודרה ב-yes ובסדרה "מקום שמח" ששודרה בערוץ כאן 11.[7]
בעצרת הנעילה של יום השואה ה'תשפ"ה בקיבוץ לוחמי הגטאות, הקריאה ליא קניג ביידיש את שיר הפרטיזנים והדליקה משואה[8].
קניג היא נשיאת הכבוד של התיאטרון הארצי לילדים ונוער על שם סמי לוי.
חיים אישיים עריכה
קניג הייתה נשואה לשחקן והבמאי צבי שטולפר עד מותו ב-1998. השניים בחרו שלא להביא ילדים לעולם.[9] קניג ושטולפר היו נשואים במשך כ-50 שנה, ואף שיחקו יחדיו במספר מופעים.
היא מתגוררת בגבעתיים. בבחירות למועצת העיר גבעתיים בשנת 2018 שובצה במקום ה-17 ברשימתו של רן קוניק.
קניג דוברת שבע שפות: עברית, יידיש, פולנית, רומנית, גרמנית, רוסית ואנגלית.
פרסים והוקרה עריכה
- 1957 – פרס עבור משחקה ב"אנה פרנק" - ברומניה.
- 1962 – פרס יוסף קלוזנר - על התפקיד אווה ב"בראשית" מאת אהרן מגד.
- 1987 – פרס ישראל לתיאטרון.
- 1998 – פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.
- 2008 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב. בנימוקים להענקתו, צוין כי התואר ניתן לה ”על תרומה שאין דומה לה לחברה ולתרבות בישראל ועל יכולת וירטואוזית על הבמה”.
- 2010 – תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.[10]
- 2012 – פרס א.מ.ת בקטגוריה תרבות ואמנות בתחום תיאטרון.[11]
- 2017 – פרס הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת תשע"ז.
- 2018 – נבחרה קניג על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל (לצד השחקן זאב רווח).[12]
- 2020 – נקרא על שמה הרחוב המוביל לתיאטרון גבעתיים בגבעתיים (קיים רחוב נוסף על שמה בעיר חולון).
- 2020 – אות כבוד מטעם שגרירות רומניה.
- 2023 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם המרכז האקדמי פרס.[13]
- 2024 — תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית.[14]
- 2025 – אות התרבות והספורט מטעם ישראל היום.[15]
הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית) עריכה
|
|
|
|
פילמוגרפיה עריכה
קולנוע עריכה
| שנה | סרט | תפקיד | במאי |
|---|---|---|---|
| 2018 | המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה | הגברת ינקלובה | גלעד אמיליו שנקר |
| העדות | עמיחי גרינברג | ||
| 2016 | קמטי צחוק | האנה | פיני עדן |
| 2015 | צילי | קול | עמוס גיתאי |
| 2014 | המסע של האנה | גרטרוד | יוליה פון היינץ |
| 2007 | מלך של קבצנים | ציפה לאה | אורי פסטר |
| 2001 | שישה מיליון רסיסים | פולה | ציפי טרופה |
| 1999 | קדוש | אלישבע | עמוס גיתאי |
| 1997 | אנסטסיה | הקיסרית מריה פיודורובנה (דיבוב) | נינה אמיר |
| 1995 | זכרון דברים | סטיפנה | עמוס גיתאי |
| 1979 | אל תשאלי אם אני אוהב | האם | ברברה נובל |
| 1976 | לופו בניו יורק | אמא של עמוס | בועז דוידזון |
| 1972 | שתי דפיקות לב | סוניה | שמואל אימברמן |
| 1971 | כץ וקרסו | פניה כץ | מנחם גולן |
| מלכת הכביש | לאה | ||
| 1970 | לופו | אמא של עמוס |
טלוויזיה עריכה
| שנה | סדרה | תפקיד | ערוץ שידור | במאי |
|---|---|---|---|---|
| 2025 | מקום שמח | דבורה | כאן 11 | רם נהרי, נועה קולר |
| בלאדי מורי | מרים | Yes הטלוויזיה בלוויין | יוגב יפת | |
| 2020 | להישאר במשחק | בתפקיד עצמה | כאן 11 | יובל ברגר |
| 2019 | אבא משתדל | יהודית | עודד דוידוף | |
| 2015 | שטיסל (העונה השנייה) | מלכה שטיסל | Yes הטלוויזיה בלוויין | אלון זינגמן |
| משפחה שולטת | בתפקיד עצמה | ערוץ הילדים | רובי דואניאס | |
| 2010 | טקסי דרייבר | בתפקיד עצמה | Yes הטלוויזיה בלוויין | איתן ענר |
| 2005 | המערכת | סבתא של אלון | ערוץ לוגי | רועי פלורנטין, מיכל חגי |
| 2003–2004 | אהבה בשלכת | חנה רבינוביץ' | הערוץ הראשון | יוחנן ולר |
| 2003 | צימרים | הניה | חיים רינסקי | |
| 2000–2001 | הנימנומים | ציפור (קול בלבד) | ערוץ 2 | מייקל זוקר |
| 1999– 2004 | שמש | אמא של שמש | רובי דואניאס, יואב צפיר | |
| 1995 | סבתא בישלה דייסה (חלקים א'-ב') | סבתות שונות | קלטות ילדים | רחל ארגמן, עדי בנימינוב |
| 1987–1989 | פרפר נחמד | סבתא לאה | ערוץ 23 | יעל גרף |
| 1985 | רחוב סומסום | סבתא של מיקי | מוטי אבירם, דב נתיב | |
| 1971 | חדווה ושלומיק | אריקה קרקובר | הערוץ הראשון | שמואל אימברמן |
לקריאה נוספת עריכה
- יניב שמעון גולדברג, בימת חייה - שיחות עם השחקנית ליא קניג על תיאטרון וביוגרפיה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2022.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ליא קניג, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ליא קניג, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ליא קניג, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ליא קניג, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ליא קניג, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ליא קניג, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ליא קניג, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ליא קניג, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ליא קניג, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ליא קניג, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ליא קניג, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ליא קניג], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ליא קניג, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ליא קניג, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ליא קניג, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ליא קניג, באתר פינטרסט
- ליא קניג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg ליא קניג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ליא קניג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ליא קניג, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg ליא קניג, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg ליא קניג, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- ליא קניג, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ליא קניג, באתר Metacritic (באנגלית)
- ליא קניג, באתר ארכיון להקת בת שבע
- ליא קניג, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg ליא קניג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ליא קניג, באתר זמרשת
- ליא קניג, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg ליא קניג, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg ליא קניג, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg ליא קניג, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png ליא קניג, באתר Last.fm (באנגלית)
- ליא קניג, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png ליא קניג, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg ליא קניג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png ליא קניג, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png ליא קניג, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- ליא קניג, באתר SIGIC
- ליא קניג, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg ליא קניג, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg ליא קניג, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- ליא קניג, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg ליא קניג, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg ליא קניג, באתר Songkick (באנגלית)
- ליא קניג, באתר Tab4u
- ליא קניג, באתר Genius
- ליא קניג, באתר סטריאו ומונו
- ליא קניג, באתר SecondHandSongs
- ליא קניג, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- ליא קניג, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg ליא קניג, באתר בנדקמפ
- ליא קניג, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg ליא קניג, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png ליא קניג, באתר טיידל (באנגלית)
- ליא קניג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ליא קניג, בארכיון הבימה
- ליא קניג, בארכיון תיאטרון גשר
- ליא קניג, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg ליא קניג, באתר אמזון מיוזיק
- ליא קניג, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg ליא קניג, באתר MuseScore
- ליא קניג, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- ליא קניג - כלת פרס ישראל - אתר הבית של השחקנית
- ליא קניג, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- רפאל בשן, מונולוג של ליא קניג, מעריב, 8 ביולי 1966
- ינון מילס, הגברת הראשונה של התיאטרון מעכשיו גם דוקטור, באתר nana10, 22 במאי 2008
- מרב יודילוביץ', אישה בלי גיל, באתר ynet, 8 באוגוסט 2008
- יובל אברמוביץ', תרשום: ליא קניג, אישה בלי גיל, באתר nrg, 12 בדצמבר 2008
- קטע קול קובי מידן, "אנשים בלילה" עם ליא קניג, באתר iCast, 27 ביולי 2010
- גיל ריבה, ליא קניג פותחת את הלב, באתר רשת סרטונים
- מרדכי חיימוביץ', זה כבר דבר מאלוהים: ריאיון עם ליא קניג, באתר nrg, 9 בדצמבר 2011
- הבימה מערכה שנייה - ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
- טל פרי, ליא קניג: "חסרה לי היום חרדת קודש כלפי התיאטרון", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2012
- נחום מוכיח, בין ליא השחקנית לליא האדם, באתר "הבמה", 27 בפברואר 2013
- יעקב בר-און, ליא קניג: כוח טבע שאינו מתכלה, באתר "הבמה", 26 ביוני 2013
- סרטונים תום שגב מראיין את ליא קניג: כך בוכים בתאטרון בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 2013
- יובל אברמוביץ', ליא קניג אופטימית, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2014
- שגיא בן נון, סופר מענטש: ריאיון עם מלכת התיאטרון ליא קניג לקראת יום הולדתה ה-85, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2014
- חותם אישי: ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
- מאיה כהן, אחת, צעירה, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2015
- אור סופר, ליא קניג: אהבת הקהל היא ההישג הכי גדול בקריירה שלי, באתר onlife, 7 בפברואר 2016
- רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם ליא קניג, באתר nana10, 21 ביוני 2016
- שיר זיו, "אני יודעת 7 שפות, והשפה האחרונה שלמדתי היא עברית", באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017
- סרטונים אהרון ברנע מראיין את ליא קניג שטולפר בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 04.03.2018
- מאיה כהן, קינג ליא, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2018
- יעקב בר-און, ליא קניג: "קיבלתי דפיקות לב חזקות עד שכמעט הרגשתי שאני נחנקת", באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2018
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg פגישה עם רוני קובן עונה 4 🛋️ | ליא קניג - פרק 8, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 29:01)
- רועי הורוביץ, ליא קניג ומרים זוהר: שחקניות תאטרון כסוכנות זיכרון, עיונים /37, 2022
- סרט על ליא קניג בערוץ היוטיוב של יד ושם
- אתר למנויים בלבד רחל טלשיר, "איך קוראים למלחמת זוועה שרודפת זוועה, בעוד שבבית כל כך יפה ונעים?", באתר הארץ, 11 באוגוסט 2024
- "התיאטרון לימד אותי לחיות": השחקנית ליא קניג (חלק א'), באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בנובמבר 2025
- יואב בירנברג, "היה לי בבית גבר יפה כמו פרח. ב'הבימה' כולם היו עם גיבנת, לא היה על מי להסתכל", באתר ynet, 1 באפריל 2026
הערות שוליים עריכה
- ^ הגברת הראשונה של התיאטרון חוגגת 92, באתר המקומון
- ^ אבי קורן, מלכה ללא גיל, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2019
- ^ 1 2 קורין אלבז-אלוש, תיעוד נדיר מ-1957: כשליא קניג גילמה את אנה פרנק, באתר ynet, 24 בינואר 2022
- ^ 1 2 פנים חדשות, דבר, 2 בפברואר 1962
- ^ פונטילה בהבימה, דבר, 17 בינואר 1962
- ^ ליא קניג, באתר תיאטרון הבימה
- ^ רן בוקר, עם ליא קניג ועידן חביב: אחרי "חזרות" - כל הפרטים על הסדרה החדשה של נועה קולר, באתר ynet, 31 באוקטובר 2024
- ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg עצרת הנעילה השנתית לאירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2025., סרטון בערוץ "Ghetto Fighters' House מוזיאון בית לוחמי הגטאות", באתר יוטיוב (אורך: 00:00)
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., איך ליא קניג מתחזקת בריאות מושלמת בגיל 88, באתר ynet, 14 בינואר 2018
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., דוקטור לשם כבוד יוענק לליא קניג, באתר ynet, 5 במאי 2010
- ^ ליא קניג - אתר א.מ.ת
- ^ מורן אזולאי ורן בוקר, זאב רווח וליא קניג ידליקו משואה ביום העצמאות, באתר ynet, 7 באפריל 2018
- ^ אורלי הררי, תואר לשם כבוד הוענק לשחקנית ליא קניג, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2023
- ^ דורית אסרף מזרחי, האוניברסיטה העברית העניקה תואר ד"ר לשם כבוד לשחקנית ליא קניג, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 ביוני 2024
- ^ שוברות מחסומים, מובילות שינוי: חמש נשים ישראליות זכו באות התרבות והספורט, באתר ישראל היום, 6 במרץ 2025
| הקודמים: 1997 - יוסי בנאי, חנה מרון |
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 1998 - ליא קניג, ניסן נתיב |
הבאים: 1999 - שלמה בר-שביט, נולה צ'לטון |